חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 7,126 עד 7,150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1481 (19 בינואר 1966), עמוד 11
״ כאשר זאב צור, איש אחדות העבודה, דיבר בחריפות נגד החימוש האטומי של גרמניה, הצבעתי על העיקר בקריאה :״מדוע לא אמר את זאת ראש־הממשלה?
גליון 1432 (17 בפברואר 1965), עמוד 20
ובכלל, החלוקה הזו לעדות וארצות־מוצא היא גזענית־במקצת, ומריחה בשמץ של ריח פאשיסטי המזכיר זמנים אחרים וארצות אחרות( .זו ודאי הייתה פליטת־פה, תאמר. לא התכוונת להסית נגד יוצאי־גרמניה. את המלאכה הבזויה הזאת אתה שומר למאמריו על ערבים בנס־ציונה, שהעזו לצאת עם נערות יהודיות).
גליון 1370 (11 בדצמבר 1963), עמוד 15
גם אותה הצליחו להציל. אבל זד, לא ייאש צעירה גרמניה נוספת, בשם כריגיטה( ,בתמונה נראית בריגיטה בין שני ישראלים שיש להם מועדוני־לילה ליד פראנקפורט.
גליון 1359 (25 בספטמבר 1963), עמוד 19
כשהאירה לח ההצלחה פנים בזכות נתוני גופה והופעתה, המשיכה לשתף את מיקו בהופעותיה. יחד עמו נסעה לגרמניה, כשהוא הפארטנר שלה, הסוכן, ויש אומרים גס בעלה מבחינת החוק. ־ההצלחה בגרמניה הפכה את תמי לאישיות עצמאית. מיקו, שיותר מאשר קינא לה, חשש פן יקחו אותה ממנו, החל מגביל את פגישותיה עם גברים אחרים.
גליון 1371 (18 בדצמבר 1963), עמוד 5
איננו רוצים בצבא שיהווה מדינה־בתוך־ מדינה, בראשות כת־קצינים סגורה ומסוגרת, נוסח גרמניה הקיסרית או יפאן המיליטריסטית. איננו רוצים בצבא הכופה קווי־מדיניות על המדינה, תחת לבצע את מדיניות המוסדות הניבחרים.
גליון 1366 (13 בנובמבר 1963), עמוד 19
לאחרונה העתיקו העופרים את ביתם משוייץ לגרמניה, שם יופיעו שניהם בקומדיה היה?י תענוג. אחד השבועונים הנפוצים ביותר בגרמניה, ד,רביו, פירסם על שערו את תמונת בני הזוג, ממנה ניתן להבחין כי אסתר נמצאת עתה במצב הריון. • הזמר אריק לביא הוזמן להשתתף בערב המוקדש ליצירותיו של המלחין הישראלי סאשה ארגום.
גליון 1360 (1 באוקטובר 1963), עמוד 20
להופעותיו ב שבעת הסאמ1ראים וביוג׳ימבו לא היה כל דרך הפרט הישראלי מתחרה השנה. מלבדו בלטו השנה או. אי. האסה הגרמני בתפקיד מר מיסיסיפי ב־ **< סרט הישראלי לא קפא על שמריו נשואיו של מר מיסיסיפי, ברט לאנקס־ | ן בשנת תשכ״ג. … היה זה סרטו ההולכים ומתפתחים בהתמדה שעליהם ניתן של שמעון ישראלי המרתף, אודות התלבטויות הנקם של ניצול השואה המגלה יהיה להצביע ולומר :״אלה יהיו פעם משהו.״ ברוב המקרים, כשזכה שחקן משנה את הגרמני ששלח אותו למוות. היד, זד, נסייז אמנותי נועז של אמן בודד, שנטל להתבלט ולגנוב הצגה, היה זה שחקן ותיק ומוכר כדוגמת הבריטי דוד ניכן, שגנב על עצמו ליצר סרט שחותם אישיותו ה־אמנותית יהיה טבוע ביצורו בכל שלביו.
גליון 1327 (13 בפברואר 1963), עמוד 6
יוגוסלביה היתד. הראשונה שהכירה בממשלת המהפכנים, גרמניה המערבית מיהרה בעקבותיה. רק מדינה אחת היתה פאסיבית לגמרי: מדינת ישראל.
גליון 1289 (23 במאי 1962), עמוד 22
סאונד )1 :קודש הקודשים; )2סוג אדמה; )3בית־חולים עירוני; )5מצב צבירה; )6נהר בגרמניה; )7מחודשי השנה; )8נור; )9אי בהודו המערבית; )12 משתחווה; )15 הסבם; )10 צחוק; )18 מיבנה מדיני; )21 תל חרבות; )23 תואר הולנדי; )24 רעל; <20 הלר; )28 להבה: )29 טבור; )31 קבוצת כדורגל לאומית; )32 עם; )35 חלק טספר )37 :מפעל המטפל בעניין מסויים; )38 קיר; )40 חיה מייללת, )41 מספיק; )43 מלת שייכות; )45 ראש• )46 מטמון; )47 תעלה במצריים; )49 דמות מפורסמת מאוטלו; )52 דר; )54 תבואה; <56 אות; )58 בעל־היים איטי. … חנה, ילידת רומניה, היתה בזמן המלחמה בדרדזן, הכירה את בעלה הראשון במחנות העקורים בגרמניה, נישאה לו וילה ,את בתה הראשונה.
