חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 3,501 עד 3,525)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2156 (27 בדצמבר 1978), עמוד 19

י יבאיס, מתי והיכן ו דברי הגבר : מי האיש שאמר את הדברים ה ״כפירוש כן, אני שונא את היהודים!״ • ״כדי שהמדינה תישאר גרמנית, עלינו להגביל את מיספר היהודים בה. … חוששני שהקורא ישיב, כי הגבר שאמר דברים אלה חי בגרמניה בשנות ה־30׳ ,ושהיה אחד מראשי המיפלגה הנאציונל־סוציאליסטית. … אומנם, יש לתקן כמה טעויות שהשתרבבו בתעתיק דלעיל. בכל מקום שכתוב ״גרמנים״ יש לרשום ״יהו דים״ ,ובכל מקום שכתוב ״יהודים״ ,יש לרשום ״ערבים״.
גליון 2075 (8 ביוני 1977), עמוד 10

ואם הוא יעשה לי משהו, האם אני יכול להגיד ״חרטא מרתא זרתא דרתא״ (מארמית, בתירגום חופ-שי ״שקר וכזב, נוד ותרועה״ ,גאולה תתלהב מהארמית), האם אתם חושבים שהוא יעשה לי משהו י ועוד אני שואל את״ הקורא החושש לגורל הדמוקרטיה: נאמר שלא יסלחו לי, ואקבל קנס על זה שלא הייתי מצחיק, האם בהכרח אהיה בין עשרת־אלפים המובטלים ״בצודה מתונה״ של ארליך, כך שלא זהו העתק של מיכתב ששלחתי לנשיא המדינה : את האינפורמציה קיבלנו ישירות מאנשי מיישרד-ד,תיירות הישראלי בגרמניה. המישרד הדפיס והפיץ חוברת מהודרת בטכניקולור, במאמץ רציני להגביר את זרם התיירות מגרמניה לישראל. … לטובתה של ארץ־הקודש, נסו לבלום את האלימות, הליכלוך וזיהום־האוויר ב־חופיכם פריץ פרידלנדר, ברלין, גרמניה • מיכתב זה הגיע למערכת כתוב בשפה האנגלית.
גליון 2086 (24 באוגוסט 1977), עמוד 52

והתנחמתי בניסיון לדמיין את ברטוילט ברכט פוט־ ,לד״ר פאול ייסף גבלס ומבקשו ״לסלק את המקקים ואת התולעים המשתוללים בהילולה בידורית ואינסופית מתיאטראות גרמניה של שנות ד־30׳ .ולא יסולתי. כל שנותר הוא לצעוק: מונד״בוק סוג־דיבוק אמנות חבירת המכוניות סבאווארית (סטערב־גרמניה) ב־נדוו נוהגת לפנות לציירים, על ־מנת שיעטרו עבוחד, יאת דגמי מכו־ניות־המירוץ שלה.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 111

הוא אף ניסה כוחו בכתיבת וחיה יושב ומקשיב קשב רב לדכרי הסופרים המבוגרים ממנו. מן העלם הזח, שהיה בן התרכות הגרמנית, ביקשי אחי שילמדני את שפת הגרמנים. לא ככל הבחורים נהג העלם חזה. כשהייתי כא אליו לשי עור בגרמנית, חייתי מוצא אותו שרוע עירום על עטנו על הרצפה, וסביבו כל מיני ספרים: מדרשים, שאלות־ותשובות, מסכתות של תלמוד וקבצים של פתגמים ומאמרי חכמה יי ממשיך בנימין ברנר ומספר כיצד מסר עגנון לאחיו כתב־יד : ״פתח יוסף חיים את העיתון ואנחנו ראינו את שם הסיפור, :וחיה העקוב למישור׳. … אונגרפלד בסיפרו במעגלי יצירה :״כשגמר לקרוא את הסי פור, כלי כוכב׳ מאת יהודה בורלא, הניף את כתב־היד בידו וקרא, :צ׳כוב, צ׳כוב עברי ברנר התווה את הקו המנחה של הספרות הארצישראלית ברשימתו ה מפורסמת הדאנר האוץ־ישואלי ואביזריהו, שבה הוא מתאר את הספרות העתידה להתפתח :״השקר השורר פה בכלל בתפיסת ובהכנת החיים, ההתנסחות והזיוף האוכלים פה כל חלקה, גם זו שהיתה יכו לה להיות טובה — כל זה בכוחו להח ניק כל פרחי ז׳אנר אמיתי בעודם באי בם.״״ .כותרת וניסוח שיש בכוחם וב עוצמתם להגדיר את בעיות ומכשלות ה ספרות הישראלית בפרוס שנת . 1980 קבוצת הסופרים שהתגוררה ויצרה ב גבולות נווה־צדק, התפזרה בימי מילחמת העולם־הראשונה. עגנון גלה לכמה שנים לגרמניה, ברנר נרצח, בורלא חי בירושלים — אך אין ספק כי חלום חבית הדיו של ראש־העיר הראשון של תל־אביב, מאיר דיזנגוף, התגשם, ובמקביל לצמיחתה של העיר העברית הראשונה החלה צמיחתה של הספרות העברית בארץ־ ישראל.
גליון 2418 (4 בינואר 1984), עמוד 64

