חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 3,051 עד 3,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2277 (22 באפריל 1981), עמוד 24
לפי שעה, כדי ללמוד דראמה באוניברסיטת ייל. אסתו עובר־ם: אהבה חדשת! עיתוני גרמניה מפרסמים בהרחבה את תמונותיה של הזמרת אסתר עופרים יחד עם ידידה החדש, ומתארים את השפעתה החיובית של אהבתה החדשה על הקאריירה שלה, שנמצאה בסימן ירידה.
גליון 2324 (17 במרץ 1982), עמוד 76
אירופה, נצחונות, ולי, כן גם לי יש חלק ואיפה כבר לא היינו? ספרד, צרפת, גרמניה, אמריקה, איטלית״אה, כן איטליה, נזכרתי!
גליון 2363 (13 בדצמבר 1982), עמוד 56
אירופה, נצחונות, ולי, כן גם לי יש חלק ואיפה כבר לא היינו? ספרד, צרפת, גרמניה, אמריקה, איטלית״אה, כן איטליה, נזכרתי!
גליון 2319 (10 בפברואר 1982), עמוד 38
אירופה, נצחונות, ולי, כן גם לי יש חלק ואיפה כבר לא היינו? ספרד, צרפת, גרמניה, אמריקה, איטלית״אה, כן איטליה, נזכרתי!
גליון 2317 (27 בינואר 1982), עמוד 38
אירופה, נצחונות, ולי, כן גם לי יש חלק ואיפה כבר לא היינו? ספרד, צרפת, גרמניה, אמריקה, איטלית״אה, כן איטליה, נזכרתי!
גליון 2518 (4 בדצמבר 1985), עמוד 21
מטבח 10 מטר רץ, עץ סנדוויץ + ן פורמייקה מערכת ישיבה 2ד68£ תוצרת גרמניה 3+2+1 בקטיפה ובשלל בדי ריפוד אחרים תל־אביב — הרצל • 158 חיפה — הרצל • 52 באר שבע ]ירושלים — שלומציון המלכה ( 16 בנין האחים ישראל) פתוח ביום ג׳ אחה״צ העולם הזה 2518
גליון 670 (24 באוגוסט 1950), עמוד 7
יהיה זה המשפט הרא שון במדינה נגד אדם הנאשם בשתוף פעולה ישיר עם הגרמנים.. שגריר־לשעבר ג׳יימס מקדונלד הדיפלומט בראש מגבית? … יש גם בסרט הזה נהג מוסיקלי ( ,כ מובן!) ,לשעבר מוסי־ עס רים״ מפלת הגרמנים היהודיה על יוליד, באו ״ימים מנדל, שהמירה ם גן*אדון? … ״על המשמר מוטב שתהיה לנו פשיטת נעל מאשר פשיטת רגל״ — בבה אידלסון, באסיפת פועלים בתל־אביב( סאי מקצועי בגרמניה (ראה מדור המוסיקה בגליון זה) ועד כה כבר ראו את הסרט כ־ 400.000 איש.
גליון 904 (10 בפברואר 1955), עמוד 7
היה כמעט ברור כי שיחותיו של ג׳וגסטון עם הער־בים לא יסתיימו בתוצאות של ממש וכי דאלס לא יוכל להאשים את ישראל לבדה בכשלון השיחות, לנקוט נגדה בצעדים כלשהם, התנחם פקיד ישראלי בכיר :״עד שימצא דאלס דרך ללחוץ גם עלינו וגם על הערבים, תתחיל שנת — 1956 ואז נוכל לצפצף עליהם״ ייצוא עד טעס ועד תיב ה הכורת האש במחול הדבקה (ימין) וכשתיית־קפה גץ גזעית יחי השוויץ 1הבוז לסנוביס 1 זו, התעניינו דווקא בתפוזים, המהווים, בדרך כלל, ארבע חמישיות מיצוא ההדרים. גרמניה המזרחית, למשל, היתה בעלת טעם חמוץ, בחרה רק ב־ 5000 תיבות לימונים.״ באותו טעם נחונה גם דמוקרטיה עממית אחרת, הונגריה 11,775 :תיבות לימונים. … מדוע מוכן האוצר לבזבז 25 אלף דולאר על כל תנור גרמני, בה בשעה שהתנורים שלנו טובים לא פחות? … לעתיד מבכרות אדריכלות (,)30 הנדסת בניין 25 מדעים ()24׳ חימיה תע־ • מאז , 1939 שנת השיא של יצוא הדריס מארץ־ישראל, בה הגיע היצוא ליותר מ־15 מיליון תיבות. * לעזנזת 76 אלף התיבות של גרמניה המערבית שהתחלקו ל־ 60 אלף תפוזים, 15,750 אשכוליות 250 ,לימונים.
