חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 6,826 עד 6,850)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2063 (16 במרץ 1977), עמוד 41

שני מ אפיונרי ם בירו שלים // [ 1 0ג׳ו סטאשר, שהיה ידוע בכינויו 1י |#״דוק״ ,נפטר לפני כשבועיים בבית־מלון במינכן בגרמניה, בזרועותיה של צעירה ישראלית, כפי שדיווחו סוכ־נויות־הידיעות. … אני יודעת ש הוא תרם סכומי־עתק לצד,״ל, לכל מייני אירגוני־צדקה ולאנשים יחידים שפנו אליו עם צרותיהם. לפני נסיעתו לגרמניה פגשתי בו. הוא ניראה לי קצת מתוח ומוטרד, ואמר שיפסיק לבוא לבית־הקפה.
גליון 2033 (18 באוגוסט 1976), עמוד 43

בצורה כלשהי, אם מתייחסים אליהן במעט רצינות, אפשר אולי אף להבחין במידה מסויימת של משמעות בחרפתקות אלה, המעמי דות זה מול זה את רוח החופש והיוזמה הפרטית של שני הגיבורים הצדים פילים ומוכרים את השנהב ברווח גדול, ואת הגרמנים השנואים, העבים והאטומים, המצרים את צעדיהם. … מוצגים בגישה דרום־אפריקאית נאורה אופיינית, בבשר-תותחים או כשק מים מושבעים או, במיקרה הטוב, כשרתים נאמנים. הגרמנים הס או חזירים מפוטמים ומגעילים, או קצינים מסו- יידים מרוב תקנונים שרובצים על מצפונם.
גליון 2113 (1 במרץ 1978), עמוד 48

בדומה להלד־הרוח שהפעיל את מכו- נות־הכתיבה של סופרים עבריים רבים, במהלך שנות ד 50 כאשר שלחו עיניהם למרחקים והתעניינו יותר בנעשה בבתי- הקפה של הגדה־ד,שמאלית של פאריס, איש לא טרח לבשר לגברת כהנוב את העובדה שעם נפילת פאריס לפני קל- .גסיו של היטלר, חדלה עיר זו לשמש מרכז של התרבות העולמית, והמרכזים העולמיים של התרבות עברו לארצות־הברית ומאוחר יותר למערב־גרמניה. אלא שאחד ממאפייני הלוואנטיניזם הוא התחושה ש־פאריס היא עדיין בירת התרבות העולמית.
גליון 1933 (15 בספטמבר 1974), עמוד 11

כאשר הפך לראשונה לדמות השובה כמע־רבת־השילטון האמריקאית, קראו לו מאחרי גבו כשם ״כיסמארק״. היה בכך רמז למוצאו הגרמני של קיסינג׳ר (אם כי נולד בבאוואריה, חבל־ארץ שביסמארק הפרוסי התייחס אליו בזילזול עוקצני, ואמר עליו :״באווארי הוא חצי בן־אדם וחצי אוסטרי.״) קיסינג׳ר ראה בכינוי זה מחמאה. הוא מעריץ את ״קאנצלר הברזל״ ,שטען כי את ההיסטוריה עושים ״ברזל ודם״ .הנסיך אוטו פון־ביסמארק יזם שתי מיל- חמות גדולות, הקים את הרייך הגרמני השני בשדה- הקרב, ויצר מאזן־כוחות יציב שהבטיח את השלום באירופה במשך דור וחצי.
גליון 1972 (18 ביוני 1975), עמוד 2

העיתונאים סבורים כי ההחלטה לצרף את הוצאו- תיהם־בתפקיד לסך־כל הכנסותיהם החייבות במס, עלו- לה לגרום בעהיפיו להורדת ד^ת זקלזריזיידת רי צ׳ ארדבר טון י שחק ב אר ץ * ריצ׳ארד ברטון עשוי להגיע לארץ, בדי להשתתף בהפרטת סרט בהפקה גרמנית, על-פי סיפורו של הסופר ה פולני מארק חלאסקו, שנקרא כמקור ״כיום מותר׳ .הוא נכתב עד-ידי הסופר הפולני הגולה בעת שהייתו כישראל, כשעבד כפועל־בניין, לפני שחזר לגרמניה ונפטר שם.
גליון 2016 (20 באפריל 1976), עמוד 4

