חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 3,526 עד 3,550)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2656 (27 ביולי 1988), עמוד 24

מנהיג ניקאראגואה טעד לא- מכבד על שולחנו. הוא רק שב מפגישות עם נשיא גרמניה והקנצלר שלה. כדי שאערין את הראיון עימו כראוי, הסבירו לי נעריו של אדגר בדונפמן, ישראל זינגר המשעשע ואילו שטיינברג, ש״אדגר לא אוהב להתראיין. … ״ השניים נתנו ל גם רקע :״אדגר שב זה עתה מפגישות חשובות מאוד עם נשיא גרמניה...״ ״והקנצלר!״ מוסיף-מתקן ברונפמן.
גליון 2576 (14 בינואר 1987), עמוד 8

בטיסה 001 לניו־יורק, אחרי השעה 10 בלילה ניהלתי שיחה ממושכת שושנה נישאה לו ועזבה את הארץ, בדרך לגרמניה. השניים התחילו מלא־כלום. היתה להם מיסעדה קטנה בפראנקפורט, שם מכרו נקניקיות. … שושנה הסתובבה במכונית אולדסמוביל מפוארת שהובאה מגרמניה, כשהיא מלווה על־ידי הכלב האהוב עליה, קושקוש, מתנת השגריר המצרי הרא שוו, סעד מורתאדה. … שם אשתו היה אלה. אלה שמטרלינג(״פרפר״ בגרמנית) הכירה את ארנס יפת כשהיא היתה בת ,13 והוא בן .17 בן־הבנקאים, היורש של חברת יעקב יפת ושות: היה אדם : סולידי מלידה, וגם על־פי אופיו.
גליון 2576 (14 בינואר 1987), עמוד 25

ז׳ולאבסקי משותולל ועושה סרטים פורנו- גבז מתוסכל, גם אנטי־עומי קציר הזעם (פאר. תל־אביב. גרמניה) -קשה לטפל בסרט שאחד מנושאיו הקשים ביותר הוא הגיז- ענות, המולידה שינאת־חינם בביקורת בעלת נימה גיזענית. ובכל זאת, אחת הבעיות של הסרט הזה היא עובדת היותו מוסרט בגרמניה. עם צוות שחקנים שכמעט כולו גרמני -דבר שמשפיע לא מעט על אווירת הסצינות האינטימיות.
גליון 2607 (19 באוגוסט 1987), עמוד 8

שחדרה באותם רגעים למוחי, היתה ביקורי הראשון בגרמניה: הגעתי לפרנקפורט ב־ .1951 הייתי באיזשהו מיבצע, שחייב אותי לשאת נשק על גופי. בתחנת־הר־כבת בפרנקפורט סבבו שוטרים גרמניים. שיחזרתי איך עמדתי אז — יהודי יחיד. בין המון גרמנים — חגור אקדח, במהלך פעולה חשאית, במקום שרק שש שנים קודם־לכן הייתי נשלח, כיהודי, למישרפות״הגזים!
גליון 2697 (10 במאי 1989), עמוד 23

היותם ״ניצולי־שואה״ .בודדים בעולם, מחפשים תמיכה וחום. אמא ואבא דיברו בינם גרמנית (כשדיברו) ,אמא מהונגריה, אבא מפולין — כמה אבסורד שהגשר שחיבר בין שתי שפות, עלומות זו לזו, היה דווקא הגרמנית. … פעם שמעתי בחדרי־חדרים מין סיפור מעורפל על גרמנים המגיעים לחצר ביתו של אבא, מוציאים את כל המישפחה לרחבת־ למעשה הנקניק הטוב באמת היה פיק, ולא הרץ הידוע . … כמה קינאתי בחברי־ילדות שהיו להם הורים בעלי מורשת פלמ״ח וקומזיצים! אצלנו דיברו גרמנית, ואמא כתבה בשגי־
גליון 2707 (19 ביולי 1989), עמוד 21

