חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 3,376 עד 3,400)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 896 (16 בדצמבר 1954), עמוד 14

תו קניה שד הספר הצלחות המעופפות נחתו מהדורה מיוחדת לקוראי ״העולם הזה״ תשי ״ ד 1954 מתנה נאה לחנוכה הפרס הגדול 4 0 . 0 0 0 להשיג בכל הבנקים *־יכן כל השחקנים הגרמנים שהשתתפו בתחרויות על אליפות־העולם בכדורגל?״ תמהו רבבות הצופים שנוכחו במשחק הכדורגל אנגליה־ג־מניה )1:3( ,שנערך בלונדון (העולם הזה )895 ואכן היתד, זו שאלה נכונה: רק שלושה מן הכדורגלנים שכבשו את אליפות העולם השתתפו בנבחרת הגרמנית שהגיעה לאנגליה. התשובה על השאלה ניתנה רק השבוע ז הכדורגלנים הגרמנים, שקיבלו זריקות גלוקוזה• בעת התחרויות על אליפות העולם, סבלו קשות מזריקות אלו: אחדים מהם חלו בצהבת.
גליון 905 (17 בפברואר 1955), עמוד 3

היה זה איש בולט: קצין מקצועי צ! ער בימי הצאר, שברח משבי הגרמנים כדי להצטרף לצבא המהפכה, מייצר־כנורים חובב ב־שעות־הפנאי, האיש שכמעט כבש את פולין מידי פילסודסקי לולא הפריע לו (כפי שטען הוא ב הרצאותיו באקדמיה הצבאית של מוסקבה) יו סף סטאלין ברגע המכריע. … היתד, זאת תמיד דעה תוקפנית: אנשי שאפוז׳ני־קוב ר צו להתקיף את גרמניה עוד בשלב הראשון של המלחמה, לפני נפילת צרפת.
גליון 1478 (29 בדצמבר 1965), עמוד 23

הקאריירה הגסטרונומית שלו החלה שעה שהתקבל, במסווה ארי טהור, לעבודה בבאר הקצינים הגרמניים ב־ראדום שבפולין. הוא התחבב על באי המועדון, קיבל בסיום תעודות מזוייפית, והצליח להיקלט בחברה הארית. מאוחר יותר, כשחשדו בו כי הוא יהודי, התנדב זנמירובסקי לצבא הגרמני ונשלח לחזית צרפת. בצרפת אירעה התקלה הראשונה. זנמי־ריובסקי הוביל, בתור נהג־קטר, עשרים קצינים גרמניים ברכבת, שעשתה את דרכה במסילה ישנה.
גליון 1320 (26 בדצמבר 1962), עמוד 2

פעולת־הלילה נגד ״דר שפיגל״ (העולם הזה 1313 והלאה) ,תופעות־חלווי שלה ותוצאותיה, מצאו בציבור הגרמני הד חיובי של תודעה דמוקראטית. קוראינו — אם הם מסכימים עמנו תמיד ואם לאו — הבינו היטב, שעל כף־ר,מאזניים היה מונח יותר מאשר גורלו של שבועוז־חדשות. … האנס פטנקופר, מעדנת דר שפיגל, האמבורג, גרמניה -אלקטרוניקה פרטים והרשמה מ־ 10 בבקר עד 8בערב הח״כים הניצחיים הקורה צבי בר־שירה טוען כי אינני יודע את אשר אני שח (העולם הזה .)1318 אני טוען, לעומת זאת, כי הנ״ל איננו יודע את אשר הוא כותב שעה שהוא ״מתקז״ אוחי.
גליון 1340 (15 במאי 1963), עמוד 23

• המרתף (בן־יהודה, תל־אביב) סרט מתח־ואמנוח ישראלי, בביצועו של שמעון ישראלי, על נושא החשוב לכל ישראלי. אסיר דכאו משוחרר, המוצא את הגרמני אשר גזל את נערתו ואת ביתו והביא למאסרו, שואל את השאלה: לנקום או לא לנקום? … • פצצת הזמן החמאם, (תיאטרון יפו) המימשל הצבאי, הש״ב, היחסים עם גרמניה ופישפש בממשלה — הם כמה מנושאי תוכנית סאטירית חריפה.
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 17

