חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 2,476 עד 2,500)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2498 (17 ביולי 1985), עמוד 38
מקור התביעה באירועים שהתרחשו סביב נסיעתו של קרפין לגרמניה, והכתבה ששודרה במבט על התיירות בגרמניה. … מאחורי המירקע ובכל זאת, נסוע נסע למרות הרעש וההמולה, למרות האיומים שאולי יבטלו את התפקיד, ושיש לבדוק את הצורר בו, למרות הקיצוצים והגזירות, נסע ביום הראשון השבוע ישראל סגל לגרמניה, לתפקיד כתב רשות־השידור באירופה. … עם פירסום מסקנות בית־הדין המישמעתי של רשות־השידור, ביום החמישי, טילפן יוסף בראל אל מיכאל קרפין לברכו על זיכויו בקשר לנסיעה לגרמניה. קרפין לא שמח לבירכתו של בראל.
גליון 2657 (3 באוגוסט 1988), עמוד 20
קולנועית זה אולי לא מושלם, אבל זהו אחד הסרטים האמיצים והנועזים יותר שנעשו על התופעה במסווה של סרט־טלוויזיה ערב הגלאסנוסט. קפה בגדר(דיזנעף, תל־אביב, גרמניה) — הכימאי פרסי אדלון מביא למיפגש־תרבויות משעשע גברת גרמניה, עבת־בשר, השחקנית המעולה מאריאנה זאגברכט, ואשה כושית שבעלה נטשה, המנהלת מיסעדונת במידבר האמריקאי. ג׳ק פאלאנס בטוב בתפקידיו כצייר המתאהב בגרמניה. ליידי איב(פריז, ארצות־הברית) — פרסטון סטרג׳ס, אחד הבימאים האמריקנים יוצאי־הדופן, שהיה בשנות ה־ 40 לחביב הביקורת והקופה גם יחד, בקומדיה מבריקה שליחה לא נס ברבות השנים.
גליון 2590 (22 באפריל 1987), עמוד 41
מנשה, כתבת קיל-ישראל לענייני מישטרה, נשלחה מפעם הרדיו לסקר את ביקורו של הנשיא חיים הרצוג בגרמניה. מנשה הנמרצת, הצטרפה אל הפמליה הנשיאותית ודיווחה בהרחבה על הביקור. … שם נערכה ארוחת- לא היה כיסא ערב חגיגית ומפוארת ל־ססו האישים הח- שובים ביותר בגרמניה ושבה אירח נשיא גרמניה. ריכרד פון־וייציקר. … חיפשה חיפשה, ובצר לה פנתה לאחד המארחים הגרמנים וביקשה את עזרתו. אחרי שחיפשו ובדקו הודיעו לה המארגנים חד וחלק, שאין ואי־אפשר להשיג ולהציב כיסא ליד הטלפון.
גליון 2682 (25 בינואר 1989), עמוד 40
היה קושי רב בתירגום המחזה לעברית, כי ביכנר כתב שפה מאוד מיוחדת והתירגום מגרמנית לעברית מסבך חלק מן המישפטים. הד״ר לוי השתמש בתירגומו ברובדי־לשון שאינם מקובלים, ויצר שפה מאוד מיוחדת. … ביכנר עצמו היה מהפכן בשנות ה־30׳ של המאה ה־ .19 הוא היה מאוכזב מהתפתחות המהפיכה בגרמניה וניסה להראות במחזה שהמרד של שני הצעירים נדון מראש לכישלון. … אלמלא היהודים היו כל־כך דומיננטים, כל הספרות ה־ עלי אוסטרית לא היתה קיימת אז, ולכן זה כל־כך הרגיז אותי שאחרי המילחמה האוסטרים התנהגו כאילו כלום לא קרה, ואמרו כל הזמן שהגרמנים עוללו הכל ולא הם עצמם. ״היה מיעוט קטן באוסטריה שאמר שצריך לקבל על עצמם אחריות, והיה, לעומתו, מיעוט אחר שאמר שחבל שהגרמנים לא סיימו את המלאכה.
