חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 4,026 עד 4,050)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 4
בגין היה בזמן ההוא בפולין ד היה צריך לדעת שפולין נלחמה נגד הגרמנים שלושה שבועות ולא שלושה ימים. רק ב־ 8בספטמבר 1939 הגיעו הגרמנים לוורשה, ובירתה של פ ד וין נפלה רק אחרי 27 ימי סילחמה, ב־ 27 בספטמבר ,1939 וברית המו עצות התנפלה על פולין רק ב־17 בספטמבר, ביום ה־ 17 של מילחמת פולין נגד גרמניה.
גליון 2419 (11 בינואר 1984), עמוד 63
נפטר בנמל היאכטות היווני פורטו קאלי, בגיל ,72 אריק ויליאמם, נווט בחיל־האויר המלכותי הבריטי של מילחמודהעולם, שמטוסו הופל מעל גרמניה. סיפרו סו ס העץ, המספר את סיפור בריחתו, עם חבריו, ממחנודשבויים גרמני, כשהם חופרים מינהרה מתחת לסוס־עץ ענק שאותו בנו בחצר המחנה, כביכול למטרת התעמלות, הפר רב־מכר וסרט מצליח. … הסרט צולם כולו בארצות־הברית, ומימון הפקתו(שהיה צנוע כי רוב המשתתפים התנדבו) הגיע מגרמניה. אולם תקנון האוסקר דורש שכל מדינה תשלח את המועמד שלה לתחרות הסרט הזר הטוב ביותר, ואין שום סיכוי שאיראן תסכים לשלוח את הסרט הזה.
גליון 2366 (5 בינואר 1983), עמוד 16
הקבוצה שלי התאמנה בחדר־כביסה, והאקדח היה פאראבלוס גרמני, שנראה לנו כ״ כליל־היופי. על החזקת נשק היה מוטל אז עונש־מוות. … לא נכתב עוד וידוי כה אמיתי, פשוט וחותך של החוויה הקרבית כמו זה, בכל שפה ובכל ארץ. זוהי חווייתו של חייל גרמני בחזית הצרפתית (״המערבית״) במילחמת־העולם הראשונה. … מאותה הסיבה גם הוסיף את מא ריה כשם־פרטי שני ).כאשר הוסרט הספר בגרמניה, בסוף שנות ה־ / 20 אירגן יוזף גבלם, אז ראש הסניף הנאצי בברלין, מהומות־רחוב, כדי למנוע את ההקרנה.
גליון 2351 (22 בספטמבר 1982), עמוד 55
תחת הכותרת מיתוס וסולידאריות במיש־נתו ובפעילותו הציונית של מרטין בובר בוחן אוריאל מל את המהות האמיתית של הציונות ואת הגשמתה הארצית, תוך בחינת דרכו הציונית המיוחדת של בובר שהיתה במידה רבה חלוצת התעשיה הקי בוצית ונטמעה בסופו של דבר בשומר ה צעיר. פן גרמני־ציוני נוסף מצוי ברשי מתה של !מריס גמר על ההתארגנות הפוליטית הנפרדת של עולי גרמניה, על תנועה פוליטית יוצאת־דופן בנוף הפוליטי בארץ, תנועה שהחלה כמפלגת עליה חדשה, עברה שינוי למיפלגה הפרוגרסיבית ודכעה בהדרגה בשנות המדינה (לבסוף כליברלים עצמאיים) ,עד שגוועה סופית בבחירות ה אחרונות. … חגה פרק מרת^״הוא במאמרה של ויינר על הסדנאות השיתופיות של ה־בלאו־וייס בארץ־ישראל ; 1926—1924 או תה תנועת־נוער יהודית־גרמנית יוצאת־דופן, שבלטה משיכמה ומעלה מתנועות הנוער היהודיות־ציוניות האחרות.
