חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 4,851 עד 4,875)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2089 (15 בספטמבר 1977), עמוד 47
וזזבר-השופטים את שאר 60 האחוזים 9בניגוד לפא״ו •קלאב הישראלי, שהוא אידגון ״ממונה מטעם״ וחסר השפעת כלשהי על חיי הסיפרות הישראלית (ראד, ידיעה על אהרון מגד) ,ה- פא״ן קלאב הגרמני שוגה לחלוטין. צירופו של הסופר-׳אידיאולוג-כלכלן הטרוצ־קיסטי ארנסט מנדל לאירגיון הגרמני הביא לפרישת כ־ 50 חברים ממני כמחאה אהרץ מגד על צירופו. קבוצה נוספת של הוגים וסופסיפתת עיברית אוכספורדית רים, ובראשם ארנסט כלוך (שנפטר בי נתיים) ,ז׳אן אמרי יגורו מאן פרשה מהפא׳׳ן קלאב הגרמני במחאה על־כך ש־האירגון לא התייצב לצידו של ־ארנסט מנדל 9לגורלם של המוסיקאים הישראלים המצליחים בעולם הרחב ואינם רצויים בישראל, הצטרף המנצח הצעיר עומרי חדר, שזכר, בביקורות נרגשות על ניצוחיו על התיזמורת הסימפונית המלכותית הבריטית בלונדון.
גליון 2018 (5 במאי 1976), עמוד 31
ירון אלחנני, מתמחה לתפעל, אחרי שקודם שנערכו בגרמניה נקב במשרדו של רם כספי שעשה את עבודת שמאלית. … פיצויים בסך ־של 800 אלף ל״י, צמודים אבל מימדיו של כריש זה יש בהם כדי לערך המארק הגרמני, סכום המגיע כיום להסביר כיצד, באומץ־לב נדיר ובתושיה בלתי רגילה, הצליחה ביאטרים לחלץ את למיליון ל״י. אולם בדומה לפרנסי העיירה אמיטי ב עצמה, בשן ועין, ממלתעותיו. וווו יו* 1*1 תיירת היהודיה מגרמניה ממלתעותיו אחרי שנאבקה
גליון 2018 (5 במאי 1976), עמוד 45
בחוף של רפי נלסון, הוא המקום שאליו מגיעות בראשיתו ובסופו של דבר כל החתיכות, נחתה לה פצצה בינלאומית בשם סטי, גרמניה משגעת, מצויידת בביקיני מסעיר שבכוחו לשגע כל דימיון גברי בריא, ובמשך שבוע שלם הטריפה שם את כל הזאבים, שיצאו מכליהם בניסיון לצודד, בשיטות קונבנציונליות, אלא שזה פשוט לא הלך. … אמר, ועשה לה סיור מודרך משאדם א־שייך ועד רמת- הגולן, עד שהיא נאלצה לבסוף לחזור לגרמניה. כעבור שבוע בלבד אמיתי כבר היה אצלה, ליומיים בלבד, וחזר ארצה עם האות 8גדולה מזהב שקיבל מבטי למזכרת.
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 4
״ ד״ר נחום גולדמן, יו״ר הנהלת הסוכנות היהודית, אדריכל השילומים מגרמניה לישראל, העניק השבוע לפני 25 שנה ראיון למערכת העולם הזה, שנושאו, האפשרות להשגת שלום עם מדינות־ערב : • ר״ד גולדמן, נפוצו שמועות שהיית מובן לקפל על עצמך יוזמה כמאמץ להשיג שלום עם הערכים. … לקחתי על עצמי להשיג את הסכם השילומים עם גרמניה תוך שישה חודשים, וקיימתי את הבטחתי.
