נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה
גליון 2256, 26 בנובמבר 1980, עמוד 58
• מנהיגים שעיצבו את פני המאה (.)0.30 הפעם מובא בסידרד, זו, המשודרת בינתיים עד ליצירת המת כונת החדשה של מבט שני, דיוקנו של קונראד אדנאואר, הקנצלר הגרמני הראשון לאחר נפילת גרמניה הנאצית. הקנצ לר, שקבע את הדפוסים לתשלום הפיצויים למדינת־ישראל, עיצב גם את הדימוקרטיה הגרמנית במתכונתה הנוכחית. יום רביעי, שעה 4.10 מדוע ה ם מו די ם !
גליון 2254, 12 בנובמבר 1980, עמוד 47
אצבעונ,״ מ״צא עיתורלוים וגומרה מיכאל שיה המו״ל של עיתון- הילדים המצליח ״אצבעוני״ ,מייצא בהצלחה רבה עיתון-ילדים בשפה הגרמנית לגרמניה ולהולנד. העיתון נקרא ״חרגון״, והוא נמכר ב 90-אלף עותקים לחברת״ הפצה גדולה בגרמניה• העיתון נמכר לציבור במחיר של 3.5מרק הגליון. שיר מייצר את העיתון כולו בישראל, ומחזיק כאן צוות של גרמנים, הכותב את העיתון. הצלחת העיתון הביאה אותו עתה לייצר עיתון דומה עבור יוון, ועותק ראשון יישלח בתקופה הקרובה. 2232 היכן המישטרה?
גליון 2265, 28 בינואר 1981, עמוד 8
חיות שכזאת) וזה ייעשה, בעזרת מחשב תוצרת גרמניה, את כל החישובים הנחוצים. נקודת תורפה נוספת בכל הפרשה העגומה הזאת, משמשים אותם חברי מועצת העיריה אשר נעתרו לבקשה הפדגוגית של חלק מתושבי רחוב שארית הפליטה ואכן הסכימו לשינוי השם. חברים אלה, אשר בחלקם שבו ודאי משליחות אלמונית באחת ממשלחות החנופן. לגרמניה, ובחלקם מתוכננים ודאי לנסיעה שכזאת, מבינים את נפש בהמתם. אנו מציעים להם כי בביקור הבא בגרמניה ירכשו באחד מדוכני הספרים, אותם ספרים המעוטרים היטב, ומאויירים לפי מיטב מסורת האיור הגוטית־טבטונית, את הספרות המתארת את כל פרשת השואה כבדייה יהודית״ציונית מתוחכמת.
גליון 2226, 30 באפריל 1980, עמוד 25
ללי־הבדולה המקורי — מוצאי ה־ 9בנובמבר — 1938 היה לילה של נקמה על הריגת דיפלומט גרמני, ארנסט פון־ראט, שנורה בפאריס בידי יהודי פולני צעיר בשם הרשל גרינשפאן. לדברי ראש הגסטאפו, נשרפו באותו לילה 191 בתי־כנסת ברחבי גרמניה, הושמדו 29 חנויות יהודיות גדולות ונהרגו 36 יהודים. … *1,אלה התכונות האופייניות לליל־הבדולח : 1המעשה מבוצע כ״נקמה״ ,כאקט ספונטני-כביכול של ״נשימת־העם הרותחת״ (הביטוי הגרמני המקורי). הוא מבוצע על־ידי ביריונים מאורגגנים וחמושים, שידעו מראש כי שום רע לא יאונה להם, נגד ציבור חסר־אונים וחסר־ישע, שלא יכול היה להתגונן בכל צורה שהיא.
