חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 2,651 עד 2,675)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2247 (23 בספטמבר 1980), עמוד 40
זה היה לפני 27 שנה, וסאדאת אף הדגיש כי העריץ את גרמניה, שעלתה במהירות עצומה ורשמה הישגים מזהי בים בכל •התחומים. ״לא הרג ל* ניצחון הגדול ביותר של גרמניה י י היה על אויבינו — האנגלים. אני עצמי, כמו רבים מאותם שנפגעו בשנת — 1956 וכמי שאיבד במילחמה אה, אחות, בן־דוד וששה מן האנשים היקרים לי ביותר — קיוויתי באותו הזמן שאללה ישמיד את היהודים, שמוטטו עלינו את השלום והביטחון, ושפגעו ב־מישפחד. … במילחסת 1967 איחל כותב יהודי ממוצא גרמני, מחברו של הספר מימי אסואן, שהיהודים ישליכו פצצת־אטום על הסכר הגבוה, מצריים תטבע, ויהיה מבול.
גליון 2206 (12 בדצמבר 1979), עמוד 71
צבי פאר נחשב כאחד מרבי-הנוכלים של ישראל, כדמות המרכזית בהונאת יהודי דרום־אפריקה. הוא מבוקש על־ידי מיש- טרת גרמניה על הונאת־יהלומינדוהמחאות גדולה, יחד עם נוכלים גרמניים, והיה גם הדמות המרכזית בפרשת יבוא מטילי- זהב מזוייפים. … הוא פעל עם צבי פאר ואלברט ליאני בכמה עסקות בגרמניה, ומישטרת ארץ זו עדיין שוברת עליהן את הראש. … בע״ט, שבעליה הם צבי פאר וישראלי בשם משה יחזקאל, שהיה בעל בארים בהמבורג ובדיסלדורף. יחזקאל עשה כמה מאות אלפי מרקים בגרמניה, ונראה כי החזיק בכספים של פאר במרקים.
גליון 1871 (11 ביולי 1973), עמוד 16
בעשור מאחרון סבלה ארה״ב משער דולר גבוה מדי ביחס למטבעות כמו היין היפאני או חמארק הגרמני. חדבר גרם לייקור הייצוא האמריקאי החליש את כושר״התחרות של ארה״ב בעולם. … איומים אלו אף גרמו לסיכסוך בין ארה׳׳ב לגרמניה ויפאן. עתה, נעשו צעדים אלו מיותרים: במחצית תשנה חאחרונח נפל הדולר ביחס למארק ו היי אן־ -וממשיך ליפול. … התהליך החדש גורם גם להפסקת הייבוא היפאני והגרמני לארה״ב. ובכיוון ההפוך, מזנקים האמריקאים לכיבוש עבודות בחו״ל.
גליון 1925 (24 ביולי 1974), עמוד 22
בישיבת הוועדה־לנסיעות של הרשות הוחלט על הנסיעות הבאות : מנהל הרדיו משה חוכג יסע לוועדת־התוכניות של האי.בי.יו( .אידגון השידור האירופאי) שתיערך בדבלין, אירלנד. משם ימשיך להאמבורג, גרמניה, כדי לבחון הפעלתה של רשת אוטומטית. … חנה לייבליין, האחראית על קישרי־חוץ של הטלוויזיה, צריכה להצדיק את התואר אותו היא נושאת, והיא נוסעת לשבוע ישראל שייערך בבאדן באדן שבגרמניה. משם ׳תמשיך למינכן וללונדון כדי ״להיפגש עם עמיתיה״ משך שישה ימים. … סוגר את רשימת הנוסעים דויד (״דודו״) הירשפלד, ראש הצלמים בטלוויזיה ויו״ר ועד העובדים, הנוסע לתערוכת־הצילום פוטוקינה שתיערך בקלן, גרמניה. בסך הכל נוסעים, על־פי החלטת ישיבה אחת ויחידה של ועדת־הנסיעות, שאושרה על־ידי הוועד־המנהל של רשות השידור — עשרים ואחד איש, כולם על חשבון התקציב הלא־מאושר־עדיין של רשות השידור.
