נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה
גליון 937, 29 בספטמבר 1955, עמוד 14
״ שאודינה היה שם העיירה ששכנה על גדות נהר הניימאן, כלומר — ״עשויית־קש.״ ואכן׳ כאשר כבשו הגרמנים את ליטא בימי מלחמת העולם השנייה היתד, העיירה כולה למאכולת אש וכל יהודיה נספו. אביו של לביוש, מרדכי, הצליח לברוח ליער סמוך, על הגבול בין גרמניה לליטא. אולם חודשיים לפני שחרור ליטא בידי הצבא האדום הלשין עליו שכן ליטאי שגילהו, והזקן בן ד,־ 60 נרצח. … העיתונאי הטירון נטל על עצמו לספק ידיעות מהימנות יותר, קלט ברדיו את ידיעותיה של סוכנות האינפורמציה הגרמנית, אותן תרגם לליטאית. הוא הגיע כבר למעמד של עורך־לילה מוכר, כאשר ביקר בקובנה תיאטרון אהל.
גליון 1060, 22 בינואר 1958, עמוד 4
• מתקרב מועד קשירת היחסים הדיפלומטיים כין מדינת ישראל ׳#כץ גרמניה המערבית. בצמרת הטלטון הגרמני גברה הדעה כי שוב אין כל מניעה לקשירת יחסים כאלה כיום, וישראל תשמח לעשות זאת … המשלט החיוני. הר־הצופים הוא מש לס אדיר. קיסר גרמניה והצאר הרוסי הקימו עליו מגדלים ובנינים, כדי לסמל את הוד מלכותם במקום החולש על העיר העתיקה. … מפלגה מאוחדת עשויה למשוך אליה גם את הפרוגרסיבים (או לפחות את החלק הימני, הגרמני, שלהם) ,אולי להגיע בכנסת השלישית ל־ 33 צירים, לעומת 40 צירי מפא״י.
גליון 1449, 16 ביוני 1965, עמוד 10
תצפית במדינה • ממשלת גרמניה המערבית לא תוותר על מינויו של ד״ר דולף פאולס כשגרירה בישראל. ישראל אמנם לא הביעה התנגדות רשמית למינוי, אבל נרמז לבון כי נוכח השסועות שד״ר פאולס היה מקורב למפלגה הנאצית, לא יהיה זה רצוי לשלחו לישראל. שר החוץ הגרמני יתייצב מאחורי ד״ר פאולס, ויודיע שאם ישראל אינה מוכנה לקבלו, יעכב הדבר את פתיחת השגרירות הגרמנית בתל־אביב … • בינתיים תפתח ממשלת בון כמסע תעמולה בתור ישראל, למען שיפור האווירה כלפי גרמניה. כתב־עת עברי יוצא לאור במינכן -ויופץ חינם בישראל, ובו הטפח להידוק היחסים בין שני העמים
גליון 1474, 1 בדצמבר 1965, עמוד 18
כדי שלא יהיה שום ספק בהבדלים שביניהם, הרוצח האמיתי הוא גם גרמני, גם שמן, גם מכוער, וגם קצת בעל מוס, הוא חצי עיוזר. … הסרט, המבוסס על ספרה של קתרין אן פורטר, מתאר אניית־נוסעים המפליגה מ־דרום־אמריקה לגרמניה בשנת . 1933 האנייה מסמלת את העולם. … נוסע שם גמד אחד, יהודי אחד הנראה כמו גרמני (ד,יינם רוהמן) וגרמני אחד הנראה כמו יהודי (חוזה פרר) .בחורה ארית בלונדית, להקת־ריקוד ספרדית, זוג אוהבים, שחקן־כדורגל, וגילה גולן.
גליון 1452, 7 ביולי 1965, עמוד 14
אפשר לסכמה במשפט אחד: גרשום שוקן הוא האדם היחידי בישראל המנהל מדיניות מעמדית בורגנית ברורה ועיקבית. גוסטאב (גרשום) שוקן, שנולד בגרמניה לפני 53 שנה, הוא בנו של אחד העשירים המופלגים ביהדות גרמניה. אחרי שלמד כלכלה בגרמניה ובלונדון, עלה לארץ בגיל .21 כשהיה בן 25 קיבל מאביו את הארץ במתנה. … אם מפני שנולד עשיר, אם מפני שמעולם לא מצא קשר נפשי עם המציאות הנפשית של היישוב — הוא פיתח כבר בגיל צעיר גישה מעמדית מובהקת, מן הסוג המקובל בחוגי הבורגנות הגבוהה בגרמניה ובצרפת. גישה זו היא המנחה אותו מאז ועד היום.