גליון 2408 (26 באוקטובר 1983), עמוד 45
שיאו של העימות החל כאשר ראש־המחלקה־המדינית של הסוכנות היהודית, ד״ר חיים ארלוזורוב, החליט לנהל משאיומתן עם ממשלת גרמניה הנאצית על הצלתם של יהודים ורכושם, תחת הכותרת ״אבקואציה״ (פינוי). … אולי כאן המקום להעיר במוסגר, שהירייה הבאה לעברו של משתף־פעולה בכוח עם הגרמנים, היתה צריכה להיירות מן הסתם, לעברו של ראש־הממשלה הנוכחי, יצחק שמיר,שבעת היותו אחד ממפקדי לח״י ניהל משא־ומתן עם הנאצים. … ההערה השלישית, כל חלקם ותולדותיהם של ברית הביריונים ואבא אחימאיר מנהיגה, אסורים בניסיון לפענחה, לאור התוצאות של תנועות הימין הפופוליסטיות בגרמניה ובאיטליה, במהלך מילחמת־העולם־השניה, שהרי בניגוד לתנועות אלה, היתה ברית הביריונים תנועת־שוליים קטנה ופנאטית, אשר מעודה לא הצליחה לחרוג, מעבר לחוג צר ומצומצם של אנשים.
גליון 2385 (17 במאי 1983), עמוד 37
הדנכסהגר מני אז יש לנו נשיא חדש, שיש לו שם גרמני יפה. ״הרצוג״ הוא תואר גרמני, ופירושו ״דוכס״ .הפירוש הטבטוני העתיק הוא, כמדומני ,״האיש ההולך לפני הצבא״ ,וכבר לגרמנים הקדומים היו הרצוגים. מי שיקרא בעולם על ״פרזידנט הרצוג״ לא יוכל לנחש אם זהו הנשיא של אחת הגרמניות, או של דרום־אפריקה (אחד המנהיגים הנודעים של הבורים היה בעל שם זה) או של שווייץ.
גליון 2348 (1 בספטמבר 1982), עמוד 6
אך לפני כן הצ ליח להקים מיפעל שהפר אנדרטה שלו בימי חייו: הסכם־השילומים בין ישראל וגרמניה המערבית. יתכן שהיתר. משום אירוניה בכך שגולדמן הצליח לשכנע את ממש- לת־ישראל לכרות שלום עם האומה הגרמנית שבניה הרגו שישה מיל יוני יהודים, אך לא הצליח לשכנ עה לכרות שלום עם האומה הפלס טינית אשר בכל המילחמות עימה, במשך ארבעה דורות. … גולדמן, שפעילותו הציונית החלה עוד במילחמת־העולם הראשונה ב גרמניה, לשם הגיע מרוסיה, היה נואם מרתק בשפות רבות.
גליון 2494 (19 ביוני 1985), עמוד 38
אז באה העליה מבוקרשט, עלייה מאוד אלגנטית, ומגרמניה, כל האירופאים שהיה חשוב להם אופנה, תל־אביב היתה קטנה ומיד ידעו שיש פה מישהי מאירופה שעושה שמלות יפות. … זה היה נורא, היה קשה להם להאמין שהעניין ייגמר לא טוב, הצ׳כים לא היו אנטישמים כמו הגרמנים. הם לא ידעו שום דבר על הפתרון הסופי. … פתאום כל החיים השתנו, החברים שלי היו גרמנים, כי היהודים היו מאוד קרובים לתרבות הגרמנית עוד מתקופת הקיסרות האוסטררהונגרית ופתאום אמרתי להם שלום ברחוב והם סובבו את הראש, פתאום היה אסור ללכת לסינמה, לתיאטרון, היה אסור לצאת אחרי שבע בערב.
גליון 2535 (2 באפריל 1986), עמוד 4
ח״ב אמנון לץ(מערך) :בעיקבות האירוע עם אורי אבנרי התפרסם שהוא נושא דרכון גרמני. האם כאשר הוא יצא וביקש רשיון לראיון עם המלך, הוא דיווח למישרד־הפנים שהוא יתקבל ברבת־עמון. בנסיעתו ממצריים לרבת-עמון, על סמך דרכון גרמני? על כל פנים, המידע שהתפרסם מרבת-עמון היה שהוא היטעה את השילטונות בדבת־עמון והציג את עצמו כעיתונאי בעל דרכון גרמני. … ביחס לדברים של חבר־הכנסת אמנון לין, אם הוא הצטייד בדרכון גרמני או ישראלי: לא ידוע לי, אני מוכן לבדוק את הדבר׳,לעדכן אותך ולהשיב לך תשובה.
