חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 4,151 עד 4,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1982 (27 באוגוסט 1975), עמוד 42

אצלו החתיכות התגלגלו בבית ובמקומות־הבידוו, כמו אצלי ואצלך ארוחות בוקר-צהריים־וערב. בין השאר גילה ה־שבועון נער־מיטבח גרמני בן ,16 שהשקיע את מחצית משכורתו החודשית בקניית שושנים אדומות, אותן והנה, במשך השנה האחרונה, האט השובב את פעילותו העניפה. … וכך היה. בלי ביקורות שבועון מצוייר גרמני, שליווה את דליה לגיא במשך כמה ימים מבין 21 ימי הופעתה בגרמניה, שבהם הופיעה ב־19 עם קהל מעריצים בלי לדעת ושרה בכאפייהרק לשיר ספה אדומה בתפקיד הזאב מי לא זוכר את אגדת הכיפה האדומה, שפגשה את הזאב הרע ביער, שעה שליקטה שם פרחים בדרכה לבית שבתה 1 אם תרצו או לא תרצו, אין זו אגדה.
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 27

.״ ואילו השופט עציוני קבע באותו פסק- דין :״אנו חלק מחבר העמים, ויחסי מדי נות מבוססים על הדדיות. כל זמן שאין חוק בגרמניה האוסר על אזרחים ישראליים לרכוש קרקעות או להקים מוסדות דתיים, אין לתאר כי מחוקק כלשהו יחוקק חוקים המפלים לרעה אזרחים של מדינר, אחרת הנותנת לנו את כל אותן הזכויות שיש לאזרחיה היא.״ בתקופה של סחף ימני שוביניסטי הפוקד את ישראל, היה פסק־דינו של בית־המש־פט־העליון בעניין אמה ברגר כהכאה על חטא קולקטיבית שהיה בה אולי כדי לעצור חלקים גדולים מאזרחי ישראל ול עוררם לחשבון נפש. … במשד שנים מתנהל בישראל מסע הסתה לאומני קנאי נגד בני כת נוצרית מגרמניה, שהתישבו בזכרון־יעקב, רכשו שם שטחי אדמה ואף קנו בתים כדי לאכסן את העולים לרגל מבני־הכת הבאים לביקור בישראל. בראש הכת עומדת אחות תמהונית, הגרמניה אמה ברגר, שאמצעיה הכספיים איפשרו לה להרחיב את שטח הקרקעות של הכת המיסיונרית למחצה, שהיא עומדת בראשה.
גליון 1909 (3 באפריל 1974), עמוד 10

שלמה קסום, יליד ׳מרוקו, לשעבר חיבר קיבוץ החותרים, ואיש־שיריון שיעבר את ׳מילוומת יום־ד,כיפורים לציידו של ואלוף- מישנה אסף יקורי, למד ציור בישווייץ, גרמניה וצרפת. לפני עשר שנים עזב יקסום את קיבוצו והחליט ׳להיות לצייר מפורסם. … חדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות. .7מלחין גרמני .8 .שמה של אופרה ידו עה• .9רעל . 10 .מכתש . 12 .עור, קרום. . 14 דל.
גליון 1931 (4 בספטמבר 1974), עמוד 4

התנ חלו ת גר מני ת לי דשכם צפוייה סערת רוחות חדשה סביב ההת נחלות כסכסטיה כאשר ייוודע כי בת נוצ רית גרמנית, בראשותה של האחות אמה ברגר, רכשה שיטחי־קרקע לא הרחק משכם, בדי להקים שם מהטבה של אנשי הכת. … קרקעות ומיבנים בזיכרון־יעקב ובבנימינה, שם הוקמו מעין מושבות סגורות של אנשי הכת, הבאים לתקופות־זמן קצובות מגרמניה. נראה שלאותה מטרה נרכש גם שטח־הקרקע שליד שכם. חוגים לאומניים ישתמשו בפרשה זו כדי לנגח את הממשלה, ולטעון כי בעוד -שהיא אוסרת התנחלות יהודים בשטחים המוחזקים, היא מאפשרת התנחלות גרמנים באותם שטחים עצמם. המפד ״ למא״ מ ח ל פ רו ש מ הנ הל תתל ״ א בי ב סיעת המפד״ל בעיריית תל־אכיב הודיעה לראש־העיר, שלמה להט, בי תפרוש מהנהלת העיר ומהקואליציה אם העירייה לא תפסיק לחלוטין את הצגות הסרטים כ בתי־קולנוע כעיר כערכי־שבתות.
גליון 2054 (12 בינואר 1977), עמוד 40

