חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 2,676 עד 2,700)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2448 (1 באוגוסט 1984), עמוד 12
המקבילות בין אדולף היטלר, הפיהרר הגרמני, לבין מאיר כהנא, שהוא פיהרר כחולבן, זהות מדי מכדי שיהיו תוצאה של מיקריות. … הו־ דפתל־ ד ק שהשתוללה ברפובליקה הוויימארית, אינפלציה שבלעדיה לא היתה התנועה הנאצית עולה לשילטון בגרמניה. . הסיסמות שכהנא מפזר בשוקים ובפיתחי לישכות־התעסוקה זהות להפליא, לסיסמות ביריוניו של אדולף היטלר, עד שקשה להאמין כי מדובר בדימיון מיקרי. … ״ זהות לסיסמות של ״יהודים החוצה עורי גרמניה!״ ו״ממשלת בגידה!״ שנשמע בשנות ה־ 20 וה־30 בגרמניה.
גליון 2470 (2 בינואר 1985), עמוד 48
וגם שינו בהתאם לכך כמה מניסוחיהם. הם דיברו גרמנית, והדברים תורגמו בשני הכיוונים על־ידי אבי גלזרמן. … ״ • ״אנחנו מ־פלגה אנט-פאשים־ טית במהותה. לכל מיפלגה גרמנית שבעיות עם שרידי המגמות הפאשיס־טיות. … בין הנוכחים היה יצחק שמואל׳, דמות ידועה בירושלים. שונא־גרמנים ובית״ר־ ותיק. המפגין בכל אירוע פוליטי בארץ.
גליון 2462 (7 בנובמבר 1984), עמוד 48
טוב שם מציור־שמז טוב ף* חיפה החליטה הוועדה העירונית ^ ל מ תן שמות לרחובות לשנות את שם רחוב הרמן במושבה הגרמנית, הנקרא על חיפאי שחי בראשית המאה ושהיה גרמני נוצרי, לרחוב שומאכר, על שם חיפאי שחי בראשית המאה והיה גרמני נוצרי גם הוא כדי א) לאפשר קריאת רחוב חיפאי אחר על שם הצייר חרמן שטרוק, חיפאי מנוח גם הוא, ב) להבטיח לאחר מכן, כי חיפאים לא יתבלבלו בין שני הרחובות — הרמן והרמן שטרוק וג) להשאיר בכל זאת, על־ידי הסבת השם מחרמן לשומאכר, זכר לקבוצת הטמפלרים הגרמנים הנוצרים, אשר יסדו את המושבה הגרמנית בחיפה לפני 120 שנה
גליון 2330 (28 באפריל 1982), עמוד 67
פיזמוניה של נעמי שמר, משמשים לימין הישראלי את אותו ניגון שהאופרות של ריכארד ואגנר ניגנו לנאציזם הגרמני, מלבד הבדל אחד — והוא כישרונו העצום של ואגנר, לעומת הדלילות של שמר. מעגל ואתגר מלחין גרמני ריכארד ואגנר כישרונו העצום של ואגנר, לעומת הרדידות של שמר השלום עם מצריים — הסכמים שהפח״ מונאית, שגבתה סכומי־עתק משירי־המיל־חמה שלה, התנגדה להם בפומבי. … הפונקציה התרבותית של הפיזמונאית נעמי שמר בתרבות הישראלית העכשווית, זהה כמעט לפונקציה התרבותית של רי- כארד ואגנר, בגרמניה של סוף המאה שעברה וראשית המאה הזאת, כאשר העניק את השראתו המוסיקאלית למנהיגי הימין הגרמני והתנועה הנאצית.