גליון 2531 (5 במרץ 1986), עמוד 9
פתחתי בצטטי את הגדרתו של הבלשן אברהם אבן־שושן למונח ״גיז־ענות״: ״ההשקפה שעמי־העולם נחלקים לגזע מיוחס — גזע־אדונים — ולגזעים אחרים שהם נחותים: הגיזענות היתה אחד מעיקריהם של הנאצים בגרמניה ושימשה יסוד לאנטישמיות פרועה ולהשמדת היהודים״. … מושגים הודקים ^ שניצבתי מאחורי דוכן הנוא־מים, שהיה בקצה הבימה הגבוהה, ומולי מאות לובשי מדים, לא העליתי כלל על דעתי — עוד בטרם פתחתי את פי — כי לפניי קהל אטום, שמאיר כהנא הוא אלילו הבלתי־מוכתר, אם לא הפאשיזם הגרמני, ובה פרצופו המזוקן של המנהיג־הגיזען כשידו מורמת אל על ואצבעו מזדקרת ומאיימת מתוך אגרוף קמוץ למחצה. אמרתי כי לפני שהעזתי להשוות רב יהודי לצורר אדולף היטלר ערכתי השוואה בין הצעותיו הגיזעניות, שאותן הוא מבקש מהכנסת לאמץ כחוקים כלפי הערבים ומיעוטים אחרים שאינם יהודיים, לבין החקיקה הנאצית נגד היהודים, שהתגבשה באמצע שנות ה־ 30 בנירנברג: חוק אורחות הרייך והחוק להגנה על הדם הגרמני והכבוד הגרמני המוכרים בשם הידוע לשימצה ״חוקי נירנברג״ — החוקים שהביאו בסוף התהליך ל׳הפיתרון הסופי׳ :השמדת היהודים במחנות״הריכוז ובתאי־הגזים.
גליון 2493 (12 ביוני 1985), עמוד 36
אז באה העליה מבוקרשט, עלייה מאוד אלגנטית, ומגרמניה, כל האירופאים שהיה חשוב להם אופנה, תל־אביב היתה קטנה ומיד ידעו שיש פה מישהי מאירופה שעושה שמלות יפות. … זה היה נורא, היה קשה להם להאמין שהעניין ייגמר לא טוב, הצ׳כים לא היו אנטישמים כמו הגרמנים. הם לא ידעו שום דבר על הפתרון הסופי. … פתאום כל החיים השתנו, החברים שלי היו גרמנים, כי היהודים היו מאוד קרובים לתרבות הגרמנית עוד מתקופת הקיסרות האוסטרו־הונגרית ופתאום אמרתי להם שלום ברחוב והם סובבו את הראש, פתאום היה אסור ללכת לסינמה, לתיאטרון, היה אסור לצאת אחרי שבע בערב.
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 9
הלאומיות שעמדה לנגד עיניהם היתה הלאומיות הנאורה, המערב־אירופית של סוף המאה ה־ ,19 הלאומיות של ז׳וזפה גאריבלדי וז׳וזפה מאציני, הסוציאל־דמוקרטים הגרמניים ולוחמי־השיחרור הפולניים והצ׳כיים. … מכיוון שהרצל היה יהודי מתבולל, שאימץ אל ליבו את התרבות הגרמנית הליברלית של דורו, היה נדמה לו שהדת היהודית תמלא בארץ־ציון את אותו התפקיד שמילאה הדת הנוצרית בקיסרות הגרמנית או האוסטרית — תפקיד של כלב־בית ממושמע שאינו מטריד את בעליו. … היסטוריוסופים גדולים, וביניהם אוסוואלד שפנגלר הגרמני וארנולד טוינבי הבריטי, אף ראו בקיום זה של עמי־תרבות עולמיים, בדמות פזורות דתיות־תרבותיות, את עיקר הציוויליזציה של התקופה, שהחלה בימי עזרא הסופר ושהגיעה לשיאה בימי הח׳ליפים המוסלמיים, בטרם עלות התרבות המערבית.