תו ערב הוא יצא מהבר עם חבריו, ושם הם פגשו ביהודי גרמני. התפתחה שיחה, והיהודי סיפר שהוא דופק את הגרמנים, כי הוא מרתיח אצלם מיליונים. הבחורים אמרו לו שמי שמרתיח מזנות ומבארים, משניא את היהודים על הגרמנים. פרץ ויכוח צעקני .״ורק בגלל זד, עצרו אותי,״ הוא מספר בתמימות ,״האיש רשם את מים־ פרי המכוניות שלנו, הלך להתלונן במשטרה, ואז, כשהמשטרה באה לשרתון, כבר סיפרו להם גם מה היה עם המנורה.
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 28

.״ על רקע של נופים דרום־אמריקאיים, המצולמים ביפו, רמלה ולוד, משחק מרטין גיל ר, השחקן הגרמני, תפקיד של מהפכן, דליה לביא בשבועון בריטי חיית־בר חושנית, מינית ונהדרת הינם תוצאה של מחקרים מדעיים, ונועדו לטהור פגמי העור ולמניעת היווצרותם מחדש. — 810 01631: 6¥3$11מ חט א ומטהר את העור, משחרר לניקוי את נקבוביות העור הסתומות מאבק ולכלוך. 6 0611611־ ? … לכן נקרא הסרט: קדיש אחרי אדם חי• הגה אותו קארל פרוכטמן, ישראלי היושב בגר- מניה, והוא נועד לקהל הטלביזיה הגרמנית. שתי עיירות של המערב הפרוע הולכות ומוקמות באילת. … המפיקים מסוכסכים בכספים, והבמאי מחכה שיאפשרו לו לגמור את העבודה. ^ ״נימאס לי כבר להיות המאטה הרי בסרט־טלוויזיה גרמני על מהפיכה דרום- אמריקאית. השחקן הוא אומנם שחקן אמיתי, אבל בכל זאת הוא לא סומך על הקולנוע וכשצריך היה לירות בו ולהרוג אותו עם סיום הסרט, הוא דרש שמומחה יבדוק את האקדח של רוצחו.
גליון 1120 (18 במרץ 1959), עמוד 16

שמי מתחיל בר חריף במיוחד בכנסת היה גם שר המשטרה ככור שלום שיטרית אשר בעת הדיון על תקציב משרדו השמיע את אחת האימרות הקלאסיות האופיניות לו :״במקום שם אין בני־אדם, שם לא יכולות להיות תאונות בין שאר תחביביו של הכנר יהודי מנוחין נתגלתה השבוע חובבות נוספת: הערצתו לסופר הפילוסוף הגרמני קונסטאנטין ברונר, שקנה לרעיונותיו מעריצים בכל רחבי העולם. בכל מקום מחפש מנוחין את החוג המקומי של אוהדי ברונר, וכשמצא כזה בתל־אביב הופיע באסיפתו בשבת בבוקר, דיבר בגרמנית צחה ובצניעות רבה על השקפותיו. בין השאר: על האדם לחזור להבנת הטבע, החיות והזולת, כדי להתגבר על האגואיזם האישי שלו כאשר נשאל ראש המועצה• המקומית של אילת חנוך ננר, מה יוסיף לאילת התואר עיר, שיעניק לה השבוע ׳שר־הפנים, השיב :״שואלים אותי מה יתן לאילת התואר עיר. … עברית, ערבית, פורטוגזית, ספרדית, רוסית, גרמנית. קורסים מיוחדים לעזרה לתלמידי בתי ספר תיכוניים ויסודיים.
גליון 750 (14 במרץ 1952), עמוד 5

בני הכפר, באזור הכיבוש הצרפתי, מקב לים את פניהם בדגלונים אמריקאיים ובדגל צרפ תי בודד( .משמאל) .אולם חשובה מכל הסיסמה המגלה את מבוכת בני הארץ :״קומוניזם — לא, קולוניאליזם — לעולם לא 1״ גס אוי הצרפתים את שונאים הקומוניסטים חייל אפריקאי שהובא מחוף־חזהב ן־זייל ויאט-נאמי שעבר לקומוניסטים W m m s C O LO N !Q L הדוחמ־ם : חייל גרמני שהתגייס ללגיון הזרים החייל הצרפתי למעלה איבד את זרועו. אולם חללי האימפריה ברובם אינם צרפתים, אלא שכירים — כושים, גרמנים, מארוקאים (שמאל) ,בעוד שבני המקום תומכים ברובם בהו. בכל זאת סובלת צרפת קשות מן המלחמה, המרתקת את מרבית קציניה וכלי־לזירה רחוקה, נשקה משאירה את צרפת עצמה חלשה לעומת הגרמנים ביבשת אירופה• ה צרפתים מתלוננים כי ה אמריקאים אינם מבינים את גודל קרבנם ואת חשיבות המלחמה על ארץ־המוקד האיסטראט־גית, תובעים עזרה אמריקאית מוגברת והתער בות צבאית אמריקאית ישירה באנשים ונשק.
גליון 1735 (2 בדצמבר 1970), עמוד 7