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 4
מדור התרבות כ״העולם הזה״ השבוע לפני 25 ימנה, הק דיש גם כתבה לביקורם של המנצח האורח ליאונרד (לני) ברנ שטיין ורעייתו * כארץ, תחת הכותרת ״ 24 שעות עם הכרנשטיי־נים״ .דו״ח נוסף שהתפרסם היה תיאור גרמניה, בעיניו של מלח, י /6מ בי ס ר31 ! … בוקר שהיה אחד הישראלים הראשונים שביקרו כה, למרות שעל הדר כונים הישראליים באותה עת הוטבעה החותמת ״כל הארצות פרט לגרמניה״ .הדו״ח פורסם תהת הכותרת: א 1£ ] 1(1> £ס ״ !
גליון 2148 (1 בנובמבר 1978), עמוד 29
״החיים עם הגויים לימדוני שאפשר לש נוא כובשים גם אם הם רק כובשים ולא משמידי עם, כפי שהיו הגרמנים,״ אומר ארנון .״אין מקום להשוואה בין הגרמנים לבינינו, אולם הדוגמה הטובה ביותר שאני מוצא היא זו של ההולנדים בתקופת הכיבוש. כל החלטה שביצעו הגרמנים, ותהיה טובה או רעה עבור ההולנדים, זכתה מייד בביקורות זעם כיוון שההולנדים לא האמינו שכובשים מסוגלים לרצות בטובתם.״ סיפורים יש לארנון רבים :״היית מאמין, למשל, שהייתי מורה של אנה פרנק?
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 55
רוזי מעולם לא עשה זאת ברגישות גדולה יותר• גווה ילדים כריסטיאן פ׳ (הוד, תל-אביב, גרמניה) — סרט הבנוי ככתבה עיתונאית, ואין זה מיקרה. במקור היתה זאת באמת כתבה ארוכה ומפורטת׳ שהופיעה בשבועון הגרמני שטרן, והקודשה לווידויה המזעזע של נערה בת ,13 נרקומנית, שהלכה מדי יום מבית־הספר אל תחנת״הרכבת של ברלין, כדי לזנות ולהרוויח את הכסף הדרוש לה למנת ההרואין הבאה.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 97
קבוצה זו מקיפה סופרים שהגיעו להישגים בינ לאומיים רבי־משמעות, כיעקב לינד, שנחשב אחד הניצב זה למעלה מעשור שנים בצמרת הספרות העולמית, וספריו נימכרים במאות אלפי עותקים בארצות־הברית ובגרמניה. כמו כן בולט לו בגרמניה, ובאוסטריה וולפגאנג הילד־היימר. … אנגליה משולה בעיני לאונייה — בין ארצות־הברית לאירופה — שיש לי כה תא־מגורים...״ בחוברת קשת מ״ו, שהוקדשה לספרות האוסטרית החדשה, בה פורסם סיפור קצר של לינד (גילוי הגרמנים) ,ציין העורך א ה רון א מי ר במדור המשתתפים בחוברת: ״יעקב לינד, שנולד כ־ 1927 בווינה, חי מ־ 1939 מחוץ לאוסטריה.
גליון 2284 (10 ביוני 1981), עמוד 36
למעשה מת הדגם הציוני הזה כאשר ביצעו גרמנים בלונדיים ותכולי־עיניים את השואה. … באיטליה יושבים ה״אשכנזים״ בצפון וה״ספרדים״ בדרום, ויש הבדלים רבים ביניהם. בגרמניה התפרקה אומה אחת (״רייך אחד, עם אחד, פירר אחד״) לשלוש אומות (קומוניסטית, מערבית ואוסטרית) .יש אומה שווייצית, המפולגת כדין, בין קנטונים, שפות ותרבויות, והמאוחדת להפליא. … אם כן, מדוע יתגאה יוצא־מארוקו במולדתו ובמוצאו פחות מאשר יהודי מגרמניה, שבני מולדתו ביצעו את גדול הפשעים של המאה ה־ ?
