חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 6,676 עד 6,700)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1582 (27 בדצמבר 1967), עמוד 19
כשהביטה ויתרה על העניין, לאחר שנתגלה שהמפיק הגרמני, ד״ר שאפה, הוא נאצי־לשעבר, החליט אלכם מסים לפנות אל גולן ולהציע לו למהר ולעשות את הסרט לפני שמישהו אחר יפול על הרעיון. … כבר היו לו מריבות עם ישראל כקר על שני קוני למל, כבר היו לו מריבות עם תסריטאי, ישראלי על הגולם, וכיוזן שהוא יודע שאילן אלדד ושרגא פרידמן החליטו, למרות הבימה, לעשות את הסרט עם המפיק הגרמני — הוא החליט לחסוך לעצמו מריבות נוספות ולוותר על העניין.
גליון 1528 (14 בדצמבר 1966), עמוד 31
״צ׳ארלי״ מככב כרגע בסרט־פשע המוסרט בגרמניה לצידה של פצצת־מין צרפתית בשם מארי לאפודה — האשד, עם העיניים הכי יפות בעולם. את שעות־הפנאי שלו הוא מבלה בחברת נערת־הזוהר הגרמנית אדה סירנ־י סן, ובסופי־שבוע הוא פשוט נעלם לפאריס.
גליון 1507 (20 ביולי 1966), עמוד 9
בכל מיקרה התקדמו הדברים באותו הגיון ובאותו כיוון: התחברות הביאולוגיה עם הפוליטיקה הביאה תחילה לדיכוי לאומי, ולבסוף לגנוסייד. הילודה הגרמנית היא איתנה. משמע, הגרמנים הם עם בריא.
גליון 1543 (29 במרץ 1967), עמוד 31
השבועון לייף הציע 300 אלף דולאר. אבל הגרמנים הראו לאמריקאים ולסזדטלאנה מה זה כסף אמיתי. … עד כמה היא דמוקרא־מית יכולה להעיד העובדה כי מספר הטלפון של הנסיך ( )2 12 12 מופיע במדריך הטלפו נים המקומי, לפי סדר האלפב״ית הגרמני, בין לשכת־הסעד למועדון הכדורגל, הבכור של הנסיך, האנם־אדם, הוא כיוס בן 22 ומגי ע לגובה של 1.90 מטר.
גליון 1498 (18 במאי 1966), עמוד 14
.״ ידידו של דויד בן־גוריון, קונראד אדנואר, טס בחזרה לגרמניה. בנמל־התעופה של קלן נתקבל על־ידי ידידיו המקורבים ביותר. … כדי להתקרב לפולין, כדאי לחזור על ההכרה הישראלית בגבול המערבי של פולין, המשתרע לאורך שתי הנהרות אודר ונייפה, שעברו פעם באמצע השטח הגרמני. תמורת זד, יקבל שר־החוץ הפולני, אדם ראפאצקי, את שר־החוץ אבא אבן לביקור.
גליון 1564 (23 באוגוסט 1967), עמוד 9
התלונן עסקן מפא״י עזרא דבי בפני יו״ר מרכז השלטון המקומי, פינחס אילון: אסור לכם לצרף את נאווי למשלחת הרישמית היוצאת מטעמכם לגרמניה כדי להתארח אצל עמיתכם בגרמניה, כי אין להתיר לראש־עיר לצאת לחו״ל, בזמן שהעיר התרוקנה מ־נבחריה.
גליון 1562 (9 באוגוסט 1967), עמוד 8
יחסי־גומלץ כלכליים בין גורמים ישרא־ הרפובליקה הפדרלית של גרמניה הוקמה על־ידי צבאות־הכיבוש של המערב.
גליון 1515 (14 בספטמבר 1966), עמוד 10
דנדון ג ונסוו סוף השריש השני שבועיים לפני תום שנת תשכ״ו נסתיים השליש השני של המאה ה־.20 השליש הראשון של המאה היה מוקדש כולו למלחמת־העולם הראשונה — היערכות הכוחות לקראתה, המלחמה עצמה, ותוצאותיה: המהפכה הבולשביקית, הזעזועים העולמיים והמשבר הנורא של . 1929 השליש השני התחיל עם עליית אדולן! היטלו־ לשלטון בגרמניה, ב־ .1933 במרכזו עמדה מלחמת־העולם השניה, עם הזוועות של אושוויץ והירושימה. … נבואתו של קונראד אדנואר, כי ארהארד אינו מסוגל לשלוט, התאמתה. מרד הגנרלים הגרמניים, שרגזו על משרד־בטחון בלתי־מוכשר, עירער עוד יותר את מעמדו, ונסתיים בנצחון הגנרלים — אות לבאות.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 4
אילו הסתפק היטלר בהפכם מינכן ובכיבוש צ׳כוסלובקיה, ולא יצא להתקפה על פולין, היתר, גרמניה הנאצית היום אחת מארבע המעצמות הגדולות בעולם.