פון־קאראייאן, ילד־פלא מוסיקאי (שהופיע בקונצרט פסנתר בגיל חמש) קנה את עולמו כמנצח, נחשב שחצן וקפדן, ועובדת היותו המנצח הרשמי של הרייך הגרמני בימי היטלר, לא הוסיפה לו ב־ 45 השנים האחרונות (כולל חרם על כל הופעותיו המוקלטות בארץ) .הוא נישא שלוש פעמים והשאיר מאחריו אלמנה בת ,40 דוגמנית צרפתיה ואם ליטא, גרמניה נפטר בתל־אביב, בגיל ,84 שמואל רודנסקי, מבכירי שחקני ישראל. רודנסקי, יליד ליטא ובעלה של שחקנית התיאטרון ניורה שיין, הופי-ע כבר לפני 60 שנה באחד התיאטרונים הראשונים של ארץ־ישראל הקטנה, התיאטרון הארצישראלי ובקזמקן ובהנוטאטא הסאטיריים, אך משהגיע, לפני 40 שנה, להביסה, החל מסע־הצלחותיו הבלתי־פוסק (מאזתלו עד מירהליה אפרת) שגולת־הכותרת שלו היה תפקידו בטוביה החולב בכנר על הגג, עימו גם קצר תהילה במסע־הופעות ממושך בגרמניה.
גליון 2704 (28 ביוני 1989), עמוד 48

אפשר לזרוק ישר לואדי. אבל מה עושים עם גרמניה מעל הכל ויהודי ״על הסכיך הפרופ׳־ מנחם שטרן ז״ל נרצח בדקירות־סכין בעמק המצלבה בלב הבירה. לא מזמן, בירושלים המיזרחית נראו צליינים גרמנים צוהלים, שחגגו את יום ההולדת ה־ססז של אדולף היטלר. בין שירי הנוסטלגיה היו ״בתחנת־הרכבת של ירושלים אפשר לראות יהודים״ ,ו״כאשר דם יהודי ניתז מן הסכין״. מה רוצים מהגרמנים שכה מתגעגעים למראות יהודים עולים לרכבות?
גליון 1098 (15 באוקטובר 1958), עמוד 19

נץ) ויניצקי ומצא כי פרת :״מי כמוך יודע כי הזמן הוא כסף״ נאצים לשלטון: אחרי ההפגנות שערכו הבגימטריא שוות המלים ״זרוק אותו לכל. . .תשובה־כהלכה אחרת היתר, לעתונאי נאצים נגד סרטו הידידות, עזב פאבסט את בים ( )858 לפסוק ״הנם תיאטרון לאומי״ הספורט נחמיה כך אכרהם. נחמיה, שגרמניה בשנת ,1933 חי במשך שש שנים 858 מעמד מיוחד בטכס היובל של היה מנחה בתכנית קול ישראל, האזרח רוצה בארצות־הברית. … הציע נחמיה :״אולי באמת שיצר את הסרט האנטי־נאצי הגרמני הראאת ידי רובינא, ניגשה היא ונשקה על נחסל כמה מתקנים אחרי שיחיא שון: ימיו האחרונים של היטלר בתפלחיה בחגיגה שערכו חברי הבינות אלשייך, הרב התימני מחוסר־ר,עבודה, ש קיד הראשי בסרט נתן החכם ישחק, לפי אחרי הטכס, ממנה הוצאו כל העתונאים, נבחר כסגן חתן התנ״ך הישראלי, התקבל התוכנית, השחקן היהודי ארנסט דויטש. … אולם מכשול אחד חמת העולם חבר חוג ידידי הבימה בברלין ריקודים מודרניים בנוסח מרתה גרד,אם עשוי למנוע מיחיא לקבל את העבודה ה ...התפקיד הנשי בנ תן החכם הוצע לחיה מקרה משעשע אירע לאחרונה לאריה חדשה: ראש הממשלה פקד להכניסו למש הררית, וטופס מיוחד של המחזה, שהוא כיום אילן, המזכיר הראשון של משלחת יש רד ראש הממשלה כדי שהרב יהיר, בקרבתו אחד ממחזות הקופה המוצלחים ביותר בראל באו״ם, שנבחר לשמש כמדווח של ובשעות הפנאי יוכל להחליף עמו דברי גרמניה, נשלח אליה בדואר אויר. אולם אין ועדת האו״ם לשטחי נאמנות כלפי העצרת תורה.
גליון 1141 (12 באוגוסט 1959), עמוד 12

השוער המחונן, שיצא את הארץ לפני חודשים מספר כדי ללמוד בבית־הספר למאמני כדורגל שבקלן, לא היה זוכה בתואר עבור התנהגות ספורטאית למופת. להיפך. הוא הועף מבית־הספר הגרמני הגבוה, עוד לפני שסיים את הסמסטר הראשון. … הסביר הוא ב מכתב :״אני רוצה להמשיך לשחק בגרמניה כדורגל, כדי לא לאבד את הכושר הגופני, ונוסף לזה כדי להתפרנס.״ הוא הבטיח לתת כל התחיבות לחזור ולשחק בר,פועל כפר־סבא, עם סיום הקורם. … בשבוע סיום המשחקים יצא לקלן. עוד לפניו הוטס בדואר אויר לגרמניה דו״ח מפורט על התנהגותו. הגרמנים בקשו הבהרה נוספת.
גליון 838 (12 בנובמבר 1953), עמוד 13