גליון 2280 (13 במאי 1981), עמוד 31
חישובים העלו, כי במונחים שנתיים מפגר המרק הגרמני ב־^ 45 והליש״ט ב״*( 39 ראה ״במט״ח אחד״). … ערך הדולר הגיע לרמתו הגבוהה ביותר אי״פעם ביחס למרק הגרמני. הוא, הדולר, הגיע לרמתו הגבוהה מזה שלוש וחצי שנים כלפי הליש״ט, ולרמה הגבוהה ביותר מזה 10 שנים כלפי הפרנק הצרפתי. … שער הליש״ט ייחלש מעט לעומת הדולר, יתחזק עוד יותר בלפי המטבעות האירופיים ; סה״כ — יציבות. למרק הגרמני צפויה ירידה נוספת. הפרנק הצרפתי אף הוא יירד.
גליון 2444 (4 ביולי 1984), עמוד 39
מאת אביגיל ינאי מאוזן: ) 1כלל עולמי; )5שמו של הגבור הפלמי אשר שימש נושא ליצירות של גתה ובטהובן; )10 סימן מקובל להתווית כוון; )11 מכיוון; )13 אחד משבטי ישראל; )14 .רע, בן המשפחה; )15 בקשה לי; )16 שם כולל לבעלי חיים קטנים, בים או ביבשה; )18 המון, קהל רב; )20 גוי לשעבר; )21 לימריק; )22 ממהר; )24 נשיא, עב; )25 עדין; )26 כלי דיש; )28 שאנן; )30 משקולת של בדיל או עופרת, תלויה על חוט; )31 מלחין גרמני(ש״מ); )32 כינוי לסוג של חיידקים; )34 קמצן(ח); )35 מאורת אריות(מ); )38 כמו, בהשוואה ל )39 אות, סימן על בגד; )41 מתגורר; )42 מחל על זכותך!; )43 מילת שלילה; )45 גבול, תחום בין ארצות; )47 די; )48 פתרון, פירוש; )50 רווח, פתח; )51 זמן; )52 אחוריים; )54 קובץ ספורים לילדים של הסופר האיטלקי דאמיציס; )57 נעים לאוזן; )61 חיית טרף; )62 גמל צעיר; )64 אפשרי רק ישר אחד כזה בין שתי נקודות; )65 ממנה יצאו ראשוני המייסדים של העיר תל־אביב; )66 לא כבד; )67 טהור; )69 גשר מן החוף אל הים; )70 לכל אחת כמוה יש קוף; )72 עצמה, כח; )74 שם כולל לחרקים חסרי רגלים וחסרי צבע (ח); )75 מקל; )77 מדינאי צרפתי בוגד בעמו (ש״מ); )78 מקום גרמניה מושב. ממשלת המערבית; )81 אריה; )83 שני עמודים בספר; )85 תוספת בראשי תבות, ליד שמו ושל אדם חי; )86 סבר, נטה לדעה; )88 תם כוחו; )89 אהל אינדיאני; )91 אחת הגפיים; )93 אבדה לטרומפלדור במלחמת קרים; )95 כלה ונעלם; )96 עלה על פני המים; )98 בסולם התווים; )100 קריאת צער; )102 גוף; )103 סוף; )104 שמה הפרטי של האחות הרחמניה הבריטית הדגולה, במלחמת קרים; )105 מבצרים, מצודות, ושמה של שכונה ירושלמית.
גליון 2415 (14 בדצמבר 1983), עמוד 17
קשה להביא דוגמה ספציפית למה שיקרה, כי במדינה דמוקרטית עוד לא קרה דבר כזה, ואני פוחד לחשוב על מה שקרה בגרמניה. המיתון הוא עניין שולי. אז נמכור * 5פחות שוקולד. … זה יהיה הרגע שבו המערכת תפסיק לתפקד. הדוגמה המפחידה ביותר היא גרמניה שבין שתי תומכים • בכמה ב״מכבי״?
