חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 3,226 עד 3,250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2140 (6 בספטמבר 1978), עמוד 62

הששי במאי בל תואר ביחס לסרט הארוך על פסטיבל נביעות התעוררה בעייה נוספת: הבמאי־קריין :ולם הזה 2140 • ד״ר אריך וייס — רופא יהודי בברלין, בעל נשמה אצילית, המגורש מגרמניה לאחר ליל־הבדולח. את תפקידו מגלם השחקן פריץ ודיוור, המוכר לצופי הטלוויזיה בארץ מהפינה העליזה במיסגרת הסיפור האמריקאי הקצר. וויוור הופיע בסרטי הקולנוע יום הראשון השחור ואיש המרתון וזכה בפרס על הופעתו במחזה מחזה לילדיס. • ברמה וייס — אשתו של הרופא, אשר למרות סימני־האזהרה אינה מוכנה להפסיק ולהיות גרמניה, פסנתרנית המוצאת לה יעוד בחינוך ילדי הגיטו. … לאנטבה, ושזכה בפרס תיאטרון על מיש־ • אריק דורף — הגרמני ההופך לחקו בילדי הירח. מכונה נאצית מיפלצתית, הוא מיילול ס אינגה וייס — אשתו הנוצריה של מוריאטי, שהופיע בסרט הפרט האחרון קארל, העושה כל מאמץ כדי להקל על ובסרטי הטלוויזיה העונה המתה וביבר חיי בעלה בבוכנוואלד.
גליון 2184 (11 ביולי 1979), עמוד 4

רשמיו של דויטשר, שפורסמו במקור בשבועון האמריקאי ״ריפורטר״ ,הובאו כתרגום לעברית ב״העולם הזה״ .מאיר גבאי, עורר הספורט של השבועון, סיקר את מפלתה של ניבחרת־הפלא ההונגרית לניב־חרתה של מערב־גרמניה כמישחק הגמר של הגביע העולמי בכדורגל. … מאחורי גודמן עמדה המסורת של יהדות גרמניה, הונגריה וצ׳כוסלובקיה, בהן פילגה אגודת״ישראל את הקהילות היהודיות וקיימה קהילות נפרדות משלה.
גליון 2162 (7 בפברואר 1979), עמוד 61

בין הספרים שראדאור מצוי הרומן מיראמר, מאת נגיב מח פוז, הריח הזה, מאת בונלה איברהיב, נישואי זאין, מאת טייב באלה (שספרו נדידת הציפורים ראה אור בתירגום לעיברית בעם עובד) .ספר אחר שראה אור בלונדון באחרונה, הוא תירגום לאנגלית של גברים בשמש, מאת הסופר הפלסטיני רסאן כ׳נ־ פאני, שסוקר באחרונה במדור זה המתרגם הוותיק מרדכי אכי־שאול (מתרגמם של תומאם מאן, בר־טולט ברכט ואחרים) זכה בחודש שעבר בעיטור הגבוה ביותר שמעניקה הממשלה • מודעה תמי ההונגרית לתושבי־חוץ מה, שאותה פירסמה השגרירות הגרמנית על הירידים הנערכים השנה בגרמניה, כו ללת את סמלי כל הירידים. מצוי בה גם סימלו של היריד הבינלאומי בפרנקפורט, שדמיונו לצלב־הקרס מדהים (ראה: גלו־פח) .הכותרת מעל למודעת הירידים הגר מניים מספרת :״סיפור הצלחה בעסקים מת־, חיל בירידים של גרמניה.״ הגיב על המו דעה סופר ירושלמי, ניצול־שואה :״כן, אני מכיר את סיפור ההצלחה הזה מודעת אבל שפורסמה בעיתונים סיפרה על מותו של אברהם יפה ,״אספן השירה העיב־רית״ .המודעה סיפרה מעט לקוראיה.
גליון 2421 (25 בינואר 1984), עמוד 26