גליון 1828, 13 בספטמבר 1972, עמוד 7
לאן נ על ם דיין בליד־ מינכן * איפה היה שר־הביט־חון משה דיין ביום השלישי שעבר, בשיא פרשת הרצח במינכן? רבים דימו לעצמם כי נסע לגרמניה כדי לנצח על פעולת חילוץ, או לפחות ישב בראש המתדיינים כיצד לשחרר את בני הערובה. … י בקשר למאורעות מינכן הזכיר ח״כ זלמן שובל, שהוא יוצא־גרמניה, אימרד, נושנה :״לבווארים יש כושר- האירגון של האוסטרים, והקסם האישי של הפרוסים ! … את דבריו סיים במילים :״להתראות בהפגנה הבאה.״ פסוקי השבוע • פרופסור יעקב טל- מון, בתגובה על מאמרו של עזר וייצמן בלא תסביכים : ״דבריו של וייצמן מצלצלים כמו הועתקו מילה מילה מ- היינריך טרייטשקה, ההיסטוריון והתיאורטיקן של הלאומנות הגרמנית המרושת הקיצונית.״ חנ״ל על הנ״ל :״השקפתו של מר עזר וייצמן אנאכרוניסטית, מיושנת, ריאק ציונית והרסנית.״ +משה דיין בטלוויזיה ז ״כשעדביי שכם רוצים להפגין, הם משביתים את האוטובוסים שלהם.
גליון 1726, 30 בספטמבר 1970, עמוד 52
נהר באפריקה )251 .הערה לתיזכורת (בלועזית) )254 .שפורפרת שמיעה)256 . מיפעל גרמני לייצור טלוויזיה )260 .אחת ממדינות ארצות־הברית (כ״מ) )262 .ראש ממשלת גרמניה המערבית )264 .שם משפחתי וחלק משמו הפרסי של אחד מגדולי הציירים האימפרסיוניסטיים )266 .שייך להסתדרות )267 .חתול ארמי )268 .תכשיט עגלגל כעין הירח )269 .שם אחד משיריו של ביאליק. … ״הגששים״ חגי פינכקר אחרי שווייץ וגרמניה. את מי הוא פוגש שם, בוקר אחד, אם לא את אליהוא כ א — המנהל הראשון של הטלוויזיה, שחגי הדיח אותו מכהונתו !
גליון 1764, 23 ביוני 1971, עמוד 14
בעקבות מכתב זה הועבר הטיפול בבעיה להנהלת האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, וזו מינתה את הועדה לקשרי־חוץ להכריע בגורלה של המשלחת לגרמניה. ישבו חברי הודעדה וחשבו איך לטהר את השרץ, כדי שהמשלחת לא תראה כפרם לעיתונאים מטעם מפלגת העבודה. … אחיתופר עתומת איד מטהרים שרץ 7 מועדון העיתונאים הצעירים בבון, בירת גרמניה, החליט לארח משלחת של עיתונאים צעירים מישראל. … אבל יהודה הראל, מנהל המחלקה לחינוך חברתי במחלקת החינוך, שהוא גם מזכירו של גוף מוזר הנקרא בשם אגודת הנופש הישראלית, מינה את יורם פרי, דובר מפלגת העבודה, להרכיב את המשלחת, שתזכה בנסיעת חינם לגרמניה. כך קרה, שדובר מפלגת העבודה בחר בעצמו עיתונאים מידידיו למשלחת, כראות השמועה פשטה כאש: אורי זוהר, אריק איינשטיין, ושאר הנערים בחבורה, שוחררו ממעצרם — לאחר התערבותו של מרדכי צרפתי, הלא הוא מנטש הנודע.
גליון 1962, 9 באפריל 1975, עמוד 28
הנאשם לא טען כלל שהוא לא שכב עם הצעירה הגרמניה סביגה בלאומה, שהתלוננה עליו, חילוקי-הדעות היחידים בין המתלוננת לבין הנאשם היו אם הם קיימו מגע מיני בהסכמתה המלאה, או שמא תוך שימוש בכוח מצד ניסן. … כתב־האישום היבש קבע כי ניסן הסיע במכוניתו את בלאומה, תיירת גרמניה בלונדית בת ,21 אחות במיקצועה, בעלת גוף חטוב, מיד־אליהו שבתל־אביב לכיוון סביון, אחרי שביקשה טרמפ. … היא לא התנגדה, ושיתפה פעולה.״ לעשות עוד דברים. האחות מגרמניה היפהפיה הודיעה למישטרד. כי היא רוצה לעזוב את הארץ במהירות רבה ככל ה אפשר.