גליון 1831 (4 באוקטובר 1972), עמוד 15
וכאן שוס מזדקרת לעין הקכלה מוזרה עם דרכו של הפירר הגרמני. היטלר הגיע לפוליטיקה בדרך אפלה מאוד. למחרת מילחמת־העולם, בהחלימו מהתקפת־הגאזים, העבירו הצבא הגרמני למחלקת־המודיעין. שעסקה בפעולות בילוש בזירה הפנימית — במגמה לערער את המישטר הדימוקרטי במדינה. … מאזיניו היו משוכנעים שהוא אחוז התרגשות עילאית למען גרמניה. פיקטיבית — תיבת־דואר וטלפון — בשדרה החמישית היקרה של ניו־יורק.
גליון 1826 (30 באוגוסט 1972), עמוד 19
.״ אף עתון ב ישראל לא פירסם את האמת המזעזעת: פרופסור ברוך קורצוויל, ראש המחלקה בר־אילן, גדול לספרות באוניברסיטת מבקרי הספרות בישראל ואחד מענקי הרוח הישראליים נמצא תלוי בדירתו שבשיכון הטיפוסי, היה למעשה צ׳כי במוצאו. אבל כבר בילדותו ספג את התרבות הגרמנית כאשר הלך בעיר מולדתו לשני בתי־ספר, צ׳כי וגרמני. … כשהגיע לפרק בו היה עליו להגדיר את עצמו, הזדהה עם התרבות הגרמנית. הזדהות זו, שנעש תה בלהט, יצרה בו התנגדות, שגבלה המבסו עוקסר את עצמו הפרופסורים בקאמפוס של אוניברסיטת בר־אילן. … ץ יקתו שד ברוד קורצוויד אל ן התרבות הגרמנית נאלצה לעמוד ב מבחן פנימי חמור עם עליית הנאצים ל שלטון בגרמניה.
גליון 1757 (5 במאי 1971), עמוד 16
מאחר שצבי רימון, שהוא כתב נמל- התעופה לוד של ידיעות, עמד לטוס ממילא לקנדה, לא התירו לו בעיתון לטוס גם לגרמניה. לכן החליט יורם פרי, דובר העבודה, להעניק את הכרטיס למנחם מיכלסון, עורך אחד מעמודי השבת של יריעות. … כמעט והוחלט על כך, לולא לחש מישהו שלטון, הלוא היא מפלגת העבודה, מחלקת נסיעות־חינם לעיתונאים לגרמניה. אין צורך לשלם פרוטה. כל ההוצאות, כולל כרטיס הטיסה וכולל השהייה בגרמניה, הם על חשבון המארחים הגרמנים. … הוא בחר בעצמו את תריסר העיתונאים, שישותפו במשלחת שתצא לטיול החינם בגרמניה. מובן שהוא בחר בעיתונאים שמפלגת העבודה חפצה ביקרם כמו למשל, דורית רון בריש הצבאיים יושבים באולפן שורות שורות, מסורקים וענובי עניבות, שואלים בנימוס את הרמטכ״ל שאלות שאת התשובות עליהן ידעו מראש.
גליון 1753 (7 באפריל 1971), עמוד 15
בגזר־הדין החמור נגד קלי, ניסו שלטונת פוליטיקאי שטראום — הקריקטוריסטים — גרמניה שלוש הזוגות ו ה מיגי טטר בניו־יורק הוא היה — לדבריו, לפחות — קורבן להתקפה סכינאית נוראית מצד שלוש פרוצות — אחת ספרדיה, אחת לבנה (ראה תמונות) ואחת כושית — ששדדו אותו. בשובו לארצו, היה שר־הביסחון הגרמני לשעבר פרנץ יתף שטראוס קורבן להתקפה לא פחות נוראית מצד כל ציירי הקריקטורות והפיליטונאים בארץ זו. … כבר אז היו רבים שטענו כי ההצדקה היחידה למשפטי נירנברג היתד, העובדה כי גרמניה הפסידה במלחמה. לוא היתד, מנצחת, היו פשעיה נגד האנושות מכונים בשם אמצעים הכרחיים לגיטימיים.
