חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 5,351 עד 5,375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 913 (12 באפריל 1955), עמוד 5
קציני־ד,אוניה ורב־החובל מיהרו לבדוק את יפו מכל עבר, נוכחו כי לא נגרם לה כל נזק ניכר, פקדו על הצוות להפעיל את המנועים, לנסות להחלץ מן ד,שירטון. הגרמנים הצילו. המנועים טרטרו, נהמו, עברו לשאגה מחרישת־אוזניים. … בשעה ארבע לפנות בוקר נראתה באופק אוניית־ההצלה הראשונה: ד,אוניה הגרמנית בורנהיים ( 7000 טון) .היתד, זו הפתעה בל- תי־נעימה לכמה אנשי־צתת ישראליים, שבילו את נעוריהם במחנות־ריכוז נאציים. … כעבור שעות מספר כבר נמצאו הכושים על סיפון ד,אוניה הגרמנית, ובשעה שתיים אח־ (המשך בעמוד )12
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 32
המקומי עומדות להעלות את ראש הוועד המקומי, וכן פרשת המנץ הגרמני בישיבה חברי הקואליציה, התפללו הקרובה של מליאת הוועד, השנה בצריף בית־הכנסת ואין זה מן הנמנע כי הדבר הגדול. … מנין מיוחד לסופרנו כי מיד לאחר החג של עולי גרמניה עמד לד,ייהם יפתחו במשא־ומתן בין־ ערך במקום, באחד מחדרי סיעתי, בו יעלו הנציגים בית־הספר המקומי, בהשתתהדתיים את בעיית הקצבת פות מקהלה של בנות, זו הפעם הראשונה.
גליון 1043 (2 באוקטובר 1957), עמוד 4
אחד הצעדים הראשונים והה פננ ת ״ ס בכיוון, תהיה החלפתו של שגריר צרפת בישראל פייר אז׳ן דילבר, המסמל ב אי שיו תו את הברית הבל תי־נ תוב ה בין שתי הארצות. • ישראל תפעיל לחץ על גרמניה המערבית, כדי שזו תסכים סופית לקשירת יחסים דיפלומטיים. … אולם גם עתה אין ממ שלת חד״ר אדנואר נלהבת לצעד זה. לגרמנים הוצע כבר שמו של מורים פישר, מי שהיה שגריר ישראל וציר באנקרה, כשגריר רא שון בבון
גליון 1065 (26 בפברואר 1958), עמוד 9
הכנסות המילוזה הסתכמו עד ראשית 1958ב״ 320 מיליון דולר. • אושר הסכם השילומים מגרמניה השביב של תקוזה חדשה: שמא יימצאו גם שני המוסקטרים הנותרים? … סיפר אחד משכניה, גבר בגיל העמידה :״היא לקחה ממני 15ל״י ולא החזירה אותן.״ שני תיאר כיצד פגש העולם חזה •1066 מערבית, לפיו תקבל ישראל מממשלת גרמניה סך 822 מיליון דולר. ועוד עשרות שאלות מסוג זה.
גליון 1059 (15 בינואר 1958), עמוד 8
לעומת זאת ישב קרו ארוכית עם אחיד אבריאל, אחד הנאשמים העיקריים בפרשת־השואה, ומארגן המעמד הרה־המודת של מעגן. כשנסע קרן לגרמניה והתראה שם עם קורם בכר, אלוף ד,ס.ס. שהפך איש־עסקים משגשג (ושסירב לקיים שיחד, של ממש עם כל עתונאי ישראלי אחר) ,היה נרעש ביותר. הוא הותקף בגרמניה בשבץ־לב, מת בהחזיקו בידו ספר על השואה. … כמה מהם עוד עתידים לזעזע את הארץ. ביניהם. : • מיסמכים גרמניים, שהיו בידי אישיות דנית, בהם הוזכר קסטנר בתור ״פאו״מך (קיצור של פרטראואנס־מאן, איש־אימונים) של הס.ס. • מיסטכים מחרידים (שהיו גם בידי קסטנר) על משא־ומתן בין שליח מוסדות הישוב עם מיפקדת הס.ס.
גליון 1051 (27 בנובמבר 1957), עמוד 15
לא כל אירופה, לפחות איטליה, שוויץ וצרפת. אולי גם קצת גרמניה, ואולי גם קצת בלגיה והולנד. אני שולט היטב בעברית, דובר אנגלית וגרמנית ויודע למנות בצרפתית עד . 10 קראתי לא מזמן במדור של לילי כי יש בפאריז מורה־דרך ישראלי שאינו יודע צרפתית.
