נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה
גליון 1221, 15 בפברואר 1961, עמוד 10
עברו של סיטר, רומאנטי די צורכו, גם ללא תוספת של משפט־ריגול. בנה של מורה כפרית גרמנית־סודטית, שהתגוררה בצ׳כיה, הגיע בגיל צעיר מאוד לדרגת מרצה באוניברסיטה הגרמנית שבפראג. … תסריטו של סרט זה׳ ששמו הזמני הרא ״סיפורה של עדינה קנטור״ ,נכתב על־ידי מנחם צוריאל, מנהל בית־הספר הממלכתי באילת, ומספר על תולדותיה של משפחת־עולים מפולין, הגרה באילת. התסריט עובד בגרמניה ויוסרט, כנראה בביומו של רפאל נוסבאום, בארץ ובפולין. • השבועון ״קולנע״ יימכר כימים הקרובים.
גליון 1192, 27 ביולי 1960, עמוד 5
יתכן שאגיד דברים שכבר נאמרו. אך לא —1שריפת הרייכסטאג, נערכו בגרמניה ה׳ בחירות הדמוקראטיות האחרונות. … כעבור שלושה שבועות, ב־ 24 במארס הניח היטלר על שולחן הפארלמנט את ״חוג ההסמכה״ — חוק שהעביר את הסמכוו המחוקקת מן הפארלמנט לממשלה, הסמין את הממשלה לפעול בניגוד לחוקה, לתקו, פה של ארבע שנים. כל חברי הכנסת הגרמנית ידעו מה פירושו של חוק זה: מתן בסים חוקי לדיקטאטורה נאצית בנאומו גילה היטדר בפירוש מד יהיה פרצופה של דיקטאטורה זו ״שוויון בפני החוק יוענק לב?הנאמן לאומה ולכל התומך כמט שלה.״ חברי הכנסת הגרמנית יכלו להיעדר ל הישיבה, ובצורה זו למנוע את ר,מנין ו חוקי הגדול שהיה דרוש לקבלת חוק־יסו כזה.
גליון 1191, 20 ביולי 1960, עמוד 3
האם יעשו בישראל משפט- ראווה, דוגמת משפט סלאנסקי?״ רוב הגרמנים איתם שוחחתי, יודעים לתת תשובה על שאלה זו :״הנאצים היושבים בבון משתיקים את ברנוריוז על־ידי המיליונים שאנחנו משלמים!״ איו זו ביקורת על השילומים, אלא רצון כנה ואמיתי לרעת מה היה מה וסי היה מי בתקופת ,״.1030/4 מיכאל נתן, האסיבורג, גרמניה רעולס הזה 1) 91 בשולי ביקורו בבירת אוסטריה הסביר לנו המנהיג הסובייטי את סיבת השהיית עליית יהודי ארצו.
גליון 1180, 1 במאי 1960, עמוד 4
.סייר. )58 זהב מזוקק)50 . בירת האיטי)60 . חבל ארץ בגרמניה. מא ונך ) 1 :בירת קוריאה )2 .מבני עקב )3 .הפחית לפיה מזהים כתבת)0 . … פעם היה הסוציאליזם הדמוקראטי נושא־הדגל של תנועה גדולה, לוחמת ונועזת. פרדיננד אוגוסט בבל בגרמניה, ז׳אן ז׳ורה בצרפת וחבריהם בכל הארצות התרבותיות, בישרו את תקודת הדור לחופש, לשח־יון ולאחווה בינלאומית. … אורחי ישראל הם בדרך כלל ״מי שהיו״ או ״מי שיהיו״ .ורק לעתים רחוקות מאד ״מי שהנם״ .חברי מועצת האינטרנציונאל הסוציאליסטי שהתכנסו השבוע בחיפה השתייכו ברובם לסוג הראשון. אריך אולנהואר הגרמני ויו גייטסקל הבריטי הוכו בבחירות שוק על ירך, פעם אחרי פעם.
גליון 1239, 14 ביוני 1961, עמוד 21
כך הגיע תורו של השלב הרביעי בלוח־השלבים שתואר על־ידי אייכמן בעדותו כלהלן :״ו ב כן, עד שנת 1940 היתה ההנח־ייה הכללית למחלקה הי הודי ת להסדיר את שאלודהיהודים בגרמניה, ובאזורים הכבו שים על־ידה, בא מצעות הגירה מתוכננת. … אלברו (ג׳ראר בליין) פורק את רגשי־הנחיתות שלו על חטוטרתו במעשי־חבלד. נועזים בגרמנים. כשחוקר פאשיסטי אחד עורך עליו צייה נוקם בו אלברו, אונס את בתו, ומסולק על־ידי חבריו מהמחתרת. … פעם אלברו הוא טרזן החודר למחנה־צבא גרמני, גונב לא פחות מאשר חצי תריסר רובים, תת־מיקלע ועוד כמה רימונים.