גליון 1458, 18 באוגוסט 1965, עמוד 16
ישנו טיפוס דרום־אמריקאי שקט, ושני גרמנים, הנאבקים ביניהם על המעט שישנו במקום שומם זה. … העסיסיות שלה, נראית מצויין על הרקע הגברי היבש. מאבק הקלפים בין שני הגרמנים הופך למאבק על האשד, ומסתיים בצורה קצת מוזרה וקלושה. … המאורע מתרחש לפני תום המלחמה. קצין גרמני, משוגע לדבר, מחליט להעביר את אוסף התמונות הצרפתיות ממוזיאון משחק- התפוח לגרמניה.
גליון 1351, 31 ביולי 1963, עמוד 18
את מקום הקידוח אני אקבע חומר־רקע מאלף לכתבת שער על יהדות גרמניה, סיפק לעורכי דר שפיגל העורך האחראי של ידיעות אחרונות, נו חמהם, שביקר שם בימים אלה. … ראי, ייתבע כנראה בעצמו לדין, לאחר שקיבל בזמנו דמי־קדימה מהתיאטרון החיפאי על המוסיקול שעמד לחבר למענם, אך מסרב עתה לחתום איתם על חוזה דליה לביא, השוהה עתה בגרמניה, ענתה על ארבע שאלות של עתון גרמני גדול. … השבוע הופיע צפד העופרים, במסגרת תוכנית להיטים פופולארית, הנקראת מוסיקה נזססודיו ב׳ .אסתר רייכשטאט הופיעה תחילה עם זמר בשפה הגרמנית, ואחר־כך בשירה ספרדית, בליוויו של בעלה, אברהם רייכשטאט.
גליון 1323, 16 בינואר 1963, עמוד 16
הצלחה יחידה: האפיזודה בה חוזה צנחן אמריקאי שמצנחו נתפס במגדל הכנסיה, כיצד מחסלים הגרמנים את כל חבריו הצונחים בלב הכיכר של העיירה הצרפתית סנט מר־אגליז. … יש בסרט יותר מליצות הירואיות מאשר זעקות־כאב, הרבה תהילה ומעט ייאוש, פחד, סבל ומצוקה. דוזקא בנקודה זו בולט לטובה חלקו הגרמני של הסרט שבויים על ידי ברנארד ויקי. לעומת הדמויות ד,סטריאוטיפיות של האנגלים והאמריקאים, הגרמנים הם היחידים המתנהגים כבני־אדם, נבהלים, חושבים, פוחדים, אדישים ונרגזים.
גליון 1339, 8 במאי 1963, עמוד 6
לפי הגירסד, הרשמית, שנמסרה על־ידי דויד בן־גוריון, התקבל הרושם, כאילו ״האיש הקטן״ יצא ל־מסע־התקפה על המדענים הגרמניים י על־דעת עצמו בלבד, מבלי להיוועץ באיש — ועל־ידי כך סיכן את יחסי־החוץ של המדינה. … מהם הסתבר, כי במשך תקופה ארוכה הצטברו ידיעות על פעילות המדענים הגרמניים במצרים. דויד בן־גוריון, הרמטכ״ל צבי צור ושמעון פרס הביטו ׳ בדאגה בפעילות זו ,״הגיעו למסקנה כי אמצעי־ד,לחימה שמפתחים המדענים הגרמניים במצרים הם בחזקת סכנה גדולה לישראל.״ ואז החלו השלושה לוחצים על ״האיש הקטן״ לעשות משהו בנידון. … ראש־הממשלה אף הסכים לרתימת הכנסת והממשלה למסע, אישר מראש את הודעת גולדה מאיר בכנסת, בדבר אחריותה של גרמניה לפעילות המדענים בקהיר. כל זה השתנה ביום בו חזר שמעון פרס מחוץ־לארץ.
גליון 1340, 15 במאי 1963, עמוד 10
• מסתמנת מכה־חוזרת סוכייכוית, שמקורה במסע-התעמד־לה האנטי־גרמני של הממונה על שרותי הבטחון. הרוסים יפעילו לחץ על מצדים, שתחליף את המדענים והטכנאים הגרמניים, תקבל ב מקו מ ם עזרה מכנית וידע סובייטיים. הני מוק, שיובלט בקו התע מולה ה סו בייטי ת בז מן הקרוב: המדענים הגרמניים הם חלק ישראל. הו דו ת לק שריה של יש ראל עם גרמניה, ב שטחים מסויי־מים, מספקים לה הגרמנים ידיעות הנוג עו ת למצרים.
