חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 5,051 עד 5,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 763 (12 ביוני 1952), עמוד 13
מארצה בגלל ״פשע אהבה״ בעת הכיבוש הנאצי, שחקנית בלגית (פרנסואז רוזיי) ש־היתה נשואה לנאצי, פולניה (אירזמה דיליאן) שנשלחה לבית־בושת של הס. ם ,.האשד, ה גרמנית ששלחה אותה לשם (גינה פלקמברג), גרמניה אנטי־נאצית מבאבר־ה (וזיווי ג׳יואי), יוגוסלבית (ולנטינה קורטוה) שארושה הו מת על־ידי המשטרה בגלל פעילות פוליטית.
גליון 728 (9 באוקטובר 1951), עמוד 13
בשעה שרומל התקרב לארץ נחתם הסכם בין נציגי אצ״ל וצבא צרפת החפשית בדבר הוצאה לפועל של פעולות חבלה בעצמים צבאיים במקרה של פלישה גרמנית. הסכם זה נחבל, אחר כך, על־ידי האנגלים, שחשדו כי הצר פתים רצו להתנקם בהם בכלל התככים של ספירס בסוריה. … מלבד היותו בארץ בפעם השנייה (לראשו נה ) 1935 :הוא מצטיין בעוד תכונה היקרה לחלק מן היישוב: מישר, אלמן סרב, למרות כל ההפצרות, להופיע בגרמניה ואוסטריה שלאחר מלחמת העולם השנייה. … ומן הראוי שיוחל בתפקיד זה. * בו הסכים יאיר לתת לצי האיטלקי נ ד ־ סיס בישראל, תמורת הקמת צבא עברי (בפיקוד איטלקי) והבאת עליה המונית משטח הכיבוש הגרמני, באישור האיטלקים. י יי... הצורך 26 שונאו המושבע של הכלב ; ) 28 גבעה גבוהה 30 אחד המשוררים העבריים החיים 31 נישא 33 איש ; ) 34זוג איברים חשוב 35 שאינו תושב : ) 39 סוג מקלע 40 תן 41 סכום ; ) 42 סרט 44 ארמון 45 חומר המכונה בטעית בשם פקק ; )47 לבוש לכף הרגל ; ) 48 אש 50 ממנהיגי המהפכה הצרפתית ; ) 52 נוזל 54 כלי קבול ע שוי בד.
גליון 718 (2 באוגוסט 1951), עמוד 14
בת הרב אהבה את סעידה דודי חמק ( 140ע דבורה הורקנונר גינזבורג — הוצאת המחברת (— 1.ל״י). 14 משוררים עבריים, מנתן אלתרמן עד אברהם שלונסקי, תרגמו 75 שירים שנכתבו גרמנית, משך 26 השנים האחרונות, על־ידי דבורה הורקנום־גינזבורג, אלמנתו של שמעון גינזבורג, הסופר והמתרגם, ששבה ארצה, ב־ , 1946 היתד, בירושלים הנצורה ופרסמה יומן מצור באנגלית. ילידת גרמניה ובת רב, שכשרונותיה הוכרו על־ידי טומאם מאן וסטיפן צווייג, יודעת המשוררת להביע במלים פשוטות ביותר, מובנות לכל, את רחשי אהבתה לאהובה, מצד אחד, להגיש את הרקע הארצישראלי, שהיא מכירה מעלייתה הראשונה (לפני צאתה לאר־צות־הברית) כחלוצה לתל־יוסף של , 1924 מאידך.
גליון 708 (24 במאי 1951), עמוד 13
בהוליבוד, על כן, החלו האחים ווארנר להפיק שורה ארוכה של סרטים, ומצאו את עצמם שקועים בשורה ארוכה של משברים כספיים, שתמיד השכילו להחלץ מהם, מאחד המשברים הללו, ב־ , 1918 ניצלו כא שר החליטו לסטות מן המקובל, להסריט את זכרונו תיו של ציר ארצות הברית בגרמניה. ארבע שנים בגרמניה, הסרט העובדתי־למחצה עשה הון, היה החלוץ לפני סרטים חצי־עובדתיים אחרים של האולפן: הייתי אסיר, וידויו של מרגל נאצי, הייתי מרגל קומוניסטי בשרות הבולשת (סרט שיצא זה עתה, קרוב לודאי, שלא יורשה להצגה בישראל) .כעבור שנה מצאו עצמם ב בוץ חדש. הפעם נחלצו בעזרת רין־טין־טין, כלב זאב גרמני, שהובא לאמריקה על ידי טייס, ושהופיע בסרטים רבים של ווארנר, הכניס ממון לא מעט, ואים־ שולים הטכניים היו כבירים: היה צורך לב נות אולפנים חדשים, מבודדי קול, לכלוא את המצלמות, המרעישות בעת סיבובן, בתאי־זכוכית הרמטיים, ועל ידי כך לשתק את גמישותן.
