חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 301 עד 325)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1360 (1 באוקטובר 1963), עמוד 5
אך זאת ידענו: אדולף היטלר הגיע לשלטון בסוף ינואר של אותה שנה. קלגסיו החומים השתוללו ברחובות גרמניה, רצחו, עינו, הילקו, שרפו, הרסו. … באותה שנה עצמה חדלה התנועה הנאצית מהיות מפלגה מקומית של מינכן והסביבה, החלה בהסתערות שלה על גרמניה כולה. פאצ׳לי היה עד־ראייה לרציחתה האיטית של הרפובליקה הוזיימארית. … כולם הסתכמו בהוראה אחת: בשום פנים ואופן אין להתגרות בכנסיה בכל צורה שהיא — עד אשר תנצח גרמניה במלחמה. כי מחצית בני האומה הגרמנית דאז — 35 מיליון נפש — היו קאתולים.
גליון 1193 (3 באוגוסט 1960), עמוד 8
הם אמרו לעצמם: במשך 12 שנה רבצה על גרמניה מכונת״ התעמולה האדירה של הנאצים. … הם יקימו מחתרת שקשה מאד יהיה לחסלה. הדאגה השניה התרכזה בדרום גרמניה ובמערב אוסטריה, האיזור ההררי ביותר של ך,רייך השלישי. … כאן, בהרים שגיאים אלה, ימשיכו להילחם במשך חודשים, ואולי שנים. ושוב, היו דוגמות לכך בהיסטוריה הגרמנית. כאשר השמיד המצביא־הסריס הביזנטי נארסס את ממלכת הגותים הגרמניים באיטליה, במאה הששית׳ התרכזו הגותים האחרונים על פיסגתו של הר ולחמו אה מלחמתם האחרונה• כל ילד גרמני למד פרשה זו בגיל רך.
גליון 2314 (6 בינואר 1982), עמוד 9
ועוד: שהפעולה היתה מתואמת ובו־זמנית. העדות בגרמניה אפק טי בי ת יו תר ך ־ ת חו ם ה רגי ש השני שעלול היה להיחשף, וזאת י י ניסו נאור והממונים עליו למנוע בכל מחיר — היה יחסי ישראיל־גרמניה, ובמיוחד מערכת היחסים המיוחדת שבין ראש־הממשליד, מנחם בגין ותנועת החרות, ובין אייל העיתונות הימני־קיצוני אכסל שפרינגר. … כאשר פירסם סופר מעריב משה דק, במארס ,1980 את הידיעה על שיחה שהתקיימה בין הנשיא האמריקאי ג׳ימי קרטר וקנצילר גרמניה ד,למוט שמיידט, ובה ביקש קרטר משמידט להפעיל על ישראל לחץ בעניין שיחות האוטונומיה ,־לא עורר הדבר רושם מיוחד. … לוריא אמנם חשב שנאור מוסר לו את הידיעה כדי לזכות בעבודה בדי־ולט — אך תיתכן גם אפשרות אחרת: @ נאור היד, מוכן לבוא ולהעיד לטובת די־ולט בהמבורג, גרמניה, למרות שהיה יכול להסתפק בעדות שתימסר בבית־מישפט ישראלי, ושתועבר לביודהמישפט הגרמני על־ידי השגרירות הגרמנית בארץ.
גליון 2295 (26 באוגוסט 1981), עמוד 46
במקום שיר אחד שרנו שלושה, ובין לילה כל גרמניה הכירה אותנו. עדיין גרנו בשווייץ ואני זוכר שער של העולם הזה משנת 1965 עם תמונה של ריקה זראי וכתובת אדומה: הן מביישות את המדינה ! … תחשבי על זוג ישראלי צעיר ויפה ששר בעיברית ומשגע את כל גרמניה. כולם ידעו שאנחנו •באים מהארץ. ייצגנו את הישראלי היפה. … לקחתי את הטריפ אצלו בדירה. הייתי אז עם שחקנית גרמניה מפורסמת בשם איריס ברבן. היה לי כאב ראש וביקשתי כדור.
