חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 5,401 עד 5,425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1692 (4 בפברואר 1970), עמוד 18
בקבלה את נוסח החוק החדש הקובע מיהו יהודי הפכה הממשלה את המדינה שהיא עומדת בראשה ממדינה דמוקראטית חילונית, למדינה תיאוקראטית שחוקיה נקבעים על ידי ההלכה, וחוקי גזע המזכירים את חוקי הגזע האריים של גרמניה הנאצית נכללים בהם. השבוע הפכה ישראל למדינת הכפיר, הדתית היהודית. … אך רוסיה ובנות־בריתה תוכלנה לספוג רה אירופה המערבית במדיניות של הסתגלות אל השותף הסובייטי החדש. חברות־נפט איטלקיות, צרפתיות וגרמניות מחפשות נפט בכל מקום אפשרי במזרח־התיכון.
גליון 1691 (28 בינואר 1970), עמוד 29
א הג ה נשפכת • 24 שעות בהייה שד אשה (בן־ יהודה, תל־אביב, גרמניה—צרפת) .דאנייל דארייה ורוברת הופמן נוסעים במרכבה בחיק הטבע. … הצרה של רוברט הופמן היא שהוא מהמר כרוני, וגם מדקלם שירים בגרמנית. הצרה של דאנייל דארייה היא שהסכימה להופיע בסרט אותו לא יכולות להציל אפילו עיניה המפורסמות.
גליון 1766 (6 ביולי 1971), עמוד 39
עשיתי כך השבוע, בוויכוח על מישרד השיכון : אורי אבנרי: לפני כמה ימים באו אל מנהל המוסד הגרמני המארגן את האולימפיאדה במינכן, ובירכו אותו על כושר־האירגון הגרמני. הוא השיב .״אנחנו, הגרמנים, נאלצים להצטיין באירגון, משום שאנחנו מטומטמים מדי מכדי לאלתר.״ שר־השיכון ביקש היום שנברך את ממשלת ישראל על החלטתה הזאולתירת לשנות את מדיניות השיכון, לטובת זוגות צעירים.
גליון 2000 (31 בדצמבר 1975), עמוד 6
לנד, איש־ביטוח מחיפה, רות נבל משידורי ישראל, מיכאל נתן, ישראלי המכהן כפקיד בביר בממשלת גרמניה ש- טילפן מפרנקפורט, יעקב ארנון, מי שהיה המנהל הכללי של מישרד־האוצר, השחקן החיפאי שי,מעון ישראלי, ראש עיריית ראשון־לציון עו״ד חגניה גיב־שטיין, מנהיג שינד, הפרופסור אמנץ רובינשטיין, נעמי אדווה החיפאית, וצלם־העיתונות של ד,שביעת הגרמני שטרן שבתאי טל.
גליון 1986 (24 בספטמבר 1975), עמוד 25
מולק יצא קודם־לכן לגרמניה׳ כחבר מישלחת בת שיבעה חברי מועצת־פועלי- חיפה, אשר הוזמנה ומומנה על־ידי האיגודים המיקצועיים הגרמניים (ראה תש; קיף). מגרמניה הוא ימשיך ללונדון. … למרות הצהרתו של מולק כי ישלם את דמי־המסע שלו מכיסו, מתברר כי התשלומים היחידים שאותם יצטרך מולק לשלם מכיסו, יהיו ההפרש הזעום של הנסיעה מגרמניה ללונדון, ודמי-הרישום ודמי-החבר במועדון בית-הספר לעובדים באנגליה.