גליון 2645 (11 במאי 1988), עמוד 27
ספרים שד1ם ודא להתראות רוברט גרייבס שלום ולא להתראות מאנגלית: מאיר ויזלטיר הוצאת משדד הבטחון, זמורה ביתן אף על פי שערך ושיפץ אותו בתבונה בשנת , 1957 כתב רוברט גרייבם את נוסחו המקורי של סיפרו בשנת . 1929 כשהוא משיל מעליו כל עכבות והסתייגויות, התיר לעצמו לומר ככל העולה ברוחו על כל אדם ובכל עניין שבעולם. כיוון שירש מאמו (אצילה גרמניה בשם פון־ראנין ה לפני נישואיה ובתו של כוהן־דת) מידה של מד סרנות קיצונית הגובלת לפעמים כטרחנות — היו רק דברים מעטים שניצלו משבט ביקורתו. … הפחד נובע, בין השאר, מחינוכו הדתי שהכי ניס בו מורא מתמיד מאש הגיהינום. ביקורי ילדותו בגרמניה היוו את חלקה הזכור־לטוב של ילדותו המוקדמת. … בייחוד נפגע ששון (הסיפור על ששון הלוכד במו ידיו ובגפו את הקו הקידמי של גדוד גרמני ואחר־כך מתרווח לו כשקובץ שירים בידיו בחפירה שפונתה מחייליה הנמלטים — כבר הפך מזמן לקלאסיקה) .שעה שבלאנדן וששון לא דחו את העבר האבוד, הנה גרייבס, עם כל יחס הכבוד שלו למסורת, היה מורד השרוי במצב של התקוממות מתמדת כנגד הנוסטאלגיה שלהם ומותח ביקורת על אי־יכולתם להתמודד עם כאב ההווה. .כל זה״ שנשם הספר (הספר נקרא במקורו 1131־6 10 * 111 ץ נ. :000 )11 שלום לכל זה״) פירושו כאן כל מה שגרייבס שנא ותיעב.
גליון 2613 (30 בספטמבר 1987), עמוד 38
פיינברג, מישפטן יליד ליטא, שהחל את הקריירה שלו כמנהל מחלקה במישרד (היחיד מסוגו בהיסטוריה) לענייני יהודים בממשלת ליטא שבין שתי מילחמות־העולם, התפרסם בשנת 1933 כפרקליטו של יהודי גרמני (אחד ברנהיים, תושב שלזיה) עת אילץ פיינברג את ממשלת גרמניה הנאצית, בהוראת חבר״הלאומים (קודמו של ארגון האומות המאוחדות) להתיר לאותו יהודי להגר מגרמניה כשהוא מוציא את כל רכושו הרב עימו.
גליון 2608 (26 באוגוסט 1987), עמוד 11
יש צורך לחבר עד כמה שאפשר תפקידים שונים. חיל-האוויר הגרמני התאים לאם טראטגיה של ״מילחמת־בזק״ — עבו־דת־צוות של המטוס והטנק, שדהרו ק דימה והכריעו בשדה־הקרב. המיגננה הובסה, והמיתקפה חגגה. * * דינת־ייטראל ירשה מן הגרמנים את ה־ ^ /א ס טרא טגי ה של מילחמת־הבזק. … כשנדרש להפציץ את בריטניה, התגלה שחיל־האוויר הגרמני אינו מתאים למשימה זו, ועל כן הובס ב״קרב על בריטניה״.