גליון 1748, 3 במרץ 1971, עמוד 6
אולם הוא לא נגע ליחסים המדיניים בין ישראל ומעצמה זרה׳ אלא ליחסים הפרטיים בין השר אבא אבן ובין אדם שמת לפני 70 שנה — הפילוסוף הגרמני פרידריך ניצשה. הריב בין השר החי והפילוסוף המת מתחיל ללבוש מימדיס בינלאומיים. … לדבריו, יש ליהודים בהיסטוריה שלהם ״מיכרה של כוח־סבל קר ועמידה איתנה במצבים נוראיים.״ ניצשה שיבח את מינהגי־הנישואין של היהודים, ואת יחס־הכבוד של היהודי לאביו ולילדיו, וטוען שבכך עולים היהודים על כל האירופים. הוא בז לגרמנים, וטען שהוא עצמו ממוצא פולני. כל עמי אירופה נראו לו פרימיטיביים בהשוואה ליהודים. … ״ נראה כי כל זה נעלם מעיניו של אבא אבן, כאשר נחפז לכתוב את הפסוק על הפילוסוף הגרמני. התלוצץ השבוע אחד מפקידיו, כשנודע הדבר במסדמנות המשרד :״מה יש?
גליון 1915, 15 במאי 1974, עמוד 26
פתאום מצאנו עצמנו מוקפים בקהל של כמאד, איש. הם שמעו אותנו מדברים גרמנית, ונתקפו אימה. הם פחדו שאנחנו נאצים. … לאקונזב לוסייו (לואי מאל)( ,העולם הזה 1910״כל אחד יכול להיות בגסטאפו״) שומר הלילה (ליליאן קאבאני) ,וצחוק הגורל (אדוארד מולינרו) הם רק דוגמאות אחדות 10 .הימים האחרונים של היטלר (שעורר רוגז רב בפסטיבל קאן בשעה ש עברה) ,עדיין מסתובב ומוצג באירופה, שעה שהפיהרר משתולל, מצחיק את הפריסאים עד־דמעות, כשהוא מספר מה קורה פשחיטלר חוזה בתבוסת ני׳בחרת־הכדורגל של גרמניה. גם מפסטיבל קאן, הנערך השבוע, לא ייעדר סרט על הנאציזם (התסריטאי הוא מישל דראק, כותב- התסריטים של רומן פולנסקי); נראה ש־עולם־הסרטים מעוגן היום היטב במצפון הפוליטי של העולם והוא מנסה בכל דרך אפשרית להחיות מחדש את חוויות המיל- חמה, ולהשפיע על מצפונה החולה של אירופה. … האחר — היחסים שבינדלבינה, ה מגיעים לשיא במעמד בו אונסת הנערה היהודיה את מענה, שהפך למאהבה. ״״ה 0מ 7 1אסרל בינתיים, להצגה בגרמניה ובאיטליה. רישמית, בגלל ה״מיך .׳לדעת הבמאית, נאסרה ההקרנה בגלל לחצן של קבוצות נאציות, המקוות למנוע את גילוי האמת המזוויעה על הבד.
גליון 2036, 8 בספטמבר 1976, עמוד 15
. ׳ 0המיסעדן הישראלי מג־פרד כץ, העושה חיל וזוכה בפירסום רב בגרמניה המע רבית, הגיע לביקור נוסף בישראל, כשהוא מלווה הפעם בצוות של התחנה הראשונה ־של הטלוויזיה הגרמנית, שאינו מש ממנו. מסתבר כי הטלוויזיה הגרמנית החליטה להכין סרט באורך של 25 דקות, המייועד לשידור באחת מתוכניותיה הפופולאריות ביותר ,־שבמרכזו יעמוד סיפור חייו של מנפרד. … כשהחליף את זהותו, יעצה לו קרובת־מיש־פחה :״עליך להימנע משני דברים, שעל-פיהם מזהים הגרמנים את היהודים. אסור לך להגיב במהירות, ואסור לך להשיב על •שאלה בשאלה.״ ׳ 0האמרגן הישראלי לשעבר ומי שמשמש כיום כאמרגן לונדוני, עדי סמל, הגיע לארץ להשתתף בחתונת אחיו נועם סמל שגם הוא אמרגן.
