נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה
גליון 2642, 20 באפריל 1988, עמוד 17
הורביץ הנאצים מחקו אותו, מפני שהמחבר, היינה, היה יהודי. עם קום ״גרמניה האחרת״ נמחקה כל השירה הגרמנית מתודעת הדור, כחלק מתהליך הדחיקה של העבר הגרמני( .בגרמנית קוראים לזה ״העבר שלא התמודדו איתר או ״העבר שלא התגברו עליו״). … הנוער הגרמני אינו רוצה לשמוע עליה. כל דבר שאירע לפני 1945 פשוט נגנז. … וכך קורה שישראלי מבאר־טוביה, יליד נהלל, יהודי ממוצא רוסי, יכול לדקלם בעל״פה שיר גרמני קלאסי, שרוב הגרמנים אינם יודעים כלל על קיומו.
גליון 1547, 25 באפריל 1967, עמוד 25
בעולם נערת מממד גדי ס־ברינרז גרמניה ! ןלילותה *נרד 19 יום לפני תום מלחמת־העולם קיבל מפקד הלהק הגרמני יוהאנס שטיינהוף הוראה לצאת לטיסת־מיבחן עם מטום־הקרב הסילוני הראשון בעולם. … חוטי הלנקה מיוצרים ע״י מפעליהברלוןבע״ מ ישראל, ברשותה הבלעדית של חב׳ הברליין, שווייצריה טייס שטיינהון ז אחרי 22 שנים הניתוח ה־651 לישון היה חייב לכסות את העיניים בתחבושת שחורה. דבר זה לא מנע קידומו בגרמניה שלאחר המלחמה. לפני חודשים אחדים אף נתמנה למפקד (התואר הגרמני הוא מפקח) חיל- האויר הגרמני. תמונתו של הגנרל הגרמני שרוף־הפנים וחסר־העפעפים הופיעה בעיתונים ועל מסכי־הטלביזיה.
גליון 1110, 7 בינואר 1959, עמוד 14
פנה לאחת מחנויות התקליטים, לאחת מתחנות ההרשמה או ישר ל״הארץ״ ,והרשם לרכישת תקליטים של ״,12 במחיר מוזל והזדמנות, של 10ל״י. האם כל העם הגרמני אשם בפשעים וכל הגרמנים היו נאצים? האם היתד, או לא היתד, מחתרת אנטי־נאצית כגרמניה בתקופת המלחמה העולמית? האם ישראל צריכה או לא צריכה לקשור יחסים דיפלומטיים עם גרמניה הנוכחית? כיצד יש לנהוג בבעיית הצגתם של סרטים גרמניים בישראל חוברת (שדנה בפרשת 45־ 1933 בתר ככי גרמניה!)
גליון 1249, 16 באוגוסט 1961, עמוד 2
קטעים לדוגמא, כלשונם: • לפני 27 שנה הוכרזה מלחמת־קודש עולמית על גרמניה; לא על־ידי בריטניה,־ לא על־ידי צרפת, ולא על־ידי כל עם אחר. … מר אוננור• מאייר, בדברו בשם כל יהודי העולם, הכריז על החלטתם •להרוס את יסודות ה־מישטר של היטלר ולהביא להתפכחות העם הגרמני, על־ידי הריסת סחר־הייצוא שלהם, שבו תלוי גורלם.״ וכל זה, כדי להציל 540 אלף יהודים תושבי הרייך הגרמני ה־השלישי. … כן לא היו תאי גאזים ביתר מחנות הריכוז בגרמניה. נאמר לנו כי באושוויץ היו תאי גאזים.
גליון 1767, 13 ביולי 1971, עמוד 24
אותו אומץ־לב שיגעוני שגילתה כאשר יצאה למלחמת בקאנצלר גרמניה, ביאטה מגלה עתה שנית. באוגוסט 1970 היא מוזמנת לנאום בפולין נגר הנאצים בגרמניה החדשה. במקום זה, היא נואמת נגד האנטישמיות בפולין, קושרת עצמה בשרשראות, מחלקת כרוזים. כבת העם הגרמני, החליטה, זו חובה לעורר את הנוער, בכל מקום, נגד מיפלצת האנ טישמיות. … אולם היא לא הסתפקה בפירסום התיקים, החליטה, עם בעלה, לחטוף את לישקה, להביאו לצרפת כדי ששם יופעל פסק־הדין העומד נגדו. נסיון החטיפה נכשל. שלטונות גרמניה ניסו להסוות את כל העניין, אולם ביאטה פוצצה את הסיפור בעיתונות, ולתביעה הגרמנית לא נותרה כל ברירה, אלא להע מידה לדין — בדיוק מה שביאטה רצתה.
