חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 7,101 עד 7,125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1044 (7 באוקטובר 1957), עמוד 10
נשארה רק האפשרות כי השטרות מוברחים מעבר לגבול. מומחים גרמניים. בפעם הראשונה נתקלה משטרת ישראל בשטרי־כסף מזוייפים בשנת .1951 חוקריה התחקו בעקבות השטרות, הגיעו אל הכפרים הערביים במשולש הישראלי. … הם סיפרו על מכון מיוחד לזיוף שט־רי־כסף ישראליים, שהוקם בירדן בעזרת מומחים גרמניים. המטרה היתה ברורה: לגרום להתמוטטות שער הלירה הישראלית, וליצור קרן למימון פעולות ריגול והסתננות בתוך שטח המדינה.
גליון 1000 (12 בדצמבר 1956), עמוד 3
היו עמים רבים כאלה בהיסטוריה. אפילו הגרמנים השנואים, סמל המיליטריזם בעולם, היו תחילה עם ככל העמים, שמצא את עצמו בלב אירופה, בארץ חס נות של אופי לאומי חדש. … רק אחרי דורות רבים של הגנה עצמית נכנס. ההרגל המלחמתי לדם הגרמנים, והם הפכו לעם תוקפני. התהליך המדיני-רוחני של עם המוצא את עצמו בנקודת־תורפח גיאוגראפית הוא תמיד אחיד : כשאין העם יכול להתקיים ללא הגנתו המתמדת של החייל, הופך החייל לדמות מרכזית כתודעה הלאומית.
גליון 1069 (26 במרץ 1958), עמוד 15
אמי התגיירה בברלין לפני 30 שנה וסבלה במולדתה בגלל יהדותה 1הידיעה שבמדינת ישראל היא נחשבת לגרמניה, היתה עלולה להרוס אותה. אחרי היסוסים רבים סיפרנו לאמי את החדשה, והיא מיהרה אל הרב. … הברירה החוקית היחידה שנשארה לאדם במצבי1 , הצק אליזבט שסל, בת ,46 התגיירה בגרמניה, חיתה כיהודיה, נחקרה ארוכות על מנהגיה האישיים.
גליון 1071 (8 באפריל 1958), עמוד 7
עד מאי ,1945 כלומר עד גמר המלחמה נגד גרמניה, נמנענו מלתקוף אובייקטים * האס נזבזר א תני כי נזבנתז נזאצ״ר זזזשג^הב^ץ אזת צבאיים!
גליון 1007 (30 בינואר 1957), עמוד 7
זה יתן את הצידוק הדרוש דארצות־הברית להגשים את תוכניתה: להטיל מצור מוחלט כדי להרעיב את ישראל, היא לא הצליחה לשכנע את הגרמנים להפסיק את השילומים, כי הגרמנים אוהבי־הסדר ממלאים את התחייבותם כלפי ישראל בקפדנות שיכלה, בנסיבות אחרות, לעורר הערצה.
גליון 1034 (7 באוגוסט 1957), עמוד 15
אחרי דיונים מקיפים (וסוערים) החליט הוועד לשתף פעולה עם אגודת השופטים׳ במחאה חריפה בפני היועץ המשפטי ושר־המשפטים טירים כגרמנית שודרו לראשונה בישראל. כפי שניבא העולם הזה 1029 שבר השבוע קול ישראל את החרם שנמשך מאז קיומו, כשאיפשר לזמרת ג׳ני מורלי לשיר את שירי הצעיר הנודד למאהלר, פתח בזד• את הדלת לשידורים נוספים של מוסיקה ושירים גרמניים.
גליון 1040 (11 בספטמבר 1957), עמוד 9
חדשה בין המפלגות, בצורת מניות של מפעל־דיזלים חדש, אשר יקבל גם מונופולין על ייבוא כל מנועי הדיזל, הודיע לפני שבועיים מדור תצפית של העולם הזה 1038 השבוע השמיעו חברות־ד,תובלה הגדולות מחאה חריפה על עיכוב כל רשיונות־הייבוא למשאיות כבדות, שנכנס בתוקפו כדי להבטיח מראש את רודחי החברה החדשה, כל עוד לא הושג הסכם עם החברה הגרמנית מא״ן. החברות גם הביעו את הדעה כי הדיזלים הגרמניים לא יתאימו לתנאי הארץ ההתפרעות בנמל חיפה, שאורגנה בידי פעילי חושיסטאן (העולס הזה ) 1039 בעת קבלת הפנים למשלחת הפסטיבאל, גונתה השבוע על־ידי עמום לנדמן, מנהל נמל חיפה.