גליון 2060 (23 בפברואר 1977), עמוד 51
אני ״כזה וכזה גם לא רואה מישהו מידידי קם ואומר: הצביעות ...כך וכך הנאציזם ...כזאת וכזאת היא יה מגלגלים שיחה.אני א גרמניה־האחרת אנחנו סתם לא רואה בשיחה על סיפרות סממן מתודולוגי. … ללא כפפות שעליהן הקימו דבורים כוורות של עצי־לגש הנעות על חליליות תיזמורת עם אצבעות עם אצבעות עם אצבעות עם אצבעות הלילה עם אצבעות של רמאי-קלפים על כר של מחטים עם אצבעות עם אצבעות עם אצבעות עם אצבעות חיזרו משונות של רומטיזם של תותי־בר של טחנות־רוח ולילך פורח של אביב בהרים עם אצבעית עם אצבעות עם אצבעות עם אצבעות עם אצבעות עם אצבעות עם אצבעות עם אצבעות במעוף של תילתן ומיפלצות עתיקות של גיר צרפתי של קוקוס ואילן הניטל של רוחות רפאים של תוכחה הטסורקות ביד ציפור בדאייה של פעמוני כנסיות ויונים עם אצבעות עם אצבעות עם אצבעות עם אצבעות עם אצבעות מנגנות של אינקוויזיציה טועמות את הרוח של חופרי קברים של שודדי־טבעות ד,מנבאות עתיד על ידיים עם אצבעות של מנקי־ארובות עם אצבעות של *שושנת־ד,אלפים וסילוני- למוחות חלולים עם אצבעות של נשים חוטאות י מי בברלין ראה אור הגיליון הראשון של כתב־עת סיפרותי בשם טמפרמנטים, ובו מיצירותיהם של סופרים ומשוררים גרמניים צעירים ן• הסופר אהרון מגד, הפותח בימים אלה שנת־כתיבה באוכספורד עומד להמשיך ולפרסם מעיר האוניברסיטאות האנגלית את מדורו ״מיומנו של אזרח״ ביומון דבר >• אלכסנדר דובצ׳ק, מנהיגה המודח של צ׳כיה, העובד כיום כמפקח־יערות באיזור בראטיסלבח, הכחיש ידיעה שלפיה סירב לחתום על ״מינשר 77״ של האינטלקטואלים הצ׳כים, והביע תמיכה מלאה במינשר ובמחבריו !
גליון 2042 (20 באוקטובר 1976), עמוד 48
הם זכו למיטב הביקורות ב הצגת הו, הו, יוליה מאת אפרייים קי־שדן, שהוצגה בתיאטרון הבימה, והחלו מופיעים במחזה זה בהצלחה גדולה ברחבי גרמניה. החודש הם חזרו ארצה, למרות החוזים המפתים לשנים ארוכות שהוצעו להם, ו למרות ההצלחה המסחררת. … לסדר ש הבנות תלמדנה בבית־ספר יהודי בגרמניה, ענתה בפסקנות :״לא ! הן לא רק מוכרחות ללמוד בארץ, אלא גם באווירה נינוחה ו־ביתית.
גליון 2017 (27 באפריל 1976), עמוד 20
הגישה השנייה היא לאומנית צרה, והיא מגיעה למסקנות הסוכות. היא רואה בשואה התנקשות פשוטה של גרמניה הנאצית, של האנטי-שמים בכל העולם, ולמעשה של כל הגויים, בעם היהודי. … בצורר, פרברסית, מגיעים יהודים מסויימים לתורת־גזע הפוכה — במקום ייחודו של גזע־האדונים הגרמני, בא ייחודו של גזע־הקורבנות היהודי, ייחוד המק נה לו זכויות מייוחדות והמעניק לו היתר י להתעלם מזכויות הזולת.
גליון 2068 (20 באפריל 1977), עמוד 8
,רזיסטאנס* ,העפלה בספינות נוסח ״אכסודוס״ ,נאצים שחזרו לחיים פוליטיים, גרמנים ״טובים״ מוכי־מצפון, גרמניות יפהפיות הנכונות להרפתקה קטנה, דיפלומטים צרפתיים אריסטוקרטיים, פונדקים צרפתיים, בעלי כיכוב ממפיק ב״מישלין סוכני־חרש ישראליים אמיצים ומסורים, ולבסוף, כן, כמובן, מילחמה ממילחמות ישראל, שבה מוצא הגיבור את מותו(אוי, מה היו הרומניסטים הממוסחרים שלנו עושים בלי מילחמות ישראל? … בניגוד * כינוי לתנועת ההתגגדות לכיבוש הגרמני בצרפת, במילחמודהעולם השנייה. ** מדריך־המיסעדות הצרפתי.