גליון 2697 (10 במאי 1989), עמוד 51
ולפני כמה שנים סיפרה פתאום (תמיד באו הסיפורים פתאום, תלושים כמעט מכל הקשר) ,כי נלקחו יחדיו למחנה, וביום שבו צעדו לאורך הנהר, בפיתרון הסופי, צעדו האם והחברה בתור, בשורה העורפית ,-כמה אנשים לפני אמא ומישפחתנו, קודם האם ואחריה הבת. והגרמנים יורים, וכולם נופלים לנהר. הירייה האחרונה היתה זו שפגעה באם החברה. … ואולי רצו ולא יכלו לדבר? אלינו הביתה לא נכנס שום דבר גרמני, ואנחנו ידענו שכאשר הולכים לקנות משהו צריך להסתכל בארץ מוצא המוצר. אם בדברים גדולים ואם במחק או בצבע. אם כתוב גרמניה, כי אז אסור לקנות. אלינו הביתה לא נכנס שום דבר גרמני.
גליון 2719 (8 באוקטובר 1989), עמוד 24
גם קצב התרגומים שהואץ באחרונה — עריץ מפגר ב״שנות אור״ אחרי זה שבארצות כמו צרפת, גרמניה, אמריקה ואפילו ישראל. וזאת, על אף העובדה שכתב־העת בעל התפוצה הענקית ( 400 אלף עותקים) ״ליטראטורה איסטראנייה״ (״ספרות זרה״ או ״ספרות חוץ״) מפרסם גם רומאנים־בהמשכים, מתורגמים מכל שפות העולם(בקרוב יתרגמו גם קובץ של עגנון: את ח 10ל שלשום או את על כפות המנשל והשמועה אומרת כי גם אחד מסיפרי עמוס עוז מועמד לזכות בקהל־קוראים רוסי) — ולמרות העובדה שברית־המועצות הצטרפה גם היא לאמנה הבינלאומית לתשלום תמלוגים ליצירות אמנות. … שהרי אם אפילו בפטרסבורג הפינית איננו מסוגלים להימלט מהשפעתם של שכנינו הגלמנים, אותם גרמנים שאכן היו לנו למועיל אבל, לעומת זאת, שיתקו שיתוק בלתי־רגיל את התפתחותה של רוסיה בטרם היה סיפק בידיה למצוא ולממש את דרכה הנכונה, כיצד היינו מסוגלים אז להימלט בקונסטאנ־טינופול הגדולה והמיוחדת במינה, עיר המשמרת את שרידיה של תרבות כבירה ועתיקת־יומין, מהשפעות היוונים שהם, ככלות הכל, עדינים ומעודנים לאין־ערוך יותר מן הגרמנים הגסים; יוונים אשר להם מיספר רב לאין־ ספור של נקודות־מגע עימנו מן הגרמנים, השונים מאיתנו לחלוטין- עכשיו היתה רוסיה כבר באירופה ואף קנתה לעצמה השכלה.
גליון 894 (2 בדצמבר 1954), עמוד 6
• הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל וגרמניה המערבית יוסדרוביניאר , 1956 כפי שהתברר משיחת דיפלומטים ישראליים עם הקאנצלר המערב־גרמני, קונראד אדנואר, בקכלת פנים שנערכה לכבודו בביתו הניו־יורקי של ד״ר נחום גולדמן. הישראליים הסבירו לאדנואר כי אין כל אפשוות להקדים את הסדרת היחסיים בין שתי המדינות, היות ומפלגת השלטון בישראל אינה,יבולה לקבל על עצמה אחריות כה גדולה לפני חבוזירות. .צה״ל הוא הצבא היחידי כמרחב, הפועל ללא הדרכת זרים: דין־וחשבון שהגיע ממקורות בריטיים מוסמכים מוסר כי בצבא המצרי משרתים למעלה מ־ 300 קצינים גרמנים, מהם 12 בדרגת גנראל. בצבא העיראקי פועלים 150 זרים — בעיקר שריונאים — רובם גרמנים, יובוסלבים ופולנים, בתוכם מפקדיחטיבה פולני לשעבר. … להתקרבותה האחרונה של בריטניה לישראל ולנסיונה לפשר בינה לבין הערבים היו ז^וד שתי סיבות נכבדות : • הבריטים הכירו כי רק שלום של קבע במרחב יאפשר את הקמתה של ברית־הגנה איזורית. • א.תוני אידן, שהיד, גאה בהצלחותיו כמתווך בוועידת ג׳נבה ובשיחות לונדון ופאריס בקשר לחימוש־גרמניה, החליט לנסות את כשרונותיו גם במרחב.