גליון 706 (9 במאי 1951), עמוד 6
תוך גישושי ניסוח מצע הוברר לעסקנים, כי הדרך הטובה להגנת האינטרסים הערביים — מספר גדול ככל האפשר של ח״כים ערביים בכנסת שיוכלו לשמש קבוצת־לחץ, בדומה לאירים בפרלמנט הבריטי והפולנים ברייכסטג הגרמני לפני .1914 סיסמה העלולה לרכז ־סביבה את רובם המכריע של הבוחרים הערביים, הבלתי קומוניסטיים. … כל זה קיים, במידה רבה, הודות לעזרתם של הגרמנים, ששמרו על החומר. מתחת לטבלת זכוכית: פנקס חשבונות. … תמונה: פועלים מקצועיים בעלי תעודת חסינות מוצבים לקיר. מולם עומדים הגרמנים, רוביהם נטויים, הם מחייכים. משק ה דו לרמשתדס כשקרא הנשיא רוזבלט בפעם הראשונה למשק הפרטי להשאיל לו מנהלים מומחים, עורר הדבר ספקות רבים.
גליון 684 (7 בדצמבר 1950), עמוד 6
האיש שנולד בסיביר, למד בבתי ספר טכניים גבוהים ברוסיה ובגרמניה. הרעיון עלה בדעתו לראשונה בזמן ששהה בגרמניה. … כיושב ראש ההנהלה מונה הרוזן ליטון, מ״מ המשנה למלך ההודי לשעבר, ומי שהיה מושלה של בנגל; והלורד גלד קובר, ראש החברה המסחרית הידועה ״טד נט״ ,בעלת מפעלי אשלג בארצות אחרות, קיבל את הסוכנות הראשית לשיווק תוצרת החברה. ״שנ1ר״ — ביזנס. התעשיה הגרמנית לא קיבלה באדישות את הקמת מפעל מתחרה רציני בישראל; בשיתוף פעולה עם הטרוסטים הצרפתיים, החלה במלחמת תנופה נגד מפעלי האשלג בישראל, מתוך מגמה להחניקם ע״י מלחמת מחירים ולחץ כלכלי.
גליון 697 (8 במרץ 1951), עמוד 11
אם ימשך ניטשה מלחמת־שמועות: קלמנטיס נראה השלום עוד שנתיים, יבולים הרוסים לצמצם בבלגראד, בגרמניה, באיטליה, בצרפת. או לחסל את ההבדל בכוח אטומי, אולם עד שירדה המהלומה: קלמנטים נאסר באותה שעה יגייס המערב צבא, שלא יפול בפראג, יחד עם כמה קומוניסטים רמי־בכמותו מן הצבא הרוסי־סיני־מזרח־אירופי. … הסיבה לבחירת יוגוסלביה (במקום איה מפל צתב בי ת ראן, גרמניה) כמטרה מתקבלת על הדעת : מקור כל?
גליון 1174 (23 במרץ 1960), עמוד 7
השוזאת התקציבים הבטחוניים של המדינות, ערב שתי מלחמות־העולם, מוכיחה כי בשני המקרים הוציאה בריטניה הרבה יותר כסף מאשר גרמניה, באופן יחסי למספר הדיביזיות — ובשני המקרים היה הצבא הגרמני יעיל יותר.
גליון 1216 (11 בינואר 1961), עמוד 18
התקבל לעבודה אצל סוכנות הדוגמנים החשובה ביותר באירופה, דוריאן די, מי שהיתר, בעצמה דוגמנית מפורסמת ושד,נחילה את התואר לאחותה, הכוכבת סוזי פארקר אתם זוכרים את אריה דהולה, במאי הסרטים הישראלי שהסריט את עיר האהלים ומרטיט אחרים של הקרן הקיימת? להולה, שירד לגרמניה, מנצל כנראה את העובדה שגם הגרמנים הפכו ציוניים. הוא קיבל לידיו בימוי סרט גרמני עלילתי ארוך עוד ישראלי שמנסה להצליח בניכר הוא יצחק קדי־שזון, מנהל מועדוני התיאטרון בתל־אביב וחיפה.