גליון 1263, 22 בנובמבר 1961, עמוד 11
.״ במסגרת הנסיונות הללו הובא, כנראה, המדען הגרמני שעזר להיטלר לפתח את הוי ^ ד״ר אויגן ונגר הכריז כי אמנם נשא מספר הרצאות בנושא זה בפני מדענים מצריים• השאלה היתה רק: באיזו מידה היו המצרים מסוגלים לקלוט או לממש את הידע של הגרמני. … יםה חל ה ביי צו ר טילי ם עצ מי קאהיר ביטלה עיסקת־הראקסות עם חברות אמריקניות ונעזרת ב*?:ומהה־קליעים גרמני ידוע ז*ן יעו* .כב ר בי עיי ת י-כגיררימ גגיסד*5 . … ׳*1400 שין גיס סזריד זזי^ מזס־יי *8810*8**1.^0׳ דס^מי *מדיי, ג ׳ כ׳ירד #יזממי ׳ ג 44*1א*—גיניזזצ** מכין קליע מדגם וי־ 2נגד ישראל תגנה הגרמני, הורה להפסיק סיוע גרמני למצרים ־י כי הכוונה לקליעים צבאיים בעלי טווח של 400ק״מ >יי׳ גע-,י?
גליון 1549, 10 במאי 1967, עמוד 7
כך גם קשה להבין מה כאן העניין עם גרמניה. לא חשוב כלל למי נימכרת ה־אוניה. … רים קול נגד מהדרך הנכונה, לדעתנו, היא: כירת דברים ל( )1להקים ועדה מיוחדת, שתשב בבל ימות השנה 4יא גרמניה. על ענייני המבקר. או, באופן אלטרנטיבי, לחלק את שוסטק מכרה לגרמניה הדיון בדין־וחשבון בין בל ועדות הבנסת: בל ועדה את העתים ואת המדים לצבאה. ואם חבר־הכנסת בן־ בשטח המסור לה. גוריון רוצה לנסוע לגרמניה דווקא באוניה ( )2לתת בוזעדה זו (אם תהיה ועדה אחת) ,ייצוג לכל הסיעות.
גליון 1517, 27 בספטמבר 1966, עמוד 20
הנאמנות מעל לכד. ביום הראשון שלאחר המלחמה מפנים הגרמנים את השטח• השבויים הפולנים יוצאים מהמחנות, הדרכים מלאות גדודים רוסיים, חיילים פולניים׳ ניצולים יהודים, לוחמי מחתרת. … באותו יום ראשון שלאחר המלחמה מחלים רופא גרמני, אב לשלוש בנות, להישאר בשטח הכיבוש הרוסי על מנת לעזור לכל הנפגעים. … אחת הבנות, שכמעט מבינה אותו, בורחת בלילה, ויורה ב־מציליה, משום שהיא גרמניה, והנאמנות הגרמנית עומדת אצלה מעל לכל.
גליון 1574, 1 בנובמבר 1967, עמוד 27
גס כתבה בע מודי ם המרכזיים). (ארמון־דויד, תל־ אביב; גרמניה) צופה־הקולנוע הישראלי הוא בעל הרגלים קבועים וטעם מפוברק מראש. … זה בדיוק מה שקרה עם גערת־השעשועים, סרט הגל החדש הגרמני — שהיה מעורר גלי־שערורייה בארץ לו היה רק סרט איטלקי או צרפתי. … אילו המפיק, קרלו פונטי, היה משקיע מיני מתגווג השאח של איראן, מחמוד דאזה פה־לווי, לקח, כידוע, השבוע את העניינים ברלין של גברים רת מסיום בברלין) היא גרמניה: וגם כל יתר הגברים הם גרמנים. ודרכי־ההתנהגוח שלהם, התגובות שלהם, לא מעוררות אצל הצופה תגובות מוכנות כראש.