גליון 2007, 18 בפברואר 1976, עמוד 41
פושת *7711 בשעה שפר ש ת יונדף הסעירה וא ת ישראל בגליל העברת ה ילד• ם לגרמניה נסערה גרמניה עצמה בגל ל פרשה אחרת 777777117 ריו ושכניו על הצהרות, שאישרו כי הילד מרגיש בטוב בבית אביו, דכק בו ואוהב אותו. … הביצוע זכה בכיסוי נרחב בעיתונות ה גרמנית. התיאורים והתמונות שברו לב בות: פקיד ההוצאה-לפועל ועובדת סוציא לית הגיעו בליוויית שוטרים. … הוא בי קש חוות־דעת מדעית על השאלה: אצל מי משני הוריו ייטב לנער? חוות־הדעת הקי פה, כיאה לגרמנים 65 ,עמודים, ועלתה כ־ 20 אלף לירות.
גליון 1598, 17 באפריל 1968, עמוד 29
בשטחים רציניים יותר, פיתחו הסטודנטים השמאלניים־העצמאיים תוכניות הנותנות תשובות לכל בעיות־החברה — לא רק חברת גרמניה, אלא לדבריהם ״החברה הקאפיט־ליסטית בכל מקום.״ בין התשובות: <•! … אבל נאמניו התחילו להשתולל, הם התפרעו ברוב ערי־גרמניה, העלו באש והרסו מרכזי־הפצה השייכים לשרשרת שפרי־נגר. תגובת המשטרה: גל של מעצרים. ממשלת מערב־גרמניה המחכה מזמן לעילה כדי לחסל את השמאלנים הטורדניים, להשיב מישטר של חוק, סדר ושלווה לגרמניה, התכוננה, השבוע, לתפוש את ההזדמנות, לחוקק שורה של חוקי־חירום האוסרים הפגנות־עם ,״חופש ביטוי מופרז.״ חוקים שלא כללו, כמובן, את ביטאו• ניו המסיתים של אכסל שפרינגר הכל- יכול.
גליון 1761, 2 ביוני 1971, עמוד 31
אדישות רק גמל או בדווית מסוגלים להישאר אדישים ליופיין של הגרמניות, בפוזה ליד המאהל. 1גן עדו האס ייתבן שמשרד התיירות של מדינת ישראל צילם התיבות גרמניות ערומות בחוף שארס א״שייך — כדי למשוך את בני־ארצן לחוף הזהוב ז לא, הרעיון טוב מכדי להיות אמיתי. יחד עם זאת — עובדה: הן שם. שתי גרמניות צעירות, חשופות חזה, משמשות רקע לכתבת פירסומת נלחבת, שהתפרסמה השבוע בשבועון גרמני, והמתארת את סיורו (שימו לב, שימו לב: 800 מארק בסך־חכל) בשארם א״שיין בהתלהבות בלתי״מוסווית בזו, שצריך להיות עיוור, שוטה וקטן בדי שלא לראות שזוהי בתבת פירסומת — ועשוי מאבן בדי שלא לקפוץ למטוס לישראל. … אגב, מזכירה הכתבה גם את נפלאותיה של אילת. בתמונה משמאל : שתי הצעירות הגרמניות, לבושות הפעם, תופסות שיזוף במלון.
גליון 1461, 8 בספטמבר 1965, עמוד 23
״פירושו של דבר — להפקיר את אירופה בידי הרוסים!״ קרא, ותבע לתת לגרמנים את הזכות לשים את אצבעם על הדק הנשק הגרעיני. … בין השאר: המאבק בין הודו ופאקי־סתאן, העלול בכל רגע להפוך מלחמה גדולה, נוסח מלחמות גרמניה־צרפת במאה שעברה. גרמניה דס׳׳• ב בון ״בעיניו של הזקן, בעל העבר המפואר, אין ערך לאחדות מפלגתו. … אדנואר לא פילג את מפלגתו רשמית. הוא לא הקים רפ״י גרמנית. כי גרמניה אינה ישראל, ולא קל לבצע שם מה שניתן לבצע בישראל.
