חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 2,826 עד 2,850)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2140 (6 בספטמבר 1978), עמוד 29
המאורעות מתוארים כפי שאכן קרו. שתי המישפחות בסרט — היהודית והגרמנית — אכן יכלו לראות את הדברים כפי שהם רואים אותם בסידרה. … הרגעים הנוראים ביותר הם דווקא אלה שאין בהם פאתוס, אך שיש בהם לקח עמוק לכל עם. למשל: חגיגת חג-המולד, ילדים גרמנים עליזים שרים עם ההורים מסביב לפסנתר לילה שקנו, לילה קדוש. … היהודית, שממנה ״הוחרם״ הפסנתר, ושנשלחה לגטאות ולמחנות״המוות. פעם היו שתי המישפחות — הגרמנית והיהודית — מיודדות. עכשיו מדחיקים הגרמנים את הזיכרון.
גליון 2123 (10 במאי 1978), עמוד 13
הנאצים ניצלו את תורת־הגזע האווילית כדי להצדיק את עליונות הלאום הגרמני כ״עם אדונים״ .הפאשיסטים האיטלקיים לא דגלו בגזענות, אלא בעליונות המורשה הרומאית של איטליה. … משום שהעם היהודי סבל יסורי־תופת כה נוראים מידי הפאשיזם הגרמני (הוא הנאציזם) ,עד כי לא יעלה על הדעת שהוא יניח לתופעה דומה להשתלט בו עצמו. … משתי הבחינות, יתכן כי בריטניה מחוסנת יותר מפני פאשיזם מאשר גרמניה. ובכל זאת היתר. תנועה פאשיסטית בריטית לא־מבוטלת בימי היטלר, וישנה תנועה פאשיסטית חזקה ומתחזקת בבריטניה של היום.
גליון 2177 (23 במאי 1979), עמוד 28
אורנה פזרת התחילה את דרכה בארץ בעוזרת־בית. ותומדקין סירב להשתמש בדרכונו הגרמני ! 8אגב, רייכר משרת עתה במילואים, וכאשר חזר הביתה לחופשת־שבת הופתע למצוא הודעת־פיטורין מ- מתנה : רשוודהשידור, שבה עבד ריי- כר, נוסף על עבודתו בידיעות אחרונות, בחצי מישרה. … כאשר ניגש לשגרירות היוגוס־לווית בפאריס, כדי לקבל אש- רת־כניסה, נאמר לו שאם הוא ישתמש בדרכון הגרמני, הנמ צא ברשותו מכיוון שנולד ב גרמניה, הוא יקבל אשרה מייד, אך אם יתעקש להשתמש בדר- סמדו מ1 אחת מחמש הזמרות של לחקמ ״סקסטח״ ,עומדת לעזוב את הלהקה בקרוב.
גליון 2177 (23 במאי 1979), עמוד 34
להלן החלק השני של הראיון, המטפל במייוחד בבעיות החינון לשלום. גם הפעם נוגע הפרופסור, יליד גרמניה, בבעיות רבות, בהשיבו לשאלותיה של אנה ספרא. … אספר לך סיפור: בתחילת שנת 1934 הזמין אותי מורי ורבי, מרטין בובר, לחזור לשנה לגרמניה, כדי לסייע לו במיפעל חינוך מבוגרים יהודיים בשעת־חירום זו. חזר נו — אשתי, אני ובננו אוריאל, שהיה אז בן .4כדי להכינו, לימדנוהו קודם מעט גרמנית. נסענו ברכבת — ולפתע, הילד איננו.
גליון 2096 (2 בנובמבר 1977), עמוד 53
השיניים היו עד כדי כך דיסקרטים שאיש לא ידע ולא חשד, עד לרגע שבו קיבלתי טלפון מגרמניה ומשם נמסר לי על חידושיו שיל הרומן, וקולגה ביקש ממיני להשיג תמונה הדישה של שני האוהבים המסתתרים הללו. לא האמנתי למישמע אוזני. איך זיד, בגרמניה יודעים, ובארץ הקטנה שלנו הדשה סנסציונית בזאת עדיין לא התגלתה? … המזון וכל הקשור בז היה על טהרה התפריט המארוקאי, יונים ממולאות שקדים דצנובר, ועוד מטעמים המגרים את בלוטות הדימיון והחד. דייב ואשתו דיאגה, שהיא גרמניה יפהפייה, נבר התברכו כידוע בבת בשם שרון שהיא יבת ישבע.