״ אלה הם כדורידני גומרסבאך(בשמה המלא: קבוצת ההתעמלות גומרסבאך) ,קבוצת הכדוריד הטובה בעולם, ולא רק בזכות גביע העולם . 1982 קדמו לכך, .ב־ 17 השנים האחרונות 11 ,פעמים אלופת גרמניה ו־ 7פעמים אלופת אירופה. לחם טרי. היה זה לפני 17 שנה כאשר האנסי שמידט, אז בן 20 וחבר קבוצת הכדוריד הרומנית שטינצה בוקרסט, שבאה לשחק • בגרמניה, נזכר כי בעצם הוא ממוצא גרמני וזאת ההזדמנות לחיות במולדת אבותיו.
גליון 2331 (5 במאי 1982), עמוד 73

.״ מדור מצולם מיוחד הוקדש לחגיגות יום־העצמאות, תחת הכותרת ״המיצעד התשיעי /עורך השבועון המשיר בפירסום סידרת מאמריו ,״אירופה 1957״ ,ותחת הכותרת ״אין זמן לילדים״ הביא את המשך סיקורו של הרפובליקה המערב־גרמנית. מדור הקולנוע סיקר את הסרט ״כופר נפש׳ ,בכיכובה של השחקנית קים נוכק, בעוד מדור הספורט הביא, תחת הכותרת ״שלושה שערי ניצחון״ ,את סיפור ניצחונה של נבחרת הכדורגל של צה״ל על נבחרת הצבא הצרפתי. … בתחנה נקלט במקרה שידור של תחנת חובבים בבולגריה׳ אשר ביקשה לסייע במציאת תרופה מסויימת, הנמצאת רק במערב-גרמניה. אריה קרגר, איש הקשר שהפעיל את התחנה, הזדרז מצידו להתקשר עם קצין צבא אמריקאי המוצב בגרמניה, שמצא את התרופה ושלחה לתעודתה באמצעות ועדת הצלב האדום הבינלאומי אגודת כתכי העיתונות באו״ם הח ליט לגנות את כתב היומון חרות בישראל, על ששאל בשבוע האחרון את מזכיר האו״ם, דאג האמרשלד, בקשר לדיוניו עם ראש־ממשלת מצרים, גמאל עבד אל- נאצר, שאלה בנוסח זה :״כיצד אפשר לעשות הסכם ג׳נטלמני עם אדם שאיננו ג׳טלמן?
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 11

באירופה מוכת המיתון הכלכלי הכל אפשרי, כמו למשל מכוגית רוסית חדשה ג ־ 1888 דולר, מחצית המחיר של מכונית בגודל דומה מתוצרת מיפעל גרמני או צרפתי/0 .י<31 מכלל המכוניות שנמכרו בבלגיה השיגעון האחרון ביבוא אישי של ישראלים החוזרים ממסע בחו״ל, בעיקר ב־ארצות־הברית, הוא טלפון אלחוטי לבית. … לאחרונה התברר, שהזמנות של מיזרוד גרמניה לאלפי מכוניות לאדה לא בוצעו, בשל הצורך להעביר את המשלוחים למדינות מערב אירופה. הגרמנים במיזרח כועסים, אך גם במערב איש אינו מרוצה, להוציא את רוכשי המכוניות הרוסיות, בחצי מחיר.
גליון 2442 (20 ביוני 1984), עמוד 43