גליון 1312 (31 באוקטובר 1962), עמוד 19
לוציאנו ויסקונטי, בקטע העבודה, מספר על נקמתה של אצילה גרמניה (רומי שניידר) בבעלה האיטלקי (תומאס מיליאן) ,שהסתבך בשערוריה ב־בית־בושת.
גליון 1313 (7 בנובמבר 1962), עמוד 7
על־ידי הצבת נספח מדעי בשגרירותה בישראל, הכירה ארצות־הברית בישראל כאחת מתריסר המדינות בעולם שלהישגיהם המדעיים היא מיחסת חשיבות: ברית־המועצות, בריטניה, צרפת, גרמניה, שבדיה, שודייץ, יפאן, איטליה, הודו, ברזיל וארגנטינה על הדר׳ וובר, פיסיקאי במקצועו, יהיה מוטל במסגרת תפקידו לייעץ לשגריר האמריקאי בבעיות מדעיות, לעזור בתמיכה במחקרים מדעיים ובעיקר להבטיח חילופי ידע מדעיים בין שתי המדינות.
גליון 1349 (17 ביולי 1963), עמוד 9
בצורה זו תבקש ממ שלת א שכול להוכיח, כי האוריינטציה במדיניות־ החוץ י׳.א הועברה לכיוון גרמניה. • אם תימשך הנשירה מהמשטרה, ייקרא צה״ל לעזרתה.
גליון 1345 (19 ביוני 1963), עמוד 11
בית זה ניבנה על־ידי שלמה זלמן שוקן, המיליונר היהודי מגרמניה, בעל הוצאת שוקן ואביו של עורך הארץ גרשום שוקן. … ״ ״נשיא צריך לקבל אנשים, לערוך קבלות פנים לדיפלומטים,״ הסביר ארזי ,״וזאת לא יוכלו לעשות כאן בדירה.״ ״אם כן,״ השיב בן־צבי, בד,ובילו את ארזי אל מירפסת ריק סמוך לבית,״אפדירתו הצנועה ובהצביעו על מיגרש שר להקים כאן צריף לקבלות הפנים.״ דזפר הבן האהוב ל מ רו צ ת השגיב הוקף הצריף בבתים בני שלוש ו ב ארבע קומות. העליה שבאה מגרמניה לאחר עלות היט־לר לשלטון בחרה לה כשכונת־מגורים את רחביה, שהפכה לשכונת־הפאר של ירושלים.
גליון 1276 (21 בפברואר 1962), עמוד 10
במדינה פרשת העחים ת פ אדל, פי ד רו תת־מקלעים מדגם עוזי צצים לבקרים במקומות התמוהים ביותר בעולם. כך הופיעו, עד כה, בגרמניה המערבית, בהולנד, בבלגיה, באנגולה, במוזמביק, ולדברי עתון אנגלי גם בקטנגה. … רובם המכריע של החיילים הקובאיים אף אינו יודע מה סוגו ומה מקורו של התת- מקלע היפה, שאינו נושא סימנים כלשהם — לא ישראליים, לא גרמניים ולא בלגיים. רפואה רמאים מדי־ציניים שום עונש לא הצליח עדיין לחסל את המקצוע הכמעט־עתיק־ביותר בעולם: רפואת אליל.
גליון 1271 (17 בינואר 1962), עמוד 23
השדה הרגיל מוליד בביתו, שהוא בסך־הכל רעיון שאיננו כל כך רע בפני עצמו אלא שם באחת המגרות קיימת סטטיסטיקה של הממשלה לכונן יחסים תרבותיים עם חיר רטוב מרופד בקש הנמצא בתוך שהמסים הגבוהים המוטלים על כרטיסי כזאת אבל בתור איש מדע ופקיד ממשלתי גרמניה. מחילת עפר שעומקה בין 20ל־ 80 סנטי הנסיעה עושים את הדבר לבלתי אפשרי איננו יכול למסור סוד כזה לעתונאים.
גליון 1283 (11 באפריל 1962), עמוד 5
שום איש בעולם אינו מאושר מחימושה־מחדש של גרמניה — אך ראש ממשלת ישראל נתן לה תעודת־הכשר בלתי־מסוייגת.