גליון 871, 1 ביולי 1954, עמוד 7
׳מייד הופיעו הנבלים המסורתיים בכל סרס׳ הפעם מהנדסים גרמנים, שהזהירו את הע רבים מתכנית קוטן׳ שהצלחתה היתר, עלולה לסייע יסודית בפיתוח החשמל׳ התעשייה והחקלאות הישראליים. … שרת מעדיך מאד את כשרונו הדיפלומטי של בן־אהרון עוד מימי היותו השבוי הארצישראלי הבכיר בגרמניה. אחר שנפל בשבי ביוון כשהוא בעל דרגת סגן־משנה. … אולם גס מאנדס־פראנס מסכים עם צ׳רצ׳יל ואייזנהואר שיש לזיין את גרמניה. הפתרון שיוצע: צבא גרמני עצמאי, שיהיה קשור בצורה רופפת עם צבא האמנה האטלנטי, « אם אתה מצפה לקבל השנה בחזרה את מס המקדמה בפי שהובטח, קרוב לוודאי שזוהי תקוות שווא.
גליון 879, 25 באוגוסט 1954, עמוד 19
דומה היה כי היא תוכל לחיות בנעימים עם מאהבה הגרמני הצעיר. רק דבר אחד העכיר את רוחה : אמה הזקנה, מאדאם דביו ראתה את הגרמני בעין רעה, התיחסה בחשד לנסיבות מותו העולם הזה 879 נאשמת מר נאד אר, איכר בריא״בשר, שתלה תקוות גדולות בצוואות קרוביו העשירים. … הוציאה פחות כסף למטרות צדקה, הגדילה את תקציב המשתאות. ליאון התמרמר, איים לסלק את הגרמני — ומרי היתד, נאלצת להפעיל את ר,ארסן גם נגדו. … לאחר מכן השתכנו בבית שתי דודניותיו העשירות של ליאון, שפחדו פחד מווות מפני הכובשים הגרמנים. ליאון לא סבל את נוכחותן של שתי הזקנות המרדניות.
גליון 884, 27 בספטמבר 1954, עמוד 4
הם בטחו בעתידם, ראו עת עצמם חלק בלתי־נפרד של העם ההונגרי הגאה והלאומני, אי מערב־אירופד, באירופה המזרחית. גם כשהחל המגף הנאצי רוקע בחוצות גרמניה, לא השתנה יחם זה• .זה לא יכול לקרות כאן,׳׳ מילמלו יהודי הונגריה העשירים, בקראם שבתי־כנסת נשרפו בגרמניה, שיהודי וינה ציחצחו את המידרכות במברשות־שיניים, שיהודי פראג נמקו במח־נות־ריכוז. … יהודיה יכלו לישון במנוי ב־ 1940 שבר הצבא הגרמני את צרפת והגיע לחופי התעלה מול בריטניה. … כך עברו כמה שנים. המצב הצבאי השתנה לרעת הגרמנים. יהודי הונגריה חיכו ליום הגאולה.
גליון 848, 21 בינואר 1954, עמוד 7
אולם למעשה היה אחראי׳ בעקיפין׳ לצעד זה שר־החוץ יותר משליחו או ב ד׳ העצות בגרמניה. במדינות אירופה קיים הנוהג הדיפלומטי, לפיו מתייצבים אנשי הסגל הדיפלומטי בכל ארץ בראש״השנה לפני נשיא אותה מדינה, מביאים בפניו את ברכותיהם לו ולעמו לקראת השנה החדשה. … אולם לאחר חקירה נוכח לדעת, כי ההזמנה שנשלחה אליו יצאה מלשכתו של נציג הוותיקן בגרמניה, המשמש גם כזקן הסגל הדיפלומטי. … פנחס רוזן ואהרון ציזלינג סטירת־לחי פה, הגרמני, ואי״הופעתו תתפרש על ידו כעלבון מפורש.
גליון 813, 21 במאי 1953, עמוד 10
.״ אורחי כפרה ב עז ר ת מסרטה בשבוע שעבר גברו הסיכויים שפרשת בי קורי הסודי של אריק ליט (הסולס הזה 10 לא תישאר בודדת. אורחים מגרמניה המשיכו להגיע לישראל במסוה זה או אחר. … אנשים שז כו לראות את הסרט, קבעו כי היתד, זו הסתה גזענית ברורה, שלא נשתמעה לשתי פנים. הגרמנים היו מציגים בדרך כלל את הסרט בארצות הכבושות כ מבוא לפרעות ביהודים. פאול הארלן לא עשה כאביו, שמצא את מקומו בעולם הסרטים של גרמניה המזרחית. הוא יצא לפריז, התקשר עם ג׳ימם דה־רום־ שילד, מפיק סרטים חובב ממשפחת רוטשילד, שביקר לפני שנה בלוית בתו בישראל.