גליון 2016, 20 באפריל 1976, עמוד 45
מאחר ובלתי-ניתן למצות את הנעשה בשירה העולמית, או בסיפרויות מעצמתיות כגושים איכותיים, אביא כמה דוגמות שיריות של משוררים טרכז־אירופיים, כדי לסבר את עין הקורא, בהמחשות של שירה עכשווית, כפי שהיא נוצרת כיום בגרמניה : גינטר גראם /הקרב הימי נושאת־מטוסים אמריקאית וקתדרלה גותית הטביעו בעת ובעונה אחת את רעותה בלב האוקיאנוס. … מקאל /הטווס (קטע) ראיתי שום עוף־חול מתרומם מאפר גרמניה : גם ראיתי טווס שעה שמניפת זנבו בהקה, ראיתיו פורש זנב בתהילה זורחת באור,נגדי של שמים אפורים קופאים ובוהקים ושמעתי את תרועת העורבים וציפורי־הדרור וראיתי להקות עקעקים טובלות בלהבתו הזהובה, כינים מטפסות בכהות מתיד להבתו, ונמלים מפוטמות הניזונות על עיניו. … אנסקי, אותו תירגם ביאליק לעיברית :״חיזרת על כל האשפתות, ליקטת משם שיברי־פולקלור, ועשית מעשה חייט שמצרף, יתור׳ של כל מיני בגדים, כל מיני מטליות, תופר אותן ועושח שמיכת ציבעונין״ • מאמר אותו פירסם רוכרט וולטש בהארץ 26.3אודות הידידות שבין ההוגה היחודי־גרמני ולטר כנג׳מין לבין הקבליסט גרשום שלום, עורר מחדש מתרדמתו את הוויכוח הציבורי על כוונת שירו של ביאליק ״ראיתיכם שוב בקוצר ידכם״ .לטענת וולטש נכתב השיר נגד החסתד, אשר הושמעה בקונגרס הציוני בשנת 1931 כלפי י.ל.
גליון 2202, 14 בנובמבר 1979, עמוד 58
אדונים ומשרתים 8.00 האדסון, שאינו יכול לשרת במילחמה, מבטא את הפטריוטיזם שלו באמצעות שינאה מוגזמת לאוייב (זה מז כיר דמויות מוכרות בארץ) הוא מפיץ סיפורי זוועה על הגרמנים, והייזל מתגלה פית־אום כיפת־נפש ומזדעזעת. … סאטירה בריטית המתארת את המתרחש בבית־מלון בגבול מידבר סהרה, הנכבש על־ידי הגרמנים, האיטלקים, האנגלים, הצרפתים והאמריקאים. … משתת פים הרב ישראל לאו, רבה ה חדש של נתניה, אורי שבח, יגאל בשן, האוהב את ארץ- ישראל בעיקר מגרמניה, נוחי • כשירות הכית־הלבן 1 6 . 11 אין מזל לתוכניות תרבות ואמ נות בטלוויזיה הישראלית.
גליון 2198, 17 באוקטובר 1979, עמוד 59
הסרט נפתח בתיאור סבתא המספרת לנכדתה את הנזל וגרטל בגרמנית. עד היום ישנם יקים שסרבו או לא הצליחו ללמוד עברית. … כדורסל שידור ישיר של מישחק ה־ רכ ק ה: מאפי יום שישי, שעה 9.20 וויזיה הגרמנית וזכה שם בהצלחה ׳ובביקורות טובות. … הייקים סרט תעודה של נתנאל גוטמן על העלייה המוזרה של שנות וד 30 של יוצאי גרמניה, שבאו לארץ, חלקם מתוך מניעים מרחוב • החבובו ת ההפת עו ת 8.30 מארחות הערב את הקומיקאי מיליגאן.
גליון 2138, 23 באוגוסט 1978, עמוד 39
בשעה שבל אנשי הסרט, כשהם באירופה, מדברים כל אחד בשפה הנחוצה למאזין להם (איטלקית, גרמנית, ספרדית, צרפתית ואנגלית) ,מדב, - רים הישראלים בינם לבין עצמם רק אנגלית. … המיסתורין קספר האוזר (בנייני האומה, גרמניה) — הבמאי ורנד הרצוג רואה בסיפור האמיתי, על נער שהופיע משום מקום בעיירה גרמנית, בתחילת המאה הקודמת, ונרצח באורח לאחר מיסתורי לא פחות, שלוש שנים מכן, משל על גישתו של העולם, המת נגד לקבל כל מה שנראה ז ר או מוזר בעיניו.