גליון 1001 (19 בדצמבר 1956), עמוד 4
• ישראל מעוניינת להביא כחקדם לקשירת קשרים דיפלו־מנויים עם גרמניה המערבית. כ? הסימנים ׳מעידים כי מדינה וו תתפוס בעתיד הקרוב ביותר מקום מרכזי בס! … נשיא ההסתדרות ה־ציונית, ד-ר נחום גולמו! ,יצא וושבוע לגרמניה, כדי להניח סופית את היסוד להח לפת נציגים דיפלומטיים בין ירושלים זבי!
גליון 1437 (24 במרץ 1965), עמוד 20
הוא לא הסתיר את שינאתי לאנגלים, סובב את עצמו ביועצים ובגנראלים שהיו ידועים כאוד,די איטליה וגרמניה. כאשר פרצה מלחמת העולם השניה הביע בפומבי את אמונתו, כי תבוסת בריטניה היא בלתי־נמנעת. … למרות לחץ האנגלים, סירב פארוק להרשות לממשלותיו השונות להכריז מלחמה על איטליה או על גרמניה. גם כאשר הפציצו האיטלקים את אלכסנדריה, ופלשו לתוך שטחה של מצרים, סירב להכריז מלחמה.
גליון 1356 (4 בספטמבר 1963), עמוד 18
היה זה אחרי שנודע בישראל כי משלחת נשים יצאה לגרמניה בהזמנת מועצת־אירגוני־הנשים שק האמ־בורג. מעריב היה אחד העתונים שיצא בחריפות נגד צאתה של המשלחת הישראלית לגרמניה ועורך העתון, אריה דיסנצ׳יק, אף הקדיש לנושא מאמר ראשי חריף ותקיף. רק אחר־כך הסתבר לדיסנצ׳יק כי בין הברות המשלחת נמנתה גם חברת מערכת מעריב, תמר אכידר, שהופיעה בגרמניה בין השאר גם כנציגת העתון. כאשר חזרה תמר לארץ, זעמו עורכי מעריב על הביזיון שנגרם לעתונם, החליטו לפטרה.
גליון 1262 (15 בנובמבר 1961), עמוד 10
ההתקפה \ האדירה של הצבא הסובייטי הגיעה לרומניה ולשערי פולין. ערי גרמניה עלו בלהבות, והטילים הראשונים הרעידו את לב לונדון. … תפיסה זו התבססה, מצד אחד, על ביקורת־המיקרא האירופית של יוליוס ולד*,וזן הגרמני וחבריו, ועל התמונה ההיסטורית של אוסוואלד שפנגלר, מחבר שקיעת המערב.
גליון 1262 (15 בנובמבר 1961), עמוד 13
לכן הפצת אז שמועה זאת שאתה היית הבנימין בין הקולונלים בספרד, בבריגדת טלמן הידועה של קבוצת דוברי גרמנית. כר: כן, דיברתי על זה. לייכסון: למה לא כתבת על זה בהודאה שלך מה־20 באפריל? … לייכפץ: תעודה של פקיד בדרגה חמישית בקרן היסוד בווינה שמרת, אבל אלה לא? כ ר ( :שותק). ליי בסץ: אבל בספר הגרמני שהופיע במינכן כתוב שאתה חניך האקדמיה הצבאית על שם תרזיה בווינה? כ ר: הם הוציאו את זה בגרמניה ואני לא יכול להשגיח הוא לא היה המרגל היחידי שנשתל על־ידי אותה מעצמה בעולם.
גליון 1352 (7 באוגוסט 1963), עמוד 19
ג׳וקי ארקין, הממשיך להופיע בהצלחה מרובה על בימות ברוהזי, הוזמן לאחרונה לסיבוב הופעות בגרמניה המערבית. התנאים שהוצעו לו היו למעלה מטובים־מאוד, אך ג׳וקי עדיין לא החליט להופיע בגרמניה: ״הכסף הוא דבר נפלא,״ אמר השבוע ,״אבל אין לי דם להופיע בגרמניה להפתעה גדולה זכו בני הצמד גאולה גיל וד 5 זלצר, בעת שהתיצבו להופעה במועדון לילה בוסטוני ידוע, שעם בעליו חתמו חוזה באמצעות אמרגן .
גליון 1300 (8 באוגוסט 1962), עמוד 7
.׳ ,אנו טוענים כי מפסוק זה נודף ריח שפת־אשפתות של גרמניה הנאצית. היהודים המעטים־יחסית, שנמלטו מן השואה הנוראה, בה ניספו שישה מיליון יהודים בגרמניה הנאצית, הוגדרו ׳על־ידי הריין השלישי תמיד כ,נוכלים יהודיים׳ .לאחר מכן, כאשר הם פרצו בגבורה את המצור הבריטי, יישבו את הארץ והקריבו את חייהם למען הקמת ישראל, היו גס הס, מבחינה טכנית, ,בלתי־חוקיים׳ ,בד״וק כמו דר׳ סובלן.