גליון 1258, 18 באוקטובר 1961, עמוד 9
שלושה שעונים נמצאו שבורים והיה צורך להביא שעונים חדשים במטוס מגרמניה. במקלחות העובדים הועבר קו חשמל גלוי בגובה ראשו של אדם. … על יעול זה שולם בונוס של שלושת אלפים ל״י. כאשר הגיע המומחה הגרמני, קבע כי המכונה עומדת עקום. היא פורקה והוקמה מחדש. … האחראי הבלעדי לבחירת קניית המכונה: רוברם ציון, שנסע לגרמניה ורכש אותה מבלי להיוועץ עם איש מאנשי המיפעל.
גליון 2209, 2 בינואר 1980, עמוד 17
הברית המתהדקת בין שתי אוייבות ותיקות, צרפת וגרמניה, גרמה לתחושת בדידות בבריטניה. נראה ש״ההסכמה הלבבית״ בין הצרפתים והאנגלים, שהולידה ברית הדוקה, אנטי־גרמנית, בשתי המילחמות, שבקה חיים. … תאצ׳ר מנסה להתחמק מתשלום החוב ודורשת ישיבת־פיסגה של מדינות השוק המשותף כדי לדון בתביעותיה. בהנהגת צרפת וגרמניה קמה חזית אנטי־בריטית בשוק, הכוללת גם את איטליה ובלגיה.
גליון 2232, 11 ביוני 1980, עמוד 82
בפני רבבות קוראי הארץ, הקוראים את עיתונם בדבקות, בעיקר מפני שהם יודעים שאינו תלוי בשום מיפלגה, התעוררה שא לה אחרת: האם ישנה העיתון את הקו י ברגע הראשון נפוצה שמועה ששוקן ית פטר מתפקיד העורך, וימנה במקומו שת משה קרן, יליד־גרמניה כחול־עיניים, ש שירת כקצין בבריגדה היהודית, והמשמש ככותב המאמרים הראשיים בעיתון. … כותב המאמרים העיקרי בעיתון, שלמה (״פולס״) גרוס, חבר־ללימודים של שוקן במיכללת־היידלברג הגרמנית, החזיר לפני חדשים אחדים את כרטיס־החבר שלו למיפלגה הפרוגרסיבית, כמחאה על סירובה להת אחד עם הציונים־הכלליים.
גליון 2186, 25 ביולי 1979, עמוד 4
וה היה 0911113ה; ה שחיה גיליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיוק, פירסם בתכה שקבעה, כי ״תשע שנים אחרי כרגן־בלזן: הגנרלים של אז שוב בראש צבא גרמני חדש״ .הכתבה תיארה את פריחתו המחודשת של הצבא הגרמני, הפעם כמיסגרות של ברית נאמ׳ץ, ששברה את שירותיהם של כמה מן הגנרלים הגרמנים הנודעים במילחמת־העולם השניה.
גליון 2286, 24 ביוני 1981, עמוד 88
ת־רושש, נזכר בסיפור המופלא בתנ״ך על המרגלים — בדיוק מה שהרופא רשם בשבילו. הוא נעשה מרגל לטובת הגרמנים, וגם קצת לטובת האנגלים. משך בחוטים, שכר מרגלות בלונדיות, החיש את מילחמת־העולם הראשונה, היה יותר פון פאפן מפראנץ עצמו• היטלו־ * לא שמעתי עליו. אחרי שברח מאנגליה, וגם מאמריקה, חזר לגרמניה אחרי מילחמת־העולם וגרם אישית להפלתה של ריפובליקת ואיימר. … היא דומה למיפלגה הסוציאל־דמוקראטית בגרמניה לפני עלות היטלר לשילטון.״
גליון 2205, 5 בדצמבר 1979, עמוד 3
״ הוא אמר זאת, ספק בנימה של שאלה ספק תוך קביעת עובדה, בעת שעיין בעיתון הבוקר הגרמני שהחזיק בידו. זה היה אחד מאותם יומונים נודפי חשיבות ורצינות, שמאמרי הפרשנות והפובלציס־טיקה שלהם משתרעים על פני עמודים שלימים. … לפני שבועיים, במדור זה, אוזכר הדימיון שבין אותו שער של העולם הזה, העולם הזה 2205 ושערי שבועונים אחרים בעולם, שהופיעו כעבור חודשיים, כמו שערו של שבועון־ החדשות הגרמני דר שפיגל (ראה גלופה). אלא שלא רק השערים מצדיקים עיון מחדש באותו גיליון. … האיית־אללה חומייני כשערי ״העולם הזה״ וה״דר שפיגל״ הגרמני לראות את הנולד באימה אף מעניקים משמעויות חדשות לניתוחים המדיניים, החברתיים ומוסריים שנכללו באותה כתבה.