גליון 2199 (24 באוקטובר 1979), עמוד 35
כתב בשם דויד גילבוע תיאר את המת רחש במושבה זיכרון־יעקוב, שבה רוכ שת כת נוצרית מגרמניה אדמות, מקימה מיפעלים ומפתחת מעין מרכז רוחני. … חורשי־מזימות מיסתוריים, שר־המישפטים שמואל תמיר, המשגשג ב עולם של מזימות וקנוניות, רמז על מזימה סעודית לקנות את אמריקה ומזימה גרמנית לקנות את הארץ, ברוח הפרוטוקולים של זיקני ציון. … הערבים מתנגדים לכך בחריפות — וכל הטענות של איכרי זיכרון־יעקוב נגד ה גרמנים תקפות שיבעתיים כלפי היהודים הקונים אדמות ברמאללה.
גליון 2140 (6 בספטמבר 1978), עמוד 28
וכך כותב לנדוי: ״לא מן המותר הוא להזכיר שאחד האמצעים היעילים ביותר, שבהם השתמשו היטלר ומרעיו כדי למוטט את המישטר הדמוקרטי בגרמניה של ויימאר, היה בהשמצה שלו־חת־רסן של ראשי־המישטר, תוך הפרחת שקרים על התנהגותם, מבלי שבתי־המישפט הגיבו על כך כראוי. … הנאצים אכן השתמשו בהשמצת ראשי־השילטון כבאמצעי להפלת המישטר הדמוקרטי של הרפובליקה הגרמנית, שחוקתה נוסחה בעיר ויימאר. הדוגמה הקלאסית לכך ניתנה על־ידי יוסף גבלס, ראש התעמולה של המיפלגה הנאצית והגאו-לייטר (מנהל־המחוז של המיפלגה) בברלין, כאשר החליט להפיל את הפקיד היהודי הבכיר בעיר־הבירה הגרמנית.
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 13
רק לפני כשלוש שנים הציע לי עומר לפרסם ב- ״עכשיו״ את סיפוריו המגמתיים־הפוליטיים, הקלושים, לדעתי, והמושפעים מסיפורי קינן (גם את קינן אינני מערין כפרוזאיקן, אלא כסאטיריקן בלבד; אבל לעומת תלמידו״חקיינו עומר, קינן הוא ענק בז׳אנר הסיפורת הפוליטית) .לאחר שדחיתי את סיפורי עומר ואת שיריו, הוא הציע ל״עכשיו״ לפני שנתיים בערן את תרגומיו מהשירה הגרמנית. ידיעת הגרמנית שלי היא שטחית למדי ; אבל גם על ס מן ידיעה זו, וכן מתון התייעצות עם מתרגמים ברי״סמכא מגרמנית, הבחנתי בפגמים הקשים שבתרגומים אלה• (לאחר״מכן חשפה את ההטעייה והבורות שבתרגומי עומר גב׳ אילנה המרמן במאמר מפורט ב״משא״— המוסף הסיפרותי של ״דבר״ ; ושמעתי לאחרונה שבחוברת הקרובה של ״סימן קריאה״ מובא עניין השארלטניות של עומר בתירגום כדוגמה מאלפת לחוסר מהימנות ול״בושות״ בקיריית-הספר שלנו, או כעצם לדוגמה לאיוו תת־כתיבה מתחת לרמת התרבות המינימאלית.