גליון 1335 (7 באפריל 1963), עמוד 18
בעדותו אחרי המלחמה העלים את כך לחשו באזנו סוד שקיימת תכנית להנסיונותיו האמיצים של ביליץ למנוע את עביר בשנה הבאה את הצעדה רק דרך לוד פירוק המיפעלים ולחבל בהעברתם לגרמניה. ולפסוח על רמלה. ראש־העיר התרגש כל בכך הכתים את ביליץ כמשתף־פעולה, התו כך עד שאיים לארגן צעדה מתחרה צאות לא חלו על ביליץ המת, אלא על אב בית־הדין הרבני בחיפה, הרב יעקב רהנטאל, לא התלהב כל כך מהצעדה. … פ7ווק> ה שבוע • מדען הטילים הגרמגי, דר׳ פילץ, בראיון טלביזיה, ב־קצהיר :״מופלא הוא, שאזרחים גרמניים משלמים מיסים, והם מועברים לישראל בצורתי פיצויים, כדי שזו תייצר בהם חבילות־תופת לרציחת בני־עמם של אותם גרמנים.״ • פרופסור אברהם ברג :״במצב ד,בטחוני הנוכחי במדינה אין זכות קיום למדע, אלא אם הוא משרת את המדינה ובטחונה.״ • דן אלמגור, בדו־שבועון אתגר: קיין רצח את הבל, לארץ דמיו שפך.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 33
בקבעו כי הפאשיזם הוא מחלה שאינה מיוחדת לעם אחד, שאין לשנוא את גרמניה בתור שכזאת, שגם בכל עם אחר, ואפילו בישראל, יכול לקום מחנה פאשיסטי — הרגיז בן־אמוץ אנשים רבים. … בעיקבות חיים טופול, שהפך את ישראל לשם־דבר בתחום ד,שאו־ביזנס הבינלאומי, הלך גם שמואל רודג סקי, שקצר הצלחה בגרמניה במחזמר מום האולימפי. לשחייגית כישרונית נוספת, דורית זלץ, אירעה טראגדיה, כששברר, את ידה בדרכה לאימונים, זמן קצר לפני קביעת הסגל האולימפי בשחייה.
גליון 1507 (20 ביולי 1966), עמוד 15
לכן מוכרח היה להתנגש עם הממונה שמונה במקומו, אחרי פרשת המדענים הגרמניים. להרצוג אין כל אשלייה, שהוא יכול להיות ג׳יימס בונד. … כאשר נפגשו דויד בן־גוריון וקונראד אדנאור במלון ולד(רף אסטוריה בניו־יורק, היה יעקב הרצוג האדם השלישי במיפגש: הוא היה היחידי מבין הישראלים והגרמנים שהשתתף בכל שלביה של השיחה בין שני הזקנים. … בביתי תלויה תמונה, בה הוא נראה רוכן מעל דויד בן־גוריון, שעה שזה מניח את ידו על יד הקאנצלר הגרמני. על התמונה כתב בן־גוריון את ההקדשה הבאה :״לצפנת פענח של המדיניות הישראלית, יעקב הרצוג.״ כי בעיני בן־גוריון משול יעקב הרצוג ליוסף התנ״כי, ** ח די שו בו של אבא אבן ארצה, ומינויו כשר בממ־ \ * שלת בן־גוריון, קיווה יעקב הרצוג לקבל את מקומו כשגריר בוושינגטון.
גליון 1523 (9 בנובמבר 1966), עמוד 23
באותה הזדמנות דחתה גאולה הצעה נוספת להופיע בטלביזיה הגרמנית. גיל היא עדיין אחד האמנים הישראלים הבודדים המסרבים, למרות ההצעות הכספיות הקוסמות׳ להופיע בכל צורה שהיא בגרמניה, או בטלביזיה הגרמנית • .זמרת ישראלית אחרת, שלא שירתה מעולם בצה״ל מפאת נישואיה, היא ריקה ז יא י, היושבת בקביעות בפאריס.
גליון 1505 (6 ביולי 1966), עמוד 19
אך האמת היא, שכל זה אינו משנה. ברור שאם הארץ מלאה אנשים גרמניים (ראה מסגרת) ,והורשתה מוסיקה של מלחינים גרמניים, אז אין מה להיטפל למשתף־ פעולה שאפילו אינו גרמני.
גליון 1500 (1 ביוני 1966), עמוד 19
המסחר של כור עם ארצות אלו קטן מאד. יצחק עילם נוסע לגרמניה, כי הוא דובר גרמנית. המפעל הכושל ביותר של כור, קרית הפלדה בעכו, הוקם אמנם בשיתוף הון גרמני, אבל הייצוא למדינה זו מוגבל אף הוא.