גליון 2168, 21 במרץ 1979, עמוד 67
סופרים גרמניים אחרים בני זמננו, הרי שתירגומו לעברית הוצא באיחור רב ומבלי שיהיה המייצג ביותר מעבודותיו של המחבר הנ״ל. … תהליר פירודה ההדרגתי של העיר, באמצעות תיאוריהם של האחות המזרח־ברלינית וצלם העיתונות המערב־גרמני. יונסון מצליח בסיפרו זה, בדומה לעבודותיו הראשונות, ליצור זיווג בין רומן פוליטי אקטואלי גרמני לרומן בנוסח ה״רומן הצרפתי הח רש״ מאסכולת אדיין רדב־גרייה. בתקופה האחרונה ראו אור כמה תיר־גומים קלוקלים למדי מהסיפרות הגרמנית החדשה, תירגומיו של פ!צלאל ופסל ר (ביליארד בתשע וחצי -היינריך בל), נחמן בן״ עמי (יפה.
גליון 2164, 21 בפברואר 1979, עמוד 10
.״ עחח מי1י דם ׳בראשית המאה סיווג רופא גרמני, ד״ר קארל לנדשטיינר, את הדם לארבעה סוגים. … הוא גילה הפרשים ניכרים בין אינדכסי הדם של העדות היהודיות האש כנזיות (המשתרעים בין 1.54ל־ )2.74 לבין אלה של העדות הספרדיות ()1.35—1.16 ואלה של העדות המזרחיות האחרות מסקנתו של ד״ר פטאי: מכיוון שאינ־דכם הדם אינו משתנה כתוצאה של הגירה ממקום למקום, אלא אך ורק בהשפעת תערובת דם חדש, מחייבים מספריו את שלילת האחדות הגזעית בין העדות האש כנזיות לספרדיות, וביניהן למזרחיות. — הקירבה הגזעית בין יהודי גרמני (אינדכס דם )2.74 ליהודי מרוקאי ()1.63 פחותה, כנראה, בהרבה מזו שבין יהודי גרמני ללא־יהודי גרמני (אינדכסים: בין 2.38ל )2.82-ובין יהודי מרוקאי ללא- יהודי מארוקאי (.)1.63 אנשים ס שר־האוצר לוי אשבול זכה בביקורו האחרון בצרפת לכבוד רב.
גליון 2177, 23 במאי 1979, עמוד 22
קודם לכן קפץ אמו ראי לכמה ימים לטיול בגרמניה. אמוראי עומד בראש הוועדה לחילופי נוער של מיפלגת העבודה, וככזה הוא חייב לבדוק אישית כימעט כל מישלחת ישראלית ה יוצאת לגרמניה, ולבצע בדיקה מוקדמת זו היתה צפויה, שהרי מאז מילחמת יום הכיפורים אין הוא נוהג להשאר בארץ ביום הזיכרון לחללי צה״ל. … ח״כ קיבוצניק אחר שנסע הוא אברהם כץ־עוז, שקיבל נסיעה לגרמניה ממיפלגת העבודה. סגנית יושב־ראש ה כנסת, חייקה גרוסמן, זכתה בנסיעה משו- נוסע, דיין בסודיות בעיקר לבלגיה, שוב בענייני מימון ושלי חות של המגבית. … נוסע כרמן לא על חשבון הציבור נוסע אורמרט עם מיסנזכים לכל מישלחת גרמנית לפני שהיא מגיעה לארץ. בחצר מל ךנפאל !
גליון 2156, 27 בדצמבר 1978, עמוד 19
י יבאיס, מתי והיכן ו דברי הגבר : מי האיש שאמר את הדברים ה ״כפירוש כן, אני שונא את היהודים!״ • ״כדי שהמדינה תישאר גרמנית, עלינו להגביל את מיספר היהודים בה. … חוששני שהקורא ישיב, כי הגבר שאמר דברים אלה חי בגרמניה בשנות ה־30׳ ,ושהיה אחד מראשי המיפלגה הנאציונל־סוציאליסטית. … אומנם, יש לתקן כמה טעויות שהשתרבבו בתעתיק דלעיל. בכל מקום שכתוב ״גרמנים״ יש לרשום ״יהו דים״ ,ובכל מקום שכתוב ״יהודים״ ,יש לרשום ״ערבים״.