עודד חוברה, ירושלים נימה צורמת שני צדיקים נולדו בארץ, האחד הוא המפיק גיורא גודיק והשני ראש עיריית של ערב שבת שלפני שבוע, המתעטף ב־איצטלה של נייטרליות בוויכוח עצמו, אך מתלונן שכדי למנוע חילול שבת פונים הדתיים לשגרירוריות גרמניות. מדברי מעריב נובעת נימה צורמת מאד המחקה את הנימה הגרמנית שמלפני 30 שנה ומטיפד, נגד גזע משחית ומושחת של הגרמנים וזאת דווקא ע״י עיתון המדינה שתושביה ואבותיהם סבלו אלפי שנים מיחס דומה.
גליון 1164 (13 בינואר 1960), עמוד 12

במשך ימים מספר עטפה אוירה של מיס־תוריות מוזרה את שש מאות התושבים, רובם ככולם יוצאי גרמניה, של המושבה הקטנה השוכנת בין רעננה וכפר־מלל, שבעבר נהגו לקראה ״כפר קוקוריקו״ על התרנגולות הרבות שהית את עיקר פרנסתם של התושבים. … הוא התישב במקום יחד עם אשתו צילה, אותה נשא לאשה עוד בגרמניה. כאשר קיבל כל אחד מהמתיישבים חלקת אדמה בת חמישה־עשר דונם, לצורך עיבוד חקלאי, לא היה שר אחד מאלה.
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 8

3. 19083ו1זי\813\׳£1׳10 חווי ת חיים בחופשת הקיץ ובחגים שייט על הריין מסלול השייט : שוויץ * צרפת גרמניה * הולנד (או בכיוון הפוך) ״מידע״ ,העתון שלנו בארה״ב 6וזו 6 1.חן ו< 1 1י רש יון נהיגה 2000 שקל בי״ס לנהיגה ״גבע״ טל2 5 3 2 3 0 . 8אוניו ת פאר עם מסורת של 150 שנה נוף מרהיב — שרות אדיב, ארוחות מלכים. … המחיר מ־ 15,900ל״י חוברת צבעונית ומפורטת באנגלית או בגרמנית להשיג אצל הסוכן הכללי : סוכנויות אפרים בע״מ, תל־אביב, רה׳ ז׳אן ז׳ווס ,4 טל)03( 240934 .
גליון 2268 (18 בפברואר 1981), עמוד 47

אבל זו עובדה שב־ 1935 עדיין יצאו ונכנסו יהודים חופשית לגרמניה. ״ילידי־הארץ ראו את הסרט הזה מילדו תם• לכולם זכור הסרט בשל שירו של סמבורסקי. … ״את קטעי־הסרט המעולים השיגו אנשי הצוות היהודי מגרמניה בעזרת מראות שמיקדו את קרני-השמש לאתר המצולם. … יגאל לוסין :״בהפרש של שלוש שנים היא מייצגת שתי תרבויות — הדרך מהקולנוע הגרמני (בסרט אס של פריץ לאנג) אל הקולנוע הארצישראלי.
גליון 2260 (24 בדצמבר 1980), עמוד 58

— הפרוטקציונרי (המשך מעחוד )57 אץ זה מיקדה שנקודה זו לא הוז כרה עד־כה על־ידי המתחרים השונים על חלקם של הגרמנים בחברה ליש ראל, ולא באה לידי פירסום בעיתונות. … גם אם מוסיפים לכך מניות בערך נקוב של 15 מיליון דולר, המצויות בידי הקבוצה הגרמנית של הד״ר ריגר, מתברר כי בידי משקיעים וחברות ישראליים יש מניות המהוות 2770 לפחות מהון החברה לישראל. … אך ההון היהודי סירב להגיע, ומההטבות שהעניקה מדינת־יש- ראל נהנו בעיקר המשקיעים הגרמנים של קבוצת ריגר, כמה בנקים ישראלים גדולים, ומיספר רב של מיליונרים גדולים וקטנים.
גליון 1877 (22 באוגוסט 1973), עמוד 4