י תלמידי האיית־אררה (המשך מעמוד )25 הרב לווינגר, בן למשפחת יוצאי־גרמניה, נוהג להתגרות בתושבי חברון, כאשר הוא מסתובב בשווקי העיר, רוכש סחורות מסוחרים ומשלם בצ׳יקים הנושאים את התאריך העברי בלבד. … על השקפתו לגבי הבאת ולדות ניתן ללמוד מדבריו :״אני מאמין שהגברה בילודה לא תיווצר רק באמצעות הטבות למישפחות ברוכות־ילדים, אלא בעיקר ביצירת אווירה נכונה והבנת ערכה של המישפחה בישראל ...השאלה היא איזו אווירה תשלוט כאן, האם תהיה זו אווירה של ניהיליזם, שמביאה גם לריבוי גירושין, מיעוט נישואין, ומיעוט ילדים...״ גם מישפט זה יכול היה להיאמר באיראן של היום או בגרמניה של פעם. בחדרו בכפר־עציון, מעל לספה, תלוי ציור קיטשי, בכחול עז, של ירושלים העתיקה והמיסגדים שעל הר־הבית, כאשר מעליהם אריה גדול, צהוב, הפוער את פיו. … חבר־הכנסת דרוקמן היה נער בן ,11 כאשר הוריו הצליחו להימלט עימו מפולין הכבושה בידי הגרמנים. המישפחה הגיעה לרומניה, שם מסרוהו לידי מישפחת ידידים, שבידיה היה סרטיפיקט להיכנס לארץ־ישראל.
גליון 2429 (21 במרץ 1984), עמוד 17

עמשי) ועורך, שערך נפטר בוויסבאדן, גרמניה, בגיל ,92 מרתין סרידריך גוסטאב אמיל נימיילר, בן־איכרים גרמני שנודע במילחמת־העולם הראשונה, כאשר פיקד על צוללת גרמנית בים כאימת מלטה, אך התיכון, התפרסם הרבה יותר כאשר היה, שש שנים אחרי המלחמה, לכוהו־דת לותראני ושהפך, בעשר השנים הבאות, לאחד המתנגדים הקיצוניים למישטר הנאצי.
גליון 2474 (30 בינואר 1985), עמוד 4

את ה״שילומים״ קיבלנו, ואלה היוו את הדחף העיקרי לבריחה מעמל־כפיים ובריחה ל״עסקי־אוויר״ .אחריהם קיבלנו שגריר גרמני בעל עבר נאצי, סחרנו במצרכים גרמניים, שחלקם יוצר בידי חברות שיי צרו את מיתקני־ההשמדה השונים. רחובותינו ובתינו התמלאו במוצרי־יבוא גרמניים ועתה נארח את נשיא המדינה הגרמנית, ״בכל הכבוד הראוי לו״.
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 73

מישלחות של רשתות הטלוויזיה הגדולות של גרמניה ואיטליה, קאריקטורה של רענן לוריא, שפורסמה בטיימס של לוג־ )1 ^ 1 ¥111 דון, מראה את אש״ף המוטל על הארץ, כשהשופט האמריקאי מעניק לו את הניצחון, ששמו ״הכרה קרובה של ארצווזיהברית״. … הוא הציג את ה שאלה הפשוטה והנוראה : דמות כשכיל ספרד: רגע אחרי ניצחון איטליה על גרמניה חצי מיליון לעמדת שידור הם עמלו במשך חודשים רבים בני סיון להסביר ולשכנע את הנהלת רשות־השידור ואת הוועדה הכלכ לית שברשות כדי שיאשרו את הס כומים האסטרונומיים כמעט, שדר שו הספרדים עבור שידורי המישח־קים והעברתם ארצה.
גליון 2404 (27 בספטמבר 1983), עמוד 64

נח וג יום הולדתו ה־ 62 של שאול נחמיה אייזנברג, איל עסקים חובקי־עולם(קבוצת אייזנברג) ,יליד מינכן, גרמניה, וחניך ישיבה, שניצל מן השואה בבריחה ליפאן, שם נשא אישה ושימש בידר הקהילה היהודית בטוקיו. … הרכבי (הגר ברחוב בר־כוכבא בירושלים) היה בשנים האחרונות בחדשות, כאשר הרס את המיתוס של המורד ברומאים, בר־כוכבא(עם רמז שקוף לאירועים אקטואליים) .הוא הספיק להיות, לפני 35 דונה ובעליה* בקשות לגורים נפטר ברמת־גן, ששה שבועות לפני יום הולדתו ה־ ,91 פרופסור מאפס מרכוס, שנחשב אבי הכירורגיה בארץ. הוא היה יליד גרמניה, שאותה עזב אחרי עליית הנאצים לשילטון (למחרת היום שמצא, על שולחן מירפאתו בבית״החולים בברלין, פתק שעליו כתוב ״יהודי, עזוב את בית־החולים אחרי כהונה קצרה כמנהל בית״החולים היהודי בקאהיר, עבר לנהל את הדס ה תל-אביב, שם נדהם לגלות כי ציוד הניתוח בבית־החולים מוגבל לניתוחי שברים ותוספ־תן(אפנדיציט) .הוא זועזע ביוני ,1933 כאשר לא היה יכול להציל את חייו של חיים ארלוזורוב בהעדר המכשירים הבסיסיים לביצוע ניתוחים ועירויי־דם.
גליון 2411 (16 בנובמבר 1983), עמוד 45

