חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 3,676 עד 3,700)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1536 (8 בפברואר 1967), עמוד 20

וכשד,סרט נגמר ופריץ לאנג רצה לקרוא לו הרוצחים נמצאים בינינו, הסרט כמעט הוח רם. השלטונות הגרמניים טענו שיש כאן כוונה פוליטית. הוא ויתר להם והחליף את השם ל־ \ 1הרוצח. … סרטי הרוצחים שבלב העיר מחפשת רוצח (מרכז, תל- אביב; גרמניה) אחד הסרטים הקלאסים ה גדולים של זמנינו מלוזה בקולנוע מרכז בטקסט הבא :״תעשה כבר משהו! … אילו היו בעלי קולנוע מרכז מציבים שוטר בשעת ההקרנה, ואילו ידעו להזמין את הקהל הנכון, ולהרחיק את הפרחחים מהאולם היה גם עכשיו זוכה הסרט להצלחה גדולה אצל הדור שעדיין לא נולד כשנת . 1932 ביום השבת בהצגה שנייה היה האולם חצי ריק, החצי המלא כפרחחים בלבד. ילדות קטנות. בשנת 1931 הסתובב בגרמניה רוצח ילדות אלמוני שהטיל את חיתיתו על כל העיר.
גליון 1527 (7 בדצמבר 1966), עמוד 23

יש לשער שרפי בן״משה, חבר מועצת־העיר לשעבר מטעם חרות, ומתי דויד, מזכיר רפ״י בגבעתיים, וכל יתר הבוחשים המיסתוריים בקלחת הלחישות — יצטרכו לחשוב על שימות לחימה חדשות. * 1הו לדת גרמני אחת ממסיבות ימי־וזהולדת המדוברות בזמן האחרון, היתה מסיבת יום־ההולדת הצל וסל מזכירה חיננית מאד, העובדת באחת משלוחותיו של משרד ראש־המוד שלה. … והביאו לשם מתנות רגילות, ובירכו את כל ברכות־יוס־ההולדת הרגילות, אבל בכל זאת היא עוררה רעש, משום שהיא נערכה בביתו של פראנס פייגלר, העובד בשגרירות הגרמנית. השאלה אס מותר לערוך מסיבת יום־ הולדת בביתו של גרמני־שאינו־נאצי היוותה לאחר מכן נושא לכל כך הרבה דיבורים וויכוחים ולחישות, עד שהבחורה התחילה להצטער על המעשה. … ״כל הידידים שלי שבאו הם נשואים, חוץ משתי בחורות, ואף אחד לא אמר ל׳ בהתחלה שאיכפת לו שהמסיבה נערכת אצל הגרמני.״ *1 1־1.1 לפני שפראג* פינטרה התחתן, היה לכל בחורה שמכבדת את עצמה ואת מעמדה בחברה איזה רומן קצר ונלהב איתו.
גליון 1530 (28 בדצמבר 1966), עמוד 14

יש בהם פרטים אישיים רבים על פיטורי עובדים, על שותפויות עם גרמנים, ועל עיסקות בינלאומיות מוזרות. אבל שתי השאלות העיקריות שהעלו המיסמכים היו: • האם הכריח פדרמן מיליונים רכים של דולארים לחו״ל? … האיש ׳י־י שהגיע ארצה בשנת , 1940 כפליט מגרמניה הנאצית, הוא כיום אולי האיש העשיר ביותר בישראל. … כאשר עלה ארצה היה בן .25 מכיוון שבגרמניה נימנה על מדריכי תנועת החלוץ, ועם של חצי מיליון דולאר, כדי לרכוש בה את המניות שהוקצו לו.
גליון 1136 (8 ביולי 1959), עמוד 9

.׳* תזכיר זו־ייזת דימון מרגמות ופגזי־מרגמות הן הנשק שהוזמן על־ידי גרמניה המערבית מישראל, כפי שגילה משרד־הבטחון הגרמני, בהודיעו שמעולם לא דובר כלל על מטולי־רימונים. היה זה העולם הזה ( )1135 שגילה בשבוע שעבר בפעם הראשונה כי מטולי־הרימונים, שהוזכרו בידיעות העתונים הישראליים, לא היו ולא נבראו, אלא נבעו מתרגום משובש של המונח הגרמני ״זורקי פגזים׳( ,מרגמות) שלא הובן כראוי על-ידי כתב עתון־ הערב
גליון 1096 (1 באוקטובר 1958), עמוד 9