על״ הטיל חרם על ״שטרן״ בתגובה על מאמרי שכועון־המיליונים הגרמני ״שטרן״ ,שמתחו ביקורת על ישראל, הטילה חכרת ״אל על״ חרם על השבועון. … עכשיו הוחלף שטרן בשבועונים מצויירים גרמניים אחרים, כגון בונטה וקוויק. בראש הרשימה השחורה של אל על עומד העולם הזה, המוחרם בכל מטוסי החברה מזה 15 שנה, מאז מתח השבועון ביקורת על מנכ״ל החברה דאז. עסקן פועלים במר כז שערורייה אחד מעסקני הפועלים המפורסמים ביותר בארץ, יעמוד במרכזה של שערורייה בה קשורים כמה מראשי העולם התחתון בגרמניה. אותו עסקן ערך מסע־תענוגות באירופה על חשבונם של אותם אנשי העולם התחתון, ויריביו מתכוננים לפרסם את הפרשה.
גליון 1851 (21 בפברואר 1973), עמוד 32

מדינה ערבית )27 .איזור בעבר הירדן. )29 עיר נמל במערב גרמניה ) 30 .ממתק מזרחי )31 .גוף ציבורי הקשור במאבק נגד הקמת תחנת רידינג החדשה )33 .שן־פיל. )34 עשיר תנכ״י )35 .אחד השבטים)36 . … כאשר עלה לארץ ב־ ,1950 כשהוא אלמן, זבו הוא ואחותו בפיצויים מגרמניה. אחו תו נפסרה כעבור ז!מן קצר, והוא, כיור־שה היחיד, זכה גם ברכושה.
גליון 1829 (20 בספטמבר 1972), עמוד 4

כיאוש׳ ה טלוויזי ה ה כנו תלמלחמת הי חהאבטחהב מינ כן הבח ־ רו תבט לוויזי ה הישראלים היחידים שהיו מאובטחים על־ידי אנשי ביטחון גרמניים במינכן היו אנשי צוות הטלוויזיה הישראלית, שהעבירו את שידורי הספורט. גורמי הביטחון הגרמניים סברו משום- מה •טאם תהיה התקפה ערכית על ישראליים בכפר האולימפי, קרוב לוודאי שהיא ראש שירותי הביון כתבה ב״העולם הזה״. … ההכנות הן בתחום מערכת הבחירות הטלוויזיונית, היה ב מינ כן צבי זמיר. שהוא לדברי השבועון הגרמני ״הוויה״ ראש שירותי־הכיון של ישראל, היה, כפי שמתפרסם כאותו שבועון, עד הראייה הישראלי לטבח שביצעו אנשי ״ספטמבר השחור״ ככני־הערוכה הישראליים במינכן.
גליון 1829 (20 בספטמבר 1972), עמוד 27

אם מישהו אחר מכיר אותה, אשמח להודות בטעותי. כרגע, עושה הישראלית הזאת קריירה בגרמניה. בסירטה הנוכחי, הארליס, היא מתאהבת בנערה בלונדית (שחקנית בשם נכי לאריפרי, הטוענת רק שהיא בת ,23 בלי להיות ישראלית) ועושה את זה, נוכח המצלמות, בלי שום מורא. … החתונה, שנערכה על גג ביתו התל־אביבי של השחקן מיכאל כפיר, היתה אירוע צוהל ומלא עליצות, כשכל החבריה הטובים — חנוך לוין, אילן תורן, אילן דר, רחל לוי, הלן קופילביץ, הילל נאמן — זווכריס את ההיסטוריה, ומשתתפים בשימחת החזרה למקור. הקשר הגרמני ראכן (שמאל) וידידה השם מינפן ספוג — עדיין — מישקע כבד בנפשו של כל ישראלי. … אז מה נשמע דוק ו איו, היתה חנה׳לה בגרמניה — בדיוק בזמן רצח ה 11 ראה כתבה בעמוד )23 היא נסעה לשם כדי לעבור טיפול נוסף ברגלה — ושמעה את החדשות באמצע שהותה שם.