הספרים שלו, מחברות לספרות, שבה פרסם תרגומי מופת, מעשה עטו, מאנגלית, צרפתית, רוסית וגרמנית ואשר רבבות תלמידי בתי־ספר זוכרים את כרכי היצירות הקלאסיות של הוצאתו, מהכוזרי עד שירי יהודה הלוי. … נחוג יום הולדתו ה־ 69 של יקותיאל (כסאוור) פדרמן, יליד גרמניה, שאחרי תקופה קצרה של פעילות בתנועה החלוצית עלה ארצה, למישרת מלצר בחיפה, שאותה נטש עד מהרה לטובת תפקיד של ספק חיל־הים הבריטי במיזרח התיכון (״הכל חוץ מנשק״) .פדרמן הנמרץ, שטרח, בבקשו להתגייס לחיל־האוויר הבריטי, לקבל לפני כן רישיון טייס ארצישראלי, הלך אחרי הקמת המדינה מחיל אל חיל, הקים או רכש, בשותפות עם משקיעי הון אמריקאים (קבוצת ילדים ברחוב כתשו ברגליהם כששמעו את שמו של אסד היה ממחפשי הנפט הראשונים(הקידוח המוצלח, מזל ,1בחלץ) ומהפעילים הישראלים הראשונים בארצות אפריקה (שיכונים, בתי־חולים ובתי־מלון). … פישר, אשר שימש בפרוץ מילחמת־העולם השנייה מנהל אגף־החופים של מישרד התובלה המילחמתית הבריטי, הוא האיש שאירגן וניהל את פינויים של 338226 חיילים בריטיים וצרפתיים מחופי רנקירק הצפון־ צרפתית בקיץ ,1940 עת הצליחו להיחלץ, ברג; האחרון, מן הכיתור הגרמני. 4 45
גליון 2392 (6 ביולי 1983), עמוד 8

כדי ליצור מראית־עין כאילו נשמר החוק, היה צורך בזמנו בעיסקות הסיבוביות שערך מיכאל צור עם קבוצת ריגר הגרמנית. העיסקות האלה, שבהן הופרו חוקי המטבע של שלוש מדינות — ישראל, שווייץ וגרמניה — נעשו בידיעתם המלאה ובהשתתפותם הנמרצת של כל בעלי החברה ושל יו׳׳ר הדירקטוריון שלה, הברון דה־רוטשילד. … נולד בווינה, עלה לארץ ב״ .1935 למד מישפטים, שימש כתב עיתונות במערב אי רו פ ה^ , חיבר את ירושלים לא נפלה, בארץ רדופה העבר־גרמניה החדשה, הישראלים, היש דרך לשלוסז(ביחד עם סנה חסן והרצל.
גליון 2379 (6 באפריל 1983), עמוד 50

הפספר־גיבור פספר בפגישה שנייה על ידידות־נעורים הנקשרת בינו ובין בן לפישפחת־אצילים גרפנית, שאילן-היוחסין שלה פגיע עד ליפי פרידריוב או י ב ־ רוסה הידידות הפופלאה נתקת עם על ייתו של א דו ל ף הי טלר לשילטון, כאשר הגרמני הצעיר מגלה לידידו היהודי, ש אמו היא אנטי־שמית קיצונית (״ אמי כאה ממישסחה פולנית מיוחסת, שנמנתה מן־ בר עם בית המלוכה, והיא שונאת יהודים. … רחוב בן־יהודה החלו קריאות בנוסח בחיצוניותו הוא איש קטן שאינו משאיר חדש :״אשכנאציב״ ,״דנקנרים׳ /״יהו החזויה ה׳שואול׳ת עליד שום רושם, אולם כשאתה רק מק דים׳ /״קומוניסטים״ וכו׳ שעוררו בי טעם שיב לו אתה הולד שבי אדומ דבקותו מריר, אותו חש מן הסתם אבי, כאשר המוחלטת, רצון הברזל שלו, עוצמתו החליט לברוח מגרמניה ״הגדולה״ ,בגלל הרמונית ומח החזה שלו. … מית, מגיעה לידיו של המספר חוברת תהליך מעוות זה׳ המוכתב בידי מערכות המספרת על תלאות בני עירו בגרמניה, החינוך והתרבות הממשלתיות, מעמת ב לפני כמה שבועות הייתי עד לאחד במהלך המילחמה, ומתחת לשמו של חברו עמדת פנים־אל־פנים בין תרבות הברירה מגילוייה של רוח זו, במהלך הפגנה, ש־הוא מוצא :״פון הוחנפלס, קונארדין, הטבסית לבין הפיתרון הסופי הנאצי, ש שיחזרה את ההפגנה שבסופה נרצח א מי ל שותף כקשר לרצוח את היטלר.
גליון 2400 (31 באוגוסט 1983), עמוד 63