גליון 1359 (25 בספטמבר 1963), עמוד 8
לפי אותו חוזה על הן זברה לשלם 2000 לירות עבור נל יום של אחור. הסרב על גרמניה-עורך ״העולם הזה״ מסכם את רשמי ניסוה ־ ומציע גישה יסודית חדשה ליחסים ביו גרמניה וישראל ץ כץ ״,אמרתי ,״גרמניה נראית עכשיו כארץ שלווה ורוגעת. … אך מה יקרה כאשר יפקוד משבר כלכלי חדש את גרמניה?״ הטרגיגזט בא בסיגן גב הבזאדט1 ^ ךשיחי, מבקר ספרותי ידוע, חייך בנחת. … אני מתכוון בכלל לאקלים ד,פוליטי, להלכי־הרוח, לסיגנון הציבורי.״ ואכן — יש הבדל. בימי ויימאר גאתה הלאומנות הגרמנית. מאות מפלגות ואירגונים • ויימאר, העיר בה קבורים שני המשוררים הלאוס״ס של גרמניה, גתה ושילר, שימשה אכסניה למנסחי החוקה הגרמנית אחרי מלחמת־העולם הראשונה.
גליון 2216 (20 בפברואר 1980), עמוד 44
זוהי דעתו של קלאוס סטאק, צייר־כר־זות גרמני ידוע, על החברה הגרמנית. סטאק השמאלני, עורך-דין במיקצועו, כבר עורר בעבר צעקות־זעם רבות ב־כרזותיו עזות־הביטוי, המותחות ביקורת קטלנית על החברה הגרמנית החדשה. … ״ מזכירים בעיות הפלאקאטים האחרים גרמניות, שלפחות חלק מהן קיימות גם בישראל. … למנהל הצעיר יש תוכניות רבות ליצירת קשר חי יו תר ביו התרבות הגרמנית החדשה וישראל. מאז הקמתן של ישראל והרפובליקה הפדרלית הגרמנית התרחקו שני העמים, לדעתו.
גליון 1978 (1 באוגוסט 1975), עמוד 32
עצם היום הזה כופרים מנהיגיה בחובתם לשלם פיצויים לנציגי העם היהודי עבור !קורבנות הנאצים. כפי שעשתה גרמניה המערבית. משום כך, היתה זו הפתעה! ,נאשר בפעם הראשונה בה נטלה !גרמניה המזרחית הלק בפסטיבל ׳קולנוע הנערך בעולם המערבי, היא בחרה לשלוח השנה לפסטיבל הסרטים בברלין _,סרט על נושא יהודי מובהק : יעקב השקרן. … זהו אחד מתעלולי הגורל, שדווקא המזרח־גרמנים הם שיצרו אותו. שמו האמיתי של יעקב השקרן, גיבור הסרט המזרח־גרמני, הוא יעקב היים.
גליון 1313 (7 בנובמבר 1962), עמוד 8
זהירות מונעת במדינה יחסי־חוץ כלהכרטיס, הו ח ז רו כיצד הגיבו הגרמנים על ביטול הופעת תזמורת רמת־גן במדינתם? … הסבירו שניים מעורכי העתונים :״הישראלים טוענים כי עוד לא הגיע הזמן לכינון יחסי־תרבות עם גרמניה ושהזמן שעבר מאז השואה קצר מדי.״ אולם, אם ממשלת ישראל רוצה באמת ובתמים למנוע את המגעים עם הגרמנים, היתד, צריכה גם לסרב לתת את האישור הרשמי להופעות תזמורת רמת־גן בגרמניה. … אם ר,ם לא רוצים שישראלים־ יבואו לכאן, אז גם אנחנו לא זקוקים להם מתמיה הוא גם יחסו של משרד־החוץ הישראלי, המנסה בדרך כלל להדק את הקשרים עם מערב־גרמניה — שאין הוא רואה בעין יפה את הצלחתו הכבירה של סמי מולכו.
גליון 784 (6 בנובמבר 1952), עמוד 5
ניגודים פנימיים אלה יגרמו, לפי תפיסה זו, לכך שהאנגלים והצרפתים יתנגדו יותר ויותר לתקומתן של גרמניה ויפאן, המבוצעת על ידי האמריקאים, בעוד שהגרמנים והיפאנים עצמם יתנגדו יותר ויותר לניתוקם המסחרי מארצות הגוש המזרחי, המונע בעדם להגיע אל השווקים הנרחבים באירופה המזרחית ובסץ. . … יחד עם זה תנצל רוסיה את השנאה והחשדות בין גרמניה וצרפת, אוסטרליה ויפאן ובין שאר המדינות, שהם בחזקת מסורת של דורות. … אולם מצב זה אינו חייב להמשך. בשנוצחה גרמניה במלחמת העולם הראשונה היתה כחסרת-ישע לעומת בוחן העצום של צרפת והאימפריה הבריטית״ אולם כעבור 1צ שנה בלבד יצאה גרמניה למלחמה לא רק נגד שתים אלה, אלא גם נגד אמריקה האדירה וברית המועצות גם יחד בימי הסכם מינכן היה נראה שכל העולם הקפיטליסטי יתאחד כדי לצאת למלחמה נגד כרית המועצות, בשם שנראה היום שהעולם המערבי בולו מאוחד באיבתו לקומוניזם.
