נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה
גליון 2123, 10 במאי 1978, עמוד 56
חמהפכנ ^ ,מסיכת המ 11תשל תרבות הודי גרמניה ^ האהבה ,,הקאמרי־ מ שכיח את שמו של יוסף מילוא תולדת ״פחד גבהים־ השפלת המערב הדרכון של וידיאדהר סוראז׳פרסד נאי־פול בריטי, למרות שהוא נמנה עם אומות רבות. … הקובץ מכיל פרקים על הקהילות היהו דיות בגרמניה, מארוקו, עיראק, תורכיה ותימן, תוך שכל קהילה מוצגת בעזרת יצירות סיפרות, פירקי הווי ותולדות שלה. ש הפרק הראשון בקובץ עוסק ביהדות גרמניה, תוך תיאור עובדות ומעשים המ שקפים את איכויותיה של יהדות זו, מעו־ * ״עדות ישראל, פירקי סיפרות, הווי והיסטוריה״ בעריכת אברהם שטאל, כרך א /הוצאת ״עם עובד״ 450 ,עמודים( ,כריכה קשה).
גליון 2123, 10 במאי 1978, עמוד 57
אלא שדומה כי אברהם שטאל החמיץ, בקטע המצוטט מתוך סיפרו של עגנון, את העיקר, והוא תיאורו של עגנון המהלך בין עיירות וערים בגרמניה, ומל קט ספרים על־מנת שיהפכו מסיכת-מוות של תרבות ההולכת וגוועת מן העולם. יחד עם זאת, מבלי שים לב, דומה שבין השיטין של הפרק על יהודי גרמניה, מת נפצת לה ״אגדת הנרייטה סאלד״ ,ומתב רר שלא היא ייסדה את ״עליית הנוער״ אל גברת בשם רחה פרייר** .בסיומו מדינת היהודים ציטוטון את הקונטרס מדינת היהודים פירסם ד״ר תיאודור (בנימין זאב) הרצל בשנת . 1896 הקונטרס, שנתקבל בהתחלה כהזייה מטורפת, פעל פעולה רבה בדרך הגשמת הציונות המדינית. … על כל פנים, גם קובץ זה מהווה נכס תרבותי, ובעיקר תודות לפרקים על ״הודי גרמניה ומארוקו, שבהם הצליח אב רהם שטאל להגיע לשורשים שלהם.
גליון 2120, 19 באפריל 1978, עמוד 58
חיים ארלוזורוב נולד בשנת 1899 ברו־מני שבאוקראינה. הוא גדל והתחנך בגרמניה. ציוניו היו בדרך־כלל גבוהים, בעיקר במקצועות ההומניסטים. הוא הירבה לקרוא סיפרות גרמנית קלאסית. למד עיברית אצל אחיה של הסופרת דבורה בארון. … וארלוזורוב טוען כי ״הציונות היא, ביסודה, התקוממות נגד אנשי חלם בחיי העם היהודי...״ עם עליית הנאצים לשילטון בגרמניה, נעשה ד״ר חיים ארלוזורוב לוחם פעיל ברוויזיוניסטים.
גליון 2278, 29 באפריל 1981, עמוד 76
עם פרוץ המיל־חמה העולמית הראשונה העלו הגרמנים את עיירתו באש ובני מישפחתו נמלטו ל סיביר. … אמו מתה עליו בגיטו ולו נולד ילד, ב ניגוד לצו מפורש של הגרמנים. סוצקבר עבד ליד הגיטו, במפקדתו של אדפרד רוזנברג, בה רוכזו אוצרות תרבות יהודיים. … כתב ארנבורג בין השאר: ״הוא לחם למען החירות, ידו היה נשק אוטומאטי, במוחו קטעי שירים ועל ליבו טיסתב של גורקי הסובייט העליון הע ניק לסוצקבר את אותות ״הכוכב האדום״, ״העבודה המצלחת״ ,״הנצחן על גרמניה״ מדליה של ״פרטיזן המילחמה בעד המו לדת״ .כשווילנה שוחררה שב סוצקבר והוציא מתוך האדמה את כתבי־היד אותם טמן שם.