גליון 1176 (6 באפריל 1960), עמוד 4
אבי למד, ירושלים הנה קטע מן העתוז הצבאי האמריקאי ״סטארם אנד סטרייפם״ ,המופיע בגרמניה, על ״נערות ישראליות זוכות לתפקידים תנ״כיים שכולן רוצות בהם.״ בין השאר: ״שלוש יפהפיות ישראליות פלשו להולי־בור בחודשים האחרונים וזכו לתפקידים בשני סרטים י ק רי ם ...כל שלוש השחקניות מדברות שפות רבות. … מים רודן היא ציירת ורקדנית, ומיס אילנה עדן היא סופרת מנוסה.״ חנה גול, פראנקפורט, גרמניה מסיכות טראגיות אינני מתכוון להיכנס בויכוח על שתי הגישות העתונאיות — ״למה לפרסם?
גליון 1176 (6 באפריל 1960), עמוד 15
כי לפני שנה, מתוך 26 סרטים נאסרו 11 בגלל בעיות גרמניות ונאציות, ואילו השנה נאסרו רק חמישה סרטים מסיבה זו. … רק במקרים עניניים, כמו בשאלת התרתו של סרט גרמני מסויים, קשור גם השר, שהיה צריך להביא את הבעיה לישיבת הממשלה. … כשיפורסם כי סרט מסויים הוא סרט אימים או סרט אלימות או אפילו סרט המציג באור חיובי גרמנים, ילכו לראותו רק אלה המעוניינים בסוג זה של סרטים, ומצופים מקריים תמנענה הפתעות בלתי־נעימות העשויות לפגוע ברגשותיהם.
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 19
נושא ההתענינות: דנה אכידר, בתו של יוסף אכידר, שהיד, כראש מספר האטום ניכרת צעירה 9ס>1ן• עתה מתברר כי הסיפור אודות הסופר הפולני מארק (׳היום השמיני בשבוע) חלאסקו, שכאילו נשא את כוכבת הקולנוע ר,גרמניה סוניה זימן לאשר, בחתונה סודית בכנסיה בישראל, הוא מופרך. … הסיבה: דרישות כספיות מופרזות של שחקנים, שכמה מהם דרשו מאה ל״י לערב, והודעתו של אירי זוהר כי יוכל להשתתף בהצגה רק שלושה חדשים מכיוון שעליו לחזור ללימודי הפילוסופיה באוניברסיטה יהודית קורן, שחקנית הקאמרי לשעבר, וכיום כוכבת התיאטרון של העיר דיסלדורף בגרמניה, התארסה לאחרונה עם ישראלי בשם יהושע קופרשטייר, העוסק בהפצת טרנסיסטורים יאפניים.
גליון 1239 (14 ביוני 1961), עמוד 7
הוא מיהר להציע את הרשימות לעתונים גרמניים ואמריקאיים — בידעו היטב כי יש בכוחן להדק עוד יותר את חבל־התלייה סביב צווארו של אייכמן. … לאות מחאה, ודאי כמעט לגמרי כי שני שרי השמאל, ישראל ברזילי המפ״מי •סנו-ס צי־ פ ת״ ס גרמניה פ ודגן י ״אהרת־י רך ארף השהיה, שהי, שרא השהגן אותו מכות עד שהיה ׳מתעלף.
גליון 1227 (29 במרץ 1961), עמוד 16
מכל הפעולות הללו, רכשה אושח־יץ לעצמי• שם כזה בשטח. הרפואי* בגרמניה, שרופאי ס.ס. אחרים החלו מקנאים במנגלה. … לכן לא נתן לנו להישלח מהמחנה לעבודה בגרמניה, וחיפש לנו בני־זוג מתאימים. ל־טענותינו כי דבר כזה לא יתכן, השיב בפסקנות כי אנו אסירות, ולכן לא נוכל להורות לו כיצד לנהוג בנו.״ עוד עדות חיה, מפיו של רופא־אסיר, ד״ר ויליאם יורקוביץ: .אחד הילדים מקבוצת התאומים שנחקרה, מת מוות טבעי• בשעת הבדיקה הפאתולו־גית של הגופה נמצאה איזו אנומאליה באורגאניזם של חלל החזה. … האיש שקבוצות הנוקמים היהודיים חיפשוהו אחרי גמר המלחמה כדי להוציאו להורג (ראה סיסנרת); האיש שסוכנים ישראליים, רוסיים, גרמניים וארגנטינים מבקשים ללכוד באמריקה הדרומית!