להיפך, הם יכלו להופיע כמעצמה המערבית היחידה האוהדת את הרעיון הלאומי הערבי, מקדמה בברכה את איחוד המרחב ואף משפיעה מנגינות־נועם באוזני גמאל עבד אל־נאצר כמו בעבר, קיבלו האיטלקים עידוד שקט מצד הגרמנים, הפעם מידי הקאנצלר הגרמני, קונראד אדנואר, המאמין גם הוא באוריינטציה על תקומת הלאומיות הערבית. … מזנ פי מ • ישראל תקבל, בנראה, הלוואות גדולות מבנקים גרמניים, לצורך קניית סחורות בגרמניה עצמה.
גליון 1148 (30 בספטמבר 1959), עמוד 5

שני גל-ו״עוזי ביד ח״ד גרמני המשוחח עה שו־הבשזון של גרמניה המערבית חסרי־תוכן ומאמרים חסרי־רעיון הרחיק את הצעירים, ביניהם אנשי־שנה של שנים קודמות, ממקדש הגדולה. … אך אם קיוו יריביו כי הזקן יורד מן הפרק, טעו טעות חמורה. כי הנה באה פרשת עיסקת־הנשק הגרמנית — ולפתע הוכח שוב כי דויד בן־גוריון עולה משכמו ומעלה על כל יריביו, בכושר טאקטי ובהבנתו את נפש הציבור.
גליון 868 (10 ביוני 1954), עמוד 6

• אם אתה אחד הנהנים מן השילומים, היה מוכן להתפתחות שלילית. הקאנצלר המערב־גרמני קונראד אדנואר מתכונן לנטוש העם ד שו ת הסהר הסודה בין מדבר ערב השומם, הים התיכון ומ רמות הצחיחות של תורכיה ואיראן, משת רעת רצועת״אדמה עשירה יחסית. … כשר־חוץ יוכל אבס לטעון בנקל כי ההם כם הזיק למעמד גרמניה במרחב. קבע טבנקין: ארץ־ישראל כולה (כנראה עד לירדן, ואולי אף מעבר לירדן) חייבת להיות עברית. … לדברי נציגי ישראל בוושינגטון לא יסכים ג׳ונסון לדון כלל בתוכנית הישראלית החדשה לניצול מי הירדן, אלא לשמוע הערות טכניות־גרידא לתכנית האמריקאית של קלאפ ולתכנית הערבית שהוכנה על־ידי גרמנים. יתכן מאד בי האמריקאים יוו תרו על נסיתם להשכין טבנקין לא פירט כיצד הוא מקווה להשיג את המטרה הזאת.
גליון 841 (3 בדצמבר 1953), עמוד 7

מי שרצה לצפות בציפוי הל בנבן שטחים גדולים יותר, היה חייב לפנות לחנויות המתאימות, לרכוש במחיר מפולפל ביותר מרצפות, שהובאו ב״יבוא ללא תשלום״ מאנגליה, ספרד, צ׳כיה וגרמניה. את הבעייה קיווה לפתור מפעל לייצור חרסינה, בשם ברבור, שהוקם לפני חצי שנה בעכו. … אורנה מנדרמן, שקבלה בדרכים לא־ברורות רשיון״ייבוא ממשרד המסחר והתעשיה, הביאה ארצה מ־ליון מרצפות חרסינה מגרמניה המזרחית. גולדה מאירסון, שרת העבודה, רתחה: אם תשתחררנה המי־צפות מה נמל, יוצף השוק בכמות ענקית של מרצפות חרסינה, תיפסק לחלוטין התעסוקה במפעל ברבור. … נימקה גולדה מאירסון: • המרצפות המקומיות אינן טובות ל מדי (בניגוד לדעת משרד התקנים) לצורכי השכון העממי. • משתכני השכון העממי סולדים מחרסינה גרמנית. שרת העבודה, שהגנה בעוז על תוצרת הארץ ועל התעסוקה, כשהדבר נגע לייבוא באמצעות משרד המסחר והתעשיה, לא יכלה להסביר רק פרם קטן אחד: אם המשתכנים סולדים פחות מברזל גרמני, בו השתמשו לרוב בבניני השכון העממי.
גליון 735 (29 בנובמבר 1951), עמוד 13