גליון 1032 (25 ביולי 1957), עמוד 2
הזדעזעתי מרשימתו של העורר (וזווולם חוה )1031 על הצורר בכינוז יחסים תקינים עם גרמניה. כיצד אפשר בכלל לנסות להסביר בתיאוריות כלשהו, את התנהגותם של הגרמנים כלפי היהודים? … תיאוריות כאלה אפשריות רק כשבאים לדוז במעשי בני אנוש. מה שעשו הגרמנים לנו, הם מעשים שאין בהם שום ניצוץ אנושי או צלם אדם, ובהתאם לכד יש למנוע כל מנע ביום מן הימים עמם. … ספק ששום מעשה שילומים לא יוכל למחות את רגשות התיעוב שמרגיש בל יהודי כלפי גרמניה. רגשות אלה ישארו. אולם נכוז הוא שביחסים ביז מדינות, איז מקום.
גליון 1001 (19 בדצמבר 1956), עמוד 14
ביום הראשון למלחמת העולם השניה, פלשו צבאות גרמניה לפולין. העיר הראשונה שכבשו היתד, קליש, עיר מולדתו של אליעזר. … מטוסים גרמניים היו צוללים מדי פעם על הבורחים, ממטירים עליהם מטרות אש ועופרת. … מישהו רק אמר להם שהוא נהרג מרימון המקצוע שרכש במחנה העקורים בגרמניה, כמומחה ל עבוד ת מכניקה עדינה, עזר הרבה לקידומו.
גליון 980 (28 ביולי 1956), עמוד 15
אין ע 8מי לדבר ( )980/991 מוכרחה לקרוא מלה עברית בגרמניה. בעצם, אתן לה לדבר בעד עצמה: ״הריני בחורה ישראלית אשר מוכרחה להיות בגרמניה תקופה די ארוכה. … ״עוד בקיצור, כמה פרטים על עצמי•. אני ילידת גרמניה, בת ,26 חיפאית עד לפני שמונה חודשים, חברת הציונים הכלליים. … כעת אני עסוקה על ידי הצבא האמריקאי בגרמניה.״ דעתכם, אם אירשם לציונים הכלליים׳ ישלחו אותי לדרום אמריקה?
גליון 1365 (6 בנובמבר 1963), עמוד 6
״ אוקטובר בא והלך. אדנואר הלך אף הוא. גרמניה לא כוננה את היחסים, שוב פנה גורי אל פרם. … טען פרס: אדנואר ביקש מן האמריקאים להשתדל אצל הערבים, למען יבטיחו מראש שלא יענו על הצעד הגרמני׳ בכך שיכירו בגרמניה הקומוניסטית. האמריקאים סירבו להתערב. … גילה אז פרס ל־גורי, בסוד: שסראוס נושא עמו איגרת של אדנואר לבן־גוריון, ובה כתוב כי לפני פרישתו (של אתואר) בחודש אוקטובר, תכונן גרמניה יחסים דיפלומטיים עם ישראל. גורי הוא אדם הגון, הנוטה ייהאמין לבן־ שיחתו.