גליון 1331, 18 במרץ 1963, עמוד 20
על רקע רכבת הנושאת את תוי הסימון הנאציים, נראה שמעון ישראלי בדמותו של עמנואל, גבור הסרט המרתף, שעה שהוא חוזר ממחנה הריכוז, בו היה כלוא, אל בית הוריו באחת מעיירות גרמניה. נשוה מדכאו איש במרתף עם הבעיה: לנקום או לא לנקום? … ער שטיעון ישראלי כעמנואל בנעוריו, שעברו ׳עליו בסביבה גר־התאהב הנער בנערה גרמניה. * * ה רוצה שמעון ישראלי להגיד? … זכרונות אלה נושאים אותו אל היום בו חזר הוא, כצעיר יהודי ששוחרר ממחנה הרכה בדכאו, אל בית משפחתו, בעיירה גרמנית קטנה. מתברר לו שהבית תפוס עתה בידי האנס, גרמני אשר היה חייל בס״ס, שרדף אותו בנעוריו והפרידו מעם אהובתו הגרמניה ו האחראי במישרין למות הוריו.
גליון 1130, 27 במאי 1959, עמוד 19
מתחילת המלחמה ועד סופה עסק הגנראל (ג׳ק הוקינס) ,שהיה בן לאב אנגלי ואם גרמניה, ואשר שהה בגרמניה מאז מלחמת העולם הראשונה, בהעברת ידיעות לבחשים על תנועות הצבא הגרמני. … הם מגלים שהוא כנ׳/ד>ל־ לני תשבץ 1130 ain Baiun שחקנים וולם, דילמן וסטוקוול כ״כפיה״ משהו לפרשת השבוע לפי הסרט, המנפח עובדות קלושות ביותר לדרגת מבצע מודיעין בלתי מתקבל על הדעת, אפשר לזקוף לזכותו של אותו גנראל גרמני מדומה, לפחות את מחצית נצחונן של בעלות־הברית על גרמניה. אילם אפילו אם אפשר להאמין לספור באיזו צורה־שהיא, הרי כפי שהוא מובא בסרט, בצורה קיסשית וחסרת־מתח, הוא דוחה כל אמון שהוא. הגרמנים בסרט אינם גרמנים, המרגלים אינם מוגלים, ואפילו החתיכות, אותן מנסה ליצג גיה סקאלה — אינן חתיכות.
גליון 2274, 1 באפריל 1981, עמוד 48
הבן שלי, הצופה בסידרה מההתחלה, הוא בן של גרמניה ממוצא פרוטסטנטי. במישפחה שלי, כמו בכל מישפחה גרמנית נורמלית, היו דודים ודודות נאצים. … הדור שלי הוא הקורבן של ההורים שלו. אם אני חושבת שזה יכול לקרות שוב בגרמניה? אני פשוט לא יודעת. העם הגרמני עושה מה שאומרים לו. הוא מציית במאה אחוזים. כיום יש בגרמניה דמוקרטיה. הגרמנים מקיימים אותה במאה אחוזים.
גליון 2018, 5 במאי 1976, עמוד 47
גם אין זה מן הנמנע שהמיכתבים שהגיעו ממנו, שנשאו בולים ברזיליים, נועדו להטעות את מקבליהם לגבי מקום־הימצאו האמיתי. כאשר אודי דיין הגיע לגרמניה, ונודע לו כי חנרי הרשת נעצרו, התקשר מייד עם עורך־הדין הגרמני סטילר, כדי שזה יקבל על עצמו את ההגנה המישפטית על חברו, כושי. … רק לאחרונה, בשיחה נוספת עם כתב העולם הזה, אישר דובר המישטרה בצורה כוללנית, כי ״במיסגרת חילופי־מידע בענייני לוחמה־בסמים בין מישטרת ישראל 4לבין מישטרת גרמניה, יש להניח שהועבר מלוא המידע בנושא כנופיית עמיאל, על כל הסתעפויותיה.״ השבוע השיג העולם הזה מידע פנימי ממישטרת ישראל, שממנו נסתבר כי ההצהרה הראשונה של המישטרה לא היתד. … בהתקף־הלב הראשון לקה מנחם עמיאל אחרי שחזה, באמצע חודש ינואר בשידור- הטלוויזיה של רון בן־ישי מגרמניה, בו דובר על רשת־הסמים שבראשה עמד בנו.
גליון 1154, 4 בנובמבר 1959, עמוד 15
החצי תחתון בגרמניה שמח בעיה לגמרי אחרת. רבים מבני דור זה הודו בפני, כי כל ״התקופה ההיא״ היתד, משגה. … מחפשים מתנדבים למשמר הגבול ואין. מחפשים מתנדבים לחיל־הים הגרמני — אין. משרתים את שרות־החובה ולא חותמים קבע. … האמנות המופשטת 8דן כ ׳טבוע מוצלח ורטוב ך* פועל כאן מרויח טוב — ואינו יודע * T! %לפני גל החום שפקד את גרמניה Uבקיץ זה, הלך והתפשט הנודיזם. תחילה | | מה לעשות עם כספו.