במיקרה הטוב ביותר מדובר באדישות, במיקרה הרע ביותר — בשיתוף־פעולה מפורש עם האויב הגרמני, ברוב המיקרים, בניצול אסונם של אחרים לטובה אישית. … הוא פונה למערכת העיתון ומבקש לדעת את פשר הדבר• .שם הוא נענה כי כל המסמכים, כולל רשימת המנויים, נמצאת בידי שילטונות־הכיבוש הגרמניים. רוברט קליין. בטוח־בעצמו, פוגה ל-שיל- טונות ונתקל בחומה ביורוקראטית. … העלילה מובילה בקפדנות של טרגדיה קלאסית אל השיא — הגירוש הגדול של היהודים, ב־ ,1942 מפריז למחנות־הריכוז בגרמניה — גירוש שנע-שה בשיתוף־פעולה מלא של המי-שטרה הצרפתית, האחראית אף לחלקו המכריע -של הביצוע.
גליון 2053 (5 בינואר 1977), עמוד 41

תוך זמן קצר מצטרפים לתסריטאי הרא־ בו>לחמת ה צ הו בי ם כבודה האבוד של קאתרי־נה בלום (גורדון, תל־אביב, גרמניה) — סופר כהיינריך בל צריך היה לדעת שיש בטבע יותר משני צבעים, שחור ולבן. … אולם כבודה האבוד של קאתרינה בלום הוא ביטוי לאחת ההתקפות הפחות״נאצ״ לות של סופר זה, חיסול״חשבונות פשוט עם עיתון־השערור״ יות הגרמני בילד צייטונג. בל מאשים אותו בצורה בוטה במינהגים צהובים, והוא מתלהב מן העניין, עד־פדי״פך שהוא לוקה בעצמו בהתקף חמור של צהבת.
גליון 2030 (28 ביולי 1976), עמוד 34

את הצעות־העבודה שנכספה לקבל בארץ היא לא קיבלה, אך לעומת זאת קפץ על המציאה המפיק מנחם גולן, שהזמינה להשתתף שחקנית כרבי אמי בגרמנית סיפור אחר של ה שטח, נראה כאילו נלקח מתידרוך אישי של שר־ד,ביטחון שמ עון פרס. … לאחר ההופעות המוצלחות בהצגת־הנצח אמי הגנרלית בארץ, הוזמנה להופיע בה צגה זו באוסטריה. את התפקיד, בגרמנית, * דיו של יומנאי מישטרת בית- שאן עמוסות עבודה במשך כל שעות היום והלילה. … אולם איש מיושבי החדרים האחרים במישרדי הרבנות של בית־שאן לא שמע צעקות, וגם חווה מודה כי היא לא הוציאה הגה מפיה במשך כל הצליחה ללמוד בארבעה ימים, והיא מד ברת היום גרמנית שוטפת במיבטא תימני, הנשמע מצחיק מאד אבל משגע.
גליון 2035 (1 בספטמבר 1976), עמוד 41

לדיברי הסרט, השמועה על חבלה אפשרית התפשטה עוד לפני המראת המטוס, ומשום כך צורף לטיסה זו קצין״ ביטחון מיוחד אשר, בבל הגרמנים הטובים, בז לנאצים והשפיל את איש־הגסטאפו־התורן בטיסה. … אם יש גיבור בסרט כלשהו, הרי זה אותו אידיאליסט שמתבונן לפוצץ את הצפלין בהומניות רבה( .מבחינה זו ראוי הסרט לעיטור מייוחד מטעם אירגוני צפלין עולה באש — כל הנאצים טובים הטרור) ,ואילו הנבלים הם שניים: איש־הגסטאפו הרוצה לברר, בכוח, את מקום־הימצאו של מיטען חומר״הנפץ מפי המתנקש, והמימשל האמריקאי, שאינו מספק לגרמנים הליום בלתי־דליק תחת המימן המסובן. … הגיבור האמיתי של הסיפור כולו הוא אלברט, הנסיך הגרמני שהאנגלים כפויי־הטובה שנאו מבלי להעריך נכונה את מסירותו וכישרונותיו.
גליון 2050 (15 בדצמבר 1976), עמוד 48

