חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 401 עד 425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1633 (18 בדצמבר 1968), עמוד 8
בעולם (המשך מעמוד )7 סם בעיתון גרמני, מדליון הנושא את דיוקנו של בנימין זאב הרצל. … ״ מי או ה ב א ת משה דיין? ״אילולא היית גרמני, לאיזה לאום היית רוצה להשתייך?״ ?800*0*6 תוצאות המישאד הגרמגי אחרי רומל ואייזנהואד שאלה זו הופנתה על״ידי מכון נכבו ל־חקר דעת־הקהל אל אזרחי גרמניה, בני כל ־הגילים ומכל שכבות הציבור.
גליון 2280 (13 במאי 1981), עמוד 41
טלויזיו ת גרמניות אבל״ .קונים ״סניד. שני מליון צבעוניות האלקטרוניקה המתוחכמת, הגרמנים הבירה והתעשיה ב״סניו״ מייצרים כל כש״סניו״ תשלובת הענק של שני דברים פרסמו את שנה למעלה מ־ססס2,000, יפן, יצאה עם טלויזיות הגרמנים ברחבי העולם ־ צבעוניות, בשלוש שיטות צבע צבעוניות, וידאוטייפים תעשית הבירה והטכנולוגיה המתקדמת והמשוכללת. באשר ומערכות סטראופוניות. ,5£0£1\/1,1\1750 כל אחת משני מליון לתעשית הבירה עוד לא ק ם הגרמנים מורידים את הכובע ויש להם סיבה טובה. … היפנים כבשו את מקום וקונים טלויזיות סניו״. 3שנות אחריות הכבוד של הגרמנים גם בתחום את הבירה הם לא מוכנים הטכנולוגיה והאלקטרוניקה.
גליון 1343 (4 ביוני 1963), עמוד 6
הקאנצלר אדנאור היה אומנם מעוניין בביקור זה, אן הפ רסומת הרבה שהוקדשה לקשרים הבטתונייס בין שתי הארצות, לא מצאה חן בעיני ממשלת גרמניה. הגרמנים שלחו איגרת לבן־גוריון, בה דרשו להפסיק יאת ההודעות על עזרה גרמנית בשטחים חיוניים … המחאה התל־אביבית לי נראית כפוזיטיבית — כאן, סוף־סוף, מאוחדים גרמנים ויהודים! פיזמון זה התפרסם ביום ה־ 26 במאי בעיתון ההאמבורגי די ולט, אחד משני היומונים החשובים ביותר של גרמניה. … ״אך מה טעם היה להזמין אדם דווקא אחרי שסולק מכהונת שרי״ כדי להבין את משמעות המעשה לגבי גרמניה, יש לדמיין מיקרה הפוך. למשל: שר־הבטחון של ארצות־הברית מזמין לביקור ממלכתי את פנחס לבון, מי שחיה שר־הבטחון של ישראל.
גליון 2271 (11 במרץ 1981), עמוד 61
חברי-הכנסת מנחם סבידור והילל זיידל קראו להפעיל לחץ ציבורי חזק על ממשלת גרמניה. בסופו של דבר החליטה הוועדה ״לפעול באופן חד־משמעי״ .נגד עיסקת הנשק הגרמנית— סעודית. … הקונצרן הכימי הגדול והחשוב ביותר של גרמניה הנאצית היה זה שנקרא אי־גה-פארבן. … והנה, מחקירות שניהלו ועדות הסינאט האמריקאי בשנים 1944ו־ 1946 התבררו פרטים מאלפים על הקשר בין שני הקונצרנים הללו, האמריקאי והגרמני (גם חברה בריטית — איי״סי-איי — היתה קשורה לעסקים הללו) .התברר, למשל, שדו״פונט האמריקאי עזר בחימושה של גרמניה הנאצית עוד לפני המילחמה, כשהוא מסתייע בשר-המסחר האמריקאי דאז, הרברט הובר, שלימים נבחר לכהונת נשיא ארצות־הברית.