גליון 2091 (29 בספטמבר 1977), עמוד 44
קשקשת 2 087 המיבצע — נכון -יותר, קבוצת־המיב- צעים — המטוסים הגרמניים בעת הפלישה לבלגיה ולהולנד, בוצעו בתנאים האידיאליים ביותר לצד הגרמני (כולל אי־מונד נות נפשית וחומרית של האוייב) .על אף זאת היו כרוכים באובדן 170 מטוסי־תובלה, ובעוד כמיספר הזה שסבלו פגיעות. … 1רס־ 52 התלת־מנועי, ש שירת עד סוף המילחמה) .במהלך תריסר ימי־הלחימה(ובעיקר בראשונים) אבדו .270 הכוח שהונחת בכרתים היה דו־אוגדתי. בחורף 42׳ נוצר כים גרמני בדמיאנסק שבחזית הרוסית, ובו נמצאו שש אוגדות שלמות 100,000 ,איש על כל ציודם הקל והכבד. … כלומר, נסיבות אובייקטיביות קשות לאין־שיעור מאלה ששררו, מנקודת־הראות הגרמנית, במיבצע כרתים, כאשר היקף הכוחות מקבלי־השי- רות גדול פי חמש (לפי מיספרי כוח־אדם בילבד) ,והתחשב במיכלול הציוד, עוד יותר; ולאורך משך זמן גדול פי ששה לערך.
גליון 2087 (31 באוגוסט 1977), עמוד 38
אני זוכר את יצחק מאז שנת ,1929 ביקה טוב, עם כל הרע וחטוב איזיאד הישראלים היפים החידונאי שמואל רוזן, ברדודו ד נ צי ג ר, שהס פי דובשסה מי שפחה : ״קראנו •לו פטר — זה יהיה שמו בפי סל מיושסחת דנציגר־זתזנפליט. בניגוד לתב יהדות גרמניה, באח מקשפחת דנציגר אר צה סבר בשנות ה 20-סילד, הייתי נוהג להתגנב לחצר מאחות ביתיהחולים של אביו. … ראיתי את ׳הושבזיה״ .יאסור לנו לשכוח ׳שהיה בו אותו מקור ׳איכותי של יהודי גרמניה, שעלו ארצה מתוך ציונות גמורה. ואת האווירה שבה הוא גדל.
גליון 2444 (4 ביולי 1984), עמוד 42
בעוד נמלכת היופי של שוודיה נמנעת מן השמש הקופחת של פלורידה(העולם הזה | )27.6.8מאריכות מיס איטליה ומיס גרמניה, הנראות בתמונה זו, את אמבט 2מש שלהן, כשהן מטפחות את היופי ובו בזמן מחדדות את השכל. כך מתבוננת *מאלה באראצ׳י, מלכת היופי של איטליה, חומת העין והשיער ביריבתה |גרמניה, בריגיטה ברקס, ובמהלך הבטוח שלה על לוח השודמת.
גליון 2305 (4 בנובמבר 1981), עמוד 54
המנהל פנה אל הציבור, מאחר שכבר פנה אל מישרד־התרבות הגרמני, כדי שיממן את הביקור, אך נענה בסירוב. … קשה להאמין שכמה מאות מטרים מכאן עונו והושמדו באכזריות, לפני שנים מעטות, רבבות גרמנים ויהודים. בדכאו חי יהודי נאה ונעים־הליכות, ניקולאם לנר. … כשהייתי בן 20 נכבש האיזור על־ידי ההונגרים. מאוחר יוחד כבשו ה גרמנים את הונגריה, וכל היהודים היו צריכים להירשם ולדווח על קיומם.
גליון 2374 (2 במרץ 1983), עמוד 32
יש להדגיש שהאמנה הזאת לא מנעה ממדינות שונות החתומות עליה (כמו צרפת וגרמניה) להגיש סיוע למדינות שונות, העלולות ליצר נשק גרעיני, בכללן דרום־אפריקה. … כראזיל. גם בראזיל זכתה לסיוע מערב־גרמני, חמימה מיפעל ליצור דלק גרעיני. יש לה יכולת פוטנציאלית לייצר פצצות ׳גרעיניות בעתיד הקרוב. … ראש־המפשלה הנמיך מאוד את הרתוריקה האנטי-אמריקאית שלו, אינו חולם לגעת בבסיסים של גאט״ו, לא יצא מהשוק האירופי, ויחסיו עם הסובייטים אינם שונים מאלה של גרמניה המערבית, לפשל. נבון שהוא חושש, ובצדק, משכנתו, תורכיה הפאשיסטית והתוקפנית, כך שמכל עיקרי מדיניותו נשארה רק הלאומנות הפאן־הליניסטית, וכפה מחתת לתנועות השיחרור בעולם השלישי, פחות או יותר בנוסח פיטראן.
