חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 2,726 עד 2,750)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1819 (12 ביולי 1972), עמוד 33

המודעה שהרעישה את איהנה: הנורווגית למען היפאנים וא העיז אפילו ונבר במחשכי } ! ארכיון הפורנו של עיתון־סכס גרמני — היה הרבה כס, אבל אף שמנה טובה אחת. עד אשר גילה יום אחד את מה שהוא מכנה עתה :״התשובה הנורווגית לטווי־ו גי האנגליד.,״ תלמידת בית־ספר לאמנות בגרמניה — גרד טינגלום, בת ,20 אשר נערת החלב והדבש, גדלה בעיירה קטנה בצפון נורווגיה, שכל נולה היתה: ארבעה מישקי.איכרים, חנות וכמה פדות... מאחרי דלפק החנות, עמד אביה של גרד. היא הגיעה לגרמניה כנערת או־פר, ועבדה בבית ׳משפחה גרמנית, עד אשר התקבלה לבית־הספר לאמנות, במחלקה לאיור־ספרים.
גליון 1995 (26 בנובמבר 1975), עמוד 6

״עכשיו אני יודע מי מקבל כאן את כל הראיונות הטובים — רק העי תונאים האנטי-ישראליים. כמו שאמר לי פעם עיתונאי גרמני אחר, :בשביל הישר אלים אסור להיות טובים דברי מר שטילר. … ראיוגות — רק לאגטי׳ישראלים העיתון חמערב־גרמני בילד אם זונטאג, מבית־החוצאח של אקסל־שפרינגר, נחשב באירופה ובגרמניה כעיתון יום־ראשון בעל התפוצה הגדולה ביותר ( 3,5מיליון עותקים 9 ,מיליון קוראים) .יחד עם זאת נהשב עיתון זה, כמו העיתון היומי בילד, כאחד העיתונים הבודדים בגרמניה שהם פרו-ישראליים מובהקים, וחברי-המערכת בעיתון זה גם הם אוהדי-ישראל, דבר המתבטא תמיד בכתבותיהם.
גליון 1986 (24 בספטמבר 1975), עמוד 36

החדשה הזו בישרה לו כי שירו, רוח קייץ, נמצא במקום השישי במיצעד־הפיז־מונים הגרמני. וששמו הישראלי של השיר אשתו היפהפייה, לא הזיזו לו כהוא־זה. … בינינו, זה לא פלא. לא, תודה, הוא לא מתכוון להתגורר בגרמניה אפילו אם הוא נורא־נורא יצליח. הוא לא יכול להיות בחוץ־לארץ יותר מאיבר חודש רצוף. … לבריאות שיהיה• פגי שה בפא רי ס לא יטעה אתכם. יגאל •שר אותו בגרמנית טהורה. ואם מישהו מכם הטיל ספק אי־פעם ביכולתו ישל תימני גיזעי לשיר בגרמנית, אז בבקשה, יגאל בא והוכיח שגם זה אפשרי.
גליון 1917 (29 במאי 1974), עמוד 10

שכן, מאז ירדו מעל הבמה הפוליטית יוצאי גרמניה, שהיוו את הייצוג החיצוני של ל״ע ונתנו לה דימוי של מיפלגה הגונה׳ מתונה ולא־מימסדית — נותרה הל״ע במערומיה. … האחד — מיפלגת עלייה חדשה שהיווה מורכבת מיוצאי גרמניה, וראשיה היו ד״ר ישעיהו פורדר, ארנסט להמן ופינחס רוזן, אליהם חברו אברהם אשי חמיפלגה, יהודה שערי ויצחק ארצי, באו מרומניה שנשלטה על־ידי העובד הציוני.
גליון 1934 (23 בספטמבר 1974), עמוד 23

הוא מכר 34 ממניות הבנק שלו לבנק המחוזי של הסן• ,שהחליף את בלומפילד בבעלות על חלק מן המניות. בנק זה הוא אחד הגדולים בגרמניה. בישראל ניהל מגעים לרכישת חלק בעיתון יומי, הודות לבן־עמי הובטח לו אהדת מעריב. הוא נכנס לכמה עיסקות נועזות, כמו מימון עסקי עורך־הדין דויטש, שייצג את הרוזן ההונגרי האטאוואני, שקיבל מעל 30 מיליון מרק פיצויים מממשלת גרמניה על אוסף תמונות משפחתו שנעלם. לפתע, תוך כמה חודשים. … תוך זמן קצר התברר כי הפסדיו האישיים מגיעים ל־ 30 מיליון מרקים גרמניים לערך, הפסד שספק אם חלקו במניות הבנק יכול לכסותו.
גליון 2022 (2 ביוני 1976), עמוד 41