גליון 2204, 28 בנובמבר 1979, עמוד 77
מסיבות השמורות עמו מניח אופן כי אופנה נוכחית היא לפתוח ספר בסוף שנות ה־ ,׳70 במה שניתן לכנות: פתיחה גרמנית. כמו :״הר־הגיר של עיר־המרפא כאד־זגכרג מתנשא היום לגובה לא רב. … מתוך עטיפת הספר מסתבר כי מחברו נולד בגרמניה, ממנה גורש על־ידי הנאציזם. לאורך כל ספרו הוא כמו מתחרט על כך, ועל כן הוא מלאה את הקורא בנוסטלגיה מתקתקה לגרמניה.
גליון 2242, 20 באוגוסט 1980, עמוד 4
דימוקואטיה נוסח 371א״ ונשיאה * האיש שקוע את שטרות הנסר * הבדיחה הגרמנית שלא הצחיקה מפלטת בי שקט הוא רפ ש כי שקט הוא רפש הפקר דם ונפש למען ההוד הנסתר כל אחד ממנהיגי חרות למד בנעוריו את המילים האלה של הימנון בית״ר, פרי עטו של זאב ז׳בוטינסקי. … לו לא היתה כל ברירה אלא להעמידני לדין* ,וזד, בדיוק מד, שאני רוצה, כי אני קורא לעדים מעניינים מאוד!״ גרמניה תחיית הונקתי אלמנת המילחמה לינה אגרט לא האמי נה למישמע אוזניה .
גליון 2250, 15 באוקטובר 1980, עמוד 38
— ייאמר מחר באוניברסיטות, בכנסיות, בחדרי המיפלגות, וייאמר מחרתיים ברחוב ובכלי־התיקשורת. בגרמניה, בצרפת, באנגליה, בשוודיה. כאן אין מתעניינים בנפט — אלא כבאחד הגורמים המשפיעים על המצב. … אני מותח עליו ביקורת (אם כי הסרט מחמיא לי אישית מאוד) ,טוען נגד חוסר־האיזון שבו. גם רוב הגרמנים תומכים בדיעה זו. אחד המפיקים מספר כי שמע את אותה הביקורת גם מפי ערבים, בכיוון הפוך: ש הסרט מזייף את המציאות לטובת ישראל. … ״אמת היא שאנחנו מגזימים ב- מיקצת,״ מהרהר כומר ליד השולחן בארוחת־הערב .״לא רק בגליל, אלא גם בגרמניה מפטרים מורים קומוניסטיים. בנצרת עילית מסרבים למכור דירות לערבים, אך גם אצלנו אין רבים מוכנים להשכיר דירה לפועלים תורכיים העובדים אצלנו.״ ואחרי הירהור קל, באנחה :״מה אפשר לעשות, אנחנו פשוט מצפים מן היהודים שיהיו יותר טובים מאחרים.״ אילו נערו!
גליון 2250, 15 באוקטובר 1980, עמוד 69
החל ממנהיגת השבט השמנה, מאותו עולם קמאי למחצה של גברים היונקים משלושת שדי האם הפרה־היסטורית, דרך אמאנדה הטבחית, המפיצה את תפוחי- האדמה שלה ברחבי פרוסיה, הנזירות השמנות המועכות גברים חלושים בעת מישגל, המנהיגות של תנועת־הפועלים הגרמנית המנסות לחולל מהפכה במיט־בחים שלהן, וכלה באשתו של גראס, המעיד על עצמו :״ואני כתור חזיר שוביניסטי גברי...״ זהו ספר רחב יריעה, הנוטף קילוגרמים של שומן חזירים, כבשים, מרקים ושאר במיפגש שערכה הוצאתו של גראם, לוכטרבנד, עם מתרגמי יצירותיו, העניקה לו את הביטחון להעניק לדג הפוט חיים משלו בעברית. … האופרה על פי תמליל של חוסיין אל־פייד ולחן של גדול המוסיקאים הערביים, מוחמד עכד־אל־וואהב י הוצאה גרמנית שלמה ראשונה של כל היומנים והאיגרות שכתב תיאודור הרצל, נמצאת בהכנה. … תולדותיה של ספריה זו במיה ה־20׳ מרתקים לא פחות מתולדותיה במאות קודמות, שהרי עם כיבוש הולנד בידי הנאצים הוחרמה הספריה והועברה לגרמניה, עם ספריות יהודיות אחרות באירופה.