גליון 2299 (23 בספטמבר 1981), עמוד 39
מר רפיק יכול לחשוב מה שהוא רוצה, אבל מר רפיק לא יכול לעבוד בשביל ציבור שדיעותיו שונות משלו, ולפרסם ספר בגרמניה. סור ירון קרא, יועם כל הכבוד אני נותן אמון מלא בדבריו. כאשר ביקשתי לקרוא את הטקסט אמר לי לפיד •שרפיק לא מרשה לו למסור את הטקסט לאיש. הספר תורגם מעברית ל גרמנית •ורפיק נתן ללפיד את הגורמה הגרמנית. אני לא חייב לקרוא גרמנית. אני חייב לומר עוד משהו — אני מוכן ללחוץ את ידו של רפיק חלבי, אם יגמור מהר את תפקידו בטלוויזיה.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 70
האמת היא, שכתבתי את סיפרי במקור בשפה הגרמנית. אולם רציתי כי תחילה תופיע המהדורה העברית, וכי המהדורות בחוץ־לארץ יתקבלו כתרגומים מן העברית. … על כל פנים המהדורה העברית הופיעה רק אחרי שהספר פורסם כבר בגרמניה ובארצות אחדות. כאשר פורסמה, היתה זאת בשבילי הפתעה, כי איש לא הראה לי מראש את הטכסט העברי. … במאמר זה טען כי המהדורה העברית שונה מן המהדורה הגרמנית ב־ 120 נקודות. הוא ציטט כתריסר דוגמות, תוך ציון מיספרי העמודים.
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 54
ע בוד תו!פי טו ריו של נהג ״מרצדס׳ גרמני לבאזל; או לשטראסבודג נועדה פחות ל אדוניס משנועדה לעגיניו של לסאור...״ בעוד קסאור נוהג, היה אדונו, גלייצה, מעביר זמנו, כשהוא :״מרכיב אוזניות ו־מאזין; או קורא או ישן.״ לעתים, כשנילוו לגלייצה אורחים במהלך הנסיעות, היה על קסאור לשמור מרחק בנוסחי :״כשהא־דונים מספרים בדיחות זה לזה, אין אתה מצטרף לצחוק. … עצם שנתו מקנה לו עדיפות...״ לאובססיית הכניעה שלו, מצרף קסאור סופר ולזר עליבות הנפש של גרמניה כולה נבנה מזנון ענק, גבוה ועשוי בקפידה...״ לעומת הזיות־הלילה של מישפחת קס־אור, העולם שמאחורי תא־הנהג היה שונה : ״במושב האחורי דובר תכופות על כף, שבעל-הבית מיטיב לישון לילה־לילה. … חוויות ותגליות של שוויצי כנהג פרטי בשרותו של תעשיין גרמני, נאציו- נאל־סוציאליסט. רשמי־טסע מכרכטסגאדן ומגודסבורג.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 21
לשם כף על האירגון להיעזר באוייבי הבריטים — גרמניה ואיטליה. המאבק בין שתי הגישות היה קיצוני ומר, והביא בקיץ 1940 לפילוג באירגון, זאב ז׳בוטינסקי נפטר כמה ימים לאחר מכן מהתקף־לב. … האירגון גם ניסה לכרות ברית עם איטליה הפאשיסטית, אך נפל במלכודת שטמנו לו סוכני המודיעין הבריטי, שהתחפשו כשליחי מוסוליני. יאיר שלח שליחים לשגרירות הגרמנית בתורכיה, שדיווחה על כך לברלין. … בשנה שלאחר מכן אירעה פרשה המטילה כיום את צילה גם על שמיר. יאיר ניסה לכרות ברית עם גרמניה הנאצית, כדי להסתייע בה במאבק בבריטים.
גליון 2558 (10 בספטמבר 1986), עמוד 42
כך חשבתי גם אני, עד ששמעתי את הסיפור שבסופו נסע לוין ביום השישי בבוקר בחזרה ללונדון, לתקופה ארוכה ובלתי־מוגבלת, הישר לזרועותיה של גברת גרמניה. ״למה לא לנסות פעם קשר מבוסס, אשה, תה. … במשך תקופה ארוכה היתה בבית מישפחת לוין מטפלת גרמנית. אשה צעירה. לא יפה במיוחד. לא מושכת במיוחד. … ביום השישי הוא נסע בחזרה ללונדון, כדי שהמטפלת הגרמנית תוכל לטפל בו מקרוב. הוא הודיע שהוא נוסע לתקופה ארוכה של כמה חודשים.