גליון 1163 (6 בינואר 1960), עמוד 10
אחרי ההלם הראשון, עם גילוי הסמלים על קירות בית־הכנסת הגדול בקלן, גרמניה, גרמה התפוצה לזעזוע שני, חזק עוד יותר. … בין השאר: • הודיעו מומחים אירופיים כי אין זאת אלא התפרצות של גברברים, שתפסו שזו דרך בטוחה ופשוטה לעשות רעש ופירסומת. • טען הפרשן והעורך האמריקאי אוכל־הקומוניסטים דייויד לורנס, כי הצלבים צוירו בידי קומוניסטים כדי להבאיש את ריח גרמניה המערבית ולהרתיע את העולם מלהפקיד נשק כבד בידיה, כחברת נאט״ו. • הכריזה ממשלת גרמניה המערבית כי המעשים נעשו כדי ״לפגוע בשמה של גרמניה בעולם״ ,מבלי לציין מי מעוניין בכך. 9שידר רדיו קאהיר את הסברה כי הסיסמות צוירו בידי סוכנים ציוניים, שרצו בצורה זו להפחיד את יהודי העולם, לד,מ־ריצם לעלות לישראל ולהגביר את תרומותיהם. <• גילה נחום גולדמן כי זהו מעשה ידי • כולל ישראל, שם ציירו גברברים את צלבי־הקרס על קיר באשקלון, הפיצו ידיעות כוזבות על גילוי סמלים נוספים. … אחד הרים את אצבעו אל רקתו, מילמל :״פריקט משוגעים!״{ בכל הנוגע -לתקופה הנאצית, גרמניה סובלת עדיין מתסביך עמוק. הוא נובע מכך שרוב הגרמנים אינם מוכנים עדיין לקבל על עצמם את האחריות למה שקרה, שואפים להטיל את הכל על איש אחד: אדולף היטלר.
גליון 1193 (3 באוגוסט 1960), עמוד 9
כוח־היצירה התרבותי של גרמניה, לשעבר אחת ממדינות־התרבות הגדולות בעולם, נדם לחלוטין. … כדברי פרשן אחד: ״שפה שאמרו בה, היכנסו לתאי־הגאזים׳ ,שוב אינה יכולה לשמש לשירה.״ כיום פורחת גרמניה. בתי־חרושת מעלים עשן בארובותיהם, הכבישים מלאים ,״הפלא הכלכלי״ ממלא את כיסי הגרמנים בכסף. אולם מבחינה תרבותית, גרמניה היא בית־קברות — והצמדת הרוחנית שלה יודעת זאת.
גליון 2227 (7 במאי 1980), עמוד 59
עשר שנים לאחר חתימת הסכם־הכניעה, הפכה מערב־גרמניה למעצמה ריבונית. כאז, כן עתה דמעו העיניים — אם כי הסיבה היתה הפוכה. לא כל הגרמנים התלהבו עד כדי כך. קשה היה לשכוח כי ההימנון עצמו מגדיר את גרמניה כשטח המשתרע מן הממל (כיום בתחומי ברית־המועצות) עד נהר חמאם (כיום בתחומי בלגיה) ,מן האטש (בתחומי דנמרק) ועד לבלט (איטליה) .גרמניה נשארה מבותרת. … הפעם לא באה ההתקפה רק מצד הסוציאל־דמוקדטים, שטענו תמיד כי רוסיה תסכים לאיחוד גרמניה מחדש, אם יובטח לה שזו תישאר נייטראלית.