צר המלאכים של השווייצי דניאל שמיד, לפי תסריט של הגרמני ורנר ריינר פאס- בינדר, מציג את היהודי כנושא דגל הקפיטאליזם העולמי, עלוקה המוצצת דם גרמני מתוך נקמה על השואה. … הוא מהווה לא רק ביקורת חברתית מחוכמת מאד על גרמניה של סוף המאה ה־18 (קלייסט מספר על מארקיזה, שניצלה בנס מאונם חיילים רוסיים, בעזרתו האדיבה של קצין, רק כדי שיסתבר לה לאחר־מכן שהיא בהריון, מבלי לדעת ממי׳ איך ולמה) ,אלא מחווה אינטלקטואלית לרוחו של קלייסט, ומופת לקולנוע משובח.
גליון 1968 (21 במאי 1975), עמוד 26

אחרים טע ראש-ובראשונה, המתחרות הקבועות: הנו כי המדובר במילחמודכוחות בהנהלת מארחת — צרפת, ארצות־הברית, אנגליה, שוק הסרטים המגלגל, מדי-שנה, סכומי -גרמניה (המזרחית — לראשונה, וגם הכסף עצומים ולהנהלתו יש מישקל בלתי- מערבית) ,פולין, ברית־המועצות, אנגליה, מבוטל בהכוונת הגילגולים. … וכך התברך הפסטיבל, הפעם, במיספר בלתי־מבוטל של שיחזורים היסטוריים, ה מגיעים משום־מה, כולם, לאותה מסקנה עצמה: האוייב האמיתי לא היו הגרמנים, שתקפו, אלא משתפי-הפעולה איתם בארצות השכנות, שהשתדלו יתר-על-המידה למצוא חן בעיניהם. … כל זה, כך נאמר בבירור רב בסרט של קוסטא גאווראס, היה רק כדי למצוא חן בעיני הגרמנים, שבעצם בחלו בטבח הזה וחש בוהו כבלתי־תרבותי, שהרי הכל יודעים שיוזמי בוכנוואלד ואושוויץ היו אנשי תר בות ומוסר מובהקים.
גליון 1836 (8 בנובמבר 1972), עמוד 17

— כגון הטבעת אונייודהנוסעים לוזיטניה על־ידי צוללת גרמנית בלי אזהרה מוקדמת, מהווה שוד־ים — ואחרי המילחמה קבע חוזה בינלאומי שאכן פעולות כאלה הן שוד־ים. הגרמנים כפרו בכך, כמובן, והחודש ניסה שבועון גרמני נפוץ להוכיח שוב שטביעת האוניד. … ספי־ נת־הנוסעים הבריטית הגדולה, שהובילה נוסעים אמריקאיים רבים, טובעה על־ידי צוללת גרמנית ללא אזהרה מוקדמת — דבר שהוגדר לאחר־מכן רשמית כמעשה של ״פיראטיות״.
גליון 2038 (22 בספטמבר 1976), עמוד 13

אותה מילחמה היתד, ביסודה מילחמת־אחים דתית, אך נוצלה על־ידי מדינות שכנות בלי כל קשר לזיקתן הדתית, כשקאתולים כורתים ברית עם פרוטסטנטים ופרוטסטנטים אחרים עם קאתולים אחרים, וכל מעצמות־העולם של אותם הימים מעורבות בה בצורה זו או אחרת. במשך דור שלם שימשה גרמניה שדד,־הקרב לכל מאבקי־הכוח העולמיים. … כאשר נסתיימה המילחמה, היו דרושים דורות רבים להחלמת גרמניה — ויש אומרים שמבחינה נפשית לא החלימה מעולם מן הטראומה של אותה שואה
גליון 2126 (31 במאי 1978), עמוד 21

