חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 5,651 עד 5,675)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2437 (16 במאי 1984), עמוד 12

משה לווינגר נולד ב־ 1935 בשכונת רחביה בירושלים, אחד משמונה הילדים של זוג עולים דתיים מגרמניה. אביו, ד״ר אליעזר לווינגר, עבד כל חייו כפסיכיאטר, עד שפרש. … אמו, תירצה, קיימה בבית מיסעדה־זוטא, מן הסוג המקובל בחוגי הגרמנים (״שולחן צהריים״) עם האוכלים הקבועים נמנה גם ש״י עגנון. … ארבע הבנות וארבעת הבנים התפרסו בצורה האופיינית למישפחה יהודית־גרמנית דתית. הבנות נישאו לפקיד, למיזרחן, לקצין בצה״ל ולחבר קיבוץ חפץ־חיים, השייר לפועלי־אגורת־ישראל, תנועה שלכל המיש־פחה יש זיקה חזקה אליה עוד מחו״ל.
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 77

משה צימרמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים בוחן את הנושא: אלטרנטיבה לאומית גרמנית: פרידרין נאומן והתנועה הנציונאל־סוציאלית, וזורה אור על אחד משורשי התנועה הנאצית הגרמנית. … מיכאל י׳ כוהן בודק את טרומן, הקול היהודי והקמת מדינת ישראל בעוד ליופי דווידוכיץ בוחנת את עמדתם של ההיסטוריונים גרמנים אל מול פני הנאציונאל־סוצ1אליזם.
גליון 2469 (26 בדצמבר 1984), עמוד 15

ואכן, אי־אפשר היה לעמוד בפני הפיתוי להשוות את פרס עם היינריך ה־ ,4קיסר גרמניה, שעמד יחף בחצר מצודתו של האפיפיור בקאנוסה, שלושה ימים ושלושה לילות, עד שהותר לו לבקש מחילה על חטאיו(הפוליטיים) .לעומתו, יצא פרס בזול. מצדיקיו של פרס יכלו להביא דוגמה היסטורית אחרת — זו של המלך הצרפתי אנרי ה־( .4מיקרה מוזר: השם היינריך בגרמנית והשם אנרי בצרפתית הם אותו השם עצמו.
גליון 2477 (20 בפברואר 1985), עמוד 15

חשובים מכל היו דבריו על הסיבות שהביאו אותו, נצר למישפחת־רבנים גרמנית, להפנות את גבו לדת, לאמונה ולכפיה הדתית, וביחוד לגיזענות נוסודנירנברג, המופיעה אצלנו באיצטלה של דת. … זהו ספר היסטורי שנכתב באהבה, על־ידי גדול המיזרחנים היהודיים של דורו, חוקר הגניזה היהודית בקאהיר. גויטיין, יליד גרמניה, התייחס אל הנושא שלו באהבה. הוא תיאר את חייהם של היהודים בארצות־ערב, עד לראשית הסיכסוך המודרני בין הציונות והתנועה הלאומית הערבית, באור חיובי ביותר.
גליון 2478 (27 בפברואר 1985), עמוד 15

האימרה המפורסמת של קארל מארכס —הדת היא אופיום להמונים״ — עמוקה יותר מכפי שנראה במבט ראשון. כיהודי גרמני משכיל יורע הרמן־חיים כהן. שדבריו על אלוהים והשואה הם חזרה על מחשבותיו של גדול המשוררים היהודיים בגרמניה, היינריך היינה. … הפועלים למען מאיר בהנא. אילי בתי־זונות בגרמניה. בעלי־קאזינו בשווייץ. קנאים לאומניים, שגם צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במקומם.
גליון 2364 (22 בדצמבר 1982), עמוד 60

אורן לא התעלם גם מכמה מתיסמונות של אותה מחלה גרמנית בהקשר הישראלי, ו* איפשר לפרום׳ אוריאל דן, מאוניברסי טת תל־אביב, לספק את הרמזים על תה ליך התנוונותו של עם, כשיעור גרמני להווה הישראלי, נכון לעכשיו. … #״טלוויזיה מיפ חרי ת ישראלית״ -חברה בניהולו של אדי סופר, מי שהיה בעבר כתב לעניינים ערביים בטלוויזיה. בחברה זו מושקע כספם של בעלי־הון מגרמניה ומארצות־הברית. #״פירטי הבירה״ -בבעלותו של המיליונר ליאוגרד טמן, קרובו של ניסים גאון.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 19

העם האנגלי של ימינו הוא תולדת שני השבטים האלה — הנורמנים והסאכסונים. השפה האנגלית היא תערובת של גרמנית וצרפתית, השפות של שני השבטים. אם כן, מה לומד ילד אנגלי בימינו על האירוע ההוא? … ערב ראש־השנה תשי״ז נסעתי לבית־דולפין בשבי־ציון, כו לכתוב את כתבת איש־השנה תשט״ז (גמאל עבד־אל־נאצר בסיימי את המלאכה החלטתי לסייר בחורבות המיבצר הצלבנ הסמוך מונפור (שמו המקורי היה שטארקנברג, המהדור: הגרמנית של אותה המילה, כי המצודה שימשה כמאחז שי מיסדר-האבירים הגרמני) .בדרך חזרה משם התהפך הג׳יפ של ונהרס, וגם אני נחבלתי במיקצת.
גליון 2575 (6 בינואר 1987), עמוד 17