גליון 959 (1 במרץ 1956), עמוד 13
הרצוג שירת במלחמת־העולם השניה בתפקיד סרן בשרות המודיעין הבריטי. לאחר כניעת גרמניה היה ממונה על חקירת השבויים הגרמניים, זיהה את אחד הסמלים בתור הימלר. … ברגמן הציע, בתחילת מלחמת העולם השנייה, למשרד המלחמה הצרפתי להקים תעשיה לייצור חומר זה בצרפת, הוזמן לפאריס, אולם החוקרים הצעירים שהועמדו לרשותו, לא האמינו בהצלחת המפעל והכשילוהו טובה רוטמן, עוזרתה של שרה אהרונסון במחתרת נילי, ניסתה לעזור לבריטים בתקופת מלחמת העולם הראשונה באמצעים אחרים. היא עמדה בקשר עם קצינים גרמניים ואוסטרים ששיתפו פעולה עם נילי, העבירה הודעותיהם לבריטים. אולם מיבצעה המוצלח ביותר היה חדירתה לשדה־התעופה ברמלה. היא נכנסה למטוס גרמני מטיפוס חדש שעמד במקום, למדה את כל פרטיו, למרות שלא היה לה מושג בענייני תעופה, העבירה באלחוט פרטים מדויקים. * ראשי־תיבות של ״נצח־ישראל־לא־ישק״ר״.
גליון 891 (11 בנובמבר 1954), עמוד 12
עדו ת פו לני םוא מני ס אחת האגדות המרובות שהתהלכו על העדות השונות בארץ היתד, קשורה בעולי פולין: הכל היו משוכנעים כי בניגוד לעולי רוסיה, הארצות האנגלו־סקסיות ואפילו גרמניה, לא היו עולי פולניה מעודי־נים ביותר במולדתם הישנה. … האסיר נכנס אתו בשיחה, סיפר לו כי הוא נאשם מ ס חר מ שו בחמתחפפת הכל מכירים את הסיפור על הסוחר היהודי הזריז שמכר לגרמני תמים שעון- קוקיה, שיכנע אותו לקנות יחד עס זה גם שקיק של מזון לעופות. השבוע היה דומה כי הגלגל התהפך: הגרמנים הצליחו למכור לישראל, במסגרת הסכם־השילומים 24 ,אלף חביות דגים מלו- חים, הנערכים ב־ 356 אלף דולאר, בד, בשעה שישראל היתד, יכולה לקנות דגים זולים יותר מתורכיה.
גליון 917 (12 במאי 1955), עמוד 7
אולם, הזהיר, על ישראל להתכונן ליום בו תישאר בלי שילומים ומענקים. סיכם גרפה, בהחלטיות :״בשביל הגרמני הממוצע, יש הבדל בין היהודים שהכיר ובין ישראל. … הוא רוצה ביחסים עמה, כמו שהוא רוצה ביחסים עם אקוואדור.״ האם תוכל גרמניה לתתך בין ישראל והערבים י גרפה היה מסופק: היחסים בין שני הגורמים לבין גרמניה עדיין אינם די לבביים.
גליון 1024 (29 במאי 1957), עמוד 12
על מה, לדעתכם, חשב העורך הראש /כשביקר לא רזכבר בגרמניה? נכון, אבל חוץ מזה חשב גס מלי. אל המתנה הנאה שהביא לי מם שובו, צירף עוד דורון קטן: עמוד שלם של מודעות שידוכים, אותו גזר מעתון גרמני חשוב ורציני מאד. אני בטוחה כי תסכימו אתי כי הן משעשעות ביותר. … מנצח כתזמורת של תיאטרון, בן ,54 גובה 1,68 מטר, אלמן, מוסיקאי מצויין, שעבד בתיאטרונים הטובים ביותר של גרמניה, מבקש להתחתן שנית עם גברת אמידה, בלתי־תלוייה, חובבת מוסיקה.