גליון 2225 (23 באפריל 1980), עמוד 13
׳שמידט הצליח למחות את שרידי האיבה הנושנה והעמוקה בין גרמניה לצרפת, חישל ברית מוצקה ודינאמית עם ואלרי ז׳יסקאר־ד׳סטאן. … ברנדט פועל כמדינאי על־לאומי, ומתבטא בעיקר במיסגרת האינטרנציונאל הסוציאליסטי. שמידט הוא ׳מנהיג גרמניה, וביחד עם דיסקאר מנהל את המדיניות האירופית כולה. לשמאלנים אסור. בתוך גרמניה מנהל שמידט, הסוציאל־דמוקראט, מדיניות כלכלית רכושנית מובהקת, הממותנת על־ידי מוסדות סעד ורווחה.
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 40
״ מאלו הוא סרט על צעירה יהודיה, ש נולדה בארגנטינה להורים גרמנים שנמלטו לשם מן המישטר הנאצי, והחיה בגרמניה. … גרושה, אם לילד, ז׳אנין מחפשת את דרכה בגרמניה, בדיוק כמו גיבורת ה סרט• לאחרונה זכתה בפרס בפסטיבל ה סרטים של מאנהיים, על סרט תעודי ש עשתה עבור הטלוויזיה הגרמנית. הסרט מוקדש כולו לבעייתם הקיומית של יהודי גרמניה היום .״כאשר צילמתי סצינה בסרט העלילתי שלי, שבו מבקרת חנה על קבר אמה בבית־קברות יהודי בדרום גרמניה, נדהמתי לראות, שליד בית־הקברות ממוקם מיטווח של הצבא הגרמני.
גליון 2719 (8 באוקטובר 1989), עמוד 5
הנה בורחים ממנה אזרחיה בהמוניהם. אם תיפול החומה, תתרוקן גרמניה המיזרחית מתושביה. המארכסיזם נכשל בתחום שהיה כל־כולו שלו: התחום הכלכלי. … נראה כאילו אנחנו נמצאים בדרך לאיחודה מחדש של גרמניה, ולהשתלמות גרמניה על המעצמה האירופית המאוחדת — בלי כוח צבאי ובלי מילחמות. והגוש הקומוניסטי כולו נושא עתה את עיניו אל גרמניה, כמעצמה הכלכלית שתעזור לו לצאת מן הבוץ.
גליון 933 (1 בספטמבר 1955), עמוד 15
1 *3 0 3 1 ב של ם גרמניה ישרא לי ע לי ך, המדים הללו ״הם באים ! … האנשים שהקצינים ציפו להם היו שמונה גברים זקופים, הנציגים הראשונים של גרמניה המערבית בפיקוד המערבי. אולם לא בגלל היותם גרמנים גרמו לציפיה כה מתוחה. … אותם תצלומים גרמו לשערוריה ׳ שעברה על • פני גרמניה .;.הם עוררו ויכוח: חזק יותר מאשר עצם הקמת.הצבא הגרמני.
גליון 1021 (8 במאי 1957), עמוד 18
אולם בניגוד לבריטניה, מורגש מאד כי לא זה המרכז לחיי העם. לבני בון, ולבני גרמניה המערבית כולה, אין שום ענין בכל הנאמר והמדובר בבית היפה הזה, על־ידי האנשים הלבושים בחליפות האפורות והכחולות הממשלות. … תאי־היצירה, שטופחו במשך מאות בשנים, התאים אשר יצרו את גיתה וקאנט ויוהאן סבסטיאן באך, הושמדו. כאשר התעוררה גרמניה ממחלת־הרוח הנאצית, היא יכלה לבנות מחדש בנינים ו־בתי־חרושת למכוניות מרצדס. … יתכן כי גרמניה מתה, ואינה יודעת זאת. זהו המחיר האמיתי ששילמה גרמניה עבור כיבוש אירופה מהרי הפירינאים ועד למבואות מוסקבה.
