חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 7,151 עד 7,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1588 (7 בפברואר 1968), עמוד 22

במשך שנה היא החלימה, בעזרת כדורי־ ארגעה, ולפני שבוע היא ישבה בבית, יחד עם ידידה מו ט ״ קה ציגלה וידיד משותף העיתונאי ה־ישראלי־גרמני, עון ברלי, ועוד כמה חברים( .זה היה אחרי שהיא סיפרה לי את סיפור חייה, אבל לפני שהוא הספיק להתפרסם, בגיליון האחרון). … אופיר, תלמידת האו־ניברסיטה העברית וסטאטיסטית בהבימה, נקראה למלא את מקומה בהצגה שולחנות נפרדים, וידידה הטוב מוטקה, עימו רצתה להתחתן, עומד להשאירה בארץ ולנסוע לגרמניה. אני מאחלת לגאולה החלמה מהירה.
גליון 1548 (3 במאי 1967), עמוד 7

,שהפכו את העיתונות היומית למנגנון ממושמע של השתקה, טישטוש ובלימת־אינפורמציה. פרשה גימ״ל: מוכרים את שלום לגרמנים. איום ונורא. איך אפשר למכור את אוניית־הדגל לעם המרצחים? … ומי שופך את הדמעות? שמעון פרם, שמכר את העתים לצבא הגרמני? או יוסף אלמוגי, שהפעיל לראשונה ומה יכול להיות ריק יותר מתוכן, מאשר הרעיון שמפלגה, המייצגת 8בעם ובכנסת, תקים ממשלה אלטרנטיבית, המובנה ככל רגע לרשת את ממשלת הרוב • ומלבד הרעש והפירסומת — היהירות.
גליון 1550 (17 במאי 1967), עמוד 2

זה דומה ץ ההשודאה שאתם עושים בכתבה על קונראד אדנואר (העולם הזה ,) 1547 כשאתם מציבים זה מול זה את ההעזה שלו בשאלת תיקון היחסים בין גרמניה לישראל, מול מחדליו של דויד בן־גוריון ביחס לקירוב השלום עם הערבים, אינה מה שלומנו בהק שר לכ תבתו של אורי א בנ רי ״ שלום על ש ר טון״ (העולם הזה .) 1548 עלי לציין כי לדע תי צדק, כ שכתב שהיתר, זו ט עו ת מצד הממ שלה לה שקיע סכו מים כה גדולים בבניי ת אוניה, בעוד שלפנינו ניצבו ת ב עיו תמש קיו ת רבות.
גליון 1510 (10 באוגוסט 1966), עמוד 27

מבקר כזה קיים בכמה מדינות, כגון הקהיליה הפדרלית הגרמנית. (קריאות מספסלי חירות) כן, מבקר כזה קייס בכמה מדינות, כגון הקהיליה הפדרלית הגרמנית, ארץ שהיא למודת־ניסיון בסוגיה זו. • יחד עם זאת נמנענו גם כדי להביע בצורה זו את מחאתנו על כן שנשאר על כנו ה״מפתח״ הפסול לגבי הצעות־לסדר־היום והצעות־חוק פרטיות, המעוות את הדמוקרטיה בכנסת.
גליון 1513 (31 באוגוסט 1966), עמוד 23

בפאריס התמחה ניימן בצילומי עירום אמנותיים, אך הוא לא תיאר לו כי יהיה להם ביקוש בדירות פרטיות בישראל • .ישראלי אחר, שסיים זה עתה חופשת מולדת וחזר לגרמניה, הוא התעשיין הצעיר רפי רוט. כשהגיע לאחד ממועדמי־הלילה של שמע ון עח בברלין, התאונן כי הוא עייף, אך מיהר להסביר :״לא מהנסיעה, אלא מהחתיכות של ישראל. הן עומדות עתה על רמה אירופית לכל דבר בברלין שוהים עתה גם שני ישראלים אחרים: הזמר דויד כהן, הזוכה להצלחה חסרת תקדים והכובש בטנור שלו את כל חובבי השירה הגרמנים, והאמרגן שלו רפי כלסון, העוסק, בין השאר, בכיבושים אחרים • .ההצלחה הבימתית האירה פניה גם לזמרים אחרים.
גליון 1572 (16 באוקטובר 1967), עמוד 17

לשאלת החוקרים הסביר החשוד כי האיש בתמונה אינו אלא בן־דודו הירדני, אחד מוחמד חסן • .חוויה שונה באר, על ראש עיריית חולון, פנחס אי* ל ץ, שסייר לאחרונה בגרמניה, בה ניפגש, בין השאר, עם ראש העיר היהודי של האמבורג, הד׳׳ר ווייבמן. היהודי הגרמני כל כך התרגש מן הפגישה עד שפרץ בבכי לזכר הסבל המשותף של כל בני ישראל.
גליון 1558 (12 ביולי 1967), עמוד 21

הוא נזכר כיצד חקר, בהיותו רב־סרן של חיל־המודיעין הבריטי בגרמניה, את היינריך הימלר. הרצוג לא האמין כי האיש שהסגיר את עצמו ליחידת־המודיעין אכן היה הימלר. … לאל־קוני בן השישים, שיש לו קרחת של יול ברינר והדובר אנגלית, צרפתית, גרמנית ורוסית שוטפות (את האחרונה בזכות חמש שנים בהן שירת כשגריר מצרים במוסקבה) יש תרופה קלה, ומרחבית, להרגעת עצביו: מיצעד יומי של כמה קילומטרים ברחובות ניו־יורק • .באיזו צורה נפצע אחד הקצינים הבכירים ביותר של צר,״ל בימי מלחמת ששת־הימים?
גליון 1129 (20 במאי 1959), עמוד 3