בעבודת הדוקטוראט שלו על תנועת־הנוער היהודית בגרמניה, כותב ד״ר חיים שצקר מהאוניברסיטה העיב־רית, בין השאר לא לגאול את העולם יצאו צעירים וצעירות אלה, אלא למצוא תקנה לעצמם, לנפשם. ביקורתם ההכרתית לא נבעה כמסקנה של ניתוח החכרה, אלא כמסקנת הניתוח של מועקתם הנפשית ...כבסיס להבנה, מגדיר ד״ר שצקר את תנועת־הנוער הגרמנית במילים המזכירות את שהתרחש בביתניה גודש של חוויה קולקטיבית, מנהיגות נערצת מחד, ומחנה מציי תים מאידך גיסא, עם מפגשי מנהיגים בהם ניצת הרצון הכללי, לרוב כדיר הפתחפות אמוציונאלית קולקטי בית אין ספק, שהפרט המתנשא מעל לכל שיברי-החוויות של ״ביתניה״ הוא העימות בין שתי דמויות כמאיר יערי ודויד הורוביץ, עימות בעל עוצמה של קרבדענקים. … על־ידי פיתוח ריקעם של בני העדה, מציג ביסטריצ־קי חתך של פלג יהודי מתוך תנועת־הנוער היהודית, שנוצרה על־פי מתכונות של תנועת־הנוער הגרמנית. * מהדורה ראשונה של ״ימים ולילות״ ראתה אור ב־ ,1926 ואילו מהדורה ערוכה ומשוכתבת ראתה־אור ב־ ״ספריית פועלים״ ב־ ,1940 תוך ייפוי קוסמטי לדמותו של מאיר יערי ורעיונותיו.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 26

בן הוזמן במהלך השנים לייעץ בנושאי תיבנון, אסטרטגיה ומדיניות באוסטריה, איטליה, ארגנטינה, גרמניה, יפאן ועוד. באוגוסט 1975 הושאל למישרד־הביטחון ביועץ בביר לתיבנון ולניתוחי מדיניות. … ספריו של הפרופסור דרור, שראו אור בעיברית, אנגלית׳ גרמנית, יפאנית, איטלקית ושפות נוספות, הם :״תיכנון^לאומי בישראל — בשותפות עם פרופ׳ אקצין 1966 ״תיבנון לאומי בהולנד 1967״קביעת מדיניות 1968״מדינות מטורפות : פאנאטיזם וטרור בבעייה אסטרטגית 1973ן ו״דגם למדעי המדיניות 1974 הראיון עם פרופסור דרור נערך בידי דן עומר : .המיזוח־התינון נחת מעצמה בינלאומית -ברת• תלויה״ • האם קיים גורם של הימור כמצב הפוליטי שנוצר כאחרונה ץ המזרחית, וארץ־ישראל במובן של גבולות ״הקו הירוק״.
גליון 2068 (20 באפריל 1977), עמוד 59

עכשיו כבר מותר לי -לגלות לכם את הסוד השמור ביותר של הכדורגלן הגרמני פדנץ כקנכאואר, אשר ביקר אצלנו עם נבחרת באייון־מינכן לפני חודשים אחדים. מה שכבר לא־כל-כך בגדר סוד היום, הוא העובדה שד,חתיכות. הישראליות התנפלו על השחקנים הגרמניים כמו על חתנים בפוטנציה, וכולם טוענים שהם הפסידו במיישחק רק בגלל הבילויים שהלכו במלון בלילה שקדם לו. … הצלמת הבלונדית הניאה, ששמה הנ־רייטיה, נלווית לכל מסעות ואירועי הקבוצה הגרמנית כצלמת ריישמית לכל דבר, אלא שרק חבריו המקורבים ביותר של פרנץ ידעו את הסוד הגדול, שהנרייטה מצלמת ביום, ופרנץ עוזר לה לפתח בלילה.
גליון 2027 (7 ביולי 1976), עמוד 16

תוצאות ההצבעה שנערכה בכל־זאת היו: ארבעה קולות לטובת מולק, ביניהם קולו של המזכ״ל עצמו, ושניים -אברהם חס״ מ הומו אחד הסופרים הבכירים של השבועון רב־התפובה המערב־הגרמני ״שטרן״ ,הוא האיש שגילה את שני הפידאיון שהשתתפו נפרשת מינכן וריאיין אותם (האם שיקרו הגרמנים ,״העולם הזה״ ,)2026 בעוד שחרמן יאלמו ג׳י אולאל, הידועים בקשריהם הטובים בארעות״ערב, ריאיינו את ג׳מאל גאשי ומוחמד ספדי בביירות (התמונה העליונה: הרמן, משמאל, גאשי במרכז, וספדי מימין), ריאיין וצילם נאיג השבועון בישראל, שבתאי טל, את הדמויות הישראליות שהופיעו כתבה• המתאבק גד צברי (תמונה מימין עט אשתו ובתו הקטנח) סיפר לטל בי מאז המיקרה לא השתחרר עדיין מהזעזוע שעבר עליו, ושהוא עומד לתבוע פיצויים צוות השרים שהוקם וטיפול בחטיפת מטוס אייר־ ? … 0יושב־ראש ועדת־החוץ־ והביטחון ח״כ יצחק נבון, מהשילטונות הגרמניים. מאמן מרימי המישקלות טוביה סוקולסקי (התמונה האמצעית מחזיק בבתו אורלי, שנולדה אחרי האולימפיאדה, ושני ילדיו האחרים) התלונן בפני טל על מחדלי האבטחה בכפר, שהניאו, לדבריו, לאסון הנורא.
גליון 2111 (15 בפברואר 1977), עמוד 49