שרת, כאשר השתתפו בצערו על כך שבנו קל ה ל שון עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נרתם נמרוד אשל, מנהיג המורדים, גורם צרות לו ולמפלגתו :״עלינו להכיר בזאת שקם לנו האולטראקול על ידי בנות־הברית לגילוי צוביקש סייד 0בנימין ששון, חבר הכנללות גרמניות. בשעת אחד הנסיונות הללו דור צעיר הדורש תיקונים, ושיש להתחשב סת הספרדי, חניך אוקספורד, שהצטרף לסילגילוי צוללות גרמניות בים־התיכון בשנת עת הציונים הכלליים, מחבריו לאולם שפרצו ואילו האלוף יצחק שדה העיר על יחס 1917 הבחין הפרופסור הצרפתי לנגווין כי ברעמי צחוק לשמע שגיאותיו הלשיניות : ההסתדרות לימאים :״אבא המכה את בנו כל הדגים הקטנים שבאו במגע עם גלי האול־ ״אל תצחקו מן העברית שלי ! אני בעצמי טראקול מתו וצפו על פני המים• אפשרויות כל יום, סימן שהוא אבא רע.״ כבר מבולבל.״ המוות הצפונות באולטראקול עניינו כמובן אחר קרא יצחק שדה בדבר שיש לו וילד, כשברך ראש עיריית תל־אביב ישראל בת 11 חדרים ביפו, חייך :״בודאי לקחו ב את אנשי הצבא ומשך מלחמת העולם השניה רוקח את חברת מועצת העיר אסתר והשנים שקדמו לה עשה חיל המדע הגרמני חשבון גם את תאי האפרוחים בלול שלי.״ * שלושת קודמיו: יהודית 6ישראל מאמצים רבים להשתמש באולטראקול לייצור קרני־מוות. אולם נצחון בנות־הברית הפסיק * במרכז התמונה ,העולם הזה / ,מס׳ 735 כאשר סיפרו ספרי בלשים והרפתקאות של מלחמת העולם הראשונה על משרוקיות פלא אשר בהן קראו חיילים אנגליים לכלבים מאומנים שנשלחו לפעולה מאחורי קווי הגרמנים זקפו הקוראים את המעשיות לדמיונו הפורה של הסופר.
גליון 776 (11 בספטמבר 1952), עמוד 6

שום רשות בינלאומית, שום שופט ושום שוטר לא הכריח את הגרמנים לשלם. הם עשו זאת מרצונם החופשי׳ כ ד לחסל את הכתם המשחיר אותם בעיני העולם. … מגע כזה לא יתכן בין מדינות אויבות. הגרמנים הצליחו איפוא להשיג שלום באמצעות שילומים (דבר העלול׳ אגב, לעורר מחשבה ביחס להשגת שלום עם הערבים). … סיסמות חרות מצד אחד ונזפ״ם מצד שני עניינו את הקהל פחות ופחות, שעה שעלה לנגד עיניו נתח הבשר הגדול שאפשר יהיה לקנותו בכסף הגרמני. והוויכוח האמיתי שוב אינו — לקחת או לא לקחת, אלא — לשם מה לקחת.
גליון 688 (4 בינואר 1951), עמוד 7

.״ הכנסת כמו כן : החליטה לדון, במליאתה, על ההפלייה במנגנון המדינה (רובין :״ידוע לכל בר־בי־רב בארץ, שקיימות שתי מפלגות, מפלגת פועלי ארץ־ישראל והחזית הדתית, שהן השולטות על המנגנון (הממשלתי). העבירה את המחאה נגד זיון גרמניה לדיון מוקדם בוועדת חוץ ובטחון. אמר ב.ג ,.אחר דחיית הצעת מק״י ומפ״ם ״לפנות בקריאה אל אומות העולם, למנוע את זיתה מחדש של גרמניה (המערבית כלום) נגיד שנאצים מצד אחד (מזרח) כשרים ...מצד שני (מערב) טרפים?
גליון 1194 (10 באוגוסט 1960), עמוד 14