גליון 1453 (14 ביולי 1965), עמוד 21
הוא חוזר לברלין אל נערתו, דוגמנית־צמרת גרמניה העונה לשם העכברי מ א חי. רפי רוט גילה אותה לפני שנים בברלין המזרחית, עזר לה לברוח לצד המערבי. … טיפוסים כמוה אפשר למצוא רק במדינה הזאת,״ מסביר רפי. אבל לא צריך לחשוב שרפי בונה לגרמנים את ברלין מפני שהוא אוהב גרמנים. … ואין דבר שהוא חולם עליו יותר מאשר עם גרמני .״אני מת להוריד להתקוטט כסא על איזה גרמני, שיעז לומר משהו נגד המדינה והיהודים.
גליון 1456 (4 באוגוסט 1965), עמוד 17
.״ חפולס חזח • 41ז גן־עד! דמוואבדות מי אמר שלגרמנים אין רגשי חרטה כלפי מה שעשו לעם היהודי? עובדה. כל פעם, שאיזו גרמניה מחליטה להתאבד בברלין, היא עושה זאת דווקא בעדן־סלון של הישראלי שמעון עדן. עוד מעם יוכל מוע־דונו של שמעון עדן להתחרות עם מיגדל אייפל כמוקד משיכה למתאבדים. האחרונה ברשימה היא צעירה גרמניה בשם מ די ולד, שהחליטה להיות זמרת, ולעשות זאת דווקא במועדונו של שמעון.
גליון 1483 (2 בפברואר 1966), עמוד 17
הסטודנטית: תיזכר מתי היה הפרופסור ביהם בארץ, אז תדע בדיוק. העולם דוה: אחרי הקמת השגרירות הגרמנית? הסטודנטית: אז היתד, ההתחלה. ב־שרתו! … העולם הזה: מכיוון שגם הפרשה שלך נודעה לציבור לגמרי במיקרה, בגלל העניין של תורן, מתעוררת השאלה: כמד, פרשות אחרות מסוג זה קיימות, אצלו ואצל אנשים אחרים העוסקים ביחסים עם גרמניה? בשמם או בשם מישהו. שהציבור אינו יודע עליהם. … העולם הזה: ברור שהוא לא התכוון שתדברי עם הגרמנים האלה על ההיסטוריה הגרמנית. את דווידוביץ חקרו במשטרה על הנושא הזה?
גליון 1366 (13 בנובמבר 1963), עמוד 11
אני דורש להרחיק את הגרמנים מהשיכון.״ נערכה הצבעה. ברוב של 3נגד 2התקבלה הצעת הגירוש. … ״לא נכון שהגרמנים פוגעים ברגשותינו,״ אמר השבוע יוסי בנדק בן ה־ ,21 שכנו לחדר של אחד הגרמנים . … הוא בחור נפלא, מתעניין בכל פרם המתרחש בארץ, ואני רואה כמעט כל שבוע את המכתבים הנלהבים שהוא שולח לידידיו בגרמניה.״ פטר פריימארק עצמו אינו מדבר.
גליון 1309 (10 באוקטובר 1962), עמוד 9
אומנם אין ערובה שלא יקום מחר מישטר נאצי מיליונר בגרמניה. הוא רק ביצע, במסירות ובכישרון, את המשימות שקבע המישטר. … בכל וידוייו ועדויותיו, לא היה לו שום הסבר משכנע מדוע הצטרף, בנעוריו, לס״ס המת.״ הוא קרא :״תחי גרמניה, חחי ארגנטינה, תחי אוסטריה — שלוש המדינות שהייתי קשור אוסטרי. … פשוט מילת־אייכמן האמיתי — אייכמן ההיסטורי — נולד רק כאשר בא לגרמניה. זה היה אחרי פרידה של אדם החושב את עצמו לפאטריוס.
גליון 1339 (8 במאי 1963), עמוד 18
אך בכל החקירות טענו אנשי התביעה הכללית בערי גרמניה השונות, כי לא שמעו מעולם על מיסמכים כאלה. … פקידים משוחדים? או ידידיו של בכר בצמרת גרמניה החדשה, המקורבים לקאנצלר אדנואר עצמו? … גדעון האוונר, שהחליט להטיל על אייכמן את כל פשעי הנאצים, תוך מניעת אי־נעימויות מ־שליטיה הנוכחיים של גרמניה המערבית, השתדל לזלזל בעדות זו.