גליון 1359 (25 בספטמבר 1963), עמוד 14
אלפי קילומטרים משם, מטרייר העתיקה שבגרמניה, שהפכה מרכז בידור לחיילי המערב שבסיסיהם פזורים בסביבה, היו אנשים שידעו את התשובה עוד לפני שנשאלה השאלה . … תוריד אותך ביגון שאולה,״ אמר אב בית־הדין הרבני בתל־אביב ליהושע כ״ץ לפני יותר משנה, כשהוא מתכוון לאותה צעירת בלונדית גרמניה• .היא הרגה אותו, לא חשוב מי ירה,״ ידעה אשד, כחושה, חרושת סבל, סחוטת. … חמש שנים תמורת רירה ^ חו שעב׳) ץ, מי ש3יה תלמיד בבית״׳ הספר הדתי-תחכמוניוזזגאפיר בנזול־כרם,׳ מכונאי, מסגד : ,מציל: ,נהג, שוטו^ ולבסוף• פושע ואסיר,׳ אחרי שנתפס לפני כעשר שנים, בהיותו1,ושוטר, כשותף בשמד המזויין בתנובה יחד עם נחמן פרקש, נאחז בגרמניה, בסיכוי אחרון לחיים חסרי־תקודה .־״ כמו ליורדים ישראלים רבים אחרים, היו עבורו החיים במועדון־לילה בגרמניה הדרך היחידה להרתיח, להסתדר בחיים, לבנות משפחה.
גליון 1335 (7 באפריל 1963), עמוד 16
בתור מנהל של מיפעל הונגרי כה חשוב, היה עליו לתכנן את תרומת המיפעל לייצור המלחמתי הגרמני. בשנת 1941 הוטל על מיפעל המטוסים של משפחת וייס לשתף פעולה עם מיפעלי הרמן גר-נג. … לפי החוק ההונגרי לא נכלל ביליץ בין קורבנות ההפלייה האנטי־יהודית. כי עד הכיבוש הגרמני שם החוק ההונגרי את הדגש על הדת (ולא על הגזע, כמו הגרמנים) .יתר על כן, אשתו אליזבת, ספורטאית מפורסמת ויפהפיה, שייצגה את הונגריה כמחליקת־קרח באולימפיאדה, היתד, ארית טהורה. … כעבור שנתיים, בשבי האמריקאי, כשהיה בכר Jז עסוק בתיאור פעולותיו המזהירות למען היהודים המיסכנים, טען: ״הייתי קשור בידידות־גברים הדוקה עס האדון ד״ר ביליץ, שניפטר למרבה הצער בינואר .1945 בגלל ידידות זו התקיפו אותי אישים הונגריים וגרמניים רמי־מעלה בהקשר זה עלי לציין כי גס המגע האישי והחברתי שלי עם אישים יהודיים אחרים עורר מורת־רוזז רבה בחוגים גרמניים והונגריים.״ טענה זו — הן בדבר ידידותיו־,גברים עם ביליץ, הן בדבר המגע האישי והחברתי עם אישים יהודיים — הוא שקר גס והמצאה דמיונית.
גליון 1588 (7 בפברואר 1968), עמוד 25
ביחוד כשהסיפור הוא רק חלק קטן מאוד מכל שאר השטויות שישנם בסרט זה. גרמניה של מ די ם הסרן האמיץ מקופניק נתכלת, תל־אביב; גרמנית) הוא מזכיר קצת אגדות מ־בדחות לילדים. … הוא לא מצליח לקבל את התעודות שלו משום שאין לו עבודה. בינתיים, גרמניה של הקיסר, לפני מלחמת־העולם הראשונה, מעריצה חיילים וקצינים.
גליון 1135 (1 ביולי 1959), עמוד 17
ידענו שאנחנו נוסע ם לשחק נגד נבחרת חזקה, וביחוד אחרי ששמענו שהם יצאו נגד גרמניה ,1:1אי אפשר להגיד שהיינו הכי שמחים. … אחר כך הגענו לוורוצלב, שהיתר, פעם העיר הגרמנית ברסלאו. זאת עיר יפה מאוד• בכל מקום יש שם חורבות כמו במנשיה. … כל זמן שהמשחק לא התחיל הכל היה סוב ויפה. הלכנו לאופרה ושמענו זמרת גרמניה שרה עם מקהלה סולנית על מאדאם בטרפליי היאפנית.
גליון 1155 (11 בנובמבר 1959), עמוד 14
.״ כששאלתי את רפי אם כוונתו לשמועה ששלח שני מסריטים גרמניים להסריט את פטרה, התעלם מן השאלה. … היא מחבבת מאד את יוטה, נערת־התס־ריט הגרמניה. הן התיידדו מאד .״היא כלבך פקחית ואינטליגנטית.״ מגיעים לעומר כיאם שהוא ריק, כמובן, בבוקר שבתי זה. … הוא הודיע מיד שהוא רואה קשיים כאלה בביצוע הסרט, שאי־אפשר יהיה לעמוד בהם. לדוגמה: יש כאן בסרט קשר עם גרמניה (מספר קטן של מומחים) — דבר שאינו רצוי לישראל!