גליון 2095 (26 באוקטובר 1977), עמוד 41
כשהבין כי יש להשוות את מוגאדישו למיבצע סבנה דווקא, הסביר גם אז שמיבצע סבנה היה קשה יותר מפני שללוחמים הגרמניים היו אביזרים משוכ ללים יותר. דבריו של בן־ישי היוו אות לכלי־התיק־ •שורת כולם. … ט רו רי סטה טו ב ׳• לירון לונדון, שהביא לבתיהם של מאות אלפי אזרחים את דמותו של גיבור חדש — האיש שתיכ׳נן את חטיפתם יבבות הנשק של דיפלומטים גרמניים בתל־אביב, כבני־ער׳ובה לכפיית מדיניות אנטי-נאצית על. … הציבורית הטוענת כי היה זה הוסר־אחריות לשדר את הידיעה על נחיתת המטוס עם היחידה הגרמנית בנמל־התעופה בסומליה, נמצאת רק בראשיתה.
גליון 2077 (22 ביוני 1977), עמוד 12
.״ למזלו של המופתי הירושלמי, שמאוחר יותר עבר לגרמניה הנאצית ותיפקד במסגרת מכונת־התעמולה שלה, היה זה ז׳בוטיג־סקי עצמו שסיכל את התוכנית לרציחתו, בהוראת תיכתובת שהעביר לכץ דרך אדם שלישי שבה הורה :״ז׳בוטינפקי אומר ,לא׳ .הם היית רוצה לראות את הערבים מעיפם את וייצמן או שרתול ועל כך ממשיך כץ וכותב ״זה היה נימוק בלתי צפוי, והוא לא עשה עלי רושם.״ למרות זאת ציית להוראתו של ז׳בו־מינסקי. … במשך שנה וחצי פירסם מאמרים בג׳ואיש הראלד עד שב חודש אפריל 1940 הופיע הגיליון הראשון של הגדאיש סטאנדארד בתקופת חודשי ה״בליץ״ על אנגליה המשיך שמואל כץ בעבודתו בשבועונו עד ׳שבית־הדפוס, שבו הודפס השבועון, הופצץ מן האוויר בידי הגרמנים. במאי 1941 הוא נסע בדרך־הים לדרום־אפריקה, שהה שם כ- חצי־שנה, תוך יצירת קשרים פוליטיים רבים במימסד הדרום־אפריקאי, ואף פיר- סם את אחד ממאמריו ביומון האנטי- יהודי סטאר. … עמים ״סטאטיים״, שהגיעו לרוויה לאומית, ועמים ״דינאייס״, הנזקקים ל״מרחב מחייה״ .התורה אומצה בידי המיפלגה הנציונל־סוציאליסטית בגרמניה, היא התנועה הנאצית. הארץ אינה קדושיה רמוסרמים ואלכץ הינו פולמוסן מתוחכם, \ 60 איש־פירסום מעולה הבקיא ברזי ההיגיון של תרבות־המערב, ובדיאלקטיקה של הוצאת דברים מהקשרם והצגתם כא מיתות משכנעות.
גליון 2075 (8 ביוני 1977), עמוד 4
כמדור ״מכל העולם״ תואר המתה שתורמת המילחמה הקרה* ,ואופן ביטויו כין שני חלקי גרמניה. גליון ״העולם הזה״ לפני 25 שנים הקדיש כתבה לניבחרת ישראל, המתאמנת לקראת צאתה לאולימפיאדת הלסינקי. … לבסוף, ב־ ,1936 הופיע קונה, שהביא מכונות והקים בית־דפוס, וחזר לחוץ־לארץ. היה זה המו״ל הגרמני המפורסם, שקנה במחיר 26,000 לא״י את העיתון כולו — שלמה זלמן שוקן.
