חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 4,801 עד 4,825)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2260 (24 בדצמבר 1980), עמוד 29

היא לא היתד, אימפריה, מפני שלא היתה אלף אוסף של נסיכויות עצמאיות, ולקיסר לא היה כימעט שום כוח־שיל־טון. היא לא היתד, רומאית, אלא גרמנית. שממשלות־המערך הביאו אותם ארצה ושכחו אותם למחרת־היום! … 01 ף * אגודה המיקצועית של העסקנים * • הלכה להמליך את הקיסר החדש, והם עשו זאת כמו האצילים הגרמניים שבחרו ב״קיסר הרומאי הקדוש״. ברייך הגרמני הראשון (אותה ״אימפריה רומאית קדושה״) התרוצצו מלכים, נסיכים, דוכסים ורוזנים.
גליון 2247 (23 בספטמבר 1980), עמוד 69

גתה 1832—1749 מהסופרים ש השפיעו ביותר על הספרות הגרמנית ועל ספרויות אירופיות אחרות, תורגם הרבה לעברית, בעיקר יצירותיו פיוסט ויסורי ורתר הצעיר. אחד מתרגומי פאוסט הראשונים ראה או תחת כותרת משעשעת מאוד :״בן־אבויה, שיר על משובת בן־ אבויה אשר הלך בנפלאות ממנו בחקרי לבו (.)1865 אחד מספריו הנודעים ביותר והמשפי עים ביותר של גתה, וילתלם מייסטר — שנות החניכות״ * טרם יצא בעברית. ספר זה, הנחשב ל״בילדונגסרומן״ הגרמני ה ראשון*״ הוא אביה של שיטה ספרותית שלימה, שדורות על דורות של מבקרים נפלו שדודים בפיענוחה. … הספר מתורגם היטב לעברית, ויש בו אכן להוסיף את * יוהאן וולפגנג גתה — וילהלם מייס־טר — שנות החניכות; עברית: יצחק כפכפי; הוצאת הקיבוץ המאוחד +המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות /המיפעל לתירגום ספרי־מופת; 443 עמודים (כריכה רכה). ** מונח מקובל בספרות הגרמנית, החל בראשית המאה שעברה. מונח זה נועד לציין רומן המתאר את התפתחות עולמו הפנימי של ארס מכוח הסביבה המקיפה אותו, ערכי תרבותה והמוסר שלה, דיעותיה ואמונותיה.
גליון 2246 (17 בספטמבר 1980), עמוד 69

אלא שהמראיין אינו מצליח בשאלותיו לפגום ביכולת הביטוי של המרואיין, ומתוך התשובות מתגבשת לה פרספקטיבה של מחשבה גרמנית שונה מזו המוכרת לישראלים מפי הגרמנים האהודים על מוסדות השילטון כאן — פרספקטיבה רבת עניין וכנות. … תחת הכותרת אירופה — מישטרים וחברות בתמורה מראיין אחד, גד פרוי־דנטאל, את הפרופסור יורגאן האב־רמס, הנחשב לפילוסוף הגרמני הראשון במעלה כיום ולאחד מהבולטים שבהוגי העולם המערבי בתקופה שאחרי מילחמת העולם־השניה.
גליון 1864 (23 במאי 1973), עמוד 18

כלל ובוקסנבאום מחזיקים גם בחברת מכשירי־תנועה, סוכנות דודג׳ בישראל ובעלת מיפעל הרכבת מכוניות בנצרת. הגרמנים־ שותפים שר טיבור רחנבוים ד״ר טיבור רוזנבוים, איש־העסקים הנודע משווייץ. זכה לאחרונה בהישג־יוקרה רציני בעולם־העסקים הבינלאומי, כאשר אחד הגופים הפיננסיים הנכבדים ביותר בגרמניה נכנם עימו לשותפות. רוזנבוים הוא בעליו של הבנק הבינלאומי לאשראי בשווייץ. … עתה נראה שהפירסומים לא פגעו בו גם בחו״ל: איגוד הבנקים של קופות החיסכון, שהוא המוסד הבנקאי הגדול ביותר בגרמניה, קנה 15 אחוז ממניות הבנק של רוזנבוים.
גליון 1724 (16 בספטמבר 1970), עמוד 13