גליון 2441, 13 ביוני 1984, עמוד 45
המדובר באנתולוגיה של סיפורים מתוך הרומנטיקה הגרמנית, שראתה אור בהוצאת דביר. אנתולוגיה זו פורשת לפני הקורא הישראלי את אותו ז׳אנר כתיבה מיוחד, מינורי ברובו, ז׳אנר שבלעדיו לא ניתן להבין את הסיפורת הגרמנית על דרגותיה ורמותיה השונות. … אחד משני הסיפורים פורש שוב את אימי הפצצת דרזדן, גרמניה, בידי חילות־האוויר של בעלות־הברית — הפצצה, שאינה נופלת באימיה מהפצצות הירושימה ונגאסאקי. … אי־אפשר לסיים את אינוונטר הספרים שתורגמו במהלך השנה האחרונה לעברית מבלי להזכיר את התרגום העברי החדש שנעשה בהרי־יהודה, ירושלים והגליל, מסע שירי הנחשב לאחד מניכסי־צאן־הברזל של השירה הגרמנית המודרנית. קובץ שיריו של משורר היידיש אברהם סוצקובר, כנפי שחם, שראה אור בהוצאת עם עובד, מעמת מול השירה העכשווית העברית את אחד מאחרוני משוררי שפת היידיש החי בישראל, והיוצר שירה שהיא מן המעולות הנכתבות כאן.
גליון 2422, 1 בפברואר 1984, עמוד 6
בראגד היה בן דורו של הרייך השלישי. הוא לחם בו בפועל, כמהגר גרמני בנורווגיה. ואילו קול כבר שייך לדור שגדל אחרי חורבן מישטרו של אדולף היטלר. … אין לו אחריות אישית לזוועות, והוא מייצג את גרמניה שלאחר־מכן. הוא יכול היה לומר :״טול קורה מבין עיניך.״ כי בשעת ביקורו של קול אירע דבר בישראל, המוכיח כי סכנת הפאשיזם אינה נחלת עם אחד וארץ אחת בלבד. … וכך נוהגים הפרלמנטים כלפי נעדרים: (בית • ארצות־הברית הנבחרים — 163 ישיבות בשנה בממוצע 766 ,שעות: סנאט — 183 ישיבות 1146 ,שעות) :הקונגרס מנכה לנעדרים את החלק היחסי ממשכורתם. • מערב־גרמניה ( 62 ישיבות — 313 שעות) :קיימת חובת־נוכחות ודף־נוכחות.
גליון 2424, 15 בפברואר 1984, עמוד 57
כדי לעודד אתכם, תסתכלו בדיאגרמה. הדולר והמרק הגרמני עשו במרק הגרמני ואולי גם ביין היפני — הסיכוי קטן, הסיכון אפסי. … בפעם הראשונה היא תוקנה בארץ, ושוב התקלקלה. החליט לשלוח אותה לתיקון למוסך בגרמניה. אחרי התיקון יוכל להמשיך ולטייל בה באירופה. … משם היא היתה אמורה להישלח לנמל אנטוורפן, ומשם למוסר בגרמניה. הנה, הוא מראה, תעודת החסנה מס׳ 83356 של הנמל, לצורך הטענה על האוניה קלידורה.
גליון 2432, 11 באפריל 1984, עמוד 65
נחוג 4יום־הולדתו ה־ 36 של מיכאל קליינר, ח״כ הליכוד ומראשי מחנה דויד לוי, ביום שבו הודיע לוי על פרישתו מההתמודדות. קליינר, עורן״ דין יליד גרמניה, עסקן סטודנטים לשעבר, שהיה בגיל 30 מנהל מחלקת החינוך של ההסתדרות הציונית, הוא השני בצעירי הח״כים, אחר ח״כ המערך חיים רמון, שלו ימלאו החודש נחוג 4בלוס־אנג׳לסיום־הולדתו ה״ 60 של מרלון ברנדו, כוכב הקולנוע (מחשמלית ושמה תשוקה ועד הטנגו האחרון) שהתפרסם באהבותיו ובנשואיו (כולל צעירה מטאהיטי אשר באוקיינוס השקט), והטבלה עתה את ימיו בעיקר בקריאה ובצפייה בטלוויזיה. … פולברייט הדמוקרטי, העוסק כיום בפרקליטות, הוא האיש שהביא ב־ 1944 את הצעת הקמת האומות המאוחדות לקונגרס האמריקאי, אך נודע יותר כממריץ מילגות פולברייט(המיועדות להבאת סטודנטים זרים לאוניברסיטות אמרי מרגרט טרודו 3בנים 6 .שנות־פירוד נפטר 4 בלונדון, בגיל ,91 מר האוויר סר ארתור האריס, האיש שפקד על מפציצי בריטניה ב״ מילחמת־העולם ואשר תיכנן את הם־ צצות־ההשמד של ערי גרמניה, וזכה, לכן, בכינוי בומבר. כאשר הועלו, אחרי המילחמה, טענות על הצורך בהפצצות אלה, עמד האריס על הצדקתן בנימוק כי הן שברו את מוראל הגרמנים וקיצרו את המילחמה.
