חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 6,501 עד 6,525)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2587 (1 באפריל 1987), עמוד 15

רופאי־שיניים בכוננות איידס - שוודיה נלחמת באיידס -בבריטניה מחזיקים ילדים קטנים חולי־איידס במחלקות סגורות -בגרמניה מתכוונים לבודד חולי איידס במוסדות מיוחדים -הולנד נלחמת באיידס באופן דיפלומטי -בגרע־לנד לא התגלה אף חולה איידס ( (ומה עם פינלנד, ומה עם הונגריה?). … אך מהכותרות נוצר רושם שמילחמת־ה־עולם עומדת בשער! יתר על כן: בגרמניה אולי מתכוונים לבודד חולי איידס, אך בישראל קרה דבר הרבה יותר חמור.
גליון 2701 (7 ביוני 1989), עמוד 30

בדרך מנמל־התעופה הבינלאומי(יש גם כל חושבים כאן שהבעייה הישראלית־פלס־טינית היא חלק מהותי של תורת הגלאסנוסט הסובייטי; שאם רק יצליחו להתגבר על מה שהפרנקפזרטר אלננו״נה המערב־גרמני מתאר היום כ״אופוזיציה הימנית־הקיצונית לשמיר הימני׳ (רק הגרמנים מבינים כמה דרגות של.ימיך מסוגלות להתקיים זו בצד זו) — תיפתרנה כל בעיותיה של ברית־המועצות.
גליון 2695 (24 באפריל 1989), עמוד 14

גיבעה במקום מובלעת נפטר בירושלים, בגיל ,85 פרופסור (לבוטניקה) מיכאל אבן־ארי, שנודע במיוחד בחקר חקלאות־המידבר, שאותו ערך, במשך שנים, בחשתי החוות שהקים בשבטה ובעבדת שבנגב. אבן־ארי, יליד גרמניה, שעלה ארצה מייד עם עלות היטלר לשילטון, התנדב במילחמת״העולם ליחידת נ״מ של הצבא הבריטי והיה, אחרי מילחמת־העצמאות, כסגן נשיא האוניברסיטה העברית, בין יוזמי ומקימי הקמפוס במערב העיר, בגבעת־רם, משנמנעה הגישה לקמפוס האוניברסיטה על הר־הצופים, שהיה באותם ימים מובלעת בשטח הכיבוש הירדני.
גליון 2723 (8 בנובמבר 1989), עמוד 20

• מי שהו יכול לחשוב שעלילת הסיפור השלישי — ישראלי בא • לא, אז אני לא אגיד את הסוף של הסיפור, אגיד רה! את מהותו. הוא עוסק בשריפת ילדים גרמנים. אפשר לטעון שזה סיפור יהודי דוו־ • למעשה אתה הופך את המספר של הספר למעין פרוטוטיפ יהודי, נכון? … ממזר של היהדות, שאין לו קשר עם היהדות. למינכן, חוטף ילדים גרמנים... אל תספר את הסוף של הסיפור, ואל תהיה כמו הסדרן הסקוטי שלא קיבל טיפ וגילה לבאי־הקולנוע מי הרוצח בסרט.
גליון 2729 (20 בדצמבר 1989), עמוד 21

השם במהרה, עדיין לא נחיה במצב של צרפת וגרמניה. עדייו יש שוני די גדול מאלף סיבות, שאני לא אכנס אליהן עכשיו … יש מי שמתחילים לדבר על הליכוד בעתיד כעל תנועה שמרנית קלאסית, משהו כמו המיפלגה דד רפובליקאית האמריקאית, המיפלגה הגוליסטית בצרפת, הדמו־נוצרית הגרמנית או האיטלקית. • אפשר לומר שכוחו של בגין היה אני חושב שההשוואות האלה הן מסוכנות, כמו כל ההשוואות, כי המצב שלנו הוא מאוד שונה.
גליון 891 (11 בנובמבר 1954), עמוד 18

״ פואד הראשון הגיע לשלטון שלא בזכות, רתם את עטו לשירותו של החריב עבאם השני, שסולק על־יוי הבריטים עם פרוץ מליחמת־העולם הראשונה, בגלל נטיותיו הפרו־גרמניוות אותה שנה פגשתי את עזמי, שהיה ידידי הטוב, בבית הקפה הפריסאי לה־קופול. … פעילותו ההורסנית החלה להתגלות רק בראשית שבוע זד״ כאשר נתפסו בעיירה האלג׳ירית אריס רובים ומקלעים כמעט חדשים מתוצרת גרמנית. אחד הלאומנים השבויים לא היסס לגלות את מקור הנשק: ספרד. היה ברור כי הגנראליסמו פראנקו, השואף להציג את עצמי כמגן האיסלאם ניצל את ההזדמנות גם הפעם, תרם לתנועות־השחרור הצפון־אם־ ריקאיות מעודפי הנשק הגרמני שהצטברו בארצו. יועולם הזה 691
גליון 1135 (1 ביולי 1959), עמוד 2