גליון 2254, 12 בנובמבר 1980, עמוד 71
חברת־הספנות עתיד, היחידה בארץ שאינה תלוייה בשוהם (צי״ם), עמדה לקבל אוניה שניה מגרמניה. היה חסר לה צוות. היא היתה מוכנה לקחת את הגרעין החדש. … אולם יתכן כי מועדון סרט משגשג ורב- חברים יצליח לייבא סרטים קלאסיים- באמת, ממועדונים ומוזיאונים ותיקים הישראלי הממוצע אוכל כל כך טוב נהולנדי וכמערב־גרמני הממוצע (2873 קלוריות ליזם) ,אך תפריטו מגוון הרבה יותר מתפריטם. … מנת הקטניות הישראלית ( 6ק״ג לשנה) גדולה פי שתיים מן המנה הצרפתית, פי שש מן הגרמנית וזהה לאיטלקית וליפאנית. אנשים • ראש-הממשלה דויד כן־מריון ויתר השבוע על הכנסה של 150 אלף דולר, אותה הציע לו שבועון אמריקאי מפורסם תמורת פירסום זכרונותיו האישיים בסידרת מאמרים.
גליון 2267, 11 בפברואר 1981, עמוד 21
.״ 01 על יעקוב לווינסון מתלוצצים כי אמנם יש לו המשכורת הכי נמוכה בבנק, אך לעומת זאת יש לו החליפות היקרות ביותר. 01 לפני יותר משנה נתן ח״כ משה דיין ראיון לשבועון הגרמני שטרן. כבר אז הסביר דיין לכתב השבועון בארץ, שב! נ אי טל, כי לשם הדבקת חלקי־החרם בחפצי- העתיקות שלו, הוא משתמש בדבק מיוחד מתוצרת גרמניה בשם יואו, וביקש מטל שישלח לו דבק כזה, אם יוכל.
גליון 2246, 17 בספטמבר 1980, עמוד 42
אנחנו ראינו מישפחות שלמות של חברה מאנגליה, גרמניה ושבדיה, שד,הערות של הישראלים קילקלו להם את החופש בערום — הם פשוט שמו עליהם בגדי־ים, כדי שאף אחד לא יוכל להגיד להם מילה. … מנה סופ־לאקי, ששיליק כבש עסיסי, בכמות שאי- אפשר למצוא באף מיסעדד, בתל־אביב, עולה שם לאנגלי, גרמני, שבדי או יווני, משהו בסדר גודל של 30 לירות ישראליות.
גליון 2248, 30 בספטמבר 1980, עמוד 6
חוה א ־ביב, בת-יס מאוזן : )1הימים שבין כסה לעשור: )5סופר ישראלי מספר השואה (ש״מ 10 זוג )11 ,בסולם התווים )13 :ראשי תיבות)1£ : אנא )15 :משל לדבר פעוט ערך )16 :פלח, חתך )18 :הוגה דעות וממבשרי הציונות בגרמניה )20 ,נשלם )21 ,מן המנהגים בשמחת־תורה בימינו, )22 עמית )24 ,ענף )25 ,זרם חשמל של אמפר אחד)26 , מטמון, אוצר! )28 גזים וגרגרי דלק שלא נשרפו כליל, )30 מידה בישראל בימי קדם, )31 הקשקשים העוטפים אח פרת הדגן )32 ,אץ, נס)34 , אגר, צבר )35 ,נגש, לחץ)38 , גוש עפר )39 :הרבה )41 ,פורץ ממקומו )42 ,תרנגול )43 ,חכם בתורה )45 ,מום לנשיאה על הכתפיים )47 :עבה )48 ,הפסד, חסרון )50 ,מטבע מימי קדם = 4דינרי זהב )51 ,איצ־טבא )52 :נחלש )54 ,קניית סחורה במחיר )57 ,מחזה של קרל צ׳אפק — הוצג גם ב ארץ )61 ,משפחה הברונית בימי קדם )62 :צמח תבלים גדל בר ונזכר במקרא )64 :סי מן )65 :תבואה או פירות בטרם הופרשו ממנה תרומה ומעש* רות )66 :סופר גרמני, ידיד יהודים ומתנגד חריף לנאצים: )67 ראשו של בית )69 :תחושה קשה ומענה מחוסר מזון)70 : עיר במרוקו (הולדתו של הרי״פ); )72 סופר, אוטופיסט אנגלי )74 ,סלע איתן)75 , מחשבת דאגה )77 :האזארד, )78 השתמט, חלף עבר)81 , רום )83 :זה הגיל לחופה)85 : כלי לשאת חפצים ומזונות)86 , מדינאי ומנהיג פועלים יהודי גרמני )88 ,מילת זירוז)89 , מלודיה, לחן )91 :קידומת לשם הולנדי )93 :פתח, כניסה)95 : ניב, דיאלקט )96 :שוקל בדבר: )98 נמס, רפה׳ 100 ,שליח, )102 מרדד הבצק )103 :במקום אחר )104 :מצביא מוקדוני, ידי דו של אלכסנדר מוקדון)105 : אשת מדנים (ע״ש רעייתו של סוקרטס).