גליון 2511 (16 באוקטובר 1985), עמוד 11
אני מכיר רק דוגמה אחת לקביעה כזאת: החוק של הרייך השלישי, שהבחין בין ״אזרחי המדינה״ ,תושבי גרמניה הישנה, ובין ״אזרחי הרייך״ — מעמד שניתן לכל בעלי הדם הגרמני באשר הם, על פי אמת־מידה גיזענית מובהקת. ואילו היהודים היוו סוג שלישי. הם חיו בגרמניה, אך נשללה מהם כל זכות אזרחית — כהצעת הכהנאצים לגבי הערבים. ^ ם כן, מה משמעות המושג ״מדינה יהודית״? … בצרפת יש זכויות שוות ללבנים ולכושים, ליהודים ולנוצרים ולמוסלמים, לאלזאסים ממוצא גרמני ולעולים חדשים ממוצא אלג׳ירי — בתנאי שהם אזרחי המדינה.
גליון 2575 (6 בינואר 1987), עמוד 15
בכל מקום בעולם לומדים את מ ימ־צאיהם, מרשים להם לעבוד כשווים לרופאים קונבנציונליים, לא רודפים אותם, ולעיתים קרובות אף משתפים איתם פעולה. כך, למשל, באחרונה התחיל הומיאופת גרמני, הד״ר דויד קמפגן, לערוך ניסוי על חולי איידס, באישורה של ממשלת גרמניה. הוא גם פירסם מודעה בעי תון הולנדי, שבה הוא מציע לחולי איידם מקומיים לבוא לטיפול בגרמניה ולהיות שכני־נסיון. ממשלת הולנד אישרה את נסיעתם של חולי האיידס לגרמניה, לצורך קבלת טיפול.
גליון 2637 (16 במרץ 1988), עמוד 6
הפרשה התגלתה במיקרה, כאשר פרצו שגי שוטרים גרמניים לביתו של סוחר ושוטחלשעבר נשם קארל-היינץ אוטרסהאגן בכפר גרמני קטן. … הסותר עצמו נעצר כעבור זמן־מה באוסטריה והועמד לדיו בעיירה גרמנית. שם נדון למאסר של 10 חודשים ולקנס של 20 אלף מארק, בעוון סחר בנשק בניגוד לחוק. … אך לפני ביצוע העיסקה נעצר במיקרה הסוחר הגרמני, שבידיו היו הציקים. העיתון השווייצי טוען כי העיסקה יצאה בכל זאת אל הפועל.
גליון 2658 (10 באוגוסט 1988), עמוד 6
התהליך הירדני היה הקרוב ״היו שם כמה ימאים גרמניים שטענו שהם טוב עים, אבל איך אפשר להאמין לגרמני? … ^ מילחמת־העולם השניה נפוצה הבדיחה הבאה: בתחנת־חוף נורווגית התקבלה הודעה בהולה שאוניה גרמנית שוקעת מול החוף, ושהימאים הגרמניים עומדים לטבוע. סירת־הצלה נורווגית יצאה לים, אך חזרה כעבור כמה שעות בלי ניצולים. ״וכי לא ראיתם את האוניה הגרמנית הטובעת?״ נשאלו אנשי־הסירה. ״ראינו אותה,״ השיבו.
גליון 2630 (27 בינואר 1988), עמוד 3
זה זמן רב שרציתי לכתוב לאורי אמרי ולהודות לו על כך שבזכות ניתוחיו השקולים והבהירים הוא עזר לי, כגרמניה, לקבל תמונה מאוזנת על המדיניות הישראלית. בגלל העבר הגרמני ובגלל חלקה הישיר־לא־ישיר של אמי בו(נושא שמעולם לא דובר בו בביתנו) היה לי קשה במיוחד לעקוב באובייקטיי ביות אחרי המדיניות הישראלית. … אך למרות הכל: אני מאוד־מאוד פסימית. אורסולה הורץ, רחלפצל, גרמניה אפוקליפסה עכשיו על תוצאות אפשריות של המשן הכיבוש (״הפינוש הוא סרטן״, העולם הזה .)6.1.88 אני מסכים בהחלט עם אורי אבנרי שבחברה הישראלית מתפשט סרטן מסוכן.