יליד רוסיה, שגדל בחצי־האי קרים (בו כתב טרגדיה רוסית שגיבורה היה יהודה המכבי), השתלם באוניברסיטות גרמניות בתרבות המזרח הקדום ועקד, ארצה בגיל 23 ישר לחפירות ארכיאולוגיות ולהוראה באו־ניברסיטה, סיגל לעצמו יכולת־עבודה רבה, כושר אירגון למעלר, מבינוני וידידות אישית הדוקר עם חשובי הפקידים והמרצים באוניברסיטה. … הצטמצמה הברירה לשניים: האחד היה סגן הנשיא האקסקו־טיבי של האוניברסיטה זה 18 שנה, יוצא־גרמניה, ד״ר ](לכלכלה ומדעי־החברד ).דוד וורנר סנטור, לשעבר חבר הנהלת הסוכנות, איש הג׳וינט באירופה ונושא משרה מנהלתית גבוהה במפעל הסעד של יהודי גרמניה הטרום־היטלרית, סנפטר החודש בעת מסע לימודים בארצות־הברית.
גליון 2418 (4 בינואר 1984), עמוד 62

באותה תקופה פתחתי את חשבונות בר־המיצווה שהיו לי בבנק. סיפרתי להורי שאני נוסעת לגרמניה כדי ללמוד ספרות. קניתי כרטיס פתוח לשנה, והגעתי לברלין. … אנשים קצת יוצאי־דופן׳ חברתה, טלי גורבה, הנשואה לגרמני מברלין, בשם מישאל, מתערבת בשיחה. … אחרי הכל אני רוצה שהילדות שלי תהיינה כאן ולא תעבורנה שואה נוספת כמו בגרמניה, וזה מה שחשוב בעצם. העולם הזה 2918
גליון 2428 (14 במרץ 1984), עמוד 25

אך בטווח הארוך, בריטניה הדמוקרטית, בהנהגת איש כמו וינסטון צ׳רצ׳יל, היתה יעילה יותר מאשר גרמניה הפאשיסטית, בהנהגת מנהיג בלעדי כמו אדולף היטלר. לא גרמניה היעילה ייצרה את הפצצה האטומית, אלא ארצות־הברית החופשית, על מדעניה החופשיים. … עצם קיומו של דיון זה, שבו הושמעו הריעות מכל הצדדים, היה סימן מעודד לכך. דא כדאי דרמות אבי, שהיה בגרמניה בנקאי ואיש־כספים, לימד אותי בגיל רך וכתוצאה מכך: חוכמת־חיים פשוטה, האומרת לך לנהוג כך או אחרת בחיי היום־יום שלך, שובתת כאשר אתה מטפל בעם אחר.
גליון 2462 (7 בנובמבר 1984), עמוד 47

הם ענו לי והזמינו אותי לבוא ולעבוד אצלם. כבר שנתיים שאני משחק ומביים בגרמניה ובאוסטריה. הקמתי בקלן סדנה לשחקנים צעירים. … נעים לי שהם מדברים כל הזמן עברית, שזו השפה שלי, שאני מכיר בה ומרגיש בה כל ניב וכל רחש. בגרמניה זה אחרת. אני לא שונא אותם.,רק מסתייג מהם. … התרבות היא נחלתם של אולי 195!,מתושבי גרמניה. אני לא יודע אם כאן זה שונה, אבל כאן זה שלי.
גליון 2573 (24 בדצמבר 1986), עמוד 21

כשסגרתי את הדלת, הוציא מכיסו כדור של רובה־צלפים גרמני, והניח אותו על שולחני. ״כדור זה נועד לך,״ אמר. … זה מזכיר לי סיפור ששמעתי פעם מפי שר גרמני. הוא סיפר לי שממשלת־גרמניה ערכה בשעתו קבלת־פנים מפוארת למיש־לחת מיסחרית רומנית, והזמינה אליה את נציגי כל המדינות הקומוניסטיות. היחס המיוחד לרומנים הרגיז את הנציג הצ׳כי, וזה אמר לשר הגרמני :״אתה יודע מה ההבדל בין רומנים והונגרים?
גליון 2543 (28 במאי 1986), עמוד 30