גליון 2057, 2 בפברואר 1977, עמוד 21
אחרי פיצוץ הפרשה גילתה החברה לישראל את העיסקה, וסיכמה עם הקבוצה הגרמנית על חלוקתו ל-שני חלקים שווים, מחציתו לחברה לישראל ומחציתו לגורם הבלתי- ידוע- ,שיוצג על-ידי הקבוצה הגרמנית. … הנימוק היה כי הסכום נועד לפצות גורמים על ביטול עסקים שעמדו לעשות עם הקבוצה הגרמנית, ושבוטלו ביגלל ההשקעה בחברה לישראל. … 2מיליון דולר מקא גו לן ספיר, גייס מימון של 20.5מיליון דולר לגרמנים- ,שאותם יכניסו כהלוואות בחברה לישראל.
גליון 1836, 8 בנובמבר 1972, עמוד 32
נפיל עוד ממשלה במשן יומיים כאילו התכוונה הכנסת להפיל שלוש ממשלות: את ממשלת ישראל, את ממשלת גרמניה ואת ממשלת עיראק. כי במשך כל השבוע עסקה הכנסת בשלושה ויכו חים גדולים: על ההצעה בגלל שערוריית חברת ״ורד״, שיחדור רוצחי מינכן ומצב יהודי עיראק. … האסוסיאציות ההיסטוריות המחרידות הן לעניין, רק מבחינת הדרישה שגרמנים יתנהגו בדורנו אחרת מאשר עמים אחרים. … יתכן שהחטא האמיתי חברת לופטהאנזה אינו דבר אחד צריך לעורר מחשבה חדשה. ממשלת גרמניה עומדת בשיא מערבת• בחירות. משום כך היא רגישה יותר מתמיד לדעת-הקהל שלה.
גליון 2394, 20 ביולי 1983, עמוד 49
מתוך מחזה זה ניתן ללמוד על צביעותה של גרמניה שאחרי־היטלר, שגיבורה הוא קורבו כל האידיאולוגיות. … הוכהוט, מיוצג בפירסום זה במחזהו מישפטנים, והוא עוסק בצד הוצאתם להורג של המדינאי האיטלקי אלדו מורו ונשיא תעשייני גרמניה מרטין שלייר, בפרשייה שהושכחה מן העבר הגרמני: פרשת הוצאתם של 30 אלף גיזרי״דין מוות על חיילים גרמניים בימי מילחמת־העולם, בידי שופטים. … מחזה של הוכהוט, הוא בבחינת צלום־ פנים של תולדות גרמניה, מפרוץ המילחמה העולמית ועד עצם היום הזה, ובלא כחל ושרק.
גליון 2515, 13 בנובמבר 1985, עמוד 16
מתנת פועלי גרמניה לפועלי ישראל. אלה הועמת לשימושם של שני בוסים ב״כור״ .אחר כך, בתקופת מאיר עמית ב״כור״ ,נמכרו המכוניות. … כאשר הוא מתארח בגרמניה, שהייתה לביתו המאומץ, הוא נוהג להזמץ בעצמו מראש מישראל על חשבון מארחיו הגרמניים את המלון והחדר הרצויים לו, לרוב לנוף המשקיף אל ההרים בשוורצוולד. … השגריר הגרמני בישראל העניק לבן־מאיר צלב־כבוד בשל ״טיפוח יחסים עם גרמניה״.
גליון 2506, 11 בספטמבר 1985, עמוד 38
ך * וקרים רציניים של עליית הנאציזם בגרמניה הגיעו כמעט 1 1פה־אחד למסקנה כי לא היטלר הרס את הדמוקרטיה הגרמנית, אלא להיפך — הרס המישטר הדמוקרטי מבפנים הוא שאיפשר את עליית הנאצים. … אצל רבים גרם יאוש זה לתופעה שנודעה בשעתו בגרמניה בשם.הגירה פנימית״ ,והידועה עתה בישראל בשם.ראש קטן״. … מאה שנה לפני עליית היטלר לשילטון כתב המשורר הגרמני־יהודי היינריך היינה שיר, שנפתח במילים הנבואיות :״כשאני חושב על גרמניה בלילות, נודדת שנתי״...