גליון 2078 (29 ביוני 1977), עמוד 57
0טנר: ,ולד כ־ 23 כפכרואר 1899 בדרזדן. דמות יוצאת־דופן כתולדות הסיפרות־הגרמנית כמאה ה־0צ. כתב ״ליריקה־שימושית״ וקורט טו כדומה דברטולד כרבט ׳׳1 כולסקי. … כניגוד למרבית חכריו הסופרים הוא לא היגר מגרמניה כמהלך מיל חמת״העולם, למרות שמרכית־כת כיו נאסרו (מילכד שפריו לילדים). כתום המילחמה חיבר את חזיון־ הבלהות ,,אילו ניצחנו כמילחמה״ כו תיאר את ספארטה הגרמנית, שם שוכב בל נתין כמיטה כשידיו על תפר מיכנסיו ומוליד כשר־תו• תחים כפקודה.
גליון 2073 (25 במאי 1977), עמוד 35
דה־שליט התק שר עם קבוצת־מ שקיעים מ גרמניה, בראשות אימאץ בוביס, ואלה גייסו כסף בגרמניה להקמת רשת מלונות ״לרום״ בישראל.
גליון 2122 (3 במאי 1978), עמוד 28
נשק ה אננס הרצ חני במקום שגופלו; פצצה כזאת, מושמד כד דבר חי כאיזור שנוהלו כמינרש ש 7כדורנל 1 1 111 כפי שהיא נדאית בוזצ־ 1 1 . 1 1 1 1לומי השבועון הגרמני שטרן. פצצת־המיצרר מוטלת ממטוס־קרב בריטי. … הוויכוח העולמי על השימוש שעשה צה״ל בפצצות אלה במילחמת־הליטאני עדיין לא נסתיים. החודש גילה השבועון הגרמני שטרן גילוי מעניין: לפחות שש ממדינות נאט״ו מצויירות אף הן בפצצות אלה. … פצצה בגודל של שני מטרים וחצי ובמישקל של 300ק״ג — כזו המסופקת על־ידי הבריטים לצבא הגרמני — מכילה, מתחת לעטיפה של פח, צרור של 147 פצצות־בת נפרדות.
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 38
״מר עדן אינו יפול לעשות לנו שום דבר,״ הודיע לעיתון הגרמני ,״נת קשר מייד עם עורך־דין ברליני, ונשיב מילחמה שערה! … שימעון עדן, טאיים השופט ע. 7מגחם גולן פקגס ובמאסר ׳בשביל עיתוני גרמניה, היה זה יום־חג. לא בכל יום מזדמן להם ריב ציבורי בין שני אנשים מפורסמים, מד,־גם ששניהם ישראלים.
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 49
בדיברי ההקשר שליוו את הסירטון נאמר, כי בהצלחה גדולה ביריד זוכה סיפרו החדש של הסופר הגרמני זיגפריד לאגדם. והכוונה היתה, מן הסתם, לסיפרו החדש של זיגפריד לנץ מוזיאון המולדת. בכתבה אחרת, שאותה ערך והגיש עמוס ארבל עצמו, על הסרטת מחזהו של אפרים גוטהולד לסינג, נתן החכם הדגיש ארבל, שבין שאר הדמויות המופיעות במחזה המצולם עבור הטלוויזיה הגרמנית לקראת מלאות 200 שנים למותו של לסינג (נולד ב־ 1729 ומת ב־ ,)1781 בלטה ״דמותו של סאלאדין״ .מיהו סאלאדין? אין הוא אלא הסולטאן סאלח א־דין, ש תרגום שמו לגרמנית סאלאדין • העי תונאי עמום אילץ, ברשימתו ״לחיות עם (משה) דיין חי את התנ״ך׳ כותב, בין ה שאר :״למי התכוון רוברט פוץ כשכתב (״אחרי הפלת המטוס הלובי״) לפני שש שנים בקירוב — ״תולעי גרם אצבעותי/ הן מחטטות ועד ועוד /בקיברי קדומים/.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 26
במילחמת־העולם הראשונה ברח סמואיל שנרמן (״איש יפה״ ,בגרמנית) מברסט־ליטובסק, שהיתה באיזור־הקרבות בין גרמניה ורוסיה, לטיפליס בגרוזיה הרחוקה.