גליון 1536 (8 בפברואר 1967), עמוד 14
כעוד בצאתי מחיפה ידעתי מהעתונים, ש־ד,אניד, הגרמנית סנט מיכאל ראתה אור אדום ולא ניגשה למקום. … בשיחה זאת של רב־חובל אלכסנדר עם רב־החובל הגרמני פול אגרט, שהספיק להגיע לנמל קטן ב צרפת, קיוויתי לשמוע הסבר לחוסר־המעשה שלו. הגרמני אמר שהוא ראה אורות בשעה .20.50 לפי שעון גריניץ .
גליון 1525 (23 בנובמבר 1966), עמוד 12
כמה מן הפרטים הראשונים, שהגיעו מייד לאחר נחיתת־האונס של המטוס, הוכחו כ־בלתי־נכונים. כך, למשל, הסתבר כי הקברניט, הגרמני־האמריקאי הנרי וורטון (),50 לא נהרג בתאונה. … תעשייה זו היא תעשיית־מותרות מובהקת, ורק מודד רמת־החיים יכול להכתיב כמה יהלומים יקנו באיטליה, בגרמניה או ביפאן. בניגוד לתחזית, רמת־החיים — במיוחד באותן מדינות שקנו בישראל כמויות גדולות של יהלומים מלוטשים — לא עלתה כמצופה. … היבואנים היפאנים הקטינו את כמות היהלומים המיובאים מישראל. 9המשבר הממשלתי בבון נבע מהאטה בכלכלתה הלאומית של גרמניה המערבית. הבנקים במערב־גרמניה החלו לעשות קשיים במימון קניית מוצרי־מותרות.
גליון 1527 (7 בדצמבר 1966), עמוד 6
י\זורים־ ואוגזסי גרגזגיס ך * דברהראש ון נגע לגרמניה. לפני שבועיים תבע ח״כ מנחם בגין, בנאום נרגש ן | ומוצדק, כי הכנסת תדון במליאה על גילויי הניאו־נאציזם, ותרים את קולה באוזני העולם. … משום כך אינני יכול, לפי שעה, כל עוד יש ספק בנושא זה, להעמיד את הצעתו של חבר־הכנסת אבנרי להצבעה. כך נקבר עניין גרמניה ה״אחרת״ בוועדה. נמנעתי מן ההצבעה באופן הפגנתי. … יותר חשוב משביתת הסטודנטים, ^ היו מתייחסים אלינו בצורה כה בלתי־רגילה, יוצאת־דופן וצורמת. יותר חשוב אפילו מהניאו־נאציס בגרמניה, נושאים שלא זכו לדיון כללי במליאה.
גליון 1136 (8 ביולי 1959), עמוד 4
היה זה מאזן שלילי לבן־גוריון — ורק תוצאות הבחירות הבאות, בהן תתבטא בלי ספק דעת העם על עיסקת הנשק עם גרמניה, יוכיחו אם היההעניו כדאי לו בחשבון הסופי. … שם היה כתוב, שחור על גבי לבן, שהוזכרה העיסקה עם גרמניה, מבלי שהשרים יתנגדו. שרי השמאל, לעומת זאת, טענו בתוקף שמעולם לא שמעו אה המילה גרמניה.
גליון 1101 (5 בנובמבר 1958), עמוד 17
.״ יוסף שריק * כץ הוא שהסרט קטר 70414 זכה לביקורת טובה 4בעתונות הגרמנית. היום אתה יכול להביא לגרמניה את הספור הישראלי הגרוע ביותר, את יצירת האמנות הגרועה ביותר׳ את המחזה הגרוע ביותר, או את הסרט הרע ביותר — אף פעם לא תזכה לביקורת גרועה. … לרוע המזל, ישנם בגרמניה הרבה ישראלים — הרבה יותר מן הדרוש — המנצלים מצב דברים זה. וודאי וודאי שישנם הרבה מאד גרמנים המנצלים אותו. כלום ישנה סיבה אחרת לכך שהבמאי הגרמני פאבסט, רוצה לייצר את סרטו נתז החכם, בשותפות־יצור עם חברה ישראלית?