בתום המסיבה שנער כה ביום שני במישכן, לב־ יצחק מורע* שר האנרגיה והתשתית, ערך את הופעת- הבכורה של השפם החדש שלו במסיבה שנערכה לכבוד החג הלאומי של גרמניה המערבית. מאוחר יותר, במהלך המסיבה, הסתודדו מודעי ושגריר ארצות״הברית בישראל, סמואל לואיס, כאשר השגריר מתחקר את השר בדבר גישתה של המיפלגה הליברלית לבעיות השטחים, השלום והמו״ט עם מצריים. … גדעון רייכר, בוד חילופי-הנשיאים, יצאו הנשיא החדש יצחק נכון ו רעייתו אופירה חזרה לביתם שברחוב ציפורה במושבה ה גרמנית. השינויים שדרשו ה נבונים לערוך במישכן עדיין לא בוצעו. כך אירע שתושבי המושבה הגרמנית יכלו לראות, למחרת טכס־ההשבעה, את אשת הנשיא החדש מסיעה את שני ילדיה לגן־הילדים במכו נית המרצדס הישנה שלה.
גליון 2146 (18 באוקטובר 1978), עמוד 35

אחד מגדולי האלופים ככל התקופות, נפוליון כונאפארט, היה גם אחד מגדולי המצטיינים כמיק• צוע זה. . 11111111 ! 1118 יייי״ע ן היטלר והגנרלים הגרמנים הוא היה אשם בכל חוששני כי השאלות האלה נוש לא, המניעים אלא התוצאות. … מונטי ופאטון התקוטטו ביניהם על ציר המאמץ העיקרי של הפלישה לגרמניה. כל אחד מהם רצה שאייק, כמפקד ראשי, יתן לו את כל המשאבים, התגבורות וחומרי- המילחמה, כדי לסיים את המילחמה במזנטגומרי (מימין) ואייזנהואר (כמרכז) מהלומה מוחצת אחת לליבה של גרמניה.
גליון 2221 (26 במרץ 1980), עמוד 99

כאשר נשא בן־צבי אשה בשנת 1975 היה זה טבעי מאד שיפנה לידידו אלון, ויקנה אצלו את כל מכשירי־החשמל לבית, מתוצרת החברה הגרמנית המכובדת וידו־עת השם. בני הזוג הלכו יחדיו אל אלון, ובחרו מצנם, מכונת־כביסה ותנור- חימום חשמלי. … בישיבות ובפ גישות של הסגל הכיר טכנאי- המזון את חברו לקונסולות, מקם העולם הזה 2221 או הסמל של חברת £0־^ .על המקרר היה כתוב השם המרשים ״סנטור״ ,ומאחור היתה כתובת בגרמנית. גם חוברת ההדרכה הי- תה בגרמנית, וצויין בה כי השירות בגרמניה ניתן על-ידי בית ד.מימ־כר קואלה הגדול ביותר בברלין.
גליון 2281 (20 במאי 1981), עמוד 21

עם זאת׳ ״הצליח״ בגין לעורר את השאלה- הלא־כל-כך רלוונטית של עברו הצבאי של שמידט. הלמוט שמידט גוייס לחיל־האוויר. הגרמני ב־ ,1937 והוצב בגדוד תותחנים נגד־מטוסים. … הוא הצטרף אז לתא של ה מפלגה הסוציאל־דימו- קדאטית הגרמנית. האשמותיו של בגין, כאליו נטל שמידט חלק באסיפות נאציות בהן הקרינו את הוצאתם ל הורג של הקושרים נגד שמידט 1940 אדולף היטלר, היא כושאלה לא רלוונטית זבת. … ״ראש הממשלה שלכם מטורף״ ,אמר עיתונאי בריטי הידוע באהדתו לארץ ,״הצהרותיו על גרמניה ועל ההתקפה־שלא- בוצעה, היתה מובילה להתפטרותו בכל מימשל.״ האמריקאים היו הרבה יותר חריפים :״אילו נתבקשתי לפני שבועיים לבחור את השליט הכי מטורף במזרח התיכון, היה הלובי מועמר קאדפי המועמד האוטומטי.
גליון 2423 (8 בפברואר 1984), עמוד 19

מדוע נזגנע גירעון פת מאנייה נמיזנוו ^ ׳ ז המסת וראו נשרח מוטי קירשנבאום בחוג ידידים סיפר המנצח יצחק גרציאני על יחסו המיוחד להימנון הגרמני, שאותו ניגנה התיזמורת בניצוחו בנמל־התעופה לוד, לכבוד בואו וצאתו של הקאנצלר הגרמני הלמוט קול. במילחמת־העולם ניצח גרציאני בעיר־מולדתו בבולגריה על תיזמורת יהודית. באחד הימים ביקר במקום אורח גרמני, והשילטונות ציוו על גרציאני לליכוד דרור זייגרמן, :בוא נתקזזד עורך־הדין אהרון פאפו אינו יכול לשכוח שתי כתבות טלוויזיה ששודרו בחורש ינואר על המסך הקטן. … לקבל את פניו בנגינת אותו ההימנון הגרמני. גרציאני סירב. כאשר איימו עליו אנשי־ הרשות, הסכים בתנאי אחד: שהוא יענוד בעת הנגינה את הטלאי הצהוב, שהיה עליו לשאתו על־פי חוק.
גליון 2468 (19 בדצמבר 1984), עמוד 18