גליון 2075, 8 ביוני 1977, עמוד 10
ואם הוא יעשה לי משהו, האם אני יכול להגיד ״חרטא מרתא זרתא דרתא״ (מארמית, בתירגום חופ-שי ״שקר וכזב, נוד ותרועה״ ,גאולה תתלהב מהארמית), האם אתם חושבים שהוא יעשה לי משהו י ועוד אני שואל את״ הקורא החושש לגורל הדמוקרטיה: נאמר שלא יסלחו לי, ואקבל קנס על זה שלא הייתי מצחיק, האם בהכרח אהיה בין עשרת־אלפים המובטלים ״בצודה מתונה״ של ארליך, כך שלא זהו העתק של מיכתב ששלחתי לנשיא המדינה : את האינפורמציה קיבלנו ישירות מאנשי מיישרד-ד,תיירות הישראלי בגרמניה. המישרד הדפיס והפיץ חוברת מהודרת בטכניקולור, במאמץ רציני להגביר את זרם התיירות מגרמניה לישראל. … לטובתה של ארץ־הקודש, נסו לבלום את האלימות, הליכלוך וזיהום־האוויר ב־חופיכם פריץ פרידלנדר, ברלין, גרמניה • מיכתב זה הגיע למערכת כתוב בשפה האנגלית.
גליון 2086, 24 באוגוסט 1977, עמוד 52
והתנחמתי בניסיון לדמיין את ברטוילט ברכט פוט־ ,לד״ר פאול ייסף גבלס ומבקשו ״לסלק את המקקים ואת התולעים המשתוללים בהילולה בידורית ואינסופית מתיאטראות גרמניה של שנות ד־30׳ .ולא יסולתי. כל שנותר הוא לצעוק: מונד״בוק סוג־דיבוק אמנות חבירת המכוניות סבאווארית (סטערב־גרמניה) ב־נדוו נוהגת לפנות לציירים, על ־מנת שיעטרו עבוחד, יאת דגמי מכו־ניות־המירוץ שלה.
גליון 2194, 19 בספטמבר 1979, עמוד 111
הוא אף ניסה כוחו בכתיבת וחיה יושב ומקשיב קשב רב לדכרי הסופרים המבוגרים ממנו. מן העלם הזח, שהיה בן התרכות הגרמנית, ביקשי אחי שילמדני את שפת הגרמנים. לא ככל הבחורים נהג העלם חזה. כשהייתי כא אליו לשי עור בגרמנית, חייתי מוצא אותו שרוע עירום על עטנו על הרצפה, וסביבו כל מיני ספרים: מדרשים, שאלות־ותשובות, מסכתות של תלמוד וקבצים של פתגמים ומאמרי חכמה יי ממשיך בנימין ברנר ומספר כיצד מסר עגנון לאחיו כתב־יד : ״פתח יוסף חיים את העיתון ואנחנו ראינו את שם הסיפור, :וחיה העקוב למישור׳. … אונגרפלד בסיפרו במעגלי יצירה :״כשגמר לקרוא את הסי פור, כלי כוכב׳ מאת יהודה בורלא, הניף את כתב־היד בידו וקרא, :צ׳כוב, צ׳כוב עברי ברנר התווה את הקו המנחה של הספרות הארצישראלית ברשימתו ה מפורסמת הדאנר האוץ־ישואלי ואביזריהו, שבה הוא מתאר את הספרות העתידה להתפתח :״השקר השורר פה בכלל בתפיסת ובהכנת החיים, ההתנסחות והזיוף האוכלים פה כל חלקה, גם זו שהיתה יכו לה להיות טובה — כל זה בכוחו להח ניק כל פרחי ז׳אנר אמיתי בעודם באי בם.״״ .כותרת וניסוח שיש בכוחם וב עוצמתם להגדיר את בעיות ומכשלות ה ספרות הישראלית בפרוס שנת . 1980 קבוצת הסופרים שהתגוררה ויצרה ב גבולות נווה־צדק, התפזרה בימי מילחמת העולם־הראשונה. עגנון גלה לכמה שנים לגרמניה, ברנר נרצח, בורלא חי בירושלים — אך אין ספק כי חלום חבית הדיו של ראש־העיר הראשון של תל־אביב, מאיר דיזנגוף, התגשם, ובמקביל לצמיחתה של העיר העברית הראשונה החלה צמיחתה של הספרות העברית בארץ־ ישראל.