גליון 1323 (16 בינואר 1963), עמוד 18
כאשר משמיע גדעון זינגר, רבע מרביעיית המועדון את השורה: אני יושב בבית חרושת אתא /תופר מדים לצבא ההגנה הגרמני, עולים צחקוקים קלים מבין מושבי תיאטרון החמאם. … דממת מוות יורדת על פני האולם. התיירים הגרמנים מצטלמים על הר־ציון / וקטרי הדיזל.
גליון 1319 (19 בדצמבר 1962), עמוד 8
במדינה (המשך מעמוד .)6 הפך אה ערי גרמניה ל־ ןיטשמאשס סז,. ״נקיות מיהודים״. 0מושגים כמו ״נגע״ ,״סכנה לאומית״ ו״אחריות לאומית״ לקוחים ישר ממילון המלחמה בפרדסי פתח־תקווה מלפני דור.
גליון 1278 (7 במרץ 1962), עמוד 13
לפעמים משתמשים ההומוס גם בכינויים המקובלים בארצות׳ אחרות, כמו שוול — כינוי להומו בגרמניה; פליקר — הכינוי בהולנד; מאנצ׳י — הכינוי ברוסית — מאפס — בצרפת ואמפטרה — באיטליה. … לפני מלחמת העולם השניה היו שני סימנים נפוצים מאוד, מעין הסמל המסחרי של ההומוס — הצבע הסגול, והכנסת קצה צוזארון החולצה לתוך לולאת הכפתור העליון• כיום קיימים בכל ארץ סימנים מיוחדים: החוק מונער שיה בארצות־הברית -י -ליקוק השפה העליונה; בדרום אמריקה — קיפול נוסף של חפתי׳ המכנסיים; באנגליה — שילוב ברך על ברך תוך נענוע הרגל; באיטליה — הנעה של דש המעיל; בגרמניה — שילוב אצבעות הידיים תוך כדי טפיחה בכוהנים זה בזה.
גליון 1300 (8 באוגוסט 1962), עמוד 6
יטענו דוברי ישראל: דחיקת רגליה של ישראל תעמיד את כלכלתה בפני סכנת שואה, ותהיה בה משום המשכת פעולות ההשמדה ה נאציות של גרמניה ההיטלראית. לצורך זה יגוייסו שופרות וגופים יהודיים ברחבי העולם. 9הערכת האוצר לגבי מיבנה המשק הישראלי: נם אם תזכה ישראל ליחס מיוחד מצד מדינות השוק האירופי, יהיה צורך לסגור כמחצית מיפעלי־הייצור הישראליים, שלא יוכלו להתחרות, אף בתנאי־מכם שווים, עם המיפעליס האירופיים.
גליון 1339 (8 במאי 1963), עמוד 8
היה זה שמעון קוך, חבר קיבוץ השומר הצעיר (עין השופט) ,לשעבר הבר במחתרת קומוניסטית צבאית בגרמניה, ומארגן המחלקה הגרמנית של הפלמ״ח.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 25
.״ ניסן • אלמוני, על פרשת המדענים במצריים :״גרמניה של היום מתנדנדת בין דוקטור ג׳יקליק ומיס היידי.״ אייר • .מנהל חכרה־קדישא בתל־אביב, משה מגידו :״מול הטילים של נאצר יש לנו נשק בדוק — תהילים!
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 21
״אפילו אל ואן הפלין הגעתי מעם,״ הוא מגלה בסוד ,״הכרתי אותו בבר, בבית־קפה בווילג׳ .הוא דווקא היה בסדר גמור.״ הגרמנים הרגו את כולם ך* ילדות שלו היתה רחוקה מלהיות ( | נעימה. בזמן מלחמת־העולם הוא היה ז׳ל, מחבק ידידה לאהוב גברים, לצאת עם נשים ברומניה, וב־ 28 בפברואר 1941 הוא הלך עם אביו לבית־כנסת, והגרמנים נכנסו לשם ורצחו את כל המתפללים.
גליון 1634 (25 בדצמבר 1968), עמוד 16
.״ את מכתבו הראשון סיים פלסנר בציטטה משיר גרמני :״על כך נפשי נעצבת /לראות אותך בזה הצתת.״ השתיקה אפויה. … צריכה עזות־מצח בלתי רגילה לטעון שדעת המתנגדים לסיפוח השטחים אינה אלא, דעתו של מיעוט קטן השוקד על מתן ביטוי נמרץ לדיעותיו הנסיון שלכם להעמיד את עצמכם כמתגוננים, הוא האמצעי הבדוק שבו השתמשו כל התנועות הטוסליטאריות של המאה שלנו: ברוסיה, בגרמניה הנאצית, י־עתה, כפי הנראה, גם בישראל.
גליון 1634 (25 בדצמבר 1968), עמוד 35
הוא בנוי מדיילת יפר,פיה, פקידת קבלה באל־איטליה דניאלה כהן, שחרחורת, יקית עם יופי תימני כי האב תימני והאם גרמניה, וגם צעירה נוסף לכל, בתהילת שנות העשרים שלה.