גליון 1236 (24 במאי 1961), עמוד 8
.״ המוני ווינה מריעים לצבא הנאצי הפורש ך יום ה־ 12 כמארס , 11*38 ,חדרו טורי־השריון של אדולף חיסלו לתוך הארץ בה —1ראה את אור העולם. אוסטריה סופחה לרייך הגרמני הגדול. להתלהבות אוכלוסייתה לא היה גבול. … אפילו הסוציאליסטים קידמו בברכה את סיפוח ארצם למדינה •הגרמנית. ההמונים המריעים לא ידעו אילו עבודות־הכנה קדמו למאורע ההיסטורי. .במ שך שבועות ארוכים לפני כן הועברו כל פקידי הלישכה הראשית של בטחון המדינה, במידה שיכלו בכלל לעמוד על רגליהם, אל עבודה בת שלוש משמרות. … הוא שיחרר מן המעצר את המנהיגים הציוניים, דירבן אותם למאמץ מרוכז שהפכם, למעשה, לברגים במבונת־ההגירה הגרמנית 400 .פקידי הקהילה הכינו את כל הניירות עבור היהודים המהגרים.
גליון 2237 (16 ביולי 1980), עמוד 49
החבר ה נפגעה בעיקר בייצוא לאיראן, שקלטה צמיגים בשלושה מיליון דולר לשנה, ועתה נפגע גם ה ייצוא לגרמניה, אחרי שחברת ״ מו הוק ״ ה א מריק אי ת, ש״אליאנס״ סי פקה עבורה צמיגים בגרמניה, סגרה א ת מיפעליה ויצאה מענף־הצמיגים, בעיקבות הפסד של 150 מיליון מרק בגרמניה בכמה שנים.
גליון 2088 (7 בספטמבר 1977), עמוד 18
פשפילסודסקי הגדול בא בעצמו העירה, והשמיע ב אוזני ראשי־הקהילה דברי־תוכחה קשים על כי אינם שמים קץ לספסרות של היהודים, הדהים האב את הנו כחים כאשר השיב לשליט בתוקף שאין זה מתפקידם של היהודים לשמש כמלשינים וכבלשים. גם כשבאו הגרמנים לברסט־ליטובסק בפעם השניה במאה זו, הפעם תחת דיגלו של היטלר ולפני שמסרו את העיר לסובייטים על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב הזכור־לשימצה, גילה האב שוב את אומץ־ליבו. כמזכיר הקהילה הלך אל המפקד הגרמני, תבע מידע על יהודים שנעצרו ורשות לבקרם. בידו היתד, תעודה שהעידה כי פעל כ מתרגם בשרות הצבא הגרמני בימי מילחמת־העולם ה ראשונה. ידיד שביקר פעם בביתו בבריסק, סמוך למילחמת־העולם השניה, זוכר את בגין־האב כאיש שעשה חושם ממורמר על שום שלא זכה להיבחר לראשות הקהילה ונאלץ להסתפק בתפקיד המזכיר.
גליון 2289 (15 ביולי 1981), עמוד 80
״ על מישקל סיסמת השומר־הצעיר :״שומר פעם, שומר תמיד 9החודש, כאשר ביקר המשורר הירושלמי יהודה עמיחי בעיר הולדתו וירצבורג, גרמניה, נכנס לארכיון העיר, לעלעל בעיתונים מהתקופה שבה גורשה מישפחתו מגרמניה.
גליון 2214 (6 בפברואר 1980), עמוד 28
הרב משה לווינגר בוודאי הביא ממולדתו הגרמנית את התורה האומרת כי אדם זכאי — ואכן חייב — לשקר למען הלאום והגזע. כפי שלמדנו במישפט מסויים, ה הונאה היתד, בשעתה הלק בלתי־נפרד מן השיטה שנועדה לטהר את אדמת גרמניה מן המיעוט הלאומי השנוא שחי עליה.