גליון 1038 (28 באוגוסט 1957), עמוד 6
.״ בעיתו הגדולה של הדוקטור, אשר שירת במשך שבע שנים בצבא הסובייטי והשתתף בקרבות של כיבוש גרמניה, היתה: אם איננו שייך לעם הרוסי, אשר את שפתו הוא מדבר ואת רוחו הוא ספג, כיצד יהיה בטוח כי ימצא את מקומו בתוך העם היהודי בישראל?
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 15
אני התגרשתי בשקט,״ אומר יוסף בר־און, בן ,49 מלצר יליד גרמניה. רה. אני רוצה ללכת לדודה עליזה.
גליון 980 (28 ביולי 1956), עמוד 5
יצרנים אלה מאורגנים בקארטל • עולמי, שחבריו העיקריים הם גרמניה, צרפת וספרד. מדינת ישראל סירבה להצטרף לקארטל זה.
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 4
קיומה הכלכלי העיקרי של ישראל היה על השילומים — התמורה הכספית לדם היהודים הטבוחים, אשר ממשלת גרמניה המערבית הוסיפה לשלם בנאמנות מפליאה, גם אחרי ,שחדלה להפיק מכך כל תועלת פוליטית שהיא.
גליון 992 (17 באוקטובר 1956), עמוד 23
ההבדל היחיד הוא שעל כל בית שני מתנוסס שלט של קוקה־קולה, ותחת מכוניות אמריקאיות מסנוורות, האוכלות את הבנזין של המדינה ואת הכסף של בעליהן, נוסעים הקפריסאים במכוניות אנגליות וגרמניות קטנות, שהן הרבה יותר יפות. קפריסין שולטת על דרך הים לחופי ארץ־ישראל. … זה לא מסוכן, מפני שהן מדברות עברית בקול רם. וכל קפריסאי שואל אותן אם זה גרמנית. בכלל יש המת ישראלים באי. הם שייכים לסולל־במה, הבונה מחנות ושיכונים.
גליון 1017 (10 באפריל 1957), עמוד 16
ליריב; 8 .16ו מלטה; . 17 סמל הרע; . 18 גידול־בר; .20 אבי שלו 28 27 שת בנים; .21 רבב; .23 ספרו של פייארברג; .25 עונת מעבר; .27 כרך ישראלי; .29 חווה לכל חי; .30 חזק; .32 תכיפות, .34 בה הוחקו, חוקת גרמניה שלפני היטלר; 35 מה שקודם להנחת פסי מסילת ברזל חדשה; .36 עליה כתב שלונסקי; 37 יחידת חשמל; .39 שם פרטי, לועזי, לנקבה; .40 היטב׳ באנגלית; .41 מלת שאלה .42 ,קטל; .43 תוצאה של תנו עת המים; .44 שלושת אלפים ושש מאות שניות; .45 בן דוד משה.
גליון 1021 (8 במאי 1957), עמוד 9
.׳* לאחר מכן, הודה קסטנר כי הוא שכתב את המכתב לקרומיי, אשר עתיד בוודאי להשתמש בו במשפט שייערך נגדו בקרוב בגרמניה. ההמשך הצפוי לפרשה זו, אילו חי קסטנר, היה סיוט בעיני שרת וחבריו. … אף־על־פי־כן, מסתבר כי בידי קרומיי, שנעצר רק עתה על־ידי הגרמנים, מצוי מכתב של קסטנר, המבטיח לו לעשות הכל למען זיכויו ושחרורו.
גליון 1023 (22 במאי 1957), עמוד 15
מסביב יושבים בני וינה ובנותיה, עוקבים בקפדנות גרמנית אחרי כל צליל ב־ספרי־ר,תווים הפתוחים על ברכיהם. מאות הזמרים, עשרות הנגנים, בעל העוגב המוזהב והאדיר התופס את הקיר השלם ממול — כולם אוסטרים. הקומפוזיטור הוא גרמני. אולם האגדה היא ישראלית. הרי הגליל, מדרונות ירושלים, קמים לתחיה באולם הוינאי המוזהב, מעל לקהל האלף הלבוש בחליפות־ערב.
גליון 1445 (19 במאי 1965), עמוד 12
בנו של בורגיבה, אל־חביב הצעיר, שר־החוץ של ארצו, נסע לוושינגטון. ואילו גרמניה המערבית, בת־בריתה של וושינגטון, מבקשת להפוך את תוניסיה בסים לחדירת ההון שלה לעולם הערבי( .זוהי, אגב, הסיבה העיקרית למחלוקת בין קאהיר ותוניס על ניתוק הקשרים עם בון).