גליון 2037 (15 בספטמבר 1976), עמוד 19
בידי המישטרה לא תיוותר ברירה, אלא לשחררו. הגרמנים לא יוכלו אז לבקש את הסגרתו חזרה אליהם, כיוון שהרי לא קיים כל הסכם הסגרה בין ישראל וגרמניה. … למרות שבגרמניה אין מקובל למחוק שליש מתקופת המאסר עבור התנהגות טובה, ואם היה נוהג כזה, ספק אם כושי היה זוכה בציון של התנהגות סובה׳ קיים סיכוי סביר שהוא ישוחרר ויגורש מגרמניה אחרי שירצה שם מיספר שנות מאסר. … על פי חוקי ההסגרה, אם אדם ביצע במדינה אחת פשעים חמורים יותר מאשר הפשעים עליהם נשפט כבר במדינה אחרת, חייבת המדינה המחזיקה בו להסגירו למדינה השנייה, בתנאי כמובן שקיים ביניהם הסכם הסגרה. בין ישראל וגרמניה לא קיים הסכם כזה. אבל כיוון שכושי הוא אזרח ישראלי, הרי גט ללא הסכם הסגרה, יש להניח, שממשלת־גרמניה תיענה לדרישתה של ממשלת־ישראל להסגיר את כושי לידיה, כמעט בלתי מתקבל על הדעת שהוא באמת מתכוון לבוא לישראל ולהתייצב בפני בית־מישפט כדי לספר את כל הידוע לו על מעשי״רצח אלה.
גליון 2130 (28 ביוני 1978), עמוד 45
הסרט מנסה, בסופו של דבר, לחבוק חוויה, מחשבות, היר- הורים, פילוסופיית־חיים, השקפות על אמנות ופוליטיקה ועוד הרבה מאד דברים, המאפיינים את גרמניה של היום. זה צריך להיות חלק שלישי בטרילוגיה של הבמאי האנס יורגן סיברברג, על גרמניה הוזה בדמיונות שווא, במאה השנים האחרונות, טרילוגיה ששני חלקיה הראשונים היו לודוויג, המלך הבתול וקארל מאי. … הראשון נושא את שם הסרט עצמו: היטלר, סרט מגרמניה. החלק השני הוא חלום גרמני, החלק השלישי סופה של אגדת חורף, והחלק הרביעי אנו, ילד הגיהינום. … אסור לשכוח, מזכיר עוד הסרט, שהיטלר נבחר בבחירות דמוקרטיות, שהוא הצהיר על כוונותיו מן הרגע הראשון, אבל איש לא עצר את היד האוחזת במאכלת, כפי שעצרו את ידו של אברהם לפני שהעלה את יצחק על המוקד (ההשוואה היא של סיברברג) .ואילו בובה בדמות גבלס מכריזה שבעוד מאה שנה תהיה זו אחת התקופות הזוהרות ביותר בתולדות גרמניה, יעשו עליה סרטים ויספרו עליה סיפורים.
גליון 2431 (4 באפריל 1984), עמוד 17
לא הוצא מכלל אפשרות שאחד מחברי האירגון ייצמד לגרמני כשרימון ללא ניצרה בידו, ויאיים להתאבד, אם הגרמנים לא יימנעו ממכירת טנקים מסוג ליאופולד לערב־הסעודית. … קלצ׳ינסקי עצמו ממלא את פיו מים ומסרב להגיב, הן על חברותו באירגון והן על ההאשמות המוטחות בו. המיקלט: טיול בגרמניה ^ חלק מהפעולה של גורמי־ *ביטחון שונים נעצר חייל שנחשד בהעברת רימון לאחד יצחק גניש, שעשה בו שימוש תמוה — הוא זרק אותו בחצר שגרירות גרמניה. … ביום הראשון השבוע הוא יצא בראש מישלחת של פעילים מתנועת החרות לסיור בן שבוע בגרמניה, על חשבון קרן קונרד אדנאואר. הוא לקח איתו עוד תישעה פעילים וראשי סניפים לחיפוש אחרי גרמניה אחרת.
גליון 2395 (27 ביולי 1983), עמוד 29
לפני כחודש הפעיל שטראום את השפעתו העצומה, כדי לארגן לממשלת מיזרח־גרמניה אשראי בסדר גודל של 400 מיליון רולר. צעד זה הוסבר על־ידי שטראוס בטון מינורי, ללא הבומבאסטיות המסורתית שלו, כמתחייב מהאינטרסים של מערב־גרמניה ומ״תהליכים מסויימים״ הפוקדים את המיזרח. כשהדי ההתקפות נגדו בקונגרס מיפלגתו עדיין מהרהרים באוזניו, יצא שטראוס לפולין לשיחות עם מנהיגים רישמיים, ובהזמנה רישמית־למחצה של שגרירה החדש של פולין במערב־גרמניה. שטראוס הסביר שהוא רק מבקר קרוב של אשתו, העובד בשגרירות גרמניה בווארשה, אבל איש לא האמין להסבר דחוק זה.