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 39
שור קשרים ראשונים עם מנהיגי המערב. 777 מואל תמיר היה — ונשאר — איש של שחור הימלר השתמש למען אותה מטרה גם ברוזן השוודי פולקה ברנאדוט, שהגיע אז לגרמניה בשליחות של הצ לה( .זה היה אותו ברנאדוט שנרצח לאחר־מכן על-ידי אנשי לח״י בירושלים, כאשר הגיע הנה כמתווך מטעם האו״ם בעיצומה של מילחמודהעצמאות). … מי שבקי במה שהתרחש באותם הימים בצמרת הס״ס יודע כי היינריד הימלר חיפש אז דרכים .אל המערב, בתיקוות־שווא כי ארצות־הברית ובריטניה תהיינה מוכנות לכרות ברית עם גרמניה, אחרי הפלת רומק גרינברג ומלכיאל גרינוואלד שלו והחמיץ את ההזדמנות האחרונה להסכיר את מעשיו ולהפריך את ההאשמות.
גליון 2356 (27 באוקטובר 1982), עמוד 18
אינני רוצה לחיות במדינה אשר מעשיה ימדדו לפי כללי המישחק ״המקובלים״; אינני רוצה להידמות לשכנינו הסורים או הירדנים ואפילו לא לאירופאים ! ״ידיעות אחרדט־ת״ 20.111.82 גרמניה. אף כי ראינו מוות מדי יום והתרגלנו למראות אלו, חשתי בעתה כאשר ראיתי את גוויותיהם של ילדים יהודים קטנים, ערוכות בעריסות לקראת שריפתם. … הם מתו בפחד ללא אף אדם לידם להרגיע אותם. הגרמנים שלחו אותם למותם. כאשר אני כותם מיכתב זה עולות דמעות בעיני על היהודים שראיתי ליד המשרפות, על הילדים בלבנון שנשרפו למוות ושהוטל בהם מום לכל חייהם מפצצות הזרחן שהטיל חיל האוויר הישראלי.
גליון 2425 (22 בפברואר 1984), עמוד 29
כאשר נפגשו השניים בפעם הראשונה קיבל הדיקטטור האיטלקי את פניו של מי שהיה אז רק ראש מיפלגה אופוזיציונית בגרמניה. היטלר לבש מעיל־גשם צהוב ארוך, וסיפרו שמוסוליני אמר בחצי־קול למלוויו, בבוז תהומי :״הסיגנון הוא האדם׳״ על כל פנים, מוסוליני לא רצה להיכנס למילחמה. … מוסוליני היה ממשיך לשלוט, איטליה היתה קופאת על שמריה, וברבות הימים היה מוסוליני נפטר בשיבה טובה (הוא נולד ב״ .)1883 איטליה היתה חוזרת בדרכי־שלום למישטר הדמוקרטי. כמו ספרד.״ אפשר להוסיף: הגרמנים לא היו מתקרבים אל שערי מצריים וארץ־ישראל. … פורטוגלית מצלצלת לאוזן האיטלקית כמו יידיש באוזן גרמנית — שפה קרובה, אך בעלת מיבטא שונה לגמרי, משובש איכשהו.
גליון 2441 (13 ביוני 1984), עמוד 22
לפני כמה ימים חזר קרייסקי מהאנובר שבגרמניה, שם עבר ניתוח של השתלת כיליה. הרופאים הציעו להשתיל לו כיליה שלישית, נוסף על שתי כליותיו הפגועות, שחייבו אותו במשך שנים להזדקק לדיאליזה. … מעדיפות־כוחות שאין לה תקדים מאז מילחמת־חבש, הולך מחיל אל חיל ומגן־ילדים אל גן־ילדים, כאילו היה אימפרטור רומאי החוזר מכיבוש גרמניה. אז איפה כאן הדמיון לארגנטינה, הה?