גליון 2395 (27 ביולי 1983), עמוד 4
על תקציב הפירסום של איבריה, העומדת להתחל בהפעלת קו־תעופה לישראל, התחת תברות־פירסום רבות, וההתתצצות הסתיימה בניצחונו של המישרד שבעליו הם יוחנן(״דובז׳ה״) גולדברג ומשה תאומים. מינטדחת חר 1ת לגרמניה מישלחת שתורכב משישה ח״כים ושישה עסקנים, אנשי חרות, תצא בתחילת ספטמבר לביקור בגרמניה, על־פי הזמנת השילטונות. באותה תקופה ישהה הקאנצלר הגרמני בביקור בארץ. המישלחת, היוצאת בידיעת ראש־הממשלה, תתבקש להגיש למרכז התנועה הצעה לשינוי יחם תנועת־החרות לגרמניה.
גליון 2526 (29 בינואר 1986), עמוד 5
לצור נאמר מפורשות, כי כדי לשמור על היחסים הטובים עם ש״ם מוטב לעצום עין ולא להגיב על ההוראות המחמירות שני תנו לרושמי־הנישואין. ת = 11£1ל ך סכבים גם בגרמניה ביו מו השני של ביקורו כגרמניה, קיבל ראש־הממשלה הבטחה גרמנית לבדוק את שילובם של מדענים ומיפעליס ישראליים בפרוייקטים שיסופקו לרפובליקה הפדראלית במיסגרת ״מילחמת הכוכבים״. … ההנחה היא, כי הוא יעמוד בהבטחתו לפנות את לישכת ראש־הממשלה ואז יהיה הבוס החדש שלהם, ובכוחו יהיה לקדם אותם בשרות. לביקורו בגרמניה הצטרף א שר (״ארתור״) בן־ נתן, שהיה בעבר ה שגריר בבון, ו מייד נ פו צו שמועות כי צפוי לו מינוי כמנב״ל מי שרד־החוץ.
גליון 2525 (22 בינואר 1986), עמוד 15
שנים רבות עברו מאז היתה נהריה מובלעת גרמנית כמעט. תושבי העיר היו יוצאי גרמניה, השפה היתה גרמנית וגם התרבות הובאה משם.
גליון 2624 (16 בדצמבר 1987), עמוד 35
החוקרת מן הקיבוץ נ חו ג 4בגילעד שבהרי־מנשה, יום־הולדתה ה־ 75ש ל סנטה יוסס־טל, עסקנית בכירה של מיפלגת־הע־בודה (לשעבר ח״כית ומזכירת איחוד הקיבוצים והקבוצות ולאחרונה יו״ר ועדת־החקירה בנושא הסתבכותם הכספית של הקיבוצים) .יוספטל, ילידת גרמניה ומישפטנית וכלכלנית לפי השכלתה, היא אלמנתו של גיורא לחזור לפער־ניליס קטן ׳! … י ה אבר 1אבב עו ה עסקנית יוססטל מישפטדת, כלכלנית, חיכית יוספטל, שר־העבודה המנוח ומי שהיה אחד מראשי מישלחת המשא והמתן על השילומים מגרמניה בראשית שנות ה־ הכנר המוכה נפטר 4בלוס־אנג׳לס, בגיל ,86 יאשה חפץ, שנחשב גדול כנרי המאה. … חפץ ביקר בארץ ארבע פעמים (לראשונה בשנת )1926 והביקור המפורסם שלו היה בשנת , 1950 עת הוכה, בכניסה למלונו בירושלים, על־ידי צעיר אלמוני במוט־בר־זל על ידיו, כמחאה על שניגן יצירה של ריכארד שטראוס, המלחין הגרמני לנאצי. שנחשב * ל פי הכתובתש הי תהחרותה ב ד ־ הקבורהשל או תו אדם הי הוה אחד יו ח 1ן.