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 51
• תיעוד: מנגינה של עיר — ירושלים ( — 10.20 שידור כצבע, מדבר עברית וגרמנית). אחת מסדרות הטלוויזיה הגרמנית על ערים ברחבי העולם. … הארט ואשתו • סידרת מ תח: ( — 0.10 ערוץ — 6שידור כצבע 50 , דקות, מדבר אנגלית) .פרקים חדשים בסיד- • ספורט: כדורגל 1.55 שני הערוצים — שידור כצבע 60 ,דקות, מדבר אנגלית) .מישחקי כדורגל נבחרים של רת־המת׳ח המשעשעת, החוזרת השבוע אל המסך הקטן, עם רוברט וגבר וסטפני פאוורס. קבוצות הליגות הלאומיות באנגליה ובגרמניה ה מערבית. יום עוליעו׳ 2 5 . 5 • סרט קולנוע 6.15 ערוץ — 3 שידור כצבע, כשעה וחצי, מדבר אנגלית) .פינה חדשה של סרטי־קולנוע המיועדים לנוער ולכל המישפחה
גליון 2434 (25 באפריל 1984), עמוד 30
כך ביקש המושל, איש וישי־ ,לסייע בידי אדוניו הגרמניים, כאשר יורו על איתור יהודי אלג׳יריה ושילוחם למחנות־ההשמדה באירופה. … ״ הכל ־התחיל עם שובם של חיילים יהודים בקיץ 1940 מהחזית באירופה, שבה הובסו הצרפתים על־ידי הגרמנים. הצעירים האלה החליטו שלא לשקוט על שמריהם, הקימו אירגון מחתרת במסווה של מועדון ספורט (בניהולו של ג׳יאו גרה הלא־יהודי, באותם הימים אלוף צרפת באיגרוף במישקל בינוני). … ״) במשך השנתיים הבאות היתה פעילותם העיקרית השחתת סחורות שהמתינו בנמל למישלוח לצרפת, לשם העברתם לגרמנים. ואז בא יומם הגדול. אחרי פגישה עם שליחו של דווייט אייזנהואר, מפקד מיבצע לפיד (פלישת כוחות בנות־הברית לאפריקה) ,נקבעה תוכנית ההשתלטות על הבירה.
גליון 2434 (25 באפריל 1984), עמוד 45
הניסיון של ארד, להסביר את הכינוי של פרנץ לאלקע בשל חזות פניו, הוא ביזיון, המצטרף לעקביות של ארד החוקר, שלא התייחס לעדויות המובאות בסיפרו של ז׳אן־פרנסואה שטיינר טרבלינקה. עדות אגדת שינדלר אוסקר שינדלר, גרמני קתולי, בעל מיפעל לייצור נשק בגרמניה בימי מילחמת־העולם־ סטיריקון דמותו של שינדלר היא דמות של חסיד אומות־עולם מהרמה הגבוהה ביותר, לא אחד שהציל מעט יהודים(אם כי הכבוד לאלה גם הוא אינו מבוטל) ,אלא דמותו של אדם שפעל במיספרים תעשייתיים, הקים עבור יהודים מחנות־עבודה, עם מיפעלים, יזם בהתאם לתקנות השונות של הריין השלישי כל מיני מיפעלות, שנועדו לסייע לרייך, אך מעבר לכך, הצילו אלפים רבים של יהודים ויהודיות. … השניה, הוא אחת מהדמויות יוצאות־הדופן שהעם הגרמני גידל במהלך השואה. שינדלר הצליח בעזרת הונו, עמדתו ואישיותו להקים בצד מחנות־השמדה, מחנות־עבודה, שאוכלסו ביהו־דים, שבאמצעותם הציל המוני יהודים מהשמדה.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 52
את ההילולה הז׳ורנליסטית של חגיגות סאכס ברוד, חנך העיתונאי הישדאלי־גרמני שיום בן־חורץ ברשימה בהארץ, תחת הכותרת בין פראג לתל־אביב. … קישר בץ הגדרה זו ובץ המציאות הסיפרותית של מאכס ברוד והתרבות הישראלית הסרת כל שחר. מאכס ברוד היה סופר בשפה הגרמנית, שכל המוניטין שבא לו בא רק בגלל דבר אחד, קירבתו לפראנץ קאפקא והצלת חלק מכתביו. … אך המציאות שלו היתה במשך כל שנותיו בארץ. איישם בשולי התרבות הגרמנית. מבחינת התרבות הישראלית, מאכס ברוד לא חי בארץ.