גליון 1508 (27 ביולי 1966), עמוד 9
ם חששה ממשלת ישראל שמא יבואו לארץ, על \ י 4פי חוק השבות, יהודים מפוקפקים, יישבו כאן יומיים, יקבלו אזרחות ישראלית ודרכון, וימשיכו בדרכם לישיבת־קבע בגרמניה או בבריטניה — היתד צריכה להסיק מסקנה אחרת. … ואוי לישראלי המוצא את עצמו בנמל־התעופה של ציריך, כשאין בידו אשרה שוזייצית בת־תוקף! איטלקי וגרמני, צרפתי ויווני עוברים על פניו, כאילו טיילו בארצותיהם.
גליון 1508 (27 ביולי 1966), עמוד 30
מכאן שאי־אפשר היה לאסור כאן את התע שיין שליקר ואת חבר־הפרלמנט הגרמני שביקר בישראל, ושהיה, כפי שנסתבר, קצין בכיר בס״ס, למחרת היום אישר גם שר־החוץ, בתשובה לשאילתא אחרת שלנו, כי למשרדו אין כרטסת, וממילא אי־אפשר לעיין בה בעת מתן ויזות למבקשי־אשרה גרמניים. • הפסקת השידור כשפה ההונגרית: ראש־הממשלה נימק זאת בשיקולי־תקציב׳ למרות שיש בארץ 43,245 אזרחים דוברי־הונגרית.
גליון 1587 (31 בינואר 1968), עמוד 26
יש טובים יותר ויש טובים פחות. חוץ מזה הגרמנים צוחקים על הגרמנים באנו ילדי הפלא (אוריון, תל-אביבז ובסרן האמיץ מקופניק (תכלת, תל־אביב)• שקספיר וריצ׳ארד בר־טון צוחקים מהנשים, ומעוד הרבה הרבה דברים משעשעים, באילוף הסוררת גם ליאורה רמון.
גליון 1098 (15 באוקטובר 1958), עמוד 5
הוא התידד עם תריסר נערות ביבשת האירופית, הכיר נערה גרמנית, לקח אותה לביתה על אופנוע, בילה עמה עשרה ימים מאושרים בעיירה גרמנית.
גליון 1151 (21 באוקטובר 1959), עמוד 21
הו־האייז /היינו הך, מש־חקנו כבר תם / .מי יתן ונעם עד בלי די״. מאחורי הקלעים מ ש בר הגרמנית ההכנות לביצוע הסימפוניה השניה של גוסטב מאהלר, סימפוניית התחייה גדולת- הממדים, בתזמורת הפילהארמונית בשיתוף המקהלה הקאמרית ובניצוחו של רפאל קוב־ליק, הופסקו לפי שעה. … הוא מוען, כי הצלילים נכתבו להברותיה של השפה הגרמנית, ואינו רואה כל הגיון בסירוסם. ואילו התזמורת חוששת לידה הארוכה של המועצה לביקורת ולדעת־הקהל מחלתו שד ש ח קן, שגרמה לדברי מודעותיה של להקת בצל ירוק לדחיית הצגות הבכורה של תוכניתה ו שלוש נקודות, לא היתה ולא נבראה.
גליון 1119 (8 במרץ 1959), עמוד 3
הפירוט: פולין 5 :יורדים! יוגוסלביה !1 :גרמניה, אשר חוקקה חוקים מרחיקי־לכת בעזרה למהגרים יהודיים !
גליון 1119 (8 במרץ 1959), עמוד 4
החבר הוותיק, שהגיע לקיבוץ השומר הצעיר לפני 20 שנה, במסגרת עליית־הנוער מגרמניה, נראה כסלע איתן שאין מקעקעים אותו — אחת מאבני־היסוד שעליהן בנוי המשק. … בעזרת הפיצויים שהוענקו לו מכספי השילומים מגרמניה ינסה חבר הקיבוץ לבנות לעצמו חיים חדשים.
גליון 1119 (8 במרץ 1959), עמוד 18
מיתוס חי ך יזולצמאוס, מחוז דכאו, גרמניה ה! מערבית, צעד בראש חגיגת הקרניבל כשהוא מוקף בדגלי־צלב הקרס, אדם מחופש כהיטלר, בירך את הקהל הצוהל בקריאות: ״הייל היסלר!
גליון 1113 (28 בינואר 1959), עמוד 12
לפני כארבעה חדשים חזרה אהובה שיב לאילת, החלה לחסוך שם כסף בעבדה כחדרנית ובמקצועות־הלוואי של האירוח. שם הכירה אוזה את אלברט שומן, גרמני נוצרי שעבד על סיפון האניה פליון, שהילכה בקו דרום־אפריקה— אילת. … אולם אהובה, שהיתר, מחזירה לו מכתבים ובהם בקשות אחד ממכתכי האהכה שכתכ פרנקי דחופות למשלוח כספים, לא שאפה כנראה להיות לעולם לדליה שוטו מעזה לתל־אכיכ :״הי עם המלח הגרמני. היא בילתה בחברת אחרים, ואפילו מותק, מה שלומך, כיליתי יפה מאוד כששומן היה מגיע לאילת, לא תמיד היה עולה בידיו למצאה.