גליון 2448, 1 באוגוסט 1984, עמוד 12
המקבילות בין אדולף היטלר, הפיהרר הגרמני, לבין מאיר כהנא, שהוא פיהרר כחולבן, זהות מדי מכדי שיהיו תוצאה של מיקריות. … הו־ דפתל־ ד ק שהשתוללה ברפובליקה הוויימארית, אינפלציה שבלעדיה לא היתה התנועה הנאצית עולה לשילטון בגרמניה. . הסיסמות שכהנא מפזר בשוקים ובפיתחי לישכות־התעסוקה זהות להפליא, לסיסמות ביריוניו של אדולף היטלר, עד שקשה להאמין כי מדובר בדימיון מיקרי. … ״ זהות לסיסמות של ״יהודים החוצה עורי גרמניה!״ ו״ממשלת בגידה!״ שנשמע בשנות ה־ 20 וה־30 בגרמניה.
גליון 2470, 2 בינואר 1985, עמוד 48
וגם שינו בהתאם לכך כמה מניסוחיהם. הם דיברו גרמנית, והדברים תורגמו בשני הכיוונים על־ידי אבי גלזרמן. … ״ • ״אנחנו מ־פלגה אנט-פאשים־ טית במהותה. לכל מיפלגה גרמנית שבעיות עם שרידי המגמות הפאשיס־טיות. … בין הנוכחים היה יצחק שמואל׳, דמות ידועה בירושלים. שונא־גרמנים ובית״ר־ ותיק. המפגין בכל אירוע פוליטי בארץ.
גליון 2462, 7 בנובמבר 1984, עמוד 48
טוב שם מציור־שמז טוב ף* חיפה החליטה הוועדה העירונית ^ ל מ תן שמות לרחובות לשנות את שם רחוב הרמן במושבה הגרמנית, הנקרא על חיפאי שחי בראשית המאה ושהיה גרמני נוצרי, לרחוב שומאכר, על שם חיפאי שחי בראשית המאה והיה גרמני נוצרי גם הוא כדי א) לאפשר קריאת רחוב חיפאי אחר על שם הצייר חרמן שטרוק, חיפאי מנוח גם הוא, ב) להבטיח לאחר מכן, כי חיפאים לא יתבלבלו בין שני הרחובות — הרמן והרמן שטרוק וג) להשאיר בכל זאת, על־ידי הסבת השם מחרמן לשומאכר, זכר לקבוצת הטמפלרים הגרמנים הנוצרים, אשר יסדו את המושבה הגרמנית בחיפה לפני 120 שנה
גליון 2330, 28 באפריל 1982, עמוד 67
פיזמוניה של נעמי שמר, משמשים לימין הישראלי את אותו ניגון שהאופרות של ריכארד ואגנר ניגנו לנאציזם הגרמני, מלבד הבדל אחד — והוא כישרונו העצום של ואגנר, לעומת הדלילות של שמר. מעגל ואתגר מלחין גרמני ריכארד ואגנר כישרונו העצום של ואגנר, לעומת הרדידות של שמר השלום עם מצריים — הסכמים שהפח״ מונאית, שגבתה סכומי־עתק משירי־המיל־חמה שלה, התנגדה להם בפומבי. … הפונקציה התרבותית של הפיזמונאית נעמי שמר בתרבות הישראלית העכשווית, זהה כמעט לפונקציה התרבותית של רי- כארד ואגנר, בגרמניה של סוף המאה שעברה וראשית המאה הזאת, כאשר העניק את השראתו המוסיקאלית למנהיגי הימין הגרמני והתנועה הנאצית.