ערבי טוב, הוא סיפור בגוץ* ראשון של ערבי־יהודי, פרי אהבתם של אב ערבי ואם יהודיה ממוצא גרמני, שהגיח לאוויר העולם בשנת .1950 הגיבור־המספר פותח בהרפתקותיו בקפה כסית, בבגרותו, וחוזר בתיאוריו לאחור, עד רוזנצווייג, והשניים מביאים, כאמור, לאוויר העולם את יוסף שרארה, שאהבתו נחלקת בין דינה היהודיה ובין ליילה הערביה. … מחבר קניוק מלבן אדו ם ב מידבר מילחמת־העולם הראשונה, שבה הוא פוגש בפרנץ רוזנצווייג** ,סבו של הגיבור־המספר. • יוסף שרארה -ערבי טו ב; הוצאת כנרת; 152 עמודי ם(כריכ ה קשת). ** שנה מעט מחבר ערב* טוב, במתכוון או שלא במ תכוון, כא שר העניק ל סב א ת השם פרנץ רוזנצווייג, אחד מגדולי הוני-הדיעות של יהדות גרמניה בראשית המאה ה ,20-מחבר הספר בובב הגאולה ומתרגם חתניך לגרמנית בתרגום מודרני בשותפות עם פרופי מרטין בו בר.
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 69

נפטר בשיקאגו, בגיל ,82 הגנראל יוליום קליין, מפקד ותיקי המילחמה היהודיים בארצות־הברית (איגוד חיילים משוחררים) .קליין, עיתונאי במיקצועו, היה האיש שאירגן את הפגישה הראשונה בין׳קאנצלר גרמניה, קונראד אדנאוור לראש ממשלת־ישראל, דויד בן־גוריון, שבעיקבותיה נחתם הסכם־השילומים של גרמניה לישראל ולקורבנות הנאצים. * הי הזה דויד בך מריון, שר־הביטחון הראשון, ש ה בי עאתה מי שאלה בי ביום מן הי מי ם י הי ה בצה״ל, רמטב״ל תימני״ .ביו ם משר תי ם בצה״ל שלושה ק צי ני ם -אלו פי ם מן העדהה תי מני ת: אלו ף דוי ד מי מון.
גליון 2478 (27 בפברואר 1985), עמוד 20

בשלב ראשון הבאנו לכאן עיתונאי־תיירות מגרמניה ומאוסטריה. ערכנו למענם תוכנית בת חמישה שבועות של הרצאות והסברים. … לגבי מלון ספורט -נכון שאני נמצא במשא־ומתן עם מישפחת דוניץ, שאחד מבניה ישראלי והשני גרמני, אבל עדיין לא חתמתי. • מה קרה למלון ״ספורט״? … אירגנו סירטי־פירסומת וספוטים על אילת. בגרמניה רכשנו חמישה עמודי־צבע במאגזין הטלוויזיה, שיש לו התפוצה הגדולה ביותר.
גליון 2320 (17 בפברואר 1982), עמוד 37

מגן־דויד זה התרחב, שינה את דמותו והפך לשני חוטים צהובים, כימעט לקורי-עכביש• החוטים הקיפו את המפה. י3 6 - מה זה? סרט גרמני מימי הרייך השלישי? הפרוטוקולים של זיקני ציון, בצבעים חיים? … זה היה ב־ .1906 נוכל קשיש בשם וילהלם פויגט, שנשלח לכלא בעוון מירמה וזיוף, שוחרר וחיפש עבודה. אבל בגרמניה הקיסרית של אז אי-אפשר היה להתקבל לעבודה בלי דרכון. … ואז פרץ הקיסר בכבודו ובעצמו בצחוק מלכותי. פרשה זו נרשמה בתולדות גרמניה. נכתבו עליה ספרים, היא הונצחה בכמה סרטים טובים.
גליון 2299 (23 בספטמבר 1981), עמוד 67

וולטש, עיתונאי בעל־שם בעיתון הציו ני המרכזי של יהודי גרמניה בתקופה שבין שתי מילחמות־העולם, היודישא רונד־שאו (הוא היה עורכו האחרון) ,הצליח להימלט טרם פרוץ המילחמה־העולמית השנייה לארץ־ישראל. … הוא מגיע לפרק שריפת ספרים בכיכר האופרה (שריפת הספרים בגרמניה שנערכה ב־ 10 במאי 1933 והיוותה סמל מו חשי למאבק הנאציזם בתרבות־המערבית). … מהסיפרות היהודית של אמריקה, שנמ צאת כיום בשיאה, עובר מלטש, אל עליית הסיפרות והתרבות היהודים בגרמניה הטרום־מימארית, החל במשורר דו ־ דולף בורב אר ט, ועד לתיאודור לסינג (שנרצח בידי קלגסים נאציים במארינבאד ב־ .)1933 תחת הכותרת סופר יהודי בסביבה קוסמופוליטית, הוא בוחן דמויות יהודיות שהטביעו את רישומן בתרבות המערבית כאיטאלו ס כ כו (א תורו שמיץ) ,פראנץ סופר רות היגרו לארץ־ישראל הנמשלת .
גליון 2405 (5 באוקטובר 1983), עמוד 62