מחקריו על מישנותיהם של פרידריך הגל וקרל מרכס פורסמו בגרמנית, באנגלית, בצרפתית, באיטלקית, בהולנדית, בסרבית וביפאנית. … מפקד אירגון ההגנה בשכונת התיקווה התל־אביבית שלפני מילחמת העצמאות, שנודע כבעלה של הזמרת יפה ירקוני ואבי שלוש בנותיהם (ראה כתבה). נפטר בקלן, גרמניה, בגיל ,88 רוכרט סרווציום, עורר־דין גרמני, אשר שימש כסניגורו של אדולף אייכמן בירושלים.
גליון 2507 (18 בספטמבר 1985), עמוד 23

2 8 5 3 הבל רמאות זוג ישראלי לא צעיר החליט השנה לנסוע לטיול בחו״ל. נסעו לגרמניה ושם, תמורת 600 דולר, קנה סיור לסקנדינביה. הם לקחו את הטיול מגרמניה, כי הם שמעו שבטיולים היוצאים מאירופה יש פחות ישראלים ויש יותר סדר, ואפילו נותנים בתי־מלון יותר טובים וגם מורה־הדרך מדבר בגרמנית ולא בעברית. בשביל זוג, שתי בארץ רק 35 שנה, זה לא •בושה לדעת יותר טוב גרמנית מאשר עברית. בקיצור, נסעו באוטובוסים ממוזגי־אוויר, ראו גופים צפוניים ובילו בבתי־מלון מדרגה טובה מאוד.
גליון 2494 (19 ביוני 1985), עמוד 43

מה שעזר מאור במשחק־הנצחון על המארחת. מערב־גרמניה ( .)88:94 בו קלע ג׳מצ׳י 42 נקודות. … אני חושב שהיה איזה שהוא פיספוס באליפות הזו. אם ניצחנו את הגרמנים ״זעקתי חמס ר ושיחקנו שווה בשווה נגד השאר, אז פיספסנו משהו. … שאם היינו מנצחים הפעם היינו עולים לשחק על מקומות אחד עד ארבעה. ניצחנו את בולגריה, הולנד וגרמניה. לכן צריכים לעלות לרגל למאמן, אריה מליניאק, ולבקש סליחה, כי אז תלו אותו בכיכר״העיר בעקבות הכשלון.
גליון 2531 (5 במרץ 1986), עמוד 8

וכר יצא כי אדולף אייכמן. שהיה אזרח אוסטרי, גרמני או ארגנטיני, ומעולם לא חלם להיות אפילו תייר בישראל, נפל תחת סמכות־השיפוט של המדינה — מדינה שנולדה רק שלוש שנים אחרי סיום הפשעים שבהם הואשם. … היה זה בעת מישפטו של פושע־המילחמה האנגלי ג׳ויס, שכונה ״לורד האו־האו״ .הוא היה אזרח בריטי, ששידר שידורי־תעמולה באנגלית ברדיו הגרמני בזמן המילחמה. בשנת 1946 הועמד לדין באנגליה על בגידה. היה צורך להוכיח כי הוא שידר גם בתקופה שבה היה לו עדיין דרכון אנגלי, לפני שהחליף אותו בגרמני. אבל לתביעה האנגלית היה רק עד אחד.
גליון 2519 (11 בדצמבר 1985), עמוד 4