גליון 861 (22 באפריל 1954), עמוד 8
המעגל הצבאי הושלם על ידי בולגריה וגרמניה, שעשו שוב יד אחת. לעומת שאר ארצות־ד,כיבוש הגרמניות: בהן השמידו הגרמנים עצמם את ד,איכ־לוסיה היהודית, סמכו הם במקרה זה על בראשות בעלי־בריתם הבולגרים. … אך בולגריה עצמה הצטרפה לצד הלא״נכון: המחנה הגרמני. היהודים שלא ניזוקו כלל במלחמה זאת, היו אופייניים לכלל יהדות הגולה באותה תקופה ולאחריה, שהחזיקה בדעתו של חוני־המעגל: אין לזוז מהמעגל עד אש- טיפות גשם אינם מטפטפות* . … מלבד זאת היתד, כל רכבת חשובה להתקדמות הגרמנית לתוך רוס־ה יותר מאשר הובלת ״יהודוניב״ למחנות השמדה• כאשר היו כבר תוכניות״ד,השמדה מוכנות יהיה כבר מאוחר מדי: גלגל־ההצלחה סובב אחורה, הסובייטים התקדרו, כבשו את בולגריה.
גליון 882 (15 בספטמבר 1954), עמוד 6
שמועה שעדיין לא אושרה אומרת כי ברית המועצות רמזה לממשלת אוסטריה שהדבר רצוי, אולם אין היא מציינת מדוע נקטו הסובייטים עמדה זו כלפי אוסטריה, בה בשעה שעמדתם בשאלת הפיצויים כלפי גרמניה המזרחית שונה בתכלית. • אחוז החסימה לא יופעל בבחירות לכנסת הכאה, אם תתקבל הצעת חוגי מפא״י המקורבים לבי. … • אם אתה עומד לסיים את לימודיך בטכניון, יש לך סיכויים טובים להשתלם כגרמניה. חברת השילומים מנסה לשדל את בוגרי הטכניון להשתלם בגרמניה על חשבונה, מתוך מגמה ליצור בארץ סגל של טכנאים, אשי יכירו את כל סוגי הציוד הגרמני ואת אפשרויות תיקחו. סיבת השידול: חברת־השילומים יודעת היטב כי גם בעתיד קשת יהיה להביא מהנדסים גרמנים לארץ. • נבחרת כדורסלני ישראל עלולה להיכשל כמשחקי אליפות• העולם, שייערכו בחודש •הבא בבראזיל, אם יעמדו ארבעה מטובי שחקניה בסירובם לצאת למסע.
גליון 814 (28 במאי 1953), עמוד 10
שרות ומושבים מסומנים אינם תחליף ל גרמני פאול הארלן (שמאל) וחסרו ברסודגן: פרפורי גסיסה לשעבר, שאחרו לבוא, גילו כי לא נשאר להם־־מקום בפנים, וירושלמים פשוטים שטענתם היתד, קורעת לב ן ״תנו להכנס, אין לאן ללכת בעיו ב שבת ! … מנהל המקום, ד״ר אברהם לויט, סרב להרשות להס, לצלם את השחיטה עצמה, אולם הסכים שיצלמו במקום תמונות אחרות. שני הגרמנים חיכו עד שד״ר לוים יעדר יום אחד מן המקום, הערימו בנקל על העובדים, צילמו את פרפורי הגסיסה של הבהמות השחומות. השלטונות, להם נודע הדבר, חששו, בצדק, פן צלומים אלה ישמשו חומר אנטישמי, דרשו מן המשטרה ש־תחרים אותם. צעד זה גם עודד את עזיבתם של שני הגרמנים, בראשית השבוע. החשד נגדם: הארלן הבן אסף בישראל חומר לסרט תעמולה אנטישמי, וזאת בחסות משרד החוץ הישראלי ושרותי המודיעין של המדינה.