נפטר בגיל ,81 בבריסל, ליאוסולד השלישי, המלך הרביעי של הבלגים י, אשר סירב לגלות מארצו כאשר היא נכבשה על־ידי הגרמנים בימי מילחמת העולם השנייה(בניגוד לאביו, אלברט הראשון, אשר גלה עם לעיר״הנמל הצרפתית ממשלתו לה־האבר, כאשר הגרמנים כבשו את ארצו ב־ .)1914 ליאופולד, שנפגש עם אדולף היטלר, הודח ב־ 1951 מכיסאו, לטובת בנו בודואין, בעוון שיתוף- פעולה עם הנאצים. … כעבור שבע שנים, בעת היותו נתון במעצר מינהלי בגרמניה. , נשא לאשה בלגית מפשוטות־העם, דבר שהיווה סיבה נוספת להדחתו … היא היתר, ל מ לו כהברא שו ת נ סי ך גרמני, ש>סד א ת שול שתו תחתהשם לי או פו ל ד הרא שון.
גליון 2376 (13 במרץ 1983), עמוד 28

איזו מדינת-מופת מערבית היא זו, הבנויה על גזע לבן וטולט טל אטכנזים, הנהנים מפירות עבודתו טל הגזע הנחות טל הטחורים ז ״אני לא רוצה טתהיח פה תרבות מיזרחית איפה אתה חוטב טאתח חי ז פה לא גרמניה טל היינה ואוסטריה טל פרויד, ולא אנגליה טל טייקספיר. … מסקנה אחת, המתבקטת מדבריך, היא לארוז את חמיזוודות ולחזור לפולין ולגרמניה, טם יט תרבות מערבית. או לחלק את הארץ לטחורים וללבנים. … מי טלא מוכן להטתלב במיבנה הדמוגרפי טל המרחב חזה, מי טלא מוכן לקבל תופעות סליליות ופרימיטיביות כמו פרענקים או ערבים, טילך מכאן, כי הוא לא טייך הנח. אמנון דנקנר נולד פה, ולא בגרמניה הנאורה והתרבותית, וכך גם בניהו אחרוני, טנעצר בחטד טל אלימות נגד הפגנת ״טלום עכטיו״ בירוטלים.
גליון 2346 (18 באוגוסט 1982), עמוד 57

היהודי האחרון עשוי להיקרא כפא- רודיה לא מוצלחת על הספרות הגרמנית של אחרי מילחמת־העולם השנייה, סיפרות שאחד מעמודי־התווך שלה הוא הסופר גינטר גראס. קניוק אימץ לעצמו באופן תת־הכרתי את כוח הגרוטסקה של נראם, ללא העוצמה הלשונית שלו• יכולת הסיפור וכושר ההמצאה הספרותי של סופר גרמני זה. הוא בונה את סיפרו על דמויות כפולות ומשולשות (שהן דמות אחת) ,קישרי מישפחה לא טבעיים ועלילה שהמאורעות בה אינל בסדר רץ (שימוש אופייני לנטולי כישרון ספרותי, המנסים לכסות בעזרתו על חוסר־כישרונם, בדומה לצבעי־בדים ו־קשקשנים למיניהם המכנים עצמם ציירים). … זו כנראה הסיבה, שגיבורו המוליך של קניוק הוא בועז (כינוי לבני המושבות הוותיקות — כפי שיורם הוא כינוי לילדי השכונות הסולידיות והבורגניות של ה ערים) בנהייתו בדרכיו של גינטר גראס, מוליד קניוק את הקוראים שלא נשרו במהלך קריאת 50 עמודי הספר הראשונים אל מועדון הלטאות הכחולות, שהוא גירסה קניוקית למרתף הבצל של גראס בסיפרו תוף הפח. אותו מרתף, שיושביו, תושבי גרמניה החדשה, מקלפים את הבצלים ומזילים דמעות.
גליון 2348 (1 בספטמבר 1982), עמוד 8

צף גם על גלי צה־ ל הווה ,ן סרט ״מפיסטו״ ,שתיאר את המעבר מן הדמו י 1קרטיד. אל הדיקטטורה בגרמניה של שנות ה־,30 העמיד במרכזו אדם פשוט, נורמלי, בלתי־פוליטי, שחקן שלא רצה אלא למלא את תפקידו על הבמה. … המהפיכה המתחוללת סכיכו — מהפיכה העתידה להכיא אסץ על העולם ועל גרמניה — אינה מעניינת אותו. ר191 גרוע, לא כן בישראל כבר נולדה, כאילו מעצמה, המילה המתאימה: התקרנפות. … איני יודע אם היתד, לרוסים מילה לתהליך זה. לגרמנים היתה מילה ארוכה מאוד ;> 70 :ד 1־ 1^£ז ,£1011$0 £ £ שפירושו: חיבור כל המכשירים לזרם אחיד.
גליון 2567 (12 בנובמבר 1986), עמוד 32