גליון 698, 15 במרץ 1951, עמוד 9
במכתב ההתפטרות מסביר גולדברג למזכיר המועדון :״החיפוש אחר מתאגרפים גרמניים הוא, לדעתי, משגה חמור או העלבה מכוונת לזכרם של אלה, שנלחמו ומתו. עלינו לזכור, כי עדיין לא עברו שש שנים, מאז הפציצו מטוסים גרמניים את לונדון ושלטונות הכלא של גרמניה הנאצית עינו אזרחים מכל הלאומים. … בשיחה של סופר ה״ג׳ואיש קרוניקל״ עם לוסט, מזכיר הקלוב, הודיע האחרון, כי הוא שונא נאציזם, אך השלטונות באנגליה ובארצות־הברית הקלו ודורשים קירבת הגרמנים, מדוע לא ייעשה הדבר גם בשטח הספורט.
גליון 1192, 27 ביולי 1960, עמוד 6
כל האחרים — הדתיים־לא־מיים, רסיבים, הציונים־הכלליים ותנועת־הח־ 8ל גרמניה — הצביע בעד. איש מהם !ם ליהרג על אמונתו, ולו אף כהס־נגד הדיקטאטורה. !ם הגרמני זכר אותם -את כל שים שהשתתפו כישייכה הגד ג ההיא של ״חול, ההסמכה״. … ט מהם לא ניתנה דריסת רגל ים הציבוריים של גרמניה הזה. זכרי הכנסת הגרמנית היו, לפי זות, נימוקים טוב׳ם להצדקתם האי־כמעט כל חברי־הפארלמנט ד,קומו־ !
גליון 1243, 12 ביולי 1961, עמוד 17
משנרפאה, לאחר חודשים מספר, החליטה כי לא תשוב עוד לעבוד. בעזרת כספי הפיצויים שקיבל אביה מגרמניה פתחה בית־קפה בקרן הרחואביב, רשמה בות נורדאו־דיזנגוף, בתל אותו כשותפות שווה בינה לבין אביה. … הזכויות שמורות) • הפצצה הגדולה של מפא״י לקראת הבחירות: הודעה גרמנית שתיצור את הרושם שגרמניה אישרה הלוואה של 500 מיליון דולאר לישראל. זוהי התמורה שישלם אדנואר, כתום ההליכים של משפט אייכמן, עבוד מאמצי התביעה להוציא מן המשפט בל דבר העלול לגרום אי־נעימות לשליטי גרמניה המערבית, או למדיניות הגרמנית כעולם.
גליון 1260, 1 בנובמבר 1961, עמוד 13
כששמע השר על מצוקתם הכלכלית של שחקני נבחרת הכדורגל הישראלית, הזמין אליו למשרדו את הכדורגלנים יעקב הו דו רו ב וג ד עון מי ש, הורה למנהל משרדו להקציב לשחקנים כלי־רכב על מנת שימצאו תעסוקה בתחבורה כתבו הצבאי של מעריב, או רי דן, שחזר לאחרונה מגרמניה המערבית, לשם הוזמן על־ידי השבועון הגרמני העולם הזח 1260 בטוח חיים צמוד במשק המודרני ממלא הביטוח לא רק תפקידים הנוגעים לחברת הבי טוח ולקוחותיה — בעשרות דשנים האחרונות נעשה הביטוח גם למכשיר רב־עצמה למתן אשראי לזמן ארוך למשק שבקרבו הוא פועל. פארה דיבה -כתלמידה וכקיסרית חזרה למק 1ם הפגישה הנפוץ דר שטרן לכתוב סידרת כתבות על גרמניה בעיני ישראלי, נראה כשהוא נושא עמו את צלב הברזל, העיטור הראשון במעלה עבור גבורה בקרב של הצבא הגרמני במלחמת העולם השניה. מסתבר כי דן נאלץ לקנות עיטור זה שעה שראיין בעל חנות עיטורים גרמני, שציין בפניו כי לאחרונה גבר הביקוש לעיטור זה מצד אזרחים ואנשי צבא כאחד הסופר משה ש מי ר, שהצטרף ללהקת סופרי החצר של ראש עירית חיפה, אבאחר טי, עומד בקרוב לערוך דו־ירחון אמנותי בהשראת העיריה.