גליון 1447 (2 ביוני 1965), עמוד 22
פסטיבל הסרטים בברלין ׳סובל עדיין קשה מהעצם האנטי־שמית שישראל תקעה לו בגרון, בדמות רק לא ב שבת, אבל כמה וכמה יועצים זריזים מנסחים את מכתב־הסירוב שישלח להירשברג( .שלא יגיד אחר כך שהוא לא ידע!) בעת ובעונה אחת מנסה גרמניה לגשש אצל שווייץ כדי לקבל את חור בלבנה, אבל שווייץ אומרת שאיטליה ביקשה כבר קודם.
גליון 1439 (7 באפריל 1965), עמוד 15
הקא רי ק טו רהה גרמנית של הי הו די זי ס מן המאה ה־ .18 בצד השמא לי מצוייר כלוב של ברזל בו ניתלה זי ס לר אווה. … ^ ^ בעל ^ הו ^ ט חו ר ^ הו ד ה זי ס יצא בתום מלחמת העולם השניה ממחנה ריכוז, ללא פרוטה בכיסו. באנדרלמוסיה ששררה אז בגרמניה, הצליח זים לעשות את כספו הראשון, על־ידי הספקת סיגריות לשוק הרעב.
גליון 1436 (17 במרץ 1965), עמוד 19
מלכת בריטניה חדלה מלהיות קיסרית של הודו. הקיסרים של גרמניה, רוסיה ואוסט ריה נעלמו. כמעט ולא נותרו אלא הוד קיסרותם המיקאדו של יפאן, השאהין־שאה (מלך המלכים) של איראן והנגוס־נגוסטי (מלך המלכים) של אתיופיה.
גליון 1491 (30 במרץ 1966), עמוד 15
כבן של אחת ממשפחות־הרבנים הגדולות של גרמניה, זכה בצעירותו לחינוך חרדי, ולפנישנרשם לפקולטות למשפטים, חבש את ספסלי י שיבת הרב קולן בירושלים.
גליון 1490 (23 במרץ 1966), עמוד 8
כי הודו מכירה בישראל ״למעשה״ ,אף כי לא כוננה מעולם יחסים דיפלומטיים עימה. • גוברים הסיכויים, כי ממשלת גרמניה המערבית תיענה בכל זאת לדרישות ישראל לסיוע כלכלי נרחב.
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 15
חרות לשאוף ל״גבולות ההיסטוריים של ארץ־ישראל״ .הדבר נשאר בבחינת הודעה חרותית בלבד, תוך הסתייגות ליברלית אילמת אך ברורה. גם בשאלת גרמניה הצביעו הליברלים נגד חרות, בעצם ימי המשא־ומתן.
גליון 1476 (15 בדצמבר 1965), עמוד 8
לכן מלאה העתונות הגר* שני התנאים האחרים: נכונו ת לפירוז המרחב מנ שק גרעיני, התנגדו ת ישראל לציוד גרמניה בנ שק גרעיני. ** חברי הוועדה שהוצעה: יעקוב הרצוג (אד ממשרד־החוץ) ,שאול בר־חיים (כיוס משרד־החוץ) ,איסר הראל, מי שהיה ה מ מונה של שירותי הבסחון.
גליון 1453 (14 ביולי 1965), עמוד 22
בקטע של המשפט יש כמה פטפוטים על אחריות, על ציות לפקודות, על הפשע של העם הגרמני, ועל החובה לשכוח, או לא לשכוח. אין בסרט גיבורים או דמויות ; יש בו רובוטים שהוכנסו לתוכו על מנת לדקלם ברגע מסויים, תמיד ברגע הכי פחות מתאים, את מה שהתסריטן הכנים לפה• הוא ה.נים להם לפה יללות פתטיות, או פטפוטים נדושים חסרי משמעות. … (נא לציין במקום המתאיס באיזו שפה מהשפות הבאות ברצונך שנשלח לן אח החוברת הנ״ל). באנגלית בערבית בצרפתית בגרמנית באיטלקית הכתובת (קולנוע גת, תל־אביב; ארצית־ הברית) הוא סרט מצויין, לא רק בגלל שהוא עשוי טוב, משותק טוב ומצולם טוב.
גליון 1478 (29 בדצמבר 1965), עמוד 13
כשכתב צ׳רקסיס בברית־המועצות לחזור לעצמאות יוחאי שוקן, אחיו הצעיר של ראש המועצה בנסיבות סראניות׳ כשהתקרבו הגרמנים ל־המקומית, לקריין־הרדיו במייקופ, עיר־הבירה קאווקז במלחמת העולם השניה. הגרמנים הכריזו על עצמאות צ׳רקסטאן, ונדוד צ׳רקסי של החבל הצ׳רקסי בקאווקז.