. ׳•> מזוודות, חליפות אנגליות׳ נעלים אמריקאיות ואיטלקיות׳ משקפי שמש, שעונים שוויציים, מיברשות שינים, מטריות׳ מצלמות גרמניות 95 ,ק״ג שער טבעי 32 , ק״ג שיני זהב וסתימות ועוד כל מיני שאריות של נוסעים חטופים, תמורת מוקשים פלאסטיים, מרגמות, פגזים, צמיגים ונעלי קומאנדו. … הידיעה הקצרה שנתפרסמה על שני טורים זכתה בכותרת ענקית בשתי שורות שהכריזה על ״שערוריה, אמנותית׳ בנמל אשדוד״ (גודל האות, לשם השתאה, היה זהה לגודל האות בכותרת ״גרמניה החליטה לשחרר 3מחבלים״). בגוף הידיעה לא מוסבר טיב השערוריה האמנותית שהתרחשה בנמל אשדוד.
גליון 1806 (11 באפריל 1972), עמוד 19

לריגול בחו״ל, אגף המודיעין של צה״ל, ושירות־הביטחון־הכללי). במאמר בשבועון הגרמני, וכנראה גם בספרו, לא נכנס אברי לניתוח טענותיהם של מאשימיו. … הטענה של אברי היא זאת : .כמה שנים אחרי העסק־הביש, נתקלו האנשים המוסמכים בעובדה שהפליאה אותם. הם נוכחו לדעת כי בגרמניה מס תובב אברי זיידנוורק, איש אמ״ן, כש הוא ממשיך להשתמש בשם פאול סראנ,ק — אותו השם שבו הופיע במצריים בימי העסק־הביש. … כל זה הביא את הבודקים לאמונה, שבה דבקים אנשים אלה עד היום: שאברי מסר את הרשת למצריים, או שנתפס על-ידי המצרים ושוחרר בעיקבות עיסקה עימם. עיקוב אחרי פעולות אברי בגרמניה גילה שהוא מקיים מגעים עם סוכן מצרי.
גליון 1809 (3 במאי 1972), עמוד 28

במידה שיצטרך להחליט עתה, נטייתו היא להישאר בטלוויזיה לתקופה נוספת מעבר לשנה, אם צה״ל יאפשר לו זאת הליקופטר מיוחד יועמד החל מהשבוע, לרשות מדור הספורט של הטלוויזיה, להעברת סיקורי מישחקים ממקומות מרוחקים בארץ, שיסתיימו לאחר השעה שש בערב, כדי ש החומר יגיע לעריכה ולשידור במבט ספורט — במועד • .אגב, מנהל מדור הספורט דן שילון, שיצא למסע מכין בגרמניה לפי הזמנת ממשלת בון, לק ראת אולימפיאדת מינכן, קפץ השבוע על חשבונו ללונדון, כדי לתאר משם באופן אישי שני מישחקים חשובים, שהמישחק ביניהם ייערך בשבת הקרובה, וישודר בטלוויזיה הישראלית ביום חמישי הבא ( )11/5בין ארסנל ולידם״ בגמר הגביע ישעיהו תדמור, וכהנה, החל בדוגמה הקטנה שתיקים הולכים לאיבוד בין הגורמים המטפלים בשיכון וכלה בתביעה מצד ועדות בניין האנגלי • .אל מסע ראש־הממשלה גו לי דהמאיר ברומניה הצטרף בליווי צמוד הכתב המדיני א לי גי סן, בראש צוות מיוחד, בתקווה סמויה להשיג סוף־סוף את הסקופ המיוחל טל המשא־ומתן האפ שרי לשלום בין ישראל למדינות ערב. • על רון כן־י שי, הכתב הצבאי של הטלוויזיה מלחשים, כי הוא מתעתד לצאת בקרוב כשליח רשות השידור בגרמניה במקומו של ע מו ם גו רן החוזר ארצה. … חוגי האוצר ובנק ישראל הם שיזמו את הכתבה, ואילו שר־השיכון זאב שרף, שלא בכדורגל בין אנגליה לגרמניה, שנערך בשבת האחרונה באיצטדיון ותזבלי בלונ דון.
גליון 1773 (24 באוגוסט 1971), עמוד 19

־שבוע ׳שעבר נאלצו תיירים אמריקאיים באירופה למכור מצלמות ורשמי-קול, כדי לשלם עבור בחי-חמלון בהם התאכסנו. איש בצרפת, בגרמניה או באנגליה לא רצה עוד לקבל את השטרות בעלי הגב הירוק ולהחליפם למטבע המקומי. … בשנה שעברה הוטל היטל־ייבוא של ״.207 פירוש הדבר שהיחידים אשר עוד פעלו לפי שער המטבע הרשמי היו התיירים ומקבלי העברות כסף מחדל, בגון פיצויים אישיים מגרמניה. סכומי המכס המוגדלים נאכלו רובם על־ידי תמריצי הייצוא, יכך שמבחינת הכנסות הממשלה לא השתפר הרבה. … פירוש הדבר עבורך — ירידה ברמת־המחייה. 3ריבית למק בלי פיצויים ספיר השתכנע ימן הנימוק של פיחות ב־ ״ 207 לא יגרום לבעלי הפקדונות במטבע זד (כגון מקבלי הפיצויים מגרמניה) להמיר את כספם בהמוניהם ללירות ישראליות.
גליון 1994 (19 בנובמבר 1975), עמוד 9