גליון 869 (17 ביוני 1954), עמוד 8
.״ ״עזוב את ראשומון,״ אמר צ׳^מבי ,״אנחנו מוכרחים לתרגם אחת שתים, תון שלושה ימים, את הנרי הרביעי, מפני שחל שינוי בתכנית ו״ ״טוב״ ,אמר מוטקה שפיץ ,״אז ניגש מיד לעבודה. הבאת את האוריגינל בגרמנית?״ ,,הבאתי ועול איך הבאתי״ ,אמר צ׳ימבי ,״מזל שאני עוד זוכר קצי.ת גרמנית !״ והס שניהם ישבו לעבוד. צ׳יימבי היה מקריא את האוריגינל הגרמני של ש. ויליאם, ומסיבת־ את זה באידיש למוטקה שפיץ, מפני שהוא לא יודע גרמנית. … כה לחי 1 ^*ייייייייייייייייייייייייי בן ה״ ,44 הכיר בשוייץ את לוסי אלשטיין, צע־רה ליטאית בת 26 שעברה את כל מדוד־ מחנות״הד,ש»דד״ הופצצה על״ידי הגרמנים כשהפליגה לשבדיה, נכוותה קשה. הוא התאהב בה מיד, חיזר אחריה במרץ, הביאה ארצה, נשא אותה לאשר, בבית אחותו, חווה, בעצם ימי המלחמה.
גליון 855 (11 במרץ 1954), עמוד 4
האיש הגדול של המשפט היה עתה אדם שלא נוכח באולם, אך שרוחו ריחפה על כל מילה : אלוף ד,ס.ס. קורט בכר, כיום אזרח גרמני. מדוע התערב קסטנר לטובתו? מה עשה בכר? … במשפט נירנברג, ואחר כך במשפט האנטי־נאצי הגרמני. • שבכר היה אחד האחראים העיקריים בהשמדת יהדות אירופה! … ״לא רציתי ליהרג מכדור של בנות הברית בתור גרמני ! ״ נקודה אחרת: כשנשאל על ידי תמיר, גילה קסטנר כי בכר לקח אותו למחנה ברגן״ בלזן, אותו עמד למסור לאנגלו־אמריקאים, לפי בקשתו שלו.
גליון 851 (11 בפברואר 1954), עמוד 14
השתתף גם בטיול.מסביב לעולם בספיגת־האוויר המפורסמת של הגראף צפלין הגרמני, השקיף על תל־אביב הקטנה חקירת שתי־וערב אדם כה ססגוני. … הנסיון הצליח באופן מפתיע: ההוצאה ביקשה את הצעיר לבוא מיד לגרמניה, להיות לאחד מעורכיה המרכזיים. שמו: ארתור קסטלר. … כבר היה הסופר המרחבי של הוצאת איל־שטיין, ההוצאה היהודית־ד,גרמנית האדירה. כשנפצע בד.ת״ נקשות על רקע פוליטי בחיפה׳ ביקש צעיר בלתי־ידוע, עולה חדש מהונגריה בעל נטיות רביזיוניסטיות, למלא זמנית אה נתקל המבט ׳בתריס מואר ,׳סדוק, דרכו ׳נראתה תמונת גבר משופם, בעל פנים תקי־פים.
גליון 831 (23 בספטמבר 1953), עמוד 6
ברומא העתיקה הטביעה תרועת ההמון בקירקם את זעקת העבדים, סימלה את הפיכת הרפובליקה החלוצית, שומרת החוק׳ לקיסרות דורסנית. בגרמניה הנאצית הסתירה האולימפיאדה הברלינאית הנהדרת של 1936 את מחנות הריכוז ומרתפי העינויים. … אולי הוא יתקן אותו קצת,״ צכא המהבו־ ב לווי ידוע לפני -19 שנה, בעלות היטלר לשלטון, נגנזו כל ספרי השירים בגרמניה. הוצאו ספרים. חדשים. שום שיר, שלא זרם בעורקיו דם ארי טהור, לא נכלל בספרים אלה. … היה שלא לכללו בספרים, כי בל נערה גרמניה שרה אותו. היה זה שירו של היינריך היינה, לורליי ־.
גליון 788 (4 בדצמבר 1952), עמוד 15
הצחוק הגיע לשיאו ״הלירה המפריע״ אחד מאלה הוא הלילה המכריע. רקעו : גרמניה בשלהי מלחמת העולם השניה. המדינה הרוסה ומטה לנפול ; אבל האויב הנאצי עודנו חזק. שרות־המודיעין האמריקאי שולח אל מאחורי הקוים שלושה שליחים ; לברי את מקום המצאה של חטיבה גרמנית מסוימת. השלושה הם: סגן רניק (ריצ׳ארד בייז־הארדט) ,קצין אמריקאי: ייטגר (קריסטיאן בלך) אסיר משוחרר ; הפי (אוסקר וותר), גרמני אנטי־נאצי. … נראה רקעו של הסרט אמתי ביותר, והלהקה, רובה ככולה מורכבת משחקנים גרמנים, מבצעת אח התפקידים בכשרון ובהצלחה.