הסיפור הוא מעין ״סאגה״ מוגחכת של שתי המישפחות העתיקות הללו(מישפחת מיינץ מושכת את קו ייחוסה עד לתקופת יציאת־מצרים) ,והוא מושמע מפיה של ניאשה־ניצה מיינץ־העזתי, בתו של הרמאן מיינץ, אשתו של נתן העזתי ואמו של רז העזתי, הנצר האחרון לשתי השושלות. היא, אגב, גם נכדתה של דריזיל הגרמניה, בתה של נערת דייגים רומנית ובתו המאומצת של בריטי צנום בעל פיאות לחיים צהובות, כתב טיימס הלונדוני. … לתוך פארסה היסטורית־״מיטאפיסית״ זו הטיל איתמר לוי מכל הבא ליד: נער, המפתח אברי־מין נשיים ובני־מישפחתו (המיינצים) רוצחים אותו: פרופסור גרמני שגילה מיתולוגיה בלתי־קיימת ונאלץ, מחמת הפגיעה בשמו הטוב המדעי, לנטוש את מולדתו ואת מוסדותיה האקדמיים; אשה צעירה המטילה עצמה אל תוך הים השחור בעת מסע בספינה לארץ־ישראל ושמא היא מוטלת אל תוכו בסיועו של בעלה (הוא זליג מיינץ); אשת מידבר פראית ואיומה, שגדולי הגיבורים חוששים מפני ההתייחדות עימה במערתה; מזימה ערמומית לגזול מאת יהודי גרמניה הנרדפים את אוצרות האמנות היהודית שלהם(בטענת מירמה, שכתמורה יקבלו היתרי כניסה לארץ־ישראל המנדטורית) וכו׳ וכו׳. … הוא אף אינו שואל את עצמו מניין נטלה המישפחה את שמה, אם אומנם, כתיאורו, היא עברה היישר מרומי בכיוון ״מיזרחה, מיזרחה, מעבר למישורים הרחוקים, עד לשפת הים השחור״ ועמ׳ .)12 מהיכן לה, ליהורת ״ראקית״ מקורית זו, שם גרמני? באותה מידה מתכחש לוי לתוכן ההיסטורי של השם נתן העזתי.
גליון 2401 (4 בספטמבר 1983), עמוד 87

ציונים מיוחדים הוענקו: ליוסאקו מאצודה, השחקן היפאני על הופעתו במישחק הקאזוקו; לשחקנית — זיגפריד זיכלרפילד מגרמניה בללא גבולות, ולצלם השוויצי, יוזנו ריפל ביוגו ריפל בההקלה. … גודאר, החיים הם כמו רו מן של אלן רנה, אהבה בגרמניה של אנדג׳י ואידה, וכן סרטים חדשים ביותר של אלכסנדר קלונה, ז׳יל קארל, איצ׳קאווה, לואי מאל, וראול רואז. … האשה הבוערת היצאנית המכובדת (בריחודה, תל״אביב גרמניה) -אין צורך להיבהל או להתפתות גוכח השם העברי של הסרט, שנו עד, כנראה, ל מ שוך אתת שו מ ת לב ס של חו ב בי הפורנו• אמנ ס העלילה מצדי ק ה בהחלט א ת השס הזה, *141441010 *01 4 4 4 קורי המ השם 1ם אול 1ע מד מכובד, 14מ ת4מ אגי על י 4ר בה *0ב דו 01מ שכן של הסרס.
גליון 2624 (16 בדצמבר 1987), עמוד 15

בינו ובין אבי התפתחו מיד יחסי־ידידות. שניהם היו ילידי גרמניה, בני תרבות אחת ודור אחד. כעבור כמה ימים התגלה אצל אבי נמק(גאנגרנה, בלעז) .זהו זיהום קשה של פצע. … זהו ניצחון גדול של אמא רוסיה על מארקס ואנגלס ושאר הגרמנים, שכפו על רוסיה משהו זר ומוזר. איליה איליץ׳ אובלומוב, גיבור הספר הקלאסי של איוואן גונצ׳ארוב, שנכתב באמצע המאה שעברה, הוא סמל הבטלנות. … ברור כי בעיני יוצריו, אובלומוב הוא האדם האמיתי, החכם, בעל־הרגש, בעל הלב והנשמה, רוסי שברוסי. ואילו חברו הגרמני־למחצה, אנדריי איוואנוביץ שטולץ, מוצג כקאריקטורה.
גליון 2685 (15 בפברואר 1989), עמוד 17