המיליונר משה חכמ י ר!צ נישואיו לכוכבת־הסקס הגרמנית ך• בלונדית היפהפיה עוררה 1 1תשומת־לב רבה בנמל־התעופה נתב״ג. חלק מהנוסעים זיהה אותה, והיו כאלה שניגשו אליה כדי לקבל אוטו־גרף. סיביל ראוך, שחקנית הקולנוע הגרמנית, הגיעה לישראל לביקור של ימים אחדים, כדי לפגוש את ידידה, משה חכמי. … כמה מהתמונות אף הופיעו בעיתונים הגרמניים. מיום חזרתה לגרמניה משוחחים
גליון 2493 (12 ביוני 1985), עמוד 41

מה שעזר מאור במשחק־הנצחון על המארחת, מערב־גרמניה ( .)88:94 בו קלע ג׳מציי 42 נקודות. … אני חושב שהיה איזה שהוא פיספוס באליפות הזו. אם ניצחנו את הגרמנים ושיחקנו שווה בשווה נגד השאר, אז פיספסנו משהו. … אנשים לא זוכרים אולי, אבל בטורניר הקדם־אולימפי ניצחנו קבוצה, שאם היינו מנצחים הפעם היינו עולים לשחק על מקומות אחד עד ארבעה. ניצחנו את בולגריה, הולנד וגרמניה. לכן צריכים לעלות לרגל למאמן, אריה מליניאק, ולבקש סליחה, כי אז תלו אותו בכיכו״העיר בעקבות הכשלון.
גליון 2553 (6 באוגוסט 1986), עמוד 15

העדפנו להיכנע. חשבנו שנוכל לברוח. לגרמנים היו כל־כך הרבה שבויים רוסיים — אלפים! … אני הייתי ממיזרח־אוקראינה. אז שלחו אותי להויאלברג בגרמניה. שם היו אוקראינים־מיזרחיים. האנשים שם היו מהפכנים. … כדי להיל- חם בברית־המועצות במיסגרת ה־וורמאכט הגרמני. אחרי המילחמה הוסגר על-ידי האמ רי ק אי ם לסובי ייטים, נשפט והוצא-ילהורג כמג
גליון 2502 (14 באוגוסט 1985), עמוד 30

י אינני מצפה שדדה יבין, רוזנפלד וחבריהם יבינו זאת. הם יבולים סימפאטי, הגר בהמבורג הגרמנית, שבה הוא מנהל פיצריות ועוד עסקים. … אלא שאז הגיעה, יום אחד, במפתיע, אשתו של לוי מגרמניה ומצאה את בעלה יחד עם מירה. האשה החוקית דרשה מלוי להחליט במי מהן הוא בוחר. … זה לא הרתיע את סירה. היא החלה מטלפנת ללוי לגרמניה בשיחות־גו־ביינא, מספרת לו כי נמאס לה מן הארץ וכי ברצונה לבוא עם בנה לגרמניה.
גליון 1585 (17 בינואר 1968), עמוד 27

מי שכן שבע־רצון מן העיסוק שלו זה שגריר גרמניה בארץ, הד״ר רו ל ף פאול ס. למעשה הוא כל בך שבע־רצון עד שהוא הודה כי הוא מעשן עכשיו הרבה פחות סיגריות מאשר נוהג היה לעשות כאשר רק הגיע ארצה @ .רק שלא כל שגריר שומר כל כך על העצבים של עצמו. … למרות המצוקה המצרית השוטפת לא התבייש סברי והשקיע בחווילה שלו איזה שלושת רבעי מיליון לירות 6 .לא שחווילה מבטיחה חיים טובים. קורט גיאורג קיזינגר, הקאנצלר של גרמניה, אוהב את הג׳וב שלו, אבל לא את חווילת־השרד שנתנו לו בבון.
גליון 2623 (9 בדצמבר 1987), עמוד 3

בין 225 יהודי טירול היו פקידי־רכבת ובעלי כל־בו! אבי המנוח היה נהג־קטר בצפון־גרמניה של לפני השואה, ובין 600 אלף יהודי גרמניה של אותן שנים היו לא רק בעלי־הון ומדענים, פקידי־רכבת ובעלי כל־בו, אלא גם איכרים ובעלי־מלאכה ואפילו כייסים ופורצי־כספות ידועים לשימצה, והפלא ופלא, אפילו גנרל בחיל־הפרשים (אחד וולטר פון־מוסנח.