גליון 2299, 23 בספטמבר 1981, עמוד 39
מר רפיק יכול לחשוב מה שהוא רוצה, אבל מר רפיק לא יכול לעבוד בשביל ציבור שדיעותיו שונות משלו, ולפרסם ספר בגרמניה. סור ירון קרא, יועם כל הכבוד אני נותן אמון מלא בדבריו. כאשר ביקשתי לקרוא את הטקסט אמר לי לפיד •שרפיק לא מרשה לו למסור את הטקסט לאיש. הספר תורגם מעברית ל גרמנית •ורפיק נתן ללפיד את הגורמה הגרמנית. אני לא חייב לקרוא גרמנית. אני חייב לומר עוד משהו — אני מוכן ללחוץ את ידו של רפיק חלבי, אם יגמור מהר את תפקידו בטלוויזיה.
גליון 2403, 20 בספטמבר 1983, עמוד 70
האמת היא, שכתבתי את סיפרי במקור בשפה הגרמנית. אולם רציתי כי תחילה תופיע המהדורה העברית, וכי המהדורות בחוץ־לארץ יתקבלו כתרגומים מן העברית. … על כל פנים המהדורה העברית הופיעה רק אחרי שהספר פורסם כבר בגרמניה ובארצות אחדות. כאשר פורסמה, היתה זאת בשבילי הפתעה, כי איש לא הראה לי מראש את הטכסט העברי. … במאמר זה טען כי המהדורה העברית שונה מן המהדורה הגרמנית ב־ 120 נקודות. הוא ציטט כתריסר דוגמות, תוך ציון מיספרי העמודים.
גליון 2349, 8 בספטמבר 1982, עמוד 54
ע בוד תו!פי טו ריו של נהג ״מרצדס׳ גרמני לבאזל; או לשטראסבודג נועדה פחות ל אדוניס משנועדה לעגיניו של לסאור...״ בעוד קסאור נוהג, היה אדונו, גלייצה, מעביר זמנו, כשהוא :״מרכיב אוזניות ו־מאזין; או קורא או ישן.״ לעתים, כשנילוו לגלייצה אורחים במהלך הנסיעות, היה על קסאור לשמור מרחק בנוסחי :״כשהא־דונים מספרים בדיחות זה לזה, אין אתה מצטרף לצחוק. … עצם שנתו מקנה לו עדיפות...״ לאובססיית הכניעה שלו, מצרף קסאור סופר ולזר עליבות הנפש של גרמניה כולה נבנה מזנון ענק, גבוה ועשוי בקפידה...״ לעומת הזיות־הלילה של מישפחת קס־אור, העולם שמאחורי תא־הנהג היה שונה : ״במושב האחורי דובר תכופות על כף, שבעל-הבית מיטיב לישון לילה־לילה. … חוויות ותגליות של שוויצי כנהג פרטי בשרותו של תעשיין גרמני, נאציו- נאל־סוציאליסט. רשמי־טסע מכרכטסגאדן ומגודסבורג.
גליון 2561, 1 באוקטובר 1986, עמוד 21
לשם כף על האירגון להיעזר באוייבי הבריטים — גרמניה ואיטליה. המאבק בין שתי הגישות היה קיצוני ומר, והביא בקיץ 1940 לפילוג באירגון, זאב ז׳בוטינסקי נפטר כמה ימים לאחר מכן מהתקף־לב. … האירגון גם ניסה לכרות ברית עם איטליה הפאשיסטית, אך נפל במלכודת שטמנו לו סוכני המודיעין הבריטי, שהתחפשו כשליחי מוסוליני. יאיר שלח שליחים לשגרירות הגרמנית בתורכיה, שדיווחה על כך לברלין. … בשנה שלאחר מכן אירעה פרשה המטילה כיום את צילה גם על שמיר. יאיר ניסה לכרות ברית עם גרמניה הנאצית, כדי להסתייע בה במאבק בבריטים.