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 20
.״ 9כשנבחר הנאצי־לשעבר גיאח־נ קיזינגר לקאנצלר מערב־גרמניה, פירסם הסופר הגרמני גינתר גראס מכתב גלוי אליו :״לו הייתי בנך אומר הייתי לך: אל תקבל מישרה זו!
גליון 1508 (27 ביולי 1966), עמוד 23
הם דיברו על נשואים ועל כל מיני דברים אחרים, ואחר כך נסעו לטיול בגרמניה. ״אבל בסוף,״ הוא מודה* ,הגעתי למסקנה שהדרגה הכי נמוכה של הגבר זה לשמש כגבר של קוקסינלים. … חייתי על חשבונה כל הזמן, אבל אחרי שלושה חודשים בגרמניה החלטתי שמספיק, וגמרתי עם כל זה.״ לפני שהוא חזר לארץ הוא הספיק לעבוד עוד כשומר־סף של באר השייך ליורד ישראלי בגרמניה, אחר כך הוא חזר לארץ.
גליון 1109 (31 בדצמבר 1958), עמוד 13
בזה יתחסל כנראה הסיכסוך בין הרשויות הממשלתיות לבין העתונות, אשר על תהליכו מסר העד לם הזה ( 1106 והלאה הגרמנית הנוצריה, מרינה פכנר, שנעלמה מן הארץ לפני ארבעה חודשים, אחרי שהוצא נגדה צו־גירוש, הוחזרה השבוע לישראל על־ידי הירדנים. … ד״ר אויגן שטולצר, אדריכל תי־אטרונות יליד־הונגריה ויוצא־גרמניה בגיל 70 ברומא, איטליה. היצירה המפורסמת ביותר של שטולצר בארץ, שהושלמה רק לאחרונה: בניין בית תיאטרון הבימה בתל־אביב.
גליון 1118 (1 במרץ 1959), עמוד 8
מבלה האלוף כעת שעות ארוכות • יהודים אמריקאיים יעמדו כראש מסע־התעמולח של הממשלה הגר־מנית מערבית כארצות־הברית להחלשת השיג* אה לגרמנים. פר שת כהן השקטה מוזר הסופר ישב מאחורי השולחן ורשם לעצמו רשימות. … כי אחת מן השתיים: י • או שמאשימי כהן צדקו, והוא מרגל בינלאומי מסוכן — ואז למי הזכות להעלותו כגיבור במסיבה לכבודו ולהללו, כפי שעשה זאת הסופר משה שמיר, בהבעה הרגילה לו של חשיבות ושובעז• • או שכהן נפל קרבן לעלילה — ואז על אף הפרכה סודית של שרות־ה מידיעין הגרמני נ ־ היהלת הגנרל ריינ־הארד גילן, שקבעה כי ״הה שפעה הציו־זית יעל האמריקאית ירידה׳,- רחייזו מדיניות נמצאת הטילה ממ שלת בון סל ה שגרירות שלה בארצית־הברית להפסיק חררה יהודי ת דרכי אדם חו בשתב רו מ א ליחסי־ציבור כדי ללחום ב שי א ת־הי ר מייח הרתחת עדיין בציבור חאמריקאי, ובבכ ליי הבי סוי עיקר אשר עליהם שולטים יהודים. … הבע דויד רוסר טוב־הלב נשא את אשתו לם 13 שנים בגרמניה, קיבל באהבה את 1 דאגה לבתה קלרד ) 16( ,מנישואיה הראשוני הזוג עלה ארצה ב־ , 1949 עבר לגור בה!
גליון 860 (15 באפריל 1954), עמוד 20
מדיניות שדו \רמנ פרופסור פראנץ ביהם, איש־משרד החוץ של גרמניה המערבית׳ אשר עמד בראש ש־- חות-ד,שילומים מטעם מדינתו, הכחיש בכל תיהף שהוא ביקר לאחרונה בישראל כדי לנהל שיחות עם הממשלה על קשירת יח סים דיפלומטיים בין ישראל לגרמניה.
גליון 857 (25 במרץ 1954), עמוד 9
.אחת מנקודות-המוקד של החקירה, היתד, השאלה אם אמנם התמסר פ ח גולדשטיין לידי הגרמנים, או שהוא נא סר מיד לאחר שביקר אצלו קסטנר. … ״ פלגי 5״כאן.״ המהלומה השניה ניחתה, כאשר שאל תמיר את פלגי אם הוא ביקש מן הגסטאפו תעודה המאשרת שהוא נמצא בשרות הגרמנים. פלגי יצא מגידרו, צעק :״זהו שקר נתעב ! … הוא הודה שהוא הופיע במפקדת״ו־,גסטאפו כנציג״הסוכנות, ברך את הקצינים הגרמנים במועל״יד מלווה בקריאה :״הייל היטלר !