גליון 1495 (27 באפריל 1966), עמוד 12
לפחות חלק מן ההורים השכולים חשו אף הם בהתרוקנות היום מתוכנו. אמר אב שכול קשיש, רופא יליד גרמניה :״לא הלכתי לבית־ד,קברות. זה היה הבן היחיד שלנו. … ואילו הם עצמם לא העלו על הדעת את הצורה הנאותה: לצוות על במרינה (המשך מעמוד )9 אבל הגרמנים אינם צרפתים. דיפלומט גרמני הוא ההיפך הגמור מ״בארבוז״* צרפתי. … אותר, בעייה של תקשורת חזרה במשא־ומתן הארוך והמייגע בין ממשלת ישראל והד״ר קורט בירנבך, ערב כינון היחסים הדיפלומטיים בין בון וירושלים. שוב היה נדמה לירושלים כי הגרמני הבטיח משהו, ושוב טען הגרמני שבהחלט לא הבטיח זאת.
גליון 881 (8 בספטמבר 1954), עמוד 18
ימשך מאות בשנים, עת היתד, גרמניה מפוררת ומפוצלת, התקיפה אותה צרפת כמעט בכל דור. … לפני מאה שני, התהפך הגלגל. גרמניה החלה להתאחד, צרפת החלה שוקעת. שלוש פעמים בשלושה דורות הופיע צבא גרמני בשערי פאריס. … המטרות הפוליטיות היו מפוקפקות, אך החלום עצמו היד, יפה ושובה־לבבות. הכריז יוצר־סיסמות גרמני : ״גרמניה היא ביתנו׳ אירופה מולדתנו !
גליון 945 (24 בנובמבר 1955), עמוד 5
עם עלייתו של היטלר ל״אידן השיב ני נל הבעייה של יהודי אירופה היא מסובכת מאד, וכי עלינו, שלטון בגרמניה השכנה, השתנה מצב־הרוח של המיעוט הגרמני בצ׳כוסלובקיה. … אם ״חזית המולדת״ של מורד,־ההתעמלות קונרד נעשה זאת, ידרשו יהודי העולם שנציע הצעה הנליין, דרשו תחילה שי1זי־זכויות ואחר־כך דומה בפולין וגרמניה, והיטלר עלול מאד סיפוח לגרמניה. … וועידה זו, בהשתתפות ראשי ממשלות בריטניה׳ צרפת, איטליה וגרמניה, התכנסה במינכן. בשעות הקטנות של הלילה, אור ליום ר,־30 בספטמבר׳ ,1938 נכנעו מעצמות המערב וחתמו על הסכם שהעביר את חבל הסודטים לגרמניה.
גליון 1357 (12 בספטמבר 1963), עמוד 14
המיבחן נשאר בעינו, והוא אחד ה״ מיבחנים הברורים ביותר לגבי אופיה של גרמניה הנוכחית. אילו היתד, השיכבה השלטת בגרמניה חדורה באמת ריגשי־תיעוב כלפי פשעי הנאצים, ורצון עז לכפר על הפשעים עד כמה שאפשר, הרי כלל לא היתר, מעלה על דעתה להביא בחשבון, דווקא בעניין יחיד־במינו זה, שיקולי אינטרסים, יהיו חשובים כשלעצמם כאשר יהיו. … שוחחנו על הפלמ״ח, על הקיבוצים, על הצבא של תש״ח, על רעיונות לידל־הארט, על הניסיון להקים בגרמניה צבא שלא היה עדיין כדוגמתו בהיסטוריה הצבאית הגרמנית. … תוך כמה שנים יקבעו אלה את דמות הצבא שלנו. זאת תהיה גרמניה אחרת.״ האם יש ״גרמניה אחרת״ ,שמותר להתקשר עמה?