גליון 1332 (20 במרץ 1963), עמוד 7
המיסות, התנקשויות, כסייח האחידה בעתוני פי הגירסה /שווייץ, גרמניה ושאר ארצות אירופה, עוסק עתה ״השרות החשאי הישראלי״ במיבצע גדול, שמטרתו לשים קץ להשתתפותם של מדענים וחרשתנים גרמניים בפיחות הטכנולוגיה הצבאית במיצרים. … קרוג היה מנהל של מכון גרמני, שעבד למען החימוש ה־מיצרי בשטח הטילים. … הפגישה נקבעה במלון בבאזל. היידי הודיעה על־כך למישטרה הגרמנית (ומן הסתם גם לביון ר,מיצרי) .הגרמנים באו במגע עם עמיתיהם השווייציים, שהכינו את המלכודת.
גליון 1283 (11 באפריל 1962), עמוד 6
הוא רואה את עצמו קשור במחנה ר,״סוציאליסטי״ ,ולא ב״עולם הקאפיטליסטי״ ,אליה שייכת גרמניה המערבית. יש גם נימה מסויימת של זילזול. … הוא מחכה שהפועלים יקבלו את שכרם מתוך ההלוואה הממשלתית, ורק לאחר מכן יגלה את הידוע לו על ג׳ימי לוי ועסקיו. מאבק״ בין גרמניה ומצריים נגד הבריטים במלחמת־העולם. … התאריך: מארס *.1962 מה דעת המצרים על גרמניה? אפשר ללמוד זאת מן הוויכוח שהתנהל כאן בעתונות על הסרט יום הדין בנירנברג.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 7
להביא לשיחרור בן־גל, ומטרתה השניה היתד, להכריח את ממשלת גרמניה להוציא את הגרמנים מקאהיר( .מטרה זו היתד, מבוססת, כנראה, על ההנחה שהמדענים פועלים תוך תיאום עם ממשלת גרמניה, שהרי אחרת לא היתד, יכולה להיות לממשלה הגרמנית שליטה ממשית עליהם). … שטראוס הוא סמל המיליטריזם החדש של הימין הגרמני, והוא סולק מתפקידו בשל הפעלת שיטות ניאו־נאציות בפרשת דר שפיגל. … הוא ניהל את הגנתו על־פי קווים שהותוו לו על־ידי הממונה וגולדה — קו שהעלה מחדש את הסכנה הנוראה הכרוכה בעבודת המדענים הגרמניים במצריים, ושד,שמיץ בעקיפין את ממשלת גרמניה המערבית על שלא עשתה דבר נגד עבודה זו.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 12
אולם ביום השואה תשכ״ט עדיין לא החליטי הישראלי הממוצע מה יחסו לגרמניה ולגרמנים — והסתירות היו בולטות, ולעיתים אף מגוחכות. … אותה כנסת, המקיימת את החרם על ואגנר בשרות־השידור הממלכתי, שלחה ל־ ריכארד ואגנר טוב נאצי חי — מאנטי־ שמי מת גרמניה משלחת ן רלמנטרית, כדי ללחוץ את ידו של גיאורג קיזינגר, שהיה חבר פעיל של המפלגה הנאצית. … לא קל להגיע, במצב כזה, ליחס מאוזן כלפי גרמניה. אך נראה כי בקרב רוב הישראלים מתגבשת באופן הדרגתי, כאילו מעצמה, גישה זו: • אל המדינה הגרמנית — כמו לשאר המדינות.