גליון 2675 (7 בדצמבר 1988), עמוד 15
גיר עון פרוידנ טל הוא היחיד הדובר ערבית. הוא בן להו רים יוצאי־גרמניה, שהה שנים ארוכות בברלין המערבית, התגורר במשך שנה באבו־גוש. הן העברית, הן הערבית שבפיו נשמעות כמו ניבים משונים של גרמנית. פרוידנטל עושה ככל יכולתו, מת רו צץ בין הישראלים לערבים, מתרגם, מסביר. … ״מעכשיו ישפצו את הבתים התו שבים בעצמם, בעזרת סיוע כספי של הוועד, הממומן מתרומות אמריקאיות וגרמניות. הישראלים יתרכזו בעזרה מישפטית״.
גליון 2421 (25 בינואר 1984), עמוד 71
ה מ כו ני ת שז כתהב 15 -פרסיםוב הי שג הג דול מ כו ל ם ה מ כוני תהנמכרתמסוגהב אי רו פ ה. מכונית השנה בגרמניה. *107 *1* 0 * 21*16 מכונית השנה באירופה, הרדיו הספרדי. … מכונית העילית של .1983 איגוד כתבי הרכב בבריטניה. פרס העיצוב הגרמני. מרכז העיצוב של שטוטגארט. מכונית היבוא של השנה 0וח *0י* 80 */ מכונית השנה בנורווגיה, פרס המכונית הנבחרת בדנמרק(¥08x6 7106*106 .״ מכונית השנה . 1983 איגוד כתבי הרכב בדנמרק.
גליון 2448 (1 באוגוסט 1984), עמוד 40
יעד דגם ״ מחיר תקופה פיאסטה או שווה ערך 139/145.בלבד שבוע שוויץ וו וו בלבד $ 110.אוסטריה וו וו בלבד $ 98.גרמניה וו וו בלבד אעליה $ 115.וו בלבד $ 135.איטליה גאתה השנה לחו״ל ע באדג׳ט.
גליון 2442 (20 ביוני 1984), עמוד 9
יעד דגם ״ מ חיר הז ג ״ לי תקופה פיאסטה או שווה ערך 139/145.בלבד שבוע שוויץ וו וו בלבד $ 110.אוסטריה וו וו בלבד $ 98.גרמניה וו וו בלבד $ 115.אעליה וו וו בלבד $ 135.איטליה גם אתה השנה לחו״ל ע באדגיט.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 23
יעד דגם * מחיר תקופ ה פיאסטה או שווה ערך 139/145.בלבד שבוע שוויץ בלבד $ 110.אוסטריה בלבד $ 98.גרמניה בלבד אעליה $ 115.בלבד $ 135.איטליה גס א תה השנה לחוי׳ל עם באדגיט.
גליון 675 (5 באוקטובר 1950), עמוד 11
הדברים ידועים לא מתמול שלשום. ואגנר היה גרמני, אנטישמי, חיבר חוברת היטלר אנטישמית (״היהדות במוסיקה״), אהב את יצירותיו, הסרחון של המיתולוגיה הגרמנית נודף מיצירתו וכו׳ — אמרו. … ומלבד זה — מה הטעם להחרים את ואגנר, שמת הרבה שנים בטרם נולד היטלר, משום שצורר היהודים אהב אה המוסיקה שלו? ומה הטעם ללכת בעקבות הגרמנים ולהחרים מוסיקאי? המנצח סרגיי קוסביצקי לפי מפתח צידק... … ההבדל העקרוני בין השנים הוא בזה ששטראוס (שאיש אינו מטיל ספק בגאוניו־תו כמוסיקאי ואשר כל מבין במוסיקה מסיר את כובעו בפני יצירות כגון ״דון קיחום״ ,״טיל אוילנשפיגל ועד ליצי רתו הגדולה האחרונה (״מיתמורפוזה״) — ההבדל בזה, שריכרד שטראום חי בימי היטלר, קיבל ממנו אות הצטיינות והיה בשעתו לאלילם של ״ראשי התרבות״ הגרמניים, לרבות של הר גבלס. אי לזאת לא ברורה עד היום פרשת ״הטיהור״ של המוסיקה הגרמנית, עוד לא הוכח אס לא היה לריכרד זה חלק בעסק.