כתב ידיעות אחרונות, נוח קליגר, עומד לקבל את תפקיד הנספח לענייני־עיתונות בשגרירות ישראל בגרמניה. קליגר, שהוא יוצא מחנות־הריכוז והתמחה בשנים האחרונות בכתבות על עולים חדשים בברית־המועצות, ייצא בעוד כשלושה שבועות למקום כהונתו החדש. … מתוך עדויות בני־הערובה והטייסים, שהיו במטוס בדרך מווינה לאלג׳יריה, מתברר כי החוטפים התווכחוו בלהט בינם לבין עצמם, כאשר קארלוס תבע לקבל את הצעת הכופר, כדי לממן בו פעולוודטרור בקנה־מידה עולמי, ואילו הטרוריסטים הגרמניים ה ל בנ ת הון באמצ עו ת ה רו לטה אנשי־־עסקיס ישראליים אימצו לעצמם רונה1שיטה חדשה להלבנת הץ : באמצעות כספים המוכרחים לחו״ל, הם רוכשים ככתי־ההימורים הגדולים כעולם ז׳יטונים, המשמשים כתחליף לכסף מזומן כשעת מצטברת כידם כאשר למו -- המישחקים-- .
גליון 1846 (17 בינואר 1972), עמוד 35

הרצח, שאירע בקיץ ,1924 עורר סערה ברחבי העולם, היווה כתם על שלטונו של מוסרי ליני כבר מן הרגע הראשון**. כאשר פנו לשחקן הגרמני מאריו אדורף, המשחק זה כמה שנים באיטליה, לגלם את דמותו של מוסוליני, סירב תחילה :״כולם יודעים שהשקפותי הפוליטיות נוטות שמאלה,״ טען. … ודאי יהיו גם מכתבי־השמצה ואיום. אבל איני חושש. אני אזרח גרמני, ואינני שייך לאף מפלגה.״ ומה בדבר תגובות חיוביות ו אדורף אינו אופטימי ביותר :״יהיה זה אופטימי מדי להאמין כי בארץ, בה המפלגה הניאו- פאשיסטית הכפילה את קולותיה בבחירות האחרונות — אפשר יהיה למצוא קהל בשל די הצורך כדי לקבל עובדות היסטוריות כהווייתן.
גליון 2198 (17 באוקטובר 1979), עמוד 78

את ארבע השנים האחרונות של המאה ה־ 19 העביר הסטודנט הצעיר בפוליטכניון של ציריך, העיר שכונתה באותם ימים כ,,אתונה, על גדות הלימאט״ .בתחומיה נמצאו אז סטודנטים כמו המהם־ * איינשטיין נולד ב־ו׳ו במארס , 1879 באולם שבגרמניה. •• לואיס ס. פויר — איינשטיין ובני דורו! … הסטודנטים היהודים נתפסו בלבותיהם — או נכון מזה הובהלו על־ידי סמכותם השכלית והמוסרית של המהפכנים הקשישים.״ ואכן, על עימות מרגש שנערך ב־ ,1901 בין המרכסיסטים לבין הציונים, שהתנהל שלושה ימים ושלושה לילות, מספר וייצמן :״למגינת ליבו של פלכאנוב, הסתיים כבר, שמאה ושמונים סטודנטים הצטרפו לאגודה הציונית...״ בנותנו את הרקע התרבותי והחברתי לתורת היחסות, מביא המחבר אפיזודה בזה הנוסח :״ב־ 1902 פירסם וייצמן וה פילוסוף מרטין כובד, יחד עם נציגם בציריך י, חוברת בגרמנית ושמה אוניברסיטה יהודית. וייצמן חזר ונזקק לנושא הזה פעמים רבות, אף הרעיון הוגשם רק דור לאחר מכן.
