גליון 2458 (9 באוקטובר 1984), עמוד 8
יושנ-ראש מועצת־המנהלים של בנק לאומי הוא דמות ססגונית בין ראשי הבנקאות בארץ. הוא נולד בגרמניה ועלה ארצה בגיל .12 הוא למד בגימנסיה רחביה בירושלים, עד הכיתה השביעית. אביו הבנקאי, יעקב יפת, בעל בנק יפת, הבנק היהודי-גרמני שהעתיק את פעילתו מגרמניה לארץ. יעץ לו להפסיק ללמוד ולהתחיל לעבוד בבנקאות.
גליון 2476 (13 בפברואר 1985), עמוד 5
הדוגמה הבולטת ביותר היא בילד־צייטונג של איל־העיתונות הגרמני אכסל שפרינגר, חביבו של המימסד הישראלי — עיתון לאומני פרוע, מסית ומדיח, שדמותו נחשפה בסיפרו הנודע של היינריך בל. … השבועון טייס הוא לאומני, ומילא תפקיד חשוב בהסתה למילחמת וייט־נאם ולמסע־צלב נגר סין האדומה. החריגים(כמו דר שפיגל בגרמניה) הם מעסים. מעריב וידיעות אחרונות, שניהם עיתונים הגלימות עוברים מיד ליר, במידה שאינה רגילה בעולם. … כיצד אפשר לכתוב כי ״סטאלין השתמש בתורה הקומוניסטית כדי להשליט את אותו המישטר שהשליט היטלר בגרמניה״ .נכון, היו עיוותים שלא הלמו את תורת הקומוניזם של מארכס, לנין ואפילו של סטאלין עצמו, וגם קרו דברים נפשעים.
גליון 2308 (25 בנובמבר 1981), עמוד 46
ב״1942 מצליחה קבוצה קטנה של פליטים לחצות את הגבול מגרמניה הנאצית לשווייץ. בקבוצה — ישיש ונכדתו הקטנה, יהודיה (השחקנית טינה אנגל) ,שבעלה הנוצרי (השחקן האנס דיל) נמצא כבר בשווייץ, באחד ממחנות העבודה לפליטים, אחיה ה מתבגר, ילד בן 6שאיש אינו מכירו והוא אינו מדבר שום שפה אחרת לבד מצרפתית, ועריק מן הצבא הגרמני. … ובחוק כתוב שאין שווייץ מקבלת פליטים אלא בת נאים מסויימים, למשל: עריקים מן ה צבא כשרים למעמד זה, וכך גם מישפחות שלמות עם ילדים מתחת לגיל .6כדי להתאים לדרישות, הופכת היהודיה ל אשתו של העריק הגרמני, שלצורך זה מעמיד פני יהודי. היתום הצרפתי הקטן ונכדתו של הישיש צריכים להיות שני ילדי הזוג, ואילו הישיש עצמו יהיה אבי ה עו ל ם הז ה 2308
גליון 2305 (4 בנובמבר 1981), עמוד 72
מוטי, בן ה־ ,28 שהוא בעל רשת חנויו ת אופנה בגרמניה, שיכנע את גילה ללכת בכל זאת להיכל התרבות, סתם כך, כדי להסתכל. … מוטי, החבר הקודם, טילפן ולחץ לכיוון גרמניה. סטפאנום לחץ לכיוון יוון, וגילה בכלל רוצה לחיות בארץ.