גליון 932 (25 באוגוסט 1955), עמוד 14
ביבשת ב שלם גרמניה הוד1 מו1ד,י ביזנס תחיית המתים השודדים היו חצופים. … כשקרא מארכס דברים אלה 15 ,שנה וששה מיליונים נרצחים אחרי כתיבתם, התאפק בקושי מלפרסם את הדברים מיד. כאדם השוקד על שיפור היחסים בין גרמניה וישראל, בה ביקר כמה פעמים, ביקש למנוע שערוריה. … הדוקטור־ר,מיועד נאלץ להודות שאינו מבין אותן — לשמחתם העצומה של הקלושארים, תקציב לד״ד־ אנט קארל מארכם, בעל השבועון היהודי הכללי בגרמניה, שונה מקארל מארכם המקורי בזאת שאינו אוהב כלל את הקומוניסטים.
גליון 913 (12 באפריל 1955), עמוד 4
• הידוק נוסף יחול בקרוב ביחסי ישראל-גרמניה: לאחר שיבקר בישראל, כאורח ר שמי, מנהל מחלקת העי תונו ת של משרד־החוץ המערב־גרמני, י יצא, מיד לאחר ה־ב חידו ת, פקיד בכיר במ שרד־החוץ הישראלי ל בי קו ר רשמי בגר מני ה ה־מערבית, ייפגש, בין ה שאר, ל שיחות עם שר החוץ של גרמניה המערבית, פרופסור וולנור האל שטיין. .אל תופתע למראה מספרם ההולך וגדל של הג׳יפים נושאי דגל־או״ם: מנגנון מש העם הושפע מן המועמד העני והחלוצי, נתן לו רוב.
גליון 964 (5 באפריל 1956), עמוד 10
ראשית הדרך זנרודה ף רוב בירות ערב פעלו מנהיגי המרד הפלסטינאיים, הפיצו שנאה עיתרת לאנגלים. סוכנים גרמניים עזרו להם במלאכתם. רק ארץ ערבית אחת התייצבה בגלוי וללא היסום בצד בריטניה. … כדי להגן על התחבורה בכבישים, פניתי לביודחרושת ואבנר ביפו. מפעל זה, שהיה שייך לגרמנים, התמחה בשריון משאיות ומשטרת ארץ־ישראל כבר היתד, מצויידת בכמה משוריינים כאלה. … פולין נכבשה, ואחריה נורבגיה, הולנד בלגיה וצרפת. יחידות גרמניות ואיטלקיות הופיעו בסוריה. השפעת הגרמנים בבגדאד גברה והלכה.
גליון 915 (27 באפריל 1955), עמוד 9
המעטים שהקדישו את מלוא מרצם לגישור התהום בין ישראל ומערב־גרמניה. העתונאי הגרמני הוותיק ( )50 יסד, יחד עם ידידו, רודולף קוססרמאיר את האיגוד למען שיתוף־ פעולה עם היהודים. עוד בשנת 1951 התפרסמה סידרת מאמריו הפרו־ישראליים ב־ע תונות הגרמנית, השפיעה לא מעט על החלטתו של הקאנצלר, קונראד אדנואר לכרות הסכם שילומים עש ישראל. … אמר אחד מהם :״נוכל להמשיך כך עד לשיחרורו בשנה הבאה.״ תולדות ה ת רו מהה שני ה בתחילת שנת 1948 עמד ישעיהו גינצבורג בפני קהילה יהודית במינכן הגרמנית, באסיפת קרן־הברזל הרביזיוניסטית, נאם נאופ נלהב, דרש שהקהילה תתרום בספים לקרן.
גליון 1078 (28 במאי 1958), עמוד 8
סיפורה של קטי רודר היפה הוא אחד הספורים המזעזעים והאופיניים ביותר להתפתחותה המדהימה של התודעה היהודית המסולפת במדינת ישראל. את ילדותה בילתה קטי בבית גרמנים נוצרים, שהסכימו לסכן את עצמם על אף הגזירות הנאציות, ולהחביא את הילדה היהודיה, שאביה היה כלוא באחד ממחנות הריכוז הגרמניים. … היא הביאה תעודות והצהרות של מכרים מגרמניה, המעידים כי המועמדת למלכת היופי של ישראל היא יהודיה מלידה. … פ ש עי ם ה מ שול שהמ סו כן מועמדת רודה היא והסבתא שבעלה נרצח בידי הנאצים במחנה מאסה־אוזן, נערכו על־ידי רב. אצל דיור בפאריס. מגרמניה עלתה משפחת רודר לישראל, השקיעה בבתה סכומי כסף גדולים לחנוך עממי ותיכוני.