זהו למעשה חום־השני העובר בין פרשת חלאסקו, לבין רבות מן הפרשות האחרות הנידונות בגליון זה — פרשת משלוח הנשק לגרמניה, פרשת פעולת־ד,דיכוי של הממשל הצבאי, ועוד. … המושג *אנטי־שמיות״ משמש, בדרך כלל, במונח נרדף ל״שנאת יהודים״ .אולם זוהי טעות שכדאי לשרש אותה. המונח נוצר בגרמניה אחרי ,1870 בידי אנשים בעלי הש־קפת־עולם גזענית, שסברו בטעות כי קיים גזע ״ארי״ ,הוא הגזע העליון, ועל כן חיפשו מושג גזעי מנוגד ונחות. … ״ דר שפיגל הוא הגדול והחשוב בשבועוני־החדשות בגרמניה. יש לו השפעה גדולה באירופה. מדוע מצא שמעון פרסומת צורך להעליב אותו בצורה כה גסה?
גליון 861 (22 באפריל 1954), עמוד 6

• לא מן הנמנע בי בשיחתו של נחום גולדמן כשבוע שעבר עם הקאנצלר הגרמני קונראד אדנזאר, נגע גם בהצעתו של אדנואר לתווך בין ישראל והערבים. אם בן, יש ב כן סטית מן ההחלטה׳ הקורסת של משרד־החוץ הישיראלי שלא לשתף־פעולח עם שום פעולה גרמנית, ואף לא לקבל עליה אינפו רמצי ה מפורן שת. אם י מ שין אדנואר במאמ ציו, ויצליח במידה נ ל שהיא בכיוון זה, יהיה זה נ צ חון דיפלו מטי עצום ל מען גר מניה, ש ת חזור על־ידי כ ן למעמד של מעצמה גדולה במרחב, תוכי ח את יכול ת ה הדיפלו מטי ת ה בינ ל או מי ת וגם ת פגין לעיני וע ת־ ה קהל העול מית נ מבחינה מו סרי ת חזר הלמ שפחת עמי התרבות מובן מאליו שבמקרה ז ה אין להי מנע מחידו ש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וגרמניה — מטרה׳ פו לי טי ת ממדרגה רא שונה בעיני הגו/סנים
גליון 860 (15 באפריל 1954), עמוד 28

הייתי מכוון את המקלע, כוון היטב היטב ומשביקש הגרמני לקום ולהסתער, הצמדתי אותו לאדמה. … התעלפתי, כנראה׳ כי בהתעוררי החלה השמש נוטה כלפי מטה ואש״ הגרמנים היכתה על העמדה שלפני. חזרתי אל הברן ויריתי בעולים. … ״ למדנו להבחין בין קולי רובה אנגלי, גרמני, איטלקי וקרבינה צרפתית. האם י מאי רואים את בי, כאשר באמצע סי.
גליון 848 (21 בינואר 1954), עמוד 12

.״ מ־ 1916 עד 1924 היה בובר עורכו של העתון דר יודה בגרמניה. כתום תקופה זו, הצטרף לאוניברסיטה של פרנקפורט על־נהר־מיין כמרצה על המוסר והדת היהודית, הפקולטה היחידה במינה בגר מניה בתקופה זאת. ב־ 1930 נתמנה כ־פרופיסור לדת משווה. הוא לא עזב את גרמניה מיד עם עליתו של היטלר, אלא נשאר בה והפך מרכז להתנגדות רוחנית לנאצים.
גליון 820 (9 ביולי 1953), עמוד 10

נשלח טוף סוף לחזית איטליה. המגע הראשון עם הגרמנים, מנוסי־המלתמה, לא עמד בסימן המזל. ליהודים נמסר שהגרמנים מפנים את העיר שממולם, הם יצאו קדימה לתפסה. … הדגל, שהוכר בינתיים כנס רשמי של היחידה, קופל, הוחזר לבעלו, שהביאו עמו מגרמניה, בשנת ,1938.שם התנוסס בראש התורן של מחנה חנוכבי הצעיר. ״ שמאלה פנ ה במלחמת העצמאות, התגייס אותו בחור לחטיבת הנגב.
גליון 789 (11 בדצמבר 1952), עמוד 9

בשנת 1949 החל אורנשטיין עובד על חשבון עצמו, העבודה: הברחת רכוש יהודי צ׳כיה לגרמניה. השם הרשמי : משלוח ״חפצי עולים״. … בעזרתה הובא למדינה רכוש גדול, שהיה שייך ליהודים שעלו ארצה. אולם משני עברי הגבול הצ׳כי־ד,גרמני היתד, זאת עבירה חמורה מאד. אפילו האמריקאיים נקטו מדי פעם בפעולה נגדה ל״משרד המשלוח״ היה מרכז במינכן. … אותה שעה אסרה ממשלת ארצות־הברית על הארצות שנהנו מעזרתה, כמו צרפת, בלגיה וגרמניה המערבית, למכור לארצות הגוש המזרחי סחורות שיכול היה להיות להן ערך צבאי במקרה של מלחמה.