גליון 2678 (28 בדצמבר 1988), עמוד 38
ולדהיים, מישפטן לפי השכלתו, שזינק ממישרת שר־החוץ בממשלת אוסטריה ומזכ״ל איר־גון האומות המאוחדות לכס הנשיא, נתון זה שנתיים במוקד ההאשמות שב־קצין זוטר בצבא הגרמני של מילח־מת־העולם השניה מילא, בעת שרותו בארצות הבלקן הכבושות, תפקידים אשר סייעו בשילוחם של יהודים למוות ולהוצאתם להורג של פרטיזנים יוגוסלביים ושבויי־מילחמה בריטיים. … 1ל ב1ן נ חו ג יום־הולדתו ה־ 75ש ל וי לי ברנדט, נשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי ומי שהיה, במשך חמש שנים, קנצלר גרמניה. ברנדט, הטוען לדם יהודי בעורקיו, היה אנטי־נאצי, שהיגר, עם עלות הנאצים לשילטון בגרמניה ב־ , 1933 לשבריה. … לוי, שבכור שני בניו, יוחנן להב, הוא כיום כתב ידיעות אחרשת בלונדון, נדון, בשעתו, על־ידי השילטונות הפ־רו־גרמניים של בולגריה בימי מילח־מת־העולם, למוות, גורל שממנו ניצל, עת ירד למחתרת, שבה המשיך להנהיג את ההתנגדות לחיסולם של יהורי בולגריה.
גליון 2275 (8 באפריל 1981), עמוד 10
אינטמשיונל יש אומץ להחיל, אפילו עכשיו, את מחירי הטלוויזיה הצבעונית 111 שאוב ארנץ מתוצרת גרמניה. א.ל.מ. אינטרנשיונלבע״מ, כיכר המדינה ,76 תל אביב(ליד בנק לאומי) .כדאי לכם לרשום כתובת זו לפניכם. 3400 הזמנה להרוויח * כל המחירים לפי 4.3שי־ ודום1 שקל 5,200נ מחיר מומלץ לצרכן 13,200 מחירא.ל.מ.
גליון 2276 (15 באפריל 1981), עמוד 74
אינטמשיונל יש אומץ להוזיל, אפילו עבשיו, את מחירי הטלוויזיה הצבעונית 111 שאוב לורנץ מתוצרת גרמניה. א.למ. אינטרנשיונלבע״מ, כיכר המדינה ,76 תל אביב(ליד בנק לאומי) .כדאי לכם לרשום כתובת זו לפניכם. 3400 * כל המחירים לפי 4.3שי־ רחס1 שקל גזור ושמור הזמנה להרוויח ן מחיר מומלץ לצרכן 5.200נ מחירא.ל.מ. 26 ״ 111 13.200 1מחיר לכל הבא עם מודעה זו 11,000 א.ל.מ.
גליון 1657 (4 ביוני 1969), עמוד 3
של 1.00101001 001176051*7 על התלמיד לבחור בשלוש שפות מ תון הרשימה להלן : גרמנית אנגלית רוסית צרפתית עברית ספרדית אטלקית השפות ספרדית, אטלקית, גרמנית ורוסית נלמדות מהתחלה. … ניתן לבחור בצרוף של שלושה תחו־מי־ידע מתון הרשימה להלן: כלכלה מתמטיקה שמושית מתמטיקה הסטוריה אנגלית גרמנית ספרדית עברית צרפתית רוסית איטלקית של ץ)!
גליון 1517 (27 בספטמבר 1966), עמוד 4
עקיבא ציון, תל-אביב חרם תרבותי בשנת תשכ״ו ערכו כמה מעתוני ישראל שפטים בצמד אסתר ואברהם עופרים, על שכאילו השמיעו דברים לא־פטריוטי קום מגוריהם הזמני בגרמניה. זה כחצי שנה, מאז אותה התקפה מנית צרת־לב וצרת־מוח, אין משמיעים ב־קול־ישראל ובגלי־צה״ל את תקליטי העופרים. … 0לוץ ,27 טל>265 . למבוגרים : אנגלית -גרמנית בשפות עברית, אנגלית, גרמנית, צרפתית לתלמידי בתי הספר : עד לכתות אנגלית מ־ס 8 , ר, ז׳ ,ח, ולכתות ט׳ ,י׳ ,י״א, י״ב נעמס^ו £ס 1א 08120מ כרגע בישראל ילדי בו הי מ ה באר׳ן ובעולם — ראה תמונות: חיי ם טופול, רינגו סטאר וילדיהם.