גליון 2227 (7 במאי 1980), עמוד 39
אבד זה היה לפני שהגיע דשיזטון ״חזור לגרמניה הטמאה שלך!״ זעקה כרזה אחת .״שטראוס אחראי למומחי־ההשמזזה הגרמניים נראה כי ברבות הימים החל גם בגין מאמין בקיומה של ״גרמניה אחרת״ — בתנאי שתהיה זאת גרמניה לאומנית, ימנית־קיצוניח וקרובה לדיעותיו של מנחם בגין עצמו. … היו שהתנגדו לו פשוט מפני שהיה מנהיג גרמני. היו שהתנגדו לו מפני שהוא סימל את הלאומנות המחודשת של גרמניה, השואפת לדיכוי החרדות בגרמניה עצמה, לסתימת פי הכוחות המתקדמים, למסע־צלב עולמי נגד ברית״המועצות, העלול לגרום למילחמת־העולם השלישית. … אנשי הימין הגרמני הקי צוני, החשודים על בני־עמם כיורשי הנאצים, מבקשים לקבל מ ישראל דבר שנקרא בגרמנית ״תעודת פרזיל״ .פרזיל הוא שמה של אבקת־כביסה מפורסמת בגרמניה.
גליון 1891 (28 בנובמבר 1973), עמוד 23
אני לא יודע מילה אחת בעברית. אני אזרח גרמני. אין לי שום קשר ושום רגשזת למדינת־ישראל. … ״נולדתי כיהודי־גרמני, אני נושא דרכון גרמני ואני בעל אזרחות גרמנית. … אבל לפני מיספר חודשים פרץ משבר בינו לבין הוריו. הוא התאהב בצעירה גרמניה, קורטח רוזל, בת עיר קטנה בגרמניה מבאה לשטזטגארט £די לעבוד שם.
גליון 1993 (12 בנובמבר 1975), עמוד 28
יהיה זה, ללא ספק׳ אחד המישפטים שיעוררו הדים רמים בגרמניה ובישראל. הוא עלול ליצור דימוי שלילי ביותר לישראל, בעיניהם של מיליוני גרמנים. שכן, ללא קשר ל תוצאות המישפט, עלול להיווצר במהלכו דימוי של מה שיכונה בו בוודאי ״הקשר הישראלי״ ,שמטרתו להציף את גרמניה בהרואין ולהשחית את הנוער שלה ב סמים המסוכנים ביותר. … הוא יצא עימם לספרד, שם שהה תקופה מסויימת. אחר־כך יצא לפראנקפורט שב גרמניה, שם שהה כבר אחיו ניסים, מזה שנים אחדות.
גליון 2139 (30 באוגוסט 1978), עמוד 20
כולנו מצדיקים את וילי בראנד, שהיגר מגרמניה לנורווגיה ושנשא שם נשק נגד הצבא הגרמני הפולש. … רבים בגרמניה טענו שאסור לבחור בבראנד, מפני שלא ייתכן שבראש ממשלת גרמניה יעמוד אדם שלחם נגד חיילי עמו וארצו. … כמובן: גרמניה הנאצית היא מיקרה יחידי-במינו, מעבר לנורמה האנושית, ואסור להסיק ממיקרה ייחודי זה מסקנות לגבי מצ^ים רגילים.