מקורות מהימנים מסרו, כי ראשי ה קבוצה הגרמנית המחזיקה במחצית ההון של החברה, לא ישתתפו באסיפה וימנו מיופה״כוח. הם גם לא יתנגדו לבחירת הברון אדמונד דה-רוטשילד מחדש, כיושב־ראש מועצת-המנהלים של החברה. שביתת-הנשק של הקבוצה הגרמנית נובעת מן המגעים המתנהלים עתה באירופה, ביניהם לבין ״החברה לישראל״, בעניין כספים שמיכאל צור הוציא מהם — לדבריהם — במירמה, וחם תובעים אותם חזרה. … המימון לקנייתה ניתן על ידי ״בנק-לאו- מי-לישראל״ ו״דויטשה-בנק״ הגרמני. ה- מיכלית הרוויחה בחודשים הראשונים לעבודתה, בהובלות סביב אפריקה, ב״30 מיליון דולר, מהם 20 מיליון בשתי ההובלות הראשונות, עת המחירים תיו בשיא.
גליון 2007 (18 בפברואר 1976), עמוד 47

בפנייתה האחרונה אל 15,000 קוראיה, כתבה איין ראנד על מצבו הנחות של העולם — בשורה שהוציאה׳ מן הסתם, את הרוח ממיפרשיו של תלמידה ונושא־דיגלה הישראלי־האוסטרלי ד ר • המשורר הירושלמי חיים גורי הצטרף לוועד ציבורי להגנת משה קרוי כדורגלן הפועל ירושליים מבני־המיעוטים עלי עותמאן #בראשית חודש מארם עומד לראות אור בגרמניה כתב־עת חדש שיקרא 76״ ,1בעריכת היינריך בל (המוקיון, תמונה קבוצתית וקתרינה בלוס) וגינטר גראם (תוף הפח) ,ובו ישתתפו סופרים ממיזרח וממערב למסך־הברזל, הרואים עצמם בסוציאליסטיס. לאחרונה ראה אור בגרמניה ספר חדש מאת היינריך כל, ושמו דו״ח על השיכנועיס המדיניים של האומה, בו דן בל בביקורתיות רבה בגרמניה החדשה, שאינה לרוחו, ובעיקר • בחוג לסיפרות עיברית באוניברסיטה העברית במישפט קבוצת באדר־מיינהוף בירושלים הועלה פרופסור גרשון שקד, מחשובי חוקרי הסיפרות העיברית, לדרגת פרופסור מן־המניין • נעמי שמר נתקנאה, מן־הסתם, כמשוררת דליה רביקוכיץ, שפירסמה בזמנו ספר־שירים בשם הספר השלישי.
גליון 2006 (11 בפברואר 1976), עמוד 9

מסתבר כי בימים אלה נעשתה שכדהועב בתעשייה בישראל הגורם העיקרי שהניע את רשת ״אקו״ ,ן מצבו של עובד״ייצור זה גרוע, כיוון הגרמנית להעביר את מיפעלה מאיטליה שעבודתו במישמרות ואין הוא יכול לעלישראל, הוא השכר הנמוך בישראל לסוק בעבודה צדדית ולהרוויח כסף נוסף. … פאוונר ינהל מינעדג וביים אביחי פאוזנר, מנחל בכיר בחברת ״לון״ ,קיבל על עצמו את הקמת וניהול מיפעל הגרביים הגדול בערד, המוקם על־ידי חברת ״אקו״ הגרמנית .״אקו״ היא אחת מרישתות מכירת־הגרגיים הגדולות בגרמניה, ויש לה מיפעל בן 800 עובדים באיטליה.
גליון 1999 (24 בדצמבר 1975), עמוד 41

אומנם זה כרוך מעט בהוצאות על טדקטו־ *1ווג השבוע התצלומים האינטימיים ביותר שהגיעו אלי השבוע, היו התמונות האירוטיות מ טכס הנישואין של גטסכי הגדול, המכונה ריקד, שהוא עולה־חדש מאירלנד, ושייך לעיתונאי אורי דן, לבין טינה, שהיא ילידת גרמניה. השידוך בין השניים נעשה כבר לפגי שנה, ואפשר בהחלט לומר שהיתר! … השתא נערך הטכס אצל־שושבין־השימחה, הלא הוא העיתונאי אורי דן, שחזר ממסע מי־סבא־בא ביום השישי האחרון ניראו עשרות מכוניות מסתובבות במושבה הגרמנית בירוש לים, כשהן מחפשות אחר הדירה של מרי.
גליון 1955 (19 בפברואר 1975), עמוד 19