כ מו בכל המקרים הקודמים, תת• וחשש התע שיינים מפני מוטט ה תנגדו ת התע שיינים בגלל חו סר כוח ארגוני ההפסדים הכרוכים במא בק, למרות שכמה משרי מפא״י — כגון א שכול וספיר -היו רואים ה תנגדו ת כזאת ב עין יפה • צפה לקשירת יחסים דיפלומאטיים מלאים כין ישראל לגרמניה תוך שנה. דיוני ם על אפש רויו ת ק שירת יחסים כאלה י תקיי מו בחוד ש נובמבר השנה, כאשר יגיע ארצר ווילי בראנדם, ראש עירית ברלין ממ שלת בון. הקאנצלר אדנאואר בב חירות הקרובו ת לרא שות ו מ תחר הו של שי תפ שו יחסי ב שי חו תיו עם ראשי השל טון בארץ יקבע ווילי אתהמ קו ס לרא שות ממ שלת בון, בראנדם ב מצעו לבחירות. באם יבחר י שראל־גרמניה יהיח אחד מצעדיו הרא שונים — הקמת שגרירות ג ר מני ת בישראל ו שגרירות ישראלית בגרמניה.
גליון 1202 (4 באוקטובר 1960), עמוד 15

דרישה מרחבית 1 — 0 ^ 1וויוו *1י 1ת חיפה, העניקה ״הנהלת רכבת־ישראל **לפקיד משרד הרכבות הגרמני כרטיס נסיעה חופשי בקו ירושלים — נהריה, אחרי שלא יכלה להיענות לבקשתו להעניק לו כרטיס דומה בקו חיפה — עזה. … העולם הזה 1202 ה מ אזיני םהתעדנו המנהל הכללי של משרד הבטחון, אר־תור כן־נתן, דומה דמיון מפתיע לשחקן הקולנוע הגרמני קורד יורגנס. דמיון זה העמיד את בן־נתן לא פעם במצבים בלתי- נוחים, ביחוד כשבנות הטיפש־עשרה בארצות אירופה היו רודפות אחריו לשם קבלת חתימתו של השחקן. … כאשר נכנס למועדון הכינוי מישקה: הוא הופיע בסרט הגרמני הבמאי יוסף מילוא, ניגנה התזמורת פוליקושקה שהוצג בארץ.
גליון 1239 (14 ביוני 1961), עמוד 19

מפעם לפעם קופצת אליו לנהריה לחופשת סוף־שבוע ידידתו, כוכבת הקולנוע הגרמנית סוגיה זימן יום לפני שעזבה את הארץ, הטריחה כוכבת הקולנוע דליה לביא את עצמה משבי־ציון לשכונת התקווה בתל־אביב כדי לבעוט את בעיטת הפתיחה במשחק הכדורגל בין אגד נתניה לקבוצת קליפורניה. … כנראה שחניכיו האמריקאיים של ג׳וקי טרם הגיעו לרמתו, שכן העתונות מהללת אותו אך מבקרת אותם פאנטומימאי ישראלי אחר, תלמידו של ג׳וקי, סמי מולבו, קוצר הצלחה בגרמניה. לאחרונה הסריט סרט בגרמניה על תולדות הפאנטומימה וחתם חוזים להופעות בגרמניה עד שנת 1962 בכלל הולך לפאנטומימאים הישראלים.
גליון 1233 (4 במאי 1961), עמוד 22

גיבורי המחתרת העברית ידעו במותם שהם חלק מתנועה גדולה, הנמצאת במלוא תנופתה• ואילו נאצים עלובים אלה נקראו אל המיבחן הסופי אחרי התמוטטות מדינתי,זוועות שלהם. השיכרון הקולקטיבי הגדול של גרמניה — התנדף. רוב אלופי־הרצח ברחו כעכברים מאוניה טובעת. … במרתף ישבו נציגי הקהילה היהודית, שעברו על הניירות של כל יהודי לפני שניגש לפקידים הגרמנים. העדה היתד, פקידה במרתף. בת כמה היתד, אז? … העד מספר את הכל בשקט, בצורה עובדתית, בגרמנית נכונה ותרבותית. אחרי כמה דקות מתחילות עיניו לדמוע.
גליון 2289 (15 ביולי 1981), עמוד 31

״לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה׳ אלוהיך לכל נדר, כי תועבת ה׳ אלוהיך גם שניהם״. לא הייתי רוצה לפגוש בגרמני שכתב — נניח — ג׳ינגל נגד היהודים עבור המיפלגה הנאצית, כשרות מיקצועי, ושהלך אחר־כך להצביע בעד הקומוניסטים. … היא מורכבת כולה מארצות אמריקה הלאטינית. הם לא פעלו בצרפת, גרמניה, בבריטניה. אף לא ביוון, בספרד ובפורטוגל. … היא מוכיחה כי ישראל התרחקה מאוד מצרפת ומגרמניה, וגם מיוון ומפורטוגל. קהיליית־התפוזים שלנו קרובה עתה מאוד לרפובליקות־הבננות, והיא נמצאת אי־שם בין קוסטה־ריקה ואקוואדור.
גליון 2268 (18 בפברואר 1981), עמוד 26