הרצל עצמו, לפני מותו המוקדם בגיל ,44 ניסה להשיג את עזרתו של השולטאן התורכי עבד אל־חאמיד השני, אויבה המושבע של הלאומיות הערבית• כשנכשל נסיון זה, ניסה הרצל להשיג את חסותו של הקיסר הגרמני וילהלם, עמו נפגש רשמית• למעשה הציע לו ברית בין האימפריאליזם הגרמני (שהחל אז לתרגם את ״שאיפתו מזרחה״ לתוכנית הרכבת ברלין־בגדאד) לבין עדה ציונית דוברת״גרמנית בארץ- ישראל.
גליון 1125 (21 באפריל 1959), עמוד 7

• גם הנציב הבא של מנגנון המדינה יהיה מיוצאי גרמניה. היורש המיועד של רוזולי ו: צעיר בעל נסיון רב בכוח־אדם, הממלא כעת תפקיד רם באחד השרותים החשובים של המדינה. • מפא״י תתחיל גם היא להוציא ספרים בערבית, כדי להוציא מונופולין זח מידי מפ״ם, שנטלה לידית יהמה זו לפני זמן־מה, זכתה הודות לה לאהדה מסויימת ברחוב הערבי, המנותק מייבוא ספרים מארצות ערב, סובל ממחסור ממאיר בחומר־קריאח
גליון 1138 (22 ביולי 1959), עמוד 8

הסברתי לו שזה לא רחוק מיפו והוא החל להשתפך בזכרונות. קרוב לחצות ביקשתי משני הגרמנים שישארו אתי בתא. עמדנו להפליג בשעה אחת, ולא ידעתי עדיין אם יורידו אותי מן האניה או יאפשרו לי להמשיך בה. … :מאורעות אלה האפילו לגמרי על עיסקת־הנשק הגרמנית, רוקנו אותה מכוחה המושך נסיסמת־בזזירות. » כפעםהרא שו נהתזכהישראלבבחירותהק רו בו ת ל ״ א לו פי מרפסת ״ ,בנוסח האירופי הידוע.
גליון 1140 (5 באוגוסט 1959), עמוד 9

לחסל את ההסגר הימי והיבשתי, לבטל את מצב המלחמה. הסכמי ממשלת ישראל עם גרמניה, יבוטלו; ישראל תשתלב לחלוטין במחנה האנטי־קומוניסטי ,״להקמת סכר בפני הסכנה הקומוניסטית״ .במדיניות הכלכלית, גורסת חרות הקמת משק בנוי על יזמה חופשית, חיסול הסקטורים הכלכלייס־פוליטיים והפרדה בין איגודים מקצועיים של עובדים, לבין בעלות על עסקים.
גליון 1085 (16 ביולי 1958), עמוד 4

דבר אחד ברור לחלוטין במצב המעורפל שנוצר במרחב בשעות הראשונות בסכום 30 מיליון ל״י. הגרמנים מתנגדים אחרי התחלת ההפיכה העיראקית, הרי היד, בינתיים לביטול. … רוך, לא היה מוטל בשום ספק רציני, אפילו • יוקם ארגון של מקבלי תיתקל במכשולים זמניים, הרי שמצבה של בלב האלפים שנשארו בחיים — מהם ישראל היה צפוי להרעה מתמדת. פיצויים מגרמניה במגמה. ללחוץ על האוצר לתת תנאים טובים יותר פצועי־קרב, מהם לוחמים שחזרו עייפים ״ ה רו דן המצ רי ״ .למעשה קבעה המנלמק בלים.
גליון 1181 (11 במאי 1960), עמוד 10

חלק מעסקני התנועה ידרשו ממנהיג תנועת החרות, מנחם בגין, לחקור מדוע הדפיס יומון המפלגה ב־ו למאי מודעה שר חברת מכונות ההקלטה הגרמנית גרונדיג. • ועדת־הביקורת של ההסתדרות תדון מחדש כתלונות על שחיתות בהנהלת מוסד ״משען״ .הפקיד המתלונן, אברהם בורשטיין, הגיש לועדת־הביקור ת מסמכים מפורטים הקשורים בהאשמותיו, וחלק מחברי הועדה הבטיחו לעורר את השאלה מחדש … למזלה הרע של ישראל התמזגו שני סוגי השרב הללו, הידועים היטב בארץ, פקדו אותה במשך שבעה ימים וגרמו לטמפר־טורות ממוצעות של 37 — 38 מעלות חום בכל איזורי הארץ. הסביר השבוע רוזנן, במבטאו הגרמני המובהק, לכתב העולם הזח :״היחידים שיכלו להתנחם היו תושבי אילת, כיוון שבגלל הסוג השני של השרב, זרם אתיר מכיוון ים־ סוף אל השקע הברומטרי ליד חופי הים־ התיכון.״ התוצאה: בפעם הראשונה יכלו אנשי העיר הדרומית, קורבנותיו של השרב ביתר ימי השנה, להינות מטמפרטורה נמוכה יותר, שעה שתושבי באר־שבע ותל־אביב סבלו מחום הנע מסביב ל־ 40 מעלות.