וראה זה פלא, הבחורה התאהבה ממבט ראשון ודורון גם הוא לא טמן ידיו ב צלחת. הוא עבר מייד לגרמנית שוטפת שהיא, כך הסתבר, שפת־האם של הצעי רה, והסביר לה חד־משמעית שיש לו עניין רציני מאד בה ורצון עז לראותה שוב, הפעם על כוס קפה. הבחורה אמרה כן• וכיום, מי שרוצה לראות את דורון, כדאי לו שיחפש מכונית פיאט־ספורט ש כמותה אין עוד אחת בארץ, עם מיספר גרמני ועם הזוג הצעיר בתוכה. כי דורון כבר לא בדיוק מוכר עיתונים. … אביה של רותי הוא אחד מבעלי בית־החרושת הגדול ביותר לרהיטים בגרמניה. מה בדיוק יש להורים לחפש כאן קצת קשה לי להבין, אבל הם כבר גדולים ויכולים להחליט בעצמם.
גליון 1980 (13 באוגוסט 1975), עמוד 32

השמיע מתחילה הליגה האנגלית אולם גופים אחרים שמו לב לכתוב. שבועון־הענק הגרמני, דר שפיגל, בכתבה גדולה על הסי־איי־אי, הזכיר בפירוש את דבריו של אגי על ההסתדרות• שבועון זה נפוץ במאות אלפי עותקים, ומאות עותקים מגיעים גם לישראל. … תעלומת המלון מטרופול; על נסיונות ההתקשרות של נציגי לח״י עם גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית להצלת יהדות אירופה ושחרור המולדת מעול השלטון הבריטי.
גליון 1968 (21 במאי 1975), עמוד 15

רואה־החשבוו ח״כ יחזקאל פלומין (ליכוד /ליברלים) ניפגע יותר מכל חבר- כנסת אחר מהפיחות. ערב הפיחות האח רון הוא שהה בגרמניה, במיסגרת המועצה לחילופי צעירים בין שתי מדינות אלה. … חבר-כנסת אחר, שאינו נוסע, חוא ח״כ רואי־ד,חשבון שלו במצב החדש. מחיר הטיסה של פלומין לגרמניה היה 5,582.30 ל״י, ודמי-האש״ל לאותם שמונה ימים — 2,880.00ל״י. … הוא היה אכרהם זילברברג ( מערך /מפא״י) .ל- זילברברג, ניצול השואה, יש גם הסבר מייוחד מאד מדוע לא הצליח לקבל עד כה נסיעות, למרות שהוא ידוע כאחד האנשים החזקים במיפלגתו .״עד היום הציעו לי רק נסיעות לגרמניה ולאוסטריה. אני באופן עקרוני לא נוסע לארצות אלה, לכן לא הצלחתי לנסוע.״ אין ספק שהנזק יתוקן.
גליון 2010 (10 במרץ 1976), עמוד 4

בעיתונות העולם החופשי, אין כל ספק כי הידיעה על הטרגדיה במישפהת לוין— מזור היתד, מתפרסמת. בארצות־הברית, בבריטניה, בגרמניה ובצרפת, למשל, היו גם העיתונים המכובדים ביותר מקדישים לה ידיעה. … היא היתד, המשך ישיר לסיקופ הבינלאומי שהשיג זאת יפת, כאשר וידא בגרמניה כי לדיברי התביעה הגרמנית ״אודי הישראלי״ הוא אודי דיין.
גליון 1836 (8 בנובמבר 1972), עמוד 25

״ בי ת־ ה חולי ם בבי ת־זונו ת 1השוואה: ,זכר זלמן בחוויותיו /המרעננות בביקורו בגרמניה :״שם הרגשתי שאני נמצא בין בני-אדם,״ הוא נאנח בכאב-לב, מוריד את שולי שימלתו, בתנועה נשיית אופיינית של צניעות, כ 7 1 0 1 7111־ 5 5 1 1 1 1 1 1״ אישור רשמי מטעס מישרד הסעד: לכ יי בוד מר זלמן וינדר. … ״אנחנו הרי כולנו משפחה.״ למה אם כן חזר לישראל, לאחר גרמניה ארץ החופש? קוקסינלים. הלב שלי נשבר אחריו.




![העולם הזה - גליון 2015 - 13 באפריל 1976 - עמוד 2 | וחמר ה מ צו ד אחר דו ל רי ם שחורי ״ 1לו פטהא]1ר״ יקימו חברח ־ שכר חברת־התעופה הלאומית, אל־על, תקים יחד עם חברת־התעופה הגרמנית לופטוזאנזה חברה לטיסות־שכר,](https://assets.this-world.xyz/pages/2015/t-2.png)