גליון 1653, 7 במאי 1969, עמוד 9
ישנה הברירה בין שתי אפשרויות: • או אירופה שתכלול את בריטניה, בה יי1זצר שיוזי־מישקל בץ גרמניה, בריטניה וצרפת: • או אירופה בלי בריטניה, בה ישלוט הכוח הגרמני. כי גרמניה המערבית עולה בעוצמתה הכלכלית יותר ויותר על שכנתה מעברו השני של הריין. … יש רק אפשרות אחת למנוע זאת: תיסוף המארק הגרמני, שהוא חזק מדי. הדבר היה תלוי בגרמנים — והם ידעו זאת.
גליון 696, 1 במרץ 1951, עמוד 7
בשעת סעודת אליה ב״אמריקן האום״ (בנין מטה המפלגה הנאצית במינכן, שירותי התעמולה האמריקאים) אמריקאי ואורח גרמני, שניסה המצב בארצו. צהרים, שהוזמנתי ענקי שהיה פעם ומשמש עתה מרכז הושבתי בין קציי לי את להסביר הפועלים מרוויחים יפה, החנויות מלאות כל טוב, והתעשיה הגרמנית עובדת במלוא תנופתה הקודמת. … אמנם, החלו צצים ארגונים נא ציים מחתרתיים, או גלויים, של קצינים לשעבר, אך לב ההמון אינו בעד הזדיינות מחדש. ב רור שהיו מוכנים כי גרמניה תחזיר גדולתה הקודמת, אבל הם אדישים מדי כדי לפעול למען זאת. :ל אדמת גרמניה. קאים. הם החליטו, פעם נהג מונית (כביש רחב מאד, ־אה הנהג מכונית לחץ את דוושת הגבירה המכונית ־,גביר נהג מכונית ו לו לשעבר.
גליון 1459, 25 באוגוסט 1965, עמוד 8
״בחודש אוגוסט אשתקד נסע הנאשם לגרמניה. הוא חזר בשמיני לספטמבר. בין שני תאריכים אלה נפגש עם אנשי המודיעין הישראלי וקיבל מידיהם כמאה מכתבי־תופת, שהיו מיועדים למדענים הגרמניים במצרים. … לאחר שנודע שהמכתב היה מיועד לאחד המדענים הגרמניים, ציוו שלטונות הבטחון המצריים לא למסור מכתבים למדענים גרמניים, לפני בדיקה מדוקדקת. ואמנם כל המכתבים המיועדים למדענים גרמניים עוכבו. רק שניים הגיעו כבר באותו בוקר לתעודתם: הראשון התפוצץ בפניו של המדען האוסטרי ג׳וזף הייסלי והשני בפני מזכירתו של המדען הגרמני פילץ.
גליון 1567, 13 בספטמבר 1967, עמוד 26
יום הולדתו ה־ 42 של פרופסור האוניברסיטה העברית (לבלשנות שמית ועברית) משה־הנרי גושן־גוטשטיין, יליד גרמניה ובעל תואר הדוקטור הראשון של האוניברסיטה העברית לבלשנות שמית, שהוא גם תסריטאי חובב אך הידוע יותר בטורי הלשון שלו בעיתונות היומית ובעריכתה מחדש של הקונקורדנציה לתנ׳׳ך של מנדלקורן, בה אפשר לאתר היכן נמצאת כל מילה בתנ״ך. … יום הולדתו ה־סד של מרדכי מקםשסט, פרסומאי יוצא־גרמניה, שהחדיר עם שיקומיות פרסום שפט שלו, כבר לפני 35 שנים, את הפירסום הקולנועי בארץ (בחמישה בתי־ד,קולנוע של תל־אביב של אותם ימים שמנתה 40 אלף תושבים) והמפורסם היום יותר בזכות ה שפ מסקופ שלו — שיקופיות־פירסום על מסף רחב. … יום הולדתו ה־ 80 של פרופסור הרמן צונדק, רופא ירושלמי ותיק (לב, חילוף־חומרים ומנהל לשעבר של בית־החולים ביקור־חולים ואחד מארבעת האחים צונדק, הפרופסורים־הרופאים (האחרים: מקם, ברנרד, גיאורג) יליד־גרמניה צונדק טיפל בשעתו בקנצלרים גרמניים (חרמן מילר, קורט פון־שלייכר) ובבני משפחות המלכות של מצרים, עיראק ועבר־הירדן וכמובן באישים ארצישראליים כרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק וחותם מגילת־העצמאות (ושר־הדתות הראשון) הרב יהודה לייב מימון.