גליון 2311 (16 בדצמבר 1981), עמוד 37
שניהם נתנו מכספם הפרטי למיפלגת שלומציון. שניהם עזרו לממן, יחד עם ממשלת גרמניה וגורמים אחרים (ראה יומן אישי) את מיבצע־התעמולה של שרון במערכת־הבחירות האחרונה — הטיולים ההמו ניים בין ההתנחלויות בגדה המערבית, אשר רוח גוש־אמונים אפף אותם. … האם רק נסיון זול של משתמטים לקנות לעצמם בדיעבד כשרות מוסרית בישראל, על-ידי הזדהות עם גנרל עתיר־קרבות? (כמו הגרמנים, להבדיל, שיש בעברם כמה כתמים נאציים מימי השואה, המממנים כיום לאומנים ישראליים כדי להצטייר, בדיעבד, כחובבי-יהודונים).
גליון 2342 (21 ביולי 1982), עמוד 61
הפקת־ענק נוספת של הטלוויזיה, שהיא ניסיון לחזור על הצלחת ישראל במצרים, הוא סיפור הפקת האורטוריה אליהו של הנדל, שנועדה להיות מופקת בשותפות עם הז-ד־פ (הטלוויזיה הגרמנית) .אחרי שנקבעו מפיק (צבי גורן) ובימאי (יוסי צמח) וקדם־הכנות שלו הון עתק — תב עו המפיק והבימאי (שמעודו לא הפיק או פרה בטלוויזיה) לנסוע לגרמניה על־מנת לשכלל את שליטתם באופן ביצוע ההפקה. בעוד ההכנות לאליהו (המיועד להיות מצולם על פיסגת המוחרקה — בעזרת קרני לייזר של האמן דגי קרוון, המת עתד להעלות את אליהו השמימה באמ צעות פעלולים של קרני לייזר) התברר ל לפיד, שמדובר באופרה שתושר בגרמנית, ושבה משובצים קטעים מתוך הברית החד שה — דבר העשוי להכעיס את הצנזור של שר־החינוך והתרבות בוועד המנהל, עו״ד מיכה ינון.
גליון 2336 (9 ביוני 1982), עמוד 57
לו דווקא כנראה לא הם בכלל, לציי ם הגרמני או ההולנדי אי אילי הבייג־ א י. זד, ״מזן ריג״31.5.82 , נות, כנראה, מצאתי רשימה קצרה תחת הכותרת ״חמסין״. … לרגע אחד הייתי שוב חמום .״תארי לעצמך שבגרמניה חיו עושים שרם על יהודי וגרמניה באותה מיטה, ואחר-כך היו מופיעות שורות כאלה על השרש המצחיק בעיתון,״ ניסיתי להסביר.
גליון 2361 (1 בדצמבר 1982), עמוד 19
הנוסעים דור ידענו שתי מילים צורמות את אוזני יותר מכל צירוף אחר של שתי תיבו ת :״לא ידענו.״ שמענו אותן פעמים רבות מדי מפי גרמנים. הם לא ידעו. וכי איך יכלו לדעת ו השואה התרחשה במרחקים, במחנות סגורים, מעבר להרי חושך. … אך האם יש תחנת־שידור לצבא בריטניה? לצבא ארצות־הברית? לצבא גרמניה המערבית? לצבא צרפ ת? לצבא שווייץ או שוודיה?
גליון 1598 (17 באפריל 1968), עמוד 23
.״ כי מישל דומה דימיון מפתיע ל א סי דיין, המתפרסם, אף הוא, באותם שבועוני־קולנוע • .על ימיה הראשונים של שושלת המפיקים בראונר, סיפר המפיק היהודי־הגרמני הצעיר ביותר במשפחה, ווד,ת בראונר, בעת פגישה משפחתית במזללת קליפורניה. … בראונר קיבל אותה בקידה נימוסית, נתקל ביחס צונן ובסירוב. כעבור שנה, שהו השניים שוב בגרמניה, והוזמנו לביתו של בראונר לארוחת דגים ממולאים וחמין .״מה לכם עם אוכל יהודי?״ ממה יאן קיפורה .״אנחנו לא גרמנים, אנחנו יהודים, יוצאי פולין,״ היתד, תשובתו של בראונר.