גליון 2005 (4 בפברואר 1976), עמוד 25
:האמא סולטנה מאיון (בשיער קצר, מאחוריו) שהיתה מתעדת לטוס עימו לגרמניה. בתמונה משמאל, עם הגב למצלמה ומחזיק בידו כדור, נראה דובי יונדף בעת מישחק־כדורגל עם אנשי המישטרה השומרים עליו. … י י כשיחה טלפונית עם ״העולם הזה״ אמר האב, יוסד יונדף, בגרמנית רצוצה, חגולשת ליידיש . מה יש, אין כבר חוקים ! … ברוסיה לוקחים את הילדים מההורים שלהם ! בגרמניה הקומוניסטית לא נותנים לילדים לבוא אל ההורים שלהם (במערב) !
גליון 1963 (15 באפריל 1975), עמוד 19
לתבוע להסיק מסקנות אישיות נגד הנציגים הגרמניים, ולהחליפם. הנציגים הגרמניים, המגיעים ארצה לק ראת הישיבה, יגיבו בתביעות על הוצאת שם רע בחו״ל נגד כל מי שיחזרו על כתב־האישום והאשמותיו נגדם. … כיוון ששם אין הגנה לטענה שהדברים הם ציטוט מכתב־האישום — טענה המהווה הגנה בישראל. הגרמנים כבר הודיעו למישטרה כי ב דעתם למסור לה הודעה, והביעו פליאה על שהפרקליטות קיבלה את גירסת מי כאל צור בלבד בנוגע לעסקות בינו ל- בינם, ולא טרחה כלל לשאול את פיהם. … ביום השישי בירושלים ישיבת הנהלת החברה, זבה צפויה מילחמת-עולם-זזטא בין מחנה ה ברון אדמונד דה־רוטשילד — שהוא גם יושב־ראש מועצת־המנהלים של החברה — לבין קבוצת המשקיעים הגרמניים ברא שות הורסט ראהה, יוסף דזמברגר ולורנץ צדרבאום.
גליון 1938 (23 באוקטובר 1974), עמוד 37
יום אחד נטש הדוקטור את מישמרתו בבית-החולים, אחרי שהוזעק לטפל בחולה אנוש בגרמניה. מה שקרה לאותו חולה עדיין לא ברור, אולם מסתבר כי הד״ר מצא במסעו זה תרופת-פלא חדשה. זו הגיעה אחריו לארץ, בדמותה של אשה גרמניה בת ,37 ועוד גוייח רחמנא-ליצלן. ומאז אותו יום היא צמודה אליו טוב, כשהוא מסתובב בחלוקו הלבן במיסדרונות מחלקתו, כשחיוכה האוהב משמש תחליף במקום בו לא מועיל כבר איזמל־הניתוחים. … אז אם מישהו יכול לנדב סיבה אחרת שבגללה תונח גרמניה לא-כל-כן ציונית את ביתה ומולדתה, ותבקש לעזור לאנושות המתענה בבית־החולים איכילוב דווקא — שיקום.
גליון 2055 (19 בינואר 1977), עמוד 23
ספק אם ישראל היתד, זקוקה לכך. ואילו הגרמנים התפללו לשמיים, שאבו־דאוד לא יגיע אליהם. השהיית בקשת- ההסגרה הגרמנית הפורמלית לצרפת לא היתד, מיקרית. אילו הגיע אבדדאוד לגרמניה, היו כל קווי־התחבורה הגרמניים נחשפים לטרור, הדיפלומטיה הגרמנית היתר, מסתבכת עם העולם הערבי.
גליון 2051 (22 בדצמבר 1976), עמוד 15
הנה היא, האשד, בעלילה של אגאתה כריסטי. ואולי * ש ערבי רע. דרושה גרמניה. מניין לוקחים גרמניה רעה? נו כאמת: > איפ ה בכל פירטי הוליווד אפשר משהו הדומה לממשלת ישראל? … תערובת מבחילה של סטריאוטיפים פרימיטיביים: יהודים עלובים. גרמנים סאדיסטיים. ערבים רצחניים. סרט שאין בו אף רגע אחד של אמת אנושית, אף לא ניצוץ אחד של רגש אמיתי.