שרים בממ שלת מערב״גרמניח הב טי חו לקבוצת בנקים גרמנית, לחפעיל לחצים על ממ שלת ישראל בפרשת ה ת מו ט טו ת ״בנק ארץ־ישראל— ברי טני ה״ בלונדון. כמה בנקים גרמניים ה שייכים למיפלגה השלטת, הסוצי אל־ד מוקרטי ת ,״הפקידו סכומי ם נכבדים בבנק בלונדון, ביני ה ם הבנק ה מ חוזי של ה סן ( 15 מיליון מ רקי ם גרמניים) ,הבנק ה מ חוזי של מיינץ (מיליון דולר).
גליון 1950 (22 בינואר 1975), עמוד 6

אבל כל זמן שעיתונאים ועורכים טסים — במשך שנים — במטוסי ״אל-על״ בדי לגלות ארצות שרגל אדם לבן עדיין לא דרכה בהן, בגון גרמניה, אוסטריה, ארצות-הברית או אוסטרליה ; כל זמן שאפשר להזמין עשרות עיתונאים לטיסת גילוי אוסטרליה בצירוף שהיזה במלונות טובים ואש״ל נעים, וקניית מיצרבים רחבת־ידיים,מדוע יכתבו עיתונאים את האמת על השביתה נ״אל־על״ן האם פועלי״התחזוקה יכולים להטיס עיתונאים ועורבים לגרמניה ומשם, פלאי״ פלאים, לעטרות דרך לוד !
גליון 1950 (22 בינואר 1975), עמוד 18

הגו מנים ננסן אסיבה נורית הקבוצה הגרמנית מאוכזבת ביותר מתוצאות מועצת-המנהלים של ״החברה לישראל״ בפריס /שהחליטה להסמיך את המנכ״ל, ישראל גלעד, לבחון הצעות להצטרפות לאיגוד נושים, למען הצלת הבנק של טיבור רוזנבאום. … ההסדר ימומן בחלקו על״ידי הבנק של מדינת הסן בגרמניה (שהוא בעל שליש המניות בבנק של רוזגבאום) /שיתן אשראי נוסף של 55 מיליון דולר, ועל־ידי גורמים ישראליים שיקנו את חלקו של רוזנבאום בבנק (שני שלישים) בסכום של 11 מיליון דולר, שיושקעו אף הם בבנק. … ב־ 8.5מיליון דולר, להצטרף להסדר. ״קבוצת ריגר״ הגרמנית, המשקיעה העיקרית ב״חברה לישראל״ ,תתבע כינוס אסיפה כללית של בעלי״מניות של החברה, בחודש אפריל.
גליון 1776 (13 בספטמבר 1971), עמוד 12

את בית־הספר העממי והתיכון סיים בצ׳ר־גוביץ, עיר ששימשה בהיסטוריה כדורזמישחק בין רומנים ואוקראינים, שהשתייכה חליפות לממלכות תורכיה, רוסיה ואוסטריה, ושבה יש השפעה חזקה. לתרבות הגרמנית. ב־ 65 שנות חייו של בן־אהרון עצמו, החליפה העיר את בעליה שש פעמים. … אחרי שלמד מדעי המדיגה וכלכלה בברלין, חזר לצ׳ר־נוביץ, כתב מאמרים (בגרמנית) לעיתונות הציונית והמ שיך לפעול בתנועתו. … אחרי כמה שליחויות כחז״ל, נשלח על־ידי ההסתדרות הציונית 3־ 1936 כשליח לגרמניה
גליון 1796 (2 בפברואר 1972), עמוד 34

לא מכבר הזעיקו אתה כנ ס ת נגד הכ ת הגרמנית, שהתמקמה בזכרון־יעקוב, ו תיארו אתה מזי מ ה הנו ראה והח שוכ ה הנ רקמת שם. … לפי ההסתה הנשמעת כאמצעי־־התקשורת, כטדוויזיה וכרדיו, שאין ככלל מקום לזרים כמדינת ישראל. פעם זוהי כת דתית גרמנית, ופעם זוהי כת דתית כושית־אמריקאית, אך תמיד הנימה היא אותה נימה :״ויהי מחננו טהור.״ אני מציע, גברתי היושבת־ראש, להוריד את ההצעה הזאת מסדר־היום, מפני שאינני יכול להסתפק בפסוק הסתמי, שאמר שר־הפנים, כי אין כאן כל רבב של אפליה גזעית. … למשל, איש לא התנגד בשעתו לכך שהכנסת תדון בהצעה לסדר- ה ס לי ל שנ מחק אל: שר המשטרה מאת: ח״כ אורי אכנרי השבועון הגרמני שטרן, בגליונו מיום ,23.1.72 מספר כי קצין־המשטרה אהרון שלוש, במיסגרת מילוי תפקידיו, יצר קשרים עם הגב׳ אלישבע צ׳יזים ואלפרדה ברשל.
גליון 2054 (12 בינואר 1977), עמוד 25