אם היתה לפניו דמות של יהודי שהוא חרא, הוא הציג אותו ככזה, בדיוק כפי שהיה עושה עם גרמני שהיה חרא, או כל אדם אחר מטיב זה. הוא לא ניסה להסתתר מאחורי אהבת יהודים, כפי שרובה של החברה הגרמנית מסתתרת, כדי להימלט מריגשות־האשם שלה, אלא הציג גם יהודים רעים בתור שכאלה, לא מכיוון שהם יהודים, אלא מכיוון שהם רעים. נחום גינת, מינכן, גרמניה יפו על הגובר על בתי־קברות קומתיים (העולם הזה .)27.11 האדריכלים פונגר ושגיב לא היו צריכים להרחיק את עדותם לחו״ל.
גליון 2488 (8 במאי 1985), עמוד 32

עם פרוץ מילחמת־העולם השנייה התנדב אל־מוגי לחיל־החפרים (חיל־ההנדסה) הבריטי, נפל בשבי הגרמנים ביוון ועמד במשך ארבע שנות השבי בראש 1500 ** ודעות־הבחירות של הליכוד ^/להסתדרות כמעט שקיבלו תפנית דרמאתית, שמונה ימים לפני היום הקובע (ראה גם הנדון) .בתיקיהם של מומחי־התעמולה ואנשי יחסי הציבור היו מוכנות כל התוכניות. … חשוב רריטד למנוע חבוסה בהסתדוות בשבוע הבא - אבל ליצחק שמיר חשוב ותו רשמוו ער הממשלה והרוטציה שחקן ולס ()1973 פלישה מן המאדים השבויים הארצישראליים, שאותם הנהיג במישמעת־ברזל ובתבונה (הוא אסר על מישחקי־קלפים והקפיד לערב אותם, בשעת מיצעד־הפינוי ממיזרח־גרמניה, לנוכח הצבא האדום הקרב, בין השבויים הבריטיים, כדי למנוע את איתורם וזיהויים, ברגע האחרון, על־ידי הגרמנים) .אחרי שובו מן השבי היה אלמוגי, בזה אחר זה, מזכיר מועצת פועלי חיפה (עת נתן את ידו לשבירת שביתת־הימאים בשנות ה־ ;)50 מזכיר מפא״י; שר־השיכון; שר־העבודה; ראש עיריית חיפה ויו״ר הנהלת הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית.
גליון 2547 (23 ביוני 1986), עמוד 8

.׳, העם מטורף, מטורף, מטורף העולם מאראדוגה יהיה מגב״ל ״בנר! דיסקוגט״ והשב״ב ישחק גגד גבחרת גרמניה המערבית הישראלי המפונק, הזקוק לפחות לפרשה עסיסית אחת לשבוע, זכה השבוע בגירוי כפול. … כאשר רקנאטי מתחרה עם מאראדונה, והשב״כ עם נבחרת גרמניה המערבית — מי יכול היה להתפנות ליסורי החולים בבתי־החולים, התופסים את אחד השלבים התחתונים בסולם־הקדימויות של החברה הישראלית האכזרית?
גליון 2509 (2 באוקטובר 1985), עמוד 14

ולמטה, בתחתית, מכרסם הנאציזם היהודי בכל המיסגרות, עושה נפשות ומערער את היסודות, כמו תולעים המכרסמות בעץ. ף• ך זה היה בגרמניה. כך זה יכול לקרות אצלנו. יכול. לא מוכרח . יש סכנה אחת באנאלוגיה של גרמניה. היא יכולה להוביל למסקנה הפאטאליסטית שמה שקרה שם מוכרח לקרות כאן, שהכל אבוד. … מאיר כהנא מסוכן לישראל יותר מאשר אחמד גיבריל, כשם שהיטלר היה מסוכן לגרמניה יותר מאשר סטאלין. ומילה גלויית״לב: המחנה האנטי״גיזעני לא יצלח אם לא יהיה מחנה רב־עדתי.
גליון 2527 (5 בפברואר 1986), עמוד 20

למועצת־הפועלים חילקו פעם בכל שבת 50 עד 60 כרטיסי־חינם״. אחד מראשי האיגודים המיקצועיים מגרמניה — די־ג׳י־בי(דויטשר גוורב־שאפטס בונד) ביקר לאחרונה בבית־ברנר. … הוא הדהים את מארחיו בבקיאות החומר שבפיו. הוא גילה להם כי דאגו בגרמניה לתרגם את הכתבות לגרמנית. בן־מאיר הרה תמיד אישיות מקובלת אצל הגרמנים, פרסונה גראטה.