גליון 2031 (4 באוגוסט 1976), עמוד 22
לדבריו, ־,תגייס להגנה, עבר לפלמ״ח, צורף למח־ )קר, הגרמנית המפורסמת של שימעון !בידן, אך עבר — בצורה שלא הוסברה לצבא הבריטי, עבר אימוני צניחה ו־קומנדו, אך מצא את עצמו משום־מה :פלוגת־תובלה סתמית. … יכול להיות לכך גם הסבר אחר. • אף שנפגש במצריים עם עשרות גרמנים חשובים, מהם אנשים בעלי נסיון בצבא הנאצי וב״אבוור״ (האמ״ן הגרמני), לא עורר ה״כיסוי״ הפנטסטי של ״פאול פראנק״ חשד אף אצל אחד מהם. מזל וכישרון נדירים — או שמא עורר בכל זאת את חשדו של אחד הגרמנים, וזה הביא ללכידתו של אברי עוד לפני ביקורו השלישי במצריים, שבמהלכו פיקד על העסק־הביש?
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 25
בשמונה השנים שנותרו לו, ערך הרצל סוף־סוף ביקור בארץ־ישראל, כדי לשכנע על אדמתה את הקיסר הגרמני, שיקבל לידיו את החסות על היישוב הציוני שיקום בארץ. הקיסרות הגרמנית ביקשה אז להתפשט ברחבי העולם, והרצל הציע למנהיגה לעזור לו להקים בארץ יישוב יהודי דובר־גרמנית, שישרת את האינטרסים של גרמניה־רבתי.
גליון 2123 (10 במאי 1978), עמוד 56
חמהפכנ ^ ,מסיכת המ 11תשל תרבות הודי גרמניה ^ האהבה ,,הקאמרי־ מ שכיח את שמו של יוסף מילוא תולדת ״פחד גבהים־ השפלת המערב הדרכון של וידיאדהר סוראז׳פרסד נאי־פול בריטי, למרות שהוא נמנה עם אומות רבות. … הקובץ מכיל פרקים על הקהילות היהו דיות בגרמניה, מארוקו, עיראק, תורכיה ותימן, תוך שכל קהילה מוצגת בעזרת יצירות סיפרות, פירקי הווי ותולדות שלה. ש הפרק הראשון בקובץ עוסק ביהדות גרמניה, תוך תיאור עובדות ומעשים המ שקפים את איכויותיה של יהדות זו, מעו־ * ״עדות ישראל, פירקי סיפרות, הווי והיסטוריה״ בעריכת אברהם שטאל, כרך א /הוצאת ״עם עובד״ 450 ,עמודים( ,כריכה קשה).
גליון 2123 (10 במאי 1978), עמוד 57
אלא שדומה כי אברהם שטאל החמיץ, בקטע המצוטט מתוך סיפרו של עגנון, את העיקר, והוא תיאורו של עגנון המהלך בין עיירות וערים בגרמניה, ומל קט ספרים על־מנת שיהפכו מסיכת-מוות של תרבות ההולכת וגוועת מן העולם. יחד עם זאת, מבלי שים לב, דומה שבין השיטין של הפרק על יהודי גרמניה, מת נפצת לה ״אגדת הנרייטה סאלד״ ,ומתב רר שלא היא ייסדה את ״עליית הנוער״ אל גברת בשם רחה פרייר** .בסיומו מדינת היהודים ציטוטון את הקונטרס מדינת היהודים פירסם ד״ר תיאודור (בנימין זאב) הרצל בשנת . 1896 הקונטרס, שנתקבל בהתחלה כהזייה מטורפת, פעל פעולה רבה בדרך הגשמת הציונות המדינית. … על כל פנים, גם קובץ זה מהווה נכס תרבותי, ובעיקר תודות לפרקים על ״הודי גרמניה ומארוקו, שבהם הצליח אב רהם שטאל להגיע לשורשים שלהם.