גליון 2651 (22 ביוני 1988), עמוד 16
מי באמת לא היה שם? שני ציוותי־טלוויזיהן מהולנד ומגרמניה, כתבי חיטרס ואסוש״טד; פרס. שני כתבי העיתונים הנפוצים ביותר באי־ ן טליה, העי״תונאית־הסופרת השוודית קורדליה אדוורדסון שספרה ילדה שנסוחה נמשכת לאש — סיפור אוטוביוגראפי שראשיתו בברלין של ויימאר והנאצים וסופו בירושלים, תורגם לעברית ויצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד, סלומון באומן המייצג כאן את היוקרתי והנפוץ בעיתוני הולנד, נחום פונדק הישראלי־הדני, עמוס וולין כתבם של מיספר עיתונים חשובים במערב־גרמניה, כ־20 צלמים וכתבי־עיתונות ערבית ועברית, איזי אב־רהמי, המצלם סרט תיעודי על ישראל בשביל הטלוויזיה ההולנדית, וכמובן — למעלה מ־20 מחברי.ועד היוצרים הישראלים והפלסטינים נגר דיכוי וכיבוש ובעד חופש היצירה.״ מי לא היה שם — והפעם לא כשאלה ו־תורית. … והיא הפטריוטיות של אנשים החרדים באמת לגורל צרה צרורה ודומיהם חיים ופועלים בה, כתבו העיתונים הגרמניים, עדיין אינה אבורה לגמרי. אפשר שמבלי דעת — ואולי מתוך מחשבה תחילה — שימשנו שגרירים ״פטריוטיים״ לישראל באותו דיאלוג.
גליון 2648 (1 ביוני 1988), עמוד 11
בלונדים ושחורים, בהירי־עור וכהי־עור. צרפתים. פאקיסתאני. גרמניה. ארמני. תוניסי. אלג׳ירית. ומי יודע את שאר ארצות- מוצאם. … כדי לשוחח על 10 השנים הראשונות של חיי — השנים שבהן חייתי בגרמניה. היו אלה השנים האחרונות של רפובליקת ויימאר, והחודשים הראשונים של הרייך השלישי. … הייתי בכיתה הראשונה של גימנסיה, ילד יהודי יחידי בין כמה מאות נערים גרמניים. כל יום שני וחמישי היה חג. בזיכרוני התקשרו כל החגים האלה זה לזה, והפכו רצף אחד של חגיגות.
גליון 2614 (6 באוקטובר 1987), עמוד 5
והנה הוא מופיע בספר זה. קלופ אוסטינוב נחשב יותר כגרמני מאשר כרוסי. הוא שירת בזה אחר זה כקצין בצבא הרוסי, הגרמני והבריטי. כגרמני היה לוחם אנטי־נאצי מושבע, הוא גייס בגרמניה הנאצית סוכנים למען הריגול הבריטי, ואף הציל את אחד המרגלים האלה במיבצע נועז.
גליון 2684 (8 בפברואר 1989), עמוד 17
במיקרה עמדו בראש שני המחנות אישים שפויים, שתפסו ברגע האחרון את גורל האחריות. שלא כמו קיסרי אוסטריה, רוסיה וגרמניה ב־ , 1914 הם תפסו בעוד מועד לאן מובילים הדברים, והיה להם האומץ לעצור, למרות שזה נראה כמו נסיגה וחולשה. … פנינת הים בימי עלייתם של הנאצים, היו בגרמניה בעלי־עסקים שתלו אצלם שלטים בנוסח ״יהודים בלתי־רצויים״ או ״עבודה ארית״. … או, לחלופין ״עבודה לבנה״? ואילו היו תולים כיום בגרמניה שלט בנוסח ״עבודה גרמנית״? אבל מובן שזה לא דומה.
גליון 2724 (15 בנובמבר 1989), עמוד 45
הרפובליקה הצרפתית השלישית קרסה באופן מחפיר, כארמון קלפים, כשנתרחשה המתקפה הגרמנית של חדשי מאי־יוני . 1940 היא התמוטטה על אף העובדה שהיו לה יותר חיילים, טנקים ומטוסים משהיו לגרמנים. … אך התשלום הוא באותה מטבע — ״שטחים תמורת פגישות החברים השמאלנים של החברים אינם מבינים כיצד קורה הדבר שבזמן שכל העולם מאמץ את הגישה ״הדמוקרטית־ליברלית״ ,ממרד הסטורנטים בסין, דיר המאורעות ברוסיה, מזרח גרמניה ועד העולם השלישי, רק העולם הערבי המקיף אותנו בחום מחניק, מאמץ, כאילו להכעיס, תפיסות פונד־מנטליסטיות, חומייניסטיות, אנטי דמוקרטיות.