״ הנה כי כן, אושר הדבר ששום בר־דעת לא יכול היה לפקפק בו מלכתחילה: שהנשיא אל־סאדאת הניף הייתי בן 8או ,9כשהצטרפתי לתנועת־נוער ציונית. זה היה בגרמניה, כשנה לפני שעלינו לארץ. היו לנו מדים בצבע אפור, ובראש הכיתה נישאה חנית ועליה דיגלון. … אני זוכר שבאחד הלילות התעוררתי כשקבוצה של גברים עברה במסע, ואחד הגרמנים אמר במיבטא עממי, בנימה של הומור :״נו, איזה מין תחתונים תלויים שם על המוט?״ גרמניה היתד, אז מלאה תנועות שלבשו מדים ושהיו להן חניתות ודיגלונים, ואיש לא יכול היה לדעת כי אנחנו יהודים דווקא.
גליון 2264 (21 בינואר 1981), עמוד 29

הרצל עצמו יניסה למכור רעיון זה לשילטון האנטי שמי ברוסיה הצארית, כאשר ביקש להשיג את תמיכתו של הקיסר הגרמני, וילהלם ה־ ,2ידע מן הסתם כי האיש הוא גזען אנטי־שמי מובהק. … אברהם (״יאיר״) שטרן שלח שליחים לאירופה כדי להשיג את תמיכת גרמניה הנאצית. כל ממשלות־ישראל השתדלו מדי פעם להשיג את תמיכתם של מישטרים וחוגים גזעניים ואנטי־שמיים. … ביליתי שעות רבות בביתו, שהיה מקו שט כולו באביזרים ערביים, גם אחרי שנשא אשד. תכו־וזהובת־שיער, לת־עייניים בלט הגרמני שמוצאה מאוד. כאשר התקרבה מילחמת־באווי תש״ח, שאלתי את נאווי אם הוא מוכן לתת יד להגשמת רעיון שעלה בי אז.
גליון 1832 (11 ביולי 1972), עמוד 22

בחברה טובח ארבעת הישראליים החשודים כי ביצעו את שוד היהלומים בפראנקפורט, בתצלומים שהפיצה מישטרת גרמניה המערבית. מימין נראה יעקב יעקובוב, סוחר מכוניות מתל־אביב, שנתפס יחד עם (המשך מעמוד )21 אשד, נעימת־סבר, רכת־דיבור ושופעת חמימות. … השוד נערך בחנות שנחשבה ״כחנות התכשיטים הבטוחה ביותר בכל גרמניה״. השפעות הסם. רציתי פשוט לנסות, ולו רק פעם אחת.
גליון 1803 (21 במרץ 1972), עמוד 37

א חר כך בא ביבי סולקין, פירסוס הפרשה בשבועון המיליונים הגרמני שטרן, ובעקבותיו בשאר עיתוני אירופה — החל מגיע אל אלישבע זרם מכתבי הצעות־ניישואין, היכול להתחרות באלה המגיעים לכוכבות הוליווד. ואם הייתם רואים מ מי: גרמנים זק נים וגרמנים צעירים, אריסטוקראטים ופשוטי עם. … מסתבר שהיא אינה יודעת גבולות, והשפעתה בגרמניה לא פחותה !מאשר בישראל. הראייה: אלישבע.
גליון 1820 (19 ביולי 1972), עמוד 26

גם בביצוע בחינות הבגרות זכה בהישג של צדק .״רציתי להיבחן בשפה זרה שנייה בגרמנית: ,כי זו שפה שעד היום אני שולט בה על בורייה. ״אפשר במישרד־החינוך להבחן בכל שפה שהיא, חוץ מגרמנית. שלחתי מיב־תבים, נפגשתי עם אנשים, שאלתי מה הצדק שעולה־חדש יבחן בכל שפה שבה ימצא לנכון, ועולה ישן כמוני, שרצה הגורל ויוולד בגרמניה לא יוכל להיבחן בשפה זרה בה הוא שולט. ״הסוף היה שהצלחתי, הייתי התלמיד הראשון בארץ שנבחן בבגרות בגרמנית כשפה הזרה השנייה. אחרי קיבלה את הרשות עוד בחורה אחת מחיפה.״ מ־ 1946 עובד אמנון כחשמלאי בבית־חרושת אתא שבקריית־אתא.