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 48
הקשבתי למשפט ב־ראדיו, והתחלתי ללמוד את הנושא בצורה יסודית: על אנטישמים, נאציזם, וכל מה שאפשר ללמוד על גרמ ניה, סיפרות־גרמנית, היסטוריה־גרמנית ופילוסופיה־גרמנית. את המוסיקה הגרמנית כבר הכרתי. הלכתי ללמוד באוניברסיטה מתוך כוונה אחת ויחידה: ללמוד פילוסופיה גרמנית.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 58
חיים ארלוזורוב נולד בשנת 1899 ברו־מני שבאוקראינה. הוא גדל והתחנך בגרמניה. ציוניו היו בדרך־כלל גבוהים, בעיקר במקצועות ההומניסטים. הוא הירבה לקרוא סיפרות גרמנית קלאסית. למד עיברית אצל אחיה של הסופרת דבורה בארון. … וארלוזורוב טוען כי ״הציונות היא, ביסודה, התקוממות נגד אנשי חלם בחיי העם היהודי...״ עם עליית הנאצים לשילטון בגרמניה, נעשה ד״ר חיים ארלוזורוב לוחם פעיל ברוויזיוניסטים.
גליון 2278 (29 באפריל 1981), עמוד 76
עם פרוץ המיל־חמה העולמית הראשונה העלו הגרמנים את עיירתו באש ובני מישפחתו נמלטו ל סיביר. … אמו מתה עליו בגיטו ולו נולד ילד, ב ניגוד לצו מפורש של הגרמנים. סוצקבר עבד ליד הגיטו, במפקדתו של אדפרד רוזנברג, בה רוכזו אוצרות תרבות יהודיים. … כתב ארנבורג בין השאר: ״הוא לחם למען החירות, ידו היה נשק אוטומאטי, במוחו קטעי שירים ועל ליבו טיסתב של גורקי הסובייט העליון הע ניק לסוצקבר את אותות ״הכוכב האדום״, ״העבודה המצלחת״ ,״הנצחן על גרמניה״ מדליה של ״פרטיזן המילחמה בעד המו לדת״ .כשווילנה שוחררה שב סוצקבר והוציא מתוך האדמה את כתבי־היד אותם טמן שם.
גליון 2441 (13 ביוני 1984), עמוד 45
המדובר באנתולוגיה של סיפורים מתוך הרומנטיקה הגרמנית, שראתה אור בהוצאת דביר. אנתולוגיה זו פורשת לפני הקורא הישראלי את אותו ז׳אנר כתיבה מיוחד, מינורי ברובו, ז׳אנר שבלעדיו לא ניתן להבין את הסיפורת הגרמנית על דרגותיה ורמותיה השונות. … אחד משני הסיפורים פורש שוב את אימי הפצצת דרזדן, גרמניה, בידי חילות־האוויר של בעלות־הברית — הפצצה, שאינה נופלת באימיה מהפצצות הירושימה ונגאסאקי. … אי־אפשר לסיים את אינוונטר הספרים שתורגמו במהלך השנה האחרונה לעברית מבלי להזכיר את התרגום העברי החדש שנעשה בהרי־יהודה, ירושלים והגליל, מסע שירי הנחשב לאחד מניכסי־צאן־הברזל של השירה הגרמנית המודרנית. קובץ שיריו של משורר היידיש אברהם סוצקובר, כנפי שחם, שראה אור בהוצאת עם עובד, מעמת מול השירה העכשווית העברית את אחד מאחרוני משוררי שפת היידיש החי בישראל, והיוצר שירה שהיא מן המעולות הנכתבות כאן.