גליון 789 (11 בדצמבר 1952), עמוד 12
אמריקה היא הקובעת בגרמניה הכבושה. אם היא אומרת ״כן״ ,חייבת גרמניה להסכים> אם היא פוקדת לשלם מאות מיליונים ליהודים, היא נחפזת לעשות זאת.״ תרוץ חוקי לגרמנים. … עם הערכה כזו בידה, תגש הליגה לממשלת גרמניה בתביעה לעקל אותו סכום מסך הסכם השילומים. ״זהו הפתרון המעשי היחיד,״ הם מסכמים .״כי אז ניתן לגרמנים תירוץ הוקי לא לשלם ליהודים.״ וזה, לדעתם, הדבר שישמח ביותר את גרמניה המערבית.
גליון 1190 (13 ביולי 1960), עמוד 7
ולשליחתו למחנה־להציל את גרמניה מן הקומוניזם. הבדלי ריכוז, ממנו לא חזר שוב . … פרוסיה כללה למעלה ממחצית פסוק שהביא את התסיסה בקרב ד,ס.א. לשיאה. גרמניה, והמשטרה שלה היתד, על כן החשובה ביותר. … עתר, פקד היטלר על גרינג להעביר את הגסטאפו להימלר, שמיזג אותה עם היטלר מבית־הסוהר ב־ ,1925 היה המצב בכי רע; בימי השפל הגרועים ביותר של התנועה, שאר שרותי־המשטרה ברחבי גרמניה. הגסטאפו הפכה לארגון כל־גרמני — והצבא הרביעי של גרמניה, המשטרה, הפך לחלק מד.0,ס.
גליון 1227 (29 במרץ 1961), עמוד 12
היא גילתה כי מלבד הישראלים הבלתי־קרואים והרוסים המשונים, מתחקים אחרי מנגלה גם שליחי ממשלת מערב־גרמניה. כי הגרמנים אינם רוצים בהישנות פרשת תפיסתו של אייכמן, ביקשו מהארגנטינים, עוד לפני כשנה, כי יסגירו לידיהם את מנגלה המבוקש. … שנתיים אחרי עלות היטלר לשלטון, עזבו כל יתר בני המשפחה — אמה, אחיה ושש אחיותיה — את גרמניה. הם בחרו בארגנטינה כמולדת חדשה, ורק נורית מכל המשפחה החליטה לעלות לארץ־ישראל. … זרה לכאורה — ולא איתו, שהיה בן המשפחה.״ חתימת הסכם־השילומים עם גרמניה שינתה את חייה של נורית. הביקוש הרב ל- יודעי־גרמנית פתח בפניה פתח מעניין יותר מן הגננות, והיא ניכנסה לעבוד בחברה פרטית לסידור פיצויים אישיים מגרמניה.
גליון 1714 (8 ביולי 1970), עמוד 11
היטלר הגיע לשלטון ב־ .1933 תוך חמש שנים ביטל את הסכם־ר,כניעה, שעליו חתמה המובסת בסוף מלחמת העולם־ גרמניה השניה. הוא הקים מחדש צבא גרמני אדיר, חיסל את האזור המפורז ליד הגבול הצרפתי (״חבל הריין״) ,סיפח את אוסטריה כולה לארצו. בצ׳כוסלובקיה חיו בצד 14 מיליון הצ ׳־ כים והסלובקים 3.2 ,מיליון גרמנים. אלה שכנו לאורך הגבול הגרמני, בחבל הסוד־טים. … מי שרוצה להשוות את תוכנית־רוגירם להסכם מינכן, צריך לדמיין לעצמו ש• צ׳כוסלובקיה כבשה תחילה שביעית משפחה של גרמניה, את כל אוסטריה, וחלקים נכבדים של פולין והונגריה, ושצ׳מברליין חש לעזרת גרמניה המובסת, כדי להחזיר לה את שטחיה הכבושים.
גליון 1022 (15 במאי 1957), עמוד 15
היופי הנוכחית של גרמניה. היא הכירה את שרה טל, שלא מצאה חן בעיניה, בעיקר מפני שסירבה להצטלם בחברתה. … מארינה, יפר,פיה ירוקת־עיניים ובעלת עור נקי מאד (דבר שר,גרמניות מתגאות בו כמו הצרפתיות באצבעותיהן והאנגליות ביציבתן) היתד, טיפוסית לדור הגרמני החדש, מבני המעמדות המשכילים. … גרמניה עדיין דומה מדי לפאציינטית המחלימה אחרי תקופה של מחלת־רוח: היא מעניינת, קצת מסוכנת, ולחלוטין לא סימפאטית.