גליון 937 (29 בספטמבר 1955), עמוד 9
בקלן, מרכז משלחת השילומים הישראלית, יושב זה שנתיים המהנדס הראשי של רכבות ישראל, המטפל בכל הזמנת ציוד מגרמניה. מנהל הרכבות עצמו אף נסע, מלוזה חבר יועצים טכניים, לביצוע הזמנה זו באופן אישי. נוסף להם הוטסו החשמלאי וחרש הדודים הראשי לתקופה של חדשיים• כדי ללמוד מהטכנאים • רמי אש״ל 30 :ל״י ליום. הגרמניים את סוד הטיפול ברכוש החדש. פסימיסטים וספקנים הפיצו מיד את השמועה כי הנהלת הרכבת תיאלץ לבחור באחת משלוש אפשרויות גרועות: לתקן את הקרונות על־ידי עבודה פרימיטיבית׳ להרוס את הרציפים הגבוהים או למכור את הקרונות, שערכם 150 אלף ל״י כל אחד, בגרוטאות ז לשלוח משלחת חדשה להזמנת קרונות בחוץ־לארץ.
גליון 946 (1 בדצמבר 1955), עמוד 18
רוח נ-נבה ^ אי בורנהולם, דניה, העלה דייג מקומי בחכתו חמור־ים, גילה בקיבתו בקבוק וודקה רוסי וספר תהילים גרמני. חופשה בתל-אביב ן* תל־אכיב, אחר שנחקר בקשר להבו״ 2חד״ הופסק בידודו של פקיד ממשלתי משה בן־שאול, שמיהר להצגה הראשונה מאז נעצר: חופ ש ה בוונציה. … 1במה דו רההעב רי ת הנאה1 ^ ניקוסיה, קפריסין, החליט רוכל מקומי ולהבליט את מוצאם הגרמני של המסרקות וסכיני־הגילוח שלו על־ידי קשוט עגלתו בצלבי־קרם ובתמונות ענק של אדולף היטלר.
גליון 1495 (27 באפריל 1966), עמוד 3
1950 כדורי כן־ציון, בן־ציון שלושה אישים רמת־גן בכתבה ״לחיצת יד לנאצי״ ,) 1494 הוזכר סגן נשיא המפלגה הנאציונל־דמוקראטית הגרמנית: אדולף (שימו לב לשם!) פון־טאדן. (העולם הזה שחקן יורגנס שגריר בן־נתן הזכרתם בכתבה את דמיונו של נאצי זה לשחקן הנודע קורד יורגנס, ואני זוכר עדיין כי כתבתם פעם כי שחקן זה דומה לשגרירנו בגרמניה — ארתור בן־נתן. תנו פעם את תמונות שלושת האישים הדומים, עם ציון שמו של כל אחד, כדי שנוכל לזהותם ולא לטעות, חס ושלום, ולערבב שחקן בדיפלומט, או, יותר גרוע: נאצי בישראלי.
גליון 1477 (22 בדצמבר 1965), עמוד 5
מכתבים (המשך מעמוד )3 בשבילו עדיף העקרון, בתור שכזה, על פני העניין עצמו. ד״ר הנס שנוקם, פרנקפורט דמיין, גרמניה המערבית אילת הראשונה אילת רחוקה כנראה מתל־אביב בכלל, ו־מרחוב גליקסון בפרט.
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 7
נחוג יום־הולדתו ה־ 60 של מי • 0 היה בשנים 1941 עד 1946 מורה לתלמוד ולהיסטוריה בגימנסיה הרצליה, וחבר־כנסת מטעם המפלגה הדתית־לאומית, מיום הקמת המדינה, י והמשמש כיום כשר־הסעד בממשלת הליכוד הלאומי -שדמה יוסף בורג. כיליד גרמניה, למד בורג באוניברסיטות ברלין ולייפציג ובביתר,מידרש לרבנים בברלין.