גליון 2422 (1 בפברואר 1984), עמוד 6
בראגד היה בן דורו של הרייך השלישי. הוא לחם בו בפועל, כמהגר גרמני בנורווגיה. ואילו קול כבר שייך לדור שגדל אחרי חורבן מישטרו של אדולף היטלר. … אין לו אחריות אישית לזוועות, והוא מייצג את גרמניה שלאחר־מכן. הוא יכול היה לומר :״טול קורה מבין עיניך.״ כי בשעת ביקורו של קול אירע דבר בישראל, המוכיח כי סכנת הפאשיזם אינה נחלת עם אחד וארץ אחת בלבד. … וכך נוהגים הפרלמנטים כלפי נעדרים: (בית • ארצות־הברית הנבחרים — 163 ישיבות בשנה בממוצע 766 ,שעות: סנאט — 183 ישיבות 1146 ,שעות) :הקונגרס מנכה לנעדרים את החלק היחסי ממשכורתם. • מערב־גרמניה ( 62 ישיבות — 313 שעות) :קיימת חובת־נוכחות ודף־נוכחות.
גליון 2424 (15 בפברואר 1984), עמוד 57
כדי לעודד אתכם, תסתכלו בדיאגרמה. הדולר והמרק הגרמני עשו במרק הגרמני ואולי גם ביין היפני — הסיכוי קטן, הסיכון אפסי. … בפעם הראשונה היא תוקנה בארץ, ושוב התקלקלה. החליט לשלוח אותה לתיקון למוסך בגרמניה. אחרי התיקון יוכל להמשיך ולטייל בה באירופה. … משם היא היתה אמורה להישלח לנמל אנטוורפן, ומשם למוסר בגרמניה. הנה, הוא מראה, תעודת החסנה מס׳ 83356 של הנמל, לצורך הטענה על האוניה קלידורה.
גליון 2432 (11 באפריל 1984), עמוד 65
נחוג 4יום־הולדתו ה־ 36 של מיכאל קליינר, ח״כ הליכוד ומראשי מחנה דויד לוי, ביום שבו הודיע לוי על פרישתו מההתמודדות. קליינר, עורן״ דין יליד גרמניה, עסקן סטודנטים לשעבר, שהיה בגיל 30 מנהל מחלקת החינוך של ההסתדרות הציונית, הוא השני בצעירי הח״כים, אחר ח״כ המערך חיים רמון, שלו ימלאו החודש נחוג 4בלוס־אנג׳לסיום־הולדתו ה״ 60 של מרלון ברנדו, כוכב הקולנוע (מחשמלית ושמה תשוקה ועד הטנגו האחרון) שהתפרסם באהבותיו ובנשואיו (כולל צעירה מטאהיטי אשר באוקיינוס השקט), והטבלה עתה את ימיו בעיקר בקריאה ובצפייה בטלוויזיה. … פולברייט הדמוקרטי, העוסק כיום בפרקליטות, הוא האיש שהביא ב־ 1944 את הצעת הקמת האומות המאוחדות לקונגרס האמריקאי, אך נודע יותר כממריץ מילגות פולברייט(המיועדות להבאת סטודנטים זרים לאוניברסיטות אמרי מרגרט טרודו 3בנים 6 .שנות־פירוד נפטר 4 בלונדון, בגיל ,91 מר האוויר סר ארתור האריס, האיש שפקד על מפציצי בריטניה ב״ מילחמת־העולם ואשר תיכנן את הם־ צצות־ההשמד של ערי גרמניה, וזכה, לכן, בכינוי בומבר. כאשר הועלו, אחרי המילחמה, טענות על הצורך בהפצצות אלה, עמד האריס על הצדקתן בנימוק כי הן שברו את מוראל הגרמנים וקיצרו את המילחמה.
גליון 2430 (28 במרץ 1984), עמוד 71
״ • כתבת־השער, שעניינה היה המרגלת הגרמניה, הילגארד אוטו, הובאה תחת הכותרת. מרגלת גרמניה ביקרה בישראל בשרות מוסדות־המודיעין המצרים — והצליחה: השין־בית היה עסוק מדי״ • תחת הכותרת.דם על המסלול״ הובא סיפור ההתפרעויות, במהלך העדלאידע /ס ע 25 ברחובות תל־אביב • בשער הגיליון: מרגלת גרמניה הילגארד אוטו.