גליון 1595 (27 במרץ 1968), עמוד 8
בעולם (המשן מעמוד )7 דחייה מסויימת: העברת הדוק שהיתה צריכה להתבצע בחודש הבא נידחהה. גרמניה חינוך לגי או־ג א צי ם ״פעם היה השירות הצבאי הגרמני משהו השם מדים על אזרחים — עכשיו צריכים להגיע לכך שכל אזרח יהיה חייל בלי מדים!״ כך אומר, בקאריקאטורה המופיעה בירחון הסאטירי פארדון, קצין מערב־גרמני. כי השבועון פארדון, המתעניין, מדי חודש׳ בנושא מדיני מרכזי אחד, שם החודש על הכוונת את שירות־החובה הגרמני. 83 אחוז בעד צבא. … אחרי שיחרורם — 83 אחוז. • בבתדסווהר, כפי שקוראים לצבא של מעוב־גרמניה, יש גם נטייה פוליטית ברורה לימין 47,5 :מן הטוראים ו־ 72,5מן הקצינים בצבא־החובה מצביעים בעד המפלגה הנוצרית־דמוקראטית, רק 24 אחוז מן הטוראים ו־ 14 אחוז מן הקצינים — בעד הסוציאל־דמוקראטים. • והעיקר — הצבא מחנך לרעיונות המקרבים את החיילים המשוחררים למיפלגד.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 16
במדינה (המשך מעמוד ) 11 עובדות העשויות להבהיר את המצב — והלקוחות, תוך־כדי ציטוט ישיר, מן השבועון הגרמני שטרן: $שירות־הביון המערב־גרמני, בראשותו של קצין־הוורמאכט לשעבר גרהארדט גהלן *,הוא אשר סיפק לשירות־הביון המצרי פרטים בדבר המדענים הגרמניים שבאו בחשבון לתעשייתם. • שירות־הביון המערב־גרמני הוא גם אשר סיפק פרטים, כתובות מדוייקות ומענים למישלוח חבילות־התופת לשירותי־הביון הישראליים. • ואשר למצרים — כאשר הם הגיעו למסקנה שקיים קשר בין אירגונו של גהלן לבין שירות המודיעין הישראלי, היה זה גהלן עצמו — או מישהו ממקורביו — אשר לחץ על הישראלים לחדול ממישלוח מעטפוודהנפץ. … מלחמת ששת־הימים הוכיחה, כי הראל טעה לחלוטין בהערכת חשיבותם של המדענים הגרמניים. הם לא הוסיפו דבר לפוטנציאל הצבאי המיצוי, אלא להיפך — הביאו ל־ביזבוז המשאבים המיצריים על תוכניות־סרק יקרות. הראל עצמו, שהוא כיום מעמודי־התווך של התנועה למען ארץ־ישראל השלמה, הודה אף הוא בטעותו, אך מתרץ :״אני רק הבאתי את העובדות, פירושן היה נתון בידי המומחים לענייני נשק.״ שהיה ממונה על הביון האנטי־סובייטי במיפקדת הצבא הגרמני, שירת לאחר המלחמה, ב{ה אחר זח את שילטמות־הכיבוש האמריקאיים ואת ממשלת מערב־גרמניה ופרש, לפ^י חודשים אחדים, לגימלאות.
גליון 1584 (10 בינואר 1968), עמוד 14
לא שזה משנה הרבה, אבל אנחנו, דרך אגב, גם לא חיים כל הזמן בגרמניה. בקושי אנחנו נמצאים בגרמניה שלושה חודשים בשנה. … פעורי עיניים ^ לפי ישראלים נוהגים באלפי מכו־ וכאשר מעלים סרטים גרמניים על מסכי ניות גרמניות — פולקסוואגנים, מר- הקולנוע, באים לשם רבבות ישראליים. … אבל רק אנחנו, זמרי־העם שקצרנו משך אלפי סטודנטים ישראלים לומדים באונישנים הצלחה כבירה על בימות העולם ומסכי ברסיטאות גרמניות ורבים מהם משתעשעים הטלביזיה — מוחרמים ושירינו אינם מושעם נערות גרמניות.