גליון 777 (18 בספטמבר 1952), עמוד 3
דוד בן־גוריון הושיט יד שלום לרודן המצרי החדש — אולם מעשה זה בא למחרת היום בו הפנתה ישראל את גבה לתנועת־השיחרור הטוניסאית וקשה ליחס לו משמעות של מיפנה היסטורי. משה שרת חתם על חוזה השילומים עם גרמניה, אולם היוזמה לחוזה זה באה .מצד הקאנצלר הגרמני, ותפקיד ישראל הצטמצם בעמידה על המקח ובקרב־גידו* פים בכנסת.
גליון 2294 (19 באוגוסט 1981), עמוד 32
השניים הכירו בתערוכת ציו ריה של טימור, שנערכה בגרמניה, שבה ביקר אבי עופרים כאורח. עופרים, שהתלהב מציוריה של רחל, ביקש ממנה שתצייר עבורו במסי את עטיפת תקליטו. … אבי עופרים, שמגיע כל שנה עם יפהפיה צמודה אחרת, בא השנה עם בלונדית גרמניה בשם סנדרה הירט ופגש במסיבה את חברתו מהשנה שעברה שרית איטר, שסיפרה כי היא עומדת לנהל מיסעדה חדשה של המיסעדן ג׳קי רונן אשת יחסי־הציבור של התיאטרון הלאומי הבימה, רוני כרמל, באה גם היא למסיבה לכבודו של אבי עופרים, וסיפרה שהיא מחכה בכליון עיניים לפגרת הקיץ של התיאטרון.
גליון 1848 (31 בינואר 1973), עמוד 10
בתנור הסקה דירתי נפטר בבית־החולים על־שם שיבא בתל־השומר, בגיל ,72 הפירסומאי האדר יעקובסון שנולד בגרמניה, עלה לארץ בפעם הראשונה ב־ ,1924 אחרי ש עבר הכשרה חקלאית בגרמניה, השתתף בקבוצה שניסתה להקים אז התיישבות ב־מיפרץ־חיפה. אחרי שובו לגרמניה השלים את לימודיו בבית־הספר הגבוה לחקלאות בברלין והחל עוסק בפירסומאות.
גליון 1766 (6 ביולי 1971), עמוד 36
נופש לכל החייס. בהסכם שנערך בזמנו בין ממשלית גרמניה וישראל, נקבע שתמורת סכום מסויים שנתנה הממשלה הגרמנית לישראל, חייבת ממשלת ישראל לספק מספר ימי נופש, מדי שנה, לכל נפגעי הנאצים, במשך כל ימי חייהם.
גליון 2007 (18 בפברואר 1976), עמוד 2
מערכת סכו״ם נפלאה יתדף פגשתי את האחים יונדף במישרדס, מישרד מרווח בפאתי פרנקפורט. על הדלת שלט בגרמנית ״מגדף את יונדף״. מזכירה חיננית הגישה לנו קפה וכיבוד האחים יונדף. … להסיעה בלב האומה ״חלפו שלושים שנה מאז הוטסתם לגרמניה,״ פניתי אל האחים ,״והארץ עדיין סוערת מן הפרשה. … כל הרוכש במערכת תוך 10 ימים יקבל שי פצירה לסידור ציפורני האומה. כמו בגרמניה. במשאל ־ סי מטה מיו חד לזו ארץ: רוב הציבור בעד רמטכ״ל צעיר, תימני, משורות צה״ל ושרון דוכי ומנחם אחרי שלושים שנה ״נשמח לבוא לביקור,״ הם עונים.
גליון 1917 (29 במאי 1974), עמוד 19
אלא שאלה היו כאין וכאפס למול סרטים פוליטיים מפורשים בהחלט, כמו פרקים מתולדותיה של שיפחה ,׳סרט גרמני ש הוקדש כולו, בצורה קיצונית ובלתי ׳מאח נת, לקיפוח החברתי של האשת המחפשת זהות עצמית. או לכל האחרים קוראים עלי, ים רט גרמני נוסף, שזכה בפרס הבי קורת, המתאר יאת גורלם של פועלים ערביים בגרמניה, תוך תיאור נישואיו של פועל כזה, גבר במיסב־שנותיו, לאשר, גר־ מיפלגה — כי אין דרך אחרת לאושר״!