גליון 1135 (1 ביולי 1959), עמוד 16
שיטה אמריקאית ופריסאית קלה 1 ני״ס ״ליאונווה״ שלמה המלך 2ד (ע׳־י גן זזיות< הרשמה יום יום : 9—1ו־.4—8 בתוך קלחת המשבר הממשלתי סביב עיסקת הנשק עם גרמניה, מצא השבת ראש הממשלה דוד כך גוריון פנאי לביקור אישי, בחברת רעיתו׳ אצל נהג חברת אבן וסיד, דוו אדלשטיין, ברחוב קורדובה בתל־אביב.
גליון 1133 (17 ביוני 1959), עמוד 13
זה האיש י הוא האיש שמצא את עצמו לפתע fJ iבכותרות ראשיות בעתוני־הערב? אלכסנדר כהן ( )47 נולד בליבק שבגרמניה, שנה וחצי אחרי אחיו הרמן (חיים). הוא הספיק לסיים את בית־הספר התיכון בגרמניה, לפני שעלה ארצה והתקבל במוסד הרב קוק בירושלים, שם למד גם אחיו חיים.
גליון 1140 (5 באוגוסט 1959), עמוד 4
הפעורה השמית הפעולה השמית _ גזוגזעה את אווזדיה בנזוזוו וזר־אביב רהשוזוזך ב כנ ס או ה די ם שיתקיים כיום ה ,6.8.1959 /שעה 8בערב, באולם ״גיל״ המקורר, רה׳ גורדון ,34 תל־אכיב, בהשתתפות חברי המרכז אור א בנ ר• נ תן לין־מוה בני מיו ע 1מ רי לדיון על הפעולה השמית בחדשים הקרובים בם דינה מאחורי שפיכות; העם היהודים הגודדים השבוע עמד העם היהודי ברחבי חעולם בפני בעיה גורלית: האם להניף את הדגל השחור־אדום־זהוב של הרפובליקה המערב־גרמנית מעל לקונגרס היהודי העולמי, יחד עם דגלי שאר הנציגים הדיפלומטיים שכיבדו בנופחותם את כינוס הקונגרס בשטוקהולם? אמנם, מתחת לדגל זה מתאמנים חיילים גרמניים בנשק ישראלי, ובזאת ממלאים בגאווה את לבותיהם של רוב תושבי ישראל.
גליון 1097 (8 באוקטובר 1958), עמוד 13
ביקרתי בתעשיות הסרטים של ארבע מדינות — יוגוסלביה, אוסטריה, גרמניה ואיטליה — ואחרי סיור זה אני משוכנע כי עתידו של הסרט הישראלי הוא אך ורק בקופרודוקציה — הפקה משותפת.
גליון 1097 (8 באוקטובר 1958), עמוד 19
באמצע המשחק בא אלי צ׳יקובסקי ואמר לי בגרמנית :״השופט הורג אותנו!״ עניתי לו :״כנראה שילמתי לו כסף.״ אבל טוב שצ׳יקובסקי כבר למד להכיר את הבדיחות שלנו• את תרומתי לגביע נתתי בגול אחד, כזה שהייתי עושה בימים שעוד היינו משחקים נגד יוזן. … מאונך .1 :חותן משה ; .2אחת מעשר המכות; .3חירות; .5קרם; .6רפובליקה אמריקאית; .7בחורף: .8קיבוץ בדרום; .9קבוצה מחז״ל: . 12 גלובוס . 15 :סיסטמה; . 16 מה שנותנים במכירה עונתית; .18 נותני ריח; .21 זאת אומרת; .23 חצי חר פה; .24 אות .26 :אגף החקירות של המשטרה הצבאית; .28 דל; .29 יישוב בדרך לירושלים; .31 מראש; .32 עובד בסקוטלנד יארד; .35 ספר כריתות; 37 דלות .38 :אליהו גו־לומב היה מצביאה; .40 בעלת חמש אצבעות; .41 אתה, בגרמנית; .43 בלבד; .45 מלת תנאי; .46 יישוב בצפון; .47 שם מטוס סילון שניתן על־ידי בי.
גליון 1086 (23 ביולי 1958), עמוד 4
• הגגות אחרות של ממש לת ישראל על המאורעות במרחב: דרישה מוגברת מ־ארצות־הברית להע־ניק נשק לישראל, ונסיון מחודש להמריץ את גרמניה להחליף המערבית שגרירים עס ישראל.
גליון 1154 (4 בנובמבר 1959), עמוד 5
לעתים קרובות ויתרה על עקרונותיה הקדו בראשה עומד אדם שהוכיח כי בשעת הצורך הוא יודע להחליט החלטות (טובות או רעות) .הוא הוכיח עקביות בפרשת עם־ קודר,נשק עם גרמניה. הוא הוכיח תקיפות בפרשת ואדי־סליב (ולדאבון לבי, רוב אזרחי ישראל מסכימים לגישתו בפרשה זו).