גליון 810 (30 באפריל 1953), עמוד 9
כשנשאל פקיד גבוה של חברת השילומים מדוע בכלל פרסמה הממשלה את ההודעה על בקשתו של ליט להתארח בישראל, ניתנה התשובה הבאה: ״גורמים שונים בממשלה סברו כי כדאי היה לנצל את הזדמנות ביקורו של לים, שהוא באמת ידיד, כדי לפתוח בהסברה ציבורית שתיישר במקצת את ההדורים בינינר לבין הגרמנים• אולם היו גם גורמים אחרים, והם ניצחו...״ בסעודת צהרים, שבה נכח לים בלווית אחד ממנהלי חברת השילומים, בבית רופא רמת־גני, הוצג בפני אחד האורחים כתיר מאנגליה. … אזרחים התיר מד ליט(ל) לפני שבועות מספר פרסם משרד החוץ הודעה רשמית בה נאמר כי לקונסול ישראל במינכן ניתנה הוראה לתת אשרת כניסה לישראל לאריך ליט, יושב ראש הועד הגרמני לידידות בין ישראל לגרמניה וראש הסינאט של המבורג (העולם הזה •)808 אולם לפחות שלושה ימים, לפני פרסום הידיעה הגיע ליט לישראל בדרך האדר, בדרכון שנשא את השם האנגלי הנרי ליטל, בידיעתה הברורה של ממשלת ישראל. … :א גם ניעזרתם של מומחים טכניים זרים סוו צו ת בעלות נסיון מתאים...״ הכוונה היתד. ברורה: מומחים גרמניים בודאי יגיעו לארץ כדי להסביר וליעץ בקשר לציוד שייתקבל מגרמניה.
גליון 732 (8 בנובמבר 1951), עמוד 7
כשמת הקיץ, בגיל ,74 לקח עמו פרופסור אברהם שלום יהודה פרקי היסטוריה לקברו: יליד ירושלים, בן לאב עיראקי ואם גימניה (הוא עצמו נשא אשה דרום־אפריקאית) הצ טיין בגיל צעיר במדעי המזרח, השתלם ב אוניברסיטות גרמניה (שטרסבורג, הידלברג), הפך מרצה בברלין, נתבקש לעבור למדריד, מקום שלמענו שונה החוק המקובל, לפיו היה עליו לותר על נתינוחו הבריטית, לקבל נתינות ספרדית. … הכניסה גם בשנה האחרונה 15.000 לריות, מטבע שוייצי. היא נוצרה, אחר עלית היטלר בגרמניה, על־ידי עולים מגרמניה (בעיקר מ לייפציג, עיר הפרוות) .כבר כעבור זמן מועט ניצחה נצחונות: הפרוות הציוניות ניראו על גופם האנטי־ציוני של אישים ערביים רבים, ביניהם — המלכה נאזלי, אם פארוק המצרי; המלכה פארידה, אשתו (לשעבר); נשיא הר פובליקה הלבנונית. … ״ ״אילו אמרתם לי שאמי המנוחה עלתה לארץ מגרמניה ׳(בה מתה) הייתי אומרת שזה פחות פנטסטי ממה שקרה לבעלי״, למבשר ההודעה.
גליון 735 (29 בנובמבר 1951), עמוד 6
אולם מיד זכרו את המציאות: מדינת ישראל עומדת לכרות שלום עם הגרמנים הטובים, וד״ר היאלמאר הוראס גרילי שאכט הוא אחד מהם — אדם שדעתו עלולה להשפיע כשתתעורר בעיית התשלומים. … לפי הפרוצדורה המוסכמת היה פרוש הדבר זיכוי. הגרמנים עצמם אסרוהו למחר יום שיחרורו, דנו אותו לשמונה שנות מאסר — אולם שוטרים צבאיים אמריקאיים הוציאוהו מן הכלא, שיחררוהו בהאמבורג, שם הוא חי עם אשתו, הצעירה ממנו ב־ 30 שנה. … על מעטפת המכתב היה מודבק בול דאר מגרמניה המזרחית. הכתובת הגרמנית :״סוכנות ירדנית מסחרית״ ,עמאן, ירדן.