כזה היה, לאחר מכן, ארנולד טוינבי, יורשו האנגלו־סכסי האופטימי של הגרמני הקודר הזה. כזה היה סטיוון ראנסימן, ההיסטוריון של מסעי־הצלב. … באמצע מילחמת־העולם השניה פירסם ברבים תוכנית שבה הציע להרוס את התעשייה הגרמנית אחרי המילחמה ולהפוך את גרמניה לארץ חקלאית, כפי שהיתה בימי־הביניים. … היא עזרה לא רק לשפוך שמן על מדורת האנטי־שמיות, אלא גם לחשל את רצונם של הגרמנים להילחם ער הסוף. אני שמח שהזדמן לי להכיר את ברברה טוכמן אישית.
גליון 2675 (7 בדצמבר 1988), עמוד 11

מדוע מיהרו כל־כך הוריי להגיע לחיפה? כרוב היהודים שבאו מגרמניה, האמין אבי כי חיפה היא ״עיר העתיד״ .חיפה היתה מושכת. … אך הדר־הכרמל מכוער ממש, העיר התחתית איבדה את אופייה המיוחד, המושבה הגרמנית הנהדרת הולכת ומאבדת את אופייה גם היא. … ער היום אני מסוגל להבחין בצעירות חיפאיות( .משום־מה היה לחיפאיות־לשעבר, שעברו לתל־אביב, ייצוג בולט ביותר בתחרויות־היופי למיניהן ).יש אומרים כי האופי החיפאי המיוחד הושפע על־ירי הריכוז הגדול של עולים מגרמניה שהשתכנו בחיפה, בייחוד על ההר. הגרמנים נמשכו על־ידי הטכ ניון, שהיה תמיד מרכז העיר היהודית, ועל״ידי הריכוז התעשייתי במיפרץ.
גליון 757 (29 באפריל 1952), עמוד 16

ככור שיטרית מיטה שפירא יוסר שפרינצק משה שרת > pדום יוסף דוד שאלתיאל ( pדניאל אוסטר ישראל הוכרזה מספר שנים הצהרת בזל, שתבעה הקמת יהודית : .2אחד מהארבעה לא חתם על העצמאות : דוד כן־גוריון ד״ר חיים וייצמן הרצל ורדי משה שפירא .33 רק אחת הערים ישראל ביום עצמאותה 1948 נמצאו כחות נצרת לוד עכו מגדל־אשקלון חיפה רמת־גן קריית ענכים .4מספר יהודי ישראל ב־ 14 למאי 1948 650 אלף מיליון 963 אלף הצי מיליון .5המדינה הראשונה שהכירה בישראל : הלכנץ פאראגואי ברית-המועצות ארצות־הכרית .6מושלה הצבאי של ירושלים ביום הכרזת המדינה : (א) שלמה זלמן שרגאי הקמת המדינה נכנסו לארץ מאות עולים : (א) 700 אלף י) מיליון 350 אלף מיליון ו 100-אלף יק אחד הקצינים לא היה מפקדו של חיל האויר לישראל : אלוף אלוף אלוף אלוף עמרא הרן אהרן רמז משה צדוק היי -לסקוכ שלמה שמיר .11 מטרת מלווה בארצות־הברית : העצמאות הנמכר (א) מיליארד לירות ( p 500 מיליון דולר >ג< אלפיים מיליון לירות } p 150 מיליון דולר .12 מגלות זו נקבץ מספר העולים הרב ביותר : תימן עיראק גרמניה אוסטרליה . 13 אחד השרים שלא היה חקלאות ישראלי : מימיו שר אהרן ציזלינג פנחס לכדו לוי אשכול ד״ר יוסף כורג .14 מספר רבי־האלופים של צבא ההגנה לישראל : (א) 13 >ג) 25 .15 צבע שאינו מופיע בדגל הלאומי : אדום זהום לכן כחול
גליון 1678 (26 באוקטובר 1969), עמוד 43

נמצאת שחקנית הקולנוע האמריקאית אז ד רי ה פ כו רן, הנשואה מזה כשנה לפסיכולוג האיטלקי אנדריאה דוטי. מונה לשגריר ישראל בגרמניה המערבית, מי ששימש לאחרונה כסגן מנכ״ל לענייני הסברה במשרד החוץ — א לי שי ב בן ־ חו רין. תוקף המינוי יחול בתחילת השנה הבאה והוא במקום אשר (״ארתורהיפה״) בן־ נתן, שביקש לסיים את תפקידו, אחרי ארבע שנות שרות בגרמניה. מונה. לראש המחלקה ל־אירגון שרותים רפואיים באירגון הבריאות העולמי, שמושבו הקבוע ב ג׳נבה, סמכ״ל משרד הבריאות בירושלים וראש יחידת ה־תיכנון של בתי־החולים הממשלתיים — ד״ר י הו שעכ הן.