בתביעת ההסגרה שלה לממשלת צרפת, הכניסה גם ממשלת־ישראל את עצמה ל- מילכוד. ברור מראש שלא צרפת ולא גרמניה יסגירו את אבדדאוד לידיה. כל המהומה בישראל אינה אלא צעד ראוותני חסר־תכלית. … דווקא כשהולכים ונחשפים היסודות המתונים באש״ף, ומתמשכת שביתת־הנשק הבלתי רישמית בפעולות הטירור נגד יש ראל — נקטה הממשלה בצעד של ליבוי-יצרים וחימום האווירה, שיש בו כדי להצית את פתיל פעולות־האיבה מחדש. במקום להשאיר לגרמנים ולצרפתים לצאת מהסבך החוקי, המוסרי והמצפוני אליו נקלעו — מיהרה ישראל לתחוב גם את ראשה למיטה החולה, כששיקולי־יו־קרה מפוקפקים הם המניעים העיקריים של ראשיה.
גליון 2054 (12 בינואר 1977), עמוד 41

ואולי משום שאינו רוצה לעורר רושם כאילו הוא מכפר על מה שכינה, בעצמו ,״האנטישמיות הסמוייה״ של מישפחתו, בארצות־הברית (הוא נצר למישפחה אמידה מאד, ממוצא הולנדי—גרמני). מכל מקום, עובדה היא שלמרות ההתנגשות המעמדית החוזרת על עצמה בכל סרטיו הבולטים (המשרת, תאונה, המקשר, א* האנגליה הרומנטית) הוא מסרב להזדהות עם אידיאולוגיה כלשהי. … חסידי ה אלי מו ת ישמחו לראות ביצד רופא מסורבל זה מצליח, בכוח הרצון בלבד, לחסל יחידה ק טנ ה של הצבא הגרמני (העלילה מתרח שת במילח מ ת־ העול ם השנייה) .ואילו הצרפתים, א חרי גל שלם של סר טי ם שתיארו או ת ם במ שתפי־פעולה, פחדנים או, ב מיקר ה הטוב, סתם חסרי עמדה, יבולים סוף־סוף לנשום לרוו חהל מר א ה גיבור א מי תי, בן העם הצרפתי, או הד מ ח תר ת השונא נאצים בבל מאודו. … הצרה היא שכל ה מרכיבים ה א הב ה והזיכרונות מזה, ו הנ קמהותכ סי סי ההמ סוב בי ם מז ה, מתנגשים ביני הם עד־כדי־בך שבסופו של דבר מ ת קב ל הרושם, כאילו יש כאן חיבור שרירותי של שני ס ר טי ם: א חד, הסוגד ל אלי מו ת ללא אבחנ ה רבה בדרבים, להג שמתה (מי שירצה להבין כיצד גובר הרופא על הגרמנים ומהםהתכ סי סי ם שהוא׳ נוק ט, יתק שה בכך מאד) ; השני, סיפור״אהבה רומנטי נוארה ושניידר — אהבה ונקמה הנשען בעיקר על איכות״צילומים בלתי־רגילה של א טיין בקר, שימוש בפילטרים וב ת אור ה מפוזרת.
גליון 2020 (19 במאי 1976), עמוד 42

חלק מהמילחמה. בגיל 14 נשלח לעבודודנפייה בגרמניה. מייד עם תום המילחמה העולמית עלה לארץ־ישראל, והשתתף במילה־מת-ד,שיחדור. … בימים אלה שוהה יעקב לינד בארץ, על־מנת להשלים צילומי סרט־טלווי׳זיה עבור הרשת המרכזית של הטל וויזיה הגרמנית. בסרט — פגישות עם אנשי־רוח, סופרים ואימנים, בני־דורו של לינד. … ראשית, הרי זו היתה שאלה של שפה. שפתי היתד, גרמנית, והעיברית שלי דלה. בעצם, איני יודע מה היה קורה אילו הייתי נשאר בארץ.