.״ מאמן הכדורסל הישראלי רלף קליין, השוהה בגרמניה, גילה שם דרך מעניינת להשמיע קללות. מכיוון שכל קללה הפוגעת בעובד הציבור גוררת בעיק־בותיה קנס בשיעור קבוע, אפשר לשמוע ברחובות גרמניה אחד אומר לשני :״אני מקלל אותך ב־ 40 מרק!״ קליין חיפש ומצא את מדריר־הקנסות, ועכשיו הוא יודע על־פי הסכום, מהן הקללות שמטיחים הגרמנים זה בזה. אהבת־הפירסום של נשים הזכירה לאיש הרדיו הוותיק שמואל (״שמואליק״) שי ראיון שערך עם כוכבת הקולנוע מרלן דיטריך.
גליון 2460 (24 באוקטובר 1984), עמוד 49

מדובר בקומדיה לא עכשיו יקירתי. אופרה גרמנית. אך את ההפקה לחו״ל, המשונה ביותר, מכין בשקט האמרגן שמואל צמח. אחרי שמפיקים גרמניים התרשמו מאוד מתוכנית הווידיאו של ההצגה ברנשים וחלומות, הם עומדים לממן את הפקת ההצגה בגרמניה עם צוות של רקדנים וזמרים ישראלים. … נקבע כבר שהבכורה תיערך בבית האופרה בפרנקפורט. השאלה היא אם גם בהפקה גרמנית יגיע חלב הפרה בחזרה לארץ. מפסידה שרי רז מישפט של חמש שנים בין שתי נשות־קאריירה מישפט השדכנית !
גליון 2340 (7 ביולי 1982), עמוד 74

(כאן ביקש אבנרי מערפאת להתיר את הבאת צוות הטלוויזיה הגרמנית למקום, וערפאת הסכים לכך. שומרי־הראש של ערפאת יצאו להביא את הצוות, שהמתין במקום אחר). אמרי: הייתי רוצה לבקש מהם (הגרמנים) להכין קסטה שניה, כדי שאוכל לקחת אותה איתי לישראל. … מכאן והלאה דיבר ערפאת אל הטלוויזיה הגרמנית. הוא חזר על שני הפיתרת 1ת שהוצעו על־ידי אש״ף למדינת־ישראל, ועל נכונות אש״ף לשלום עם ישראל.
גליון 2485 (17 באפריל 1985), עמוד 25

הם יצאו לטיול פרטי לפני הלידה ולא הספיקו לשוב לברית. הד״ר נילס הנסן, שגריר גרמניה בישראל, גנב את ההצגה בקבלת־פנים שערך תיאטרון חיפה לשחקני־תיאטרון מדיסל־דורף, המתארחים בארץ. הנסן דיבר בעברית עשירה והשחקנים הגרמניים נאלצו להאזין ל־תירגום דיברי השגריר שלהם לגרמנית. 1**:יןי• י •> 1ן 1 • •1 1 1 1 1 111 4 4 4 4 4 4 ?
גליון 2509 (2 באוקטובר 1985), עמוד 9

י באן לראשונה הסינור המלא שלו הקיבוצניקית במימסד האיטלקי נחוג בירושלים, יום־הולדתה ה־ 80 של עדה סירני, אלמנתו, מזה 41 שנה, של איש ההגנה אנצו סירני, שהוצנח במילחמת־העולם מאחורי הקווים הגרמניים באיטליה, נתפש והוצא להורג. סירני, בתו של חבר מועצת עיריית רומא בראשית המאה (כאשר עמד בראשה ראש־העיריה היהודי הראשון בתולדות הבירה האיטלקית) ,היתה עם בעלה, לפני 60 שנה, ממייסדי גיבעת ברנר, ניצלה את קשריה עם המימסד האיטלקי שלאחר מילחמת־העולם(אחד מגיסיה היה שר בממשלה) לאירגון עליית ניצולי- השואה, שעליה כתבה בסיפרה ספינות ללא דגל. … סימון, שהיתה אשתו זה 35 שנה של השחקן־הזמר איב מונטן, היתה ילידת גרמניה (בה שרת אביה, יהודי יוצא פולניה, בצבא הכיבוש הצרפתי שלאחר מלחמת־העולם הראשונה) שנודעה גם כשמאלנית ומחברת אוטוביוגרפיות שהפכו רבי־מכר. השמרן בממלכת התקשורת נפטר בברלין, מהתקפת־לב, בגיל ,73 אבסל שסרינגר, איל- העיתונות הגרמני, מעסיקם של 11 אלף עובדים ובעליהם של עשרות יומונים, שובעונים וחינמונים, שהמפורסמים בהם הם בילד, צהרון השערוריות רב־התפוצה ( 5מיליון) ודר ולט רב־היוקרה.
גליון 2655 (20 ביולי 1988), עמוד 15