גליון 2558, 10 בספטמבר 1986, עמוד 42
כך חשבתי גם אני, עד ששמעתי את הסיפור שבסופו נסע לוין ביום השישי בבוקר בחזרה ללונדון, לתקופה ארוכה ובלתי־מוגבלת, הישר לזרועותיה של גברת גרמניה. ״למה לא לנסות פעם קשר מבוסס, אשה, תה. … במשך תקופה ארוכה היתה בבית מישפחת לוין מטפלת גרמנית. אשה צעירה. לא יפה במיוחד. לא מושכת במיוחד. … ביום השישי הוא נסע בחזרה ללונדון, כדי שהמטפלת הגרמנית תוכל לטפל בו מקרוב. הוא הודיע שהוא נוסע לתקופה ארוכה של כמה חודשים.
גליון 2511, 16 באוקטובר 1985, עמוד 11
אני מכיר רק דוגמה אחת לקביעה כזאת: החוק של הרייך השלישי, שהבחין בין ״אזרחי המדינה״ ,תושבי גרמניה הישנה, ובין ״אזרחי הרייך״ — מעמד שניתן לכל בעלי הדם הגרמני באשר הם, על פי אמת־מידה גיזענית מובהקת. ואילו היהודים היוו סוג שלישי. הם חיו בגרמניה, אך נשללה מהם כל זכות אזרחית — כהצעת הכהנאצים לגבי הערבים. ^ ם כן, מה משמעות המושג ״מדינה יהודית״? … בצרפת יש זכויות שוות ללבנים ולכושים, ליהודים ולנוצרים ולמוסלמים, לאלזאסים ממוצא גרמני ולעולים חדשים ממוצא אלג׳ירי — בתנאי שהם אזרחי המדינה.
גליון 2575, 6 בינואר 1987, עמוד 15
בכל מקום בעולם לומדים את מ ימ־צאיהם, מרשים להם לעבוד כשווים לרופאים קונבנציונליים, לא רודפים אותם, ולעיתים קרובות אף משתפים איתם פעולה. כך, למשל, באחרונה התחיל הומיאופת גרמני, הד״ר דויד קמפגן, לערוך ניסוי על חולי איידס, באישורה של ממשלת גרמניה. הוא גם פירסם מודעה בעי תון הולנדי, שבה הוא מציע לחולי איידם מקומיים לבוא לטיפול בגרמניה ולהיות שכני־נסיון. ממשלת הולנד אישרה את נסיעתם של חולי האיידס לגרמניה, לצורך קבלת טיפול.
גליון 2637, 16 במרץ 1988, עמוד 6
הפרשה התגלתה במיקרה, כאשר פרצו שגי שוטרים גרמניים לביתו של סוחר ושוטחלשעבר נשם קארל-היינץ אוטרסהאגן בכפר גרמני קטן. … הסותר עצמו נעצר כעבור זמן־מה באוסטריה והועמד לדיו בעיירה גרמנית. שם נדון למאסר של 10 חודשים ולקנס של 20 אלף מארק, בעוון סחר בנשק בניגוד לחוק. … אך לפני ביצוע העיסקה נעצר במיקרה הסוחר הגרמני, שבידיו היו הציקים. העיתון השווייצי טוען כי העיסקה יצאה בכל זאת אל הפועל.
גליון 2658, 10 באוגוסט 1988, עמוד 6
התהליך הירדני היה הקרוב ״היו שם כמה ימאים גרמניים שטענו שהם טוב עים, אבל איך אפשר להאמין לגרמני? … ^ מילחמת־העולם השניה נפוצה הבדיחה הבאה: בתחנת־חוף נורווגית התקבלה הודעה בהולה שאוניה גרמנית שוקעת מול החוף, ושהימאים הגרמניים עומדים לטבוע. סירת־הצלה נורווגית יצאה לים, אך חזרה כעבור כמה שעות בלי ניצולים. ״וכי לא ראיתם את האוניה הגרמנית הטובעת?״ נשאלו אנשי־הסירה. ״ראינו אותה,״ השיבו.