זה היה זמן קצר אחרי שכתבתי את סיפרי על עליית הנאציזם בגרמניה, צלב הקרס, בעיקבות לכידתו של אדולף אייכמן. … במשך שעה ארוכה סי פר לי כיצד הרגיש כצעיר באוסטריה הקטנה והפושטת־רגל, כיצד הפך לנאצי מתוך תיקווה טאוסר לוהטת שהיטלר יחזיר לגרמניה את גדולתה ויצרף אליה את אוסטריה, מה עשה ומה הרגיש כקצין אס־אס (הוא היה ראש יחידת־הסרטה) ,מתי התחיל לאבד את האמונה בהיטלר, ומתי הגיע למסקנה שהאיש הוא אסון לעמו. … ובכל זאת: לא יתואר כי בבריטניה, בצרפת או בגרמניה יתפרסם דוח של צוות כה מכובד(וגם של צוות פחות מכובד) ובו שגיאות לשוניות גסות.
גליון 2657 (3 באוגוסט 1988), עמוד 15

אבל אם זה מטורף, כי אז הפולנים היו מטורפים, כאשר מרדו שוב ושוב במשעבדיהם הרוסיים והגרמניים. ומה לאמר על הטירוף של המכבים, הקנאים ואנשי בר־כוכבא, שמרדו שוב ושוב בשילטון היווני והרומי? … זביגנייב נולד בשווייץ, בילה את נעוריו בגרמניה, למד בצרפת ובארצות־הברית. ארם בינלאומי. … מדוע מוכנים מיליוני בני־אדם — צרפתים, גרמנים, בראזילים, תאילנדים, יפאנים וזימבאבווים, ועל אחת כמה וכמה — ישראלים, לשלם עבור מוצר מחיר גבוה יותר, ובלבד שיתנוסס עליו סימלו של פיאר קארדן(או של אחד מעמיתיו הרבים, שהלכו בדרכו)?
גליון 2659 (17 באוגוסט 1988), עמוד 11

מי מעריץ את היהודים? אדם קלר סיפר לי בדיחה: בגרמניה, לפני עלות הנאצים לשילטון, ראה יהודי אחד את חברו יושב וקורא את דר שטירמר, העיתון האנטי־שמי של יוליוס שטרייכר, המנהיג הנאצי של נירנברג. … אברהם(״יאיר״) שטרן התאמן בעצמו אצל קציני הצבא הפולני, שהיו אנטי־שמים עד האחרון שבהם, ואחר־כך ניסה לבוא בדברים עם גרמניה הנאצית. תמיד היה נרמה שלמאמצים האלה היה בסיס הגיוני בלבד.
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 27

ואולם ברידתך בכיוון שער היציאה מן הארמון אתה מגלה צילומים המתעדים את ההרס הנורא שהותירו כאן צבאות הרייך השלישי שהתחפר בעיר פושקין כשהוא מטווח את תותחיו ללנינגראד במגמה לרכך מכאן את התנגדותם העיקשת של המגינים שמנעו את נפילת העיר בידי הגרמנים. הסובייטים — תוך כדי נסיגתם מהעיר פוש־קין — עוד עמלו קשות לקבור, כך ממש, את מרבית הפסלים שבאחוזות פטרודווארץ — שם מיכלול הארמונות שבכאן — ובדרך זו לשומרם. … כל פיתוחי הצדף המפורסמים וחלק מהפסלים שנפלו בידי הגרמנים הועברו בידיהם, בעת הנסיגה, לגרמניה.
גליון 2617 (28 באוקטובר 1987), עמוד 11

בצהרי אותו יום הייתי בכנסת, שם נפגשתי עם הירוקים מגרמניה. בין פגישה זו ובין פתיחת תערוכתה של אילנה היה ״חלון״ של כמה שעות. … יתר על כן, גם כיום יש באירופה ״לחצים גיזעניים״ נגד ״פועלים זרים, שהפכו כנראה תחליפים קלים ליהודים.״ זהו רמז לפועלים התורכיים, העובדים בגרמניה — אך הדבר לא נאמר בפירוש. מדוע מנסים האירופים להגדיר את ״ההעברה הארמנית״ כרצח־עם? … מאידך, ייחוס האשמה לקורבנות, שעזרו כביכול לאוייב, מזכירה את הטענות המושמעות כיום בגרמניה, כאילו ״הכריזו היהודים מילחמה על הרייך השלישי,׳׳ ועל־כן נחשבו כאויבים כדין.
גליון 644 (16 בפברואר 1950), עמוד 12

סרטו הגדול הראשון היה ״ העו רב״ ,שצולם בזמן הכיבוש הגרמני וגרם בשעתו לסערה גדולה .״העורב ״ מתאר בריאליזם אפור את החיים בעיירה צרפתית קטנה, ומתעכב על כל המכוער והאפור שבחיים אלה. אלמוני החותם בשם ״העורב״ מפיץ ברבים, באמצעות הדואר, את כל המעשים המכוערים הנעשים בעיירה׳ וגורם על ידי כך לסיבוכים, שנאה, חשד המוני, רצח והיסטריה כללית בכפר השקט. הגרמנים נטלו את הסרט המצויין הזה׳ הדביקו לו שם חדש :״ עיירה צרפתיתטיפוסית ״ והפיצו אותו באירופה כהוכחה נאמנה לשחיתות ולניוון השוררים בצרפת.