למיבצע הזה נשלחו רק ישראלים, ולכולם סודרו דרכונים זרים. אני הייתי בעל דרכון גרמני. הצוות שנשלח פעל על״פי המידע שאני הבא תי בפעם הקודמת. … אברי אלעד־זיידנוורק, שכונה ״האדם השלישי״ ,הלך למודיעין המצרי ואמר שהוא גרמני, ושהמודיעין הישראלי התלבש עליו ושיכנע אותו לעבוד איתו. … יהיו לנו קשרים עם המדינה הפלסטינית כמו שיש בין גרמניה וצרפת, שהיו אויבות בדם ובנפש. הביטחון שלנו הוא בכלכלה חזקה ויצי־ בל על עצמו את התפקיד ויצא לפקין.
גליון 2660 (24 באוגוסט 1988), עמוד 12

למרות שהמיסעדה היתר מלאה, נמצא מקוב אחר ליה הבר, והשניים המשיכו לחגוג. בקבלת־הפנים שערכה השגרירות הגרמנית למלכות אלפלג לא השתכנע ביותר מהנימוק. … לאחר מכן חגג בחברת ידידיו במיסעדת ״משכנות שאננים״. היופי הגרמניות, המבקרות בארץ, היה בין האורחים גם מנהל- הפסטיבלים אביטל מוסי־נזון, הבולט בגובה קומתו. הגרמניות היו כולן מעל לגובה של 1.80מ׳ ,וחוץ מזה גם נעלו נעליים בעלות עקבים גבוהים.
גליון 2651 (22 ביוני 1988), עמוד 24

לעלמה קוראים סיביל ראוך, כוכבת הסכם האירוטי מיספר 1בגרמניה. ושלא תבינו לא נכון. בגרמניה יש הפרדה בין אירוטי לפורנוגרפי. … אז כשיש לה זמן פנוי, היא מבלה עם צעירי, שגם הספיק כבר לצלם אותה לכמה עיתונים גרמניים. לפני שבועיים היא שוב נחתה בארץ־הקודש, וכמה סבלים ועובדים בנמל־התעופה שוב התעלפו כשראו את המיבנה האנאטומי שלה, והיא שוב צילצלה לצלם שלה, ואמרה לו שיבוא לבקר אותה במלון, ושהפעם הם יבלו במלון בלבד. … אז השבוע, כשהיה לי זמן לעיין בעיתונות הזרה, הסתבר לי פתאום שיש קשר בין העיתונאי נוח קליגר לבין נחמן ורנר, מראשי יהדות גרמניה, שנפטר לפני כמה חודשים וגרם לשערוריית־ענק, בגלל הטענות שהוא מעל ב־30 מיליון מארק.
גליון 2611 (16 בספטמבר 1987), עמוד 37

ך* יום השישי פורסם כאילו מת־ ₪1כוון שמיר לסיים את תפקידיהם של שפירא־ליבאי, הדוקטור ישראל את ניצה שניוא־ליבא עומדת רהחליו קודמתה בתנקיו, אתיה שימחה נפטר בלונדון, חודש לפני יום־ הולדתו ה ,85-מקם(מרדבי) זליג־מן, מבכירי הפרקליטים של ארץ־ מהדפוס לחיות־הבר נפטר בגרמניה, בגיל ,91ד״ר הוברט שטרנברג, מי שהיה במשך עשרות בשנים יו״ר מועצת־המנהלים של חברת מכונות־הרפוס היידלברגר, שמאות מדגמיה (הנושאות את השם המיסחרי ה״דלבת והמאופיינות בציב־ען השחור) פועלות בעשרות בתי־דפוס ברחבי הארץ, אליהם הגיעו בעיקבות הסכם השילומים עם גרמניה, שגרר אחריו יבוא ניכר של מוצרי־יסוד גרמניים.