גליון 2424 (15 בפברואר 1984), עמוד 41
כודדהעבודה בלבד. ורק הוא חשוב. מי מריבה מגרמניה, וזמן קצר לאחר מכן החלו מגיעים לעורכים ומו׳׳לים בגרמניה מיכתבים בחתימת ב. … החוק האוסר מגע זה לא היה זכור לו, שכן לא תופעל.״ היהודי זיס זו סאטירה צינית בגרמנית, שקדמה לזמנה וקדמה לאירועים ההיסטוריים, שאותם הביאה לאוויר העולם תורת הגזע הגרמנית. פויכטוונגר, שהיה סופר בעל חושים מחודדים, ידע כי באמצעות סיפור־היסטורי הוא עשוי להציג את הגיחוך שבראיית־העולם הגרמנית את היהודים. בהיהודי זיס מצוי עוקץ גרמני נוסף, הלא הוא דמותו של ולטי רטנאו, שר־החוץ הגרמני ממוצא יהודי, שנרצח בידי לאומנים גרמניים בשנת . 1922 פויכטוונגר, בלשונו העוקצנית, מעמת את ההומור־השחור היהודי עם האטימות הגרמנית, אחרי מתן גזר־דינו של זיס: כשהוציאו אותו מהאולם ההומה, שמע זים בעורפו את דיברי הלעג של מלוג.
גליון 2018 (5 במאי 1976), עמוד 6
אומנם היה זה מעשה מדיני אמיץ, כיוון שמיליוני גרמנים מתנגדים בשצף־קצף להכרה בגבולה המיזרחי של גרמניה (קו הנהרות אודר ונייפה) .אולם זה היה מעשה מדיני, חלק ממהלך מדיני מחושב. … אם יש כיום התפייסות בין גרמניה לבין קורבנותיה במילחמת־העולם, הרי אותו רגע תרם לה תרומה מכרעת. … וילי כראנד כורע, לפני האנדרטה לזכר גטו וארשה עוכר גרמניה, תבוסתן, יפה־ נפש צער המישפחות.
גליון 2281 (20 במאי 1981), עמוד 45
טלויזיות גרמניות האלקטרוניקה המתוחכמת, הגרמנים הבירה והתעשיה כש״סניו״ תשלובת הענק של שני דברים פרסמו א ת יפן, יצאה עם טלויזיות הגרמנים ברחבי העולם - צבעוניות, וידאוטייפים תעשית הבירה והטכנולוגיה ה מ תקד מ ת והמשוכללת. … כל בירה ולשתות כל כך הרבה למרות שהם מוכרים טלויזיות כך טוב. הבעיה שהגרמנים גרמניות, כשמדובר בקניה, עומדים בפניה היום היא אתה יכול לראות או ת ם ״הבעיה היפנית״. … כשמרכז הכובד של תעשית את הצבעונית של הפסנתרים עבר מגרמניה ליפן? ״סניו״. או אולי בשטח האלקטרוניקה העדינה?
גליון 2267 (11 בפברואר 1981), עמוד 26
כמו שליחיהם של עמים מדוכאים רבים, שביקשו להיעזר בגרמנים, בילה את זמנו בגרמניה באפם־מעשה. … ילד הולך ברחוב בפאריס. הוא עובר על פני חייל גרמני. בתנועה אנושית פשוטה פורע הגרמני את שערו של הילד, בחיבה, ואולי בגעגועים לילד שלו. … אבל הגויים לא ראו את הגרמנים כפי שראו אותם היהודים. ובוודאי לא הצרפתים.
גליון 2034 (25 באוגוסט 1976), עמוד 30
כדי שלא יטלו את הכסף ויוציאו אותו למטרות אחרות, קשורה ממשלת גרמניה עם מיספר בתי-הארחה ומלונות בישראל, בהם יכולים הזכאים לקבל אירוח מלא חינם. … ״למרות שמשרד־האוצר משלם להנהלת גני־חמת שתי לירות נוספות כתמריץ על כל דולר שהם מקבלים מממשלת גרמניה, הם מתנהגים אלינו כאילו היינו אורחי חינם. … לי לא איכפת שהנהלת המלון תקבל את הכסף מהגרמנים — אבל שלא יכניסו אותו לכיסם. שיתרמו את הכסף, בשמנו, למטרות צדקה.״ אצל יהודה לוינזון, הממונה מטעם הממשלה כמתווך וכמקשר עם שילטונות מערב גרמניה, הצטברו עוד תלונות רבות מסוג זה.