גליון 2269 (25 בפברואר 1981), עמוד 50
נוסייבה השיב את מה שהשיב נוצרו שני מחנות, הבריטים מצד אחד והאיטלקים עם הגרמנים בצד השני. המופתי השתעשע ברעיון להשיג תמיכה מהצד השני, לא משום שהעדיף אותם. … לגבי האהדה לפאשיזם, יש מיסמכים רבים המראים שהיתה כזאת גם במחנה היהודי — החל באבא אחימאיר, שכתב טור קבוע, שבו הזדהה כ״פאשיסטן״, וכלה באברהם (״יאיר״) שטרן, שדגל בכריתת ברית של אצ״ל (אורח־כך לח״י) עם גרמניה הנאצית, נגד חבריטים. השמטת קטעים של דובר ערבי מתוך ד,סידרה היא פגם, שמקורו בלחצים פוליטיים גסים, ומוטב היה שלא לנסות להצדיקה בכל צורה שהיא.
גליון 2260 (24 בדצמבר 1980), עמוד 32
בשבוע שעבר עשה גלאס מעשה חסר־תקדים : הוא הקרין במישכן הכנסת סרט, כחלק מדיוני הוועדה. היצירה: סרט גרמני דווקא בשם הכבוד האבוד של קתרינה בלום, שהוס־רט על־פי סיפרו של היינריך בל. … הוא נועד להילחם בעיתון אחד: בילד־ ׳צייטונג הגרמני, עיתון־שערוריות חסר־מעצורים שאין לו אח ורע בעולם ובישראל, המשרת את הימין הקיצוני בגרמניה.
גליון 2247 (23 בספטמבר 1980), עמוד 15
סלפטר טוען, בתמימות רבה, שדרום- אפריקה הסכימה ל״שירותיהן הטובים״ של מעצמות המע רב וגרמניה, לקדם את נאמיביה לעצמאות. בינתיים שוקדת לדבריו ממשלת דרום־אפריקה למנוע שהמדינה העצמאית תהפוך מוקד לפעילות ״טרור״ נגדה. … מעמדו זה של סוואפ״ו זכה להכרה בינ״ לאומית רחבה ביותר, והוא מעוגן בהחלטות האו״ם. מעצמות־המערב, גרמניה, ולכך אפשר להוסיף גם את יפאן ומדינה מיזרח־תיכונית מסויימת, מנצלות את אוצרות נאמיביה לתועלתן, תוך שיתוף פעולה ציני עם דרום־אפריקה ובניגוד להחלטות האו״ם.
גליון 2206 (12 בדצמבר 1979), עמוד 4
במדור מיו ח ד ד ^יון ״נו צ ר ש הי ה הבידור המצולם פורסמה כתבה מצולמת על ביקורה בישראל של מלכת פולי ברז׳ר, ג׳וזפין צייקר, המוכרת יותר כשם ״הפצצה השחורה״ .כמדור הספורט: אנגליה — גרמניה ,1:3תיאור ניצחונם של האנגלים על הגרמנים, כאיצטדיון וומבלי שבלונדון.
גליון 1869 (27 ביוני 1973), עמוד 14
מילחמת־האחים הגיעה לשיאה כאשר חתמה ההנהגה הציונית על הסכם ה״הע־ברה״ עם גרמניה הנאצית. לפי הסכם זה, יכלו עולים יהודיים, שנמלטו מפני אימי המישטר הנאצי החדש, להציל חלק מרכו שם על־ידי העברתו לארץ בצורת סחו רות גרמניות.
גליון 1855 (21 במרץ 1973), עמוד 18
טבח לוד סרמה ועד מ, מגן מסך הסודיו ת המוזר*- הכן נרצח כטכח כמד, האכ מת בעיקבות הידיעה — * חבורה טרוריסטית בגרמניה המערבית, הקרוייה כך על שם מנהיגיה. … ה פיצויים את מלחמת העולם השנייה עברה מרים במחנה־המוות בראונסברוק. לאחר ד,שיחדור, נישאה, בגרמניה, לשמואל ברקוביץ, יוצא מחנות דכאו ואושוויץ. … שמואל עמל לפרנסת המשפחה כפועל־בניין, עד שהתקבלו הפיצויים מגרמניה. הוא קנה איט־ליז, נכשל בעסקים, נאלץ למכור, קנה בשארית הכסף קיוסק לעיתונים.
