חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 2,251 עד 2,275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2075 (8 ביוני 1977), עמוד 27

כך נגרר לתוך מילהמת־העולם השנייה ונשחק כין המעצמות הכבירות. איטליה הפכה שדה-קרב, נחרבה כין הגרמנים והאנגלו־אמ ריקאים. מיליוני איטלקים נהרגו, נפצעו ונפלו כשבי. … הוא ישוחרר במיבצע- קומנדו נועז של קצין הס״ס הגרמני אוטו סקורצני. הוטס אל היטלר, הקים ״רפובליקה״ פאשיסטית בצפון איטליה, תחת הכיבוש הגרמני. … גם יהודים נאורים מחוץ- לארץ העריכו אותו. הסופר היהודי־הגרמני אמיל לודוויג כתב עליו ביוגרפיה מעריצה.
גליון 2085 (17 באוגוסט 1977), עמוד 55

מרכיבי־ואמנות, ומעט זעום על ממדיה ניתן ללמוד !תמורת ! 75 מארקים גרמניים, מהיר הקטלוג של דוקומנטה 6ש״ מיישקלו כחמישה קילוגרמים. … אלה על קרשי התיאטרון הלאומי הבימה הוא מחזה בינוני ומיטה! ,מאת המחזאי הגרמני קרל ויטלינגר. המחזה ח ׳באובדן זהות האדם !סמילחמה, והוא ימבי- כורי התיאטרון הגרמני שלאחר מילהמת־העולם השנייה. יחד עם היותו ומחזה פושר ותת־הגותי, לא זיכה להותיר את רי שומו בתולדות התיאטרון הגרמני המודרני.
גליון 2153 (6 בדצמבר 1978), עמוד 51

לכן רוצה אסתר לחזור לעיסקי־הבידור. חלומות יש לה בשפע. סיבוב בגרמניה, הקלטות חדשות, מופעי- טלוויזיה. … ה שטרות המזוייפים קטנה יחסית לנעשה בארצות אחרות, כמו גרמניה ואנגליה, אולם אין בכך כדי לנחם את זיגל :״הכנו פיות העוסקות בזיוף ובהפצת כסף מאור גנות היטב ומשתמשות במכשירים מודר ניים. … במילחמת־העולם השניה זייפו (המשך בעמוד )54 אסתר עופרים כעיתון הגרמני ״המתח הרם את נשואינו...״ אומרת אסתר, ב בלי אהבה אינם לשיר אותו, מבלי לו נשמה
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 88

לע האופרה לד,ע מוסיקליים! . שכתב, והוא גרמניה תמו׳ אותו. במשך לקבל שום ן רון בולבואח למזלו נמז מז״ל של עשה למענו של מנגינות כמה מאמרים ליים, והצליח! … הוא קיבל מישרת מנהל-מקהלה בווירצ־בורג, עיר גרמנית אחרת, שם כתב את האופרה הראשונה שלו, אחת הפחות- ידועות שביניהן. … יואגנר עקר לריגה ב־ .1837 העיר היתד, באותה תקופה תחת שילטונו של הצאר הרוסי, אך היוותה חלק מאזור־ד,תרביות הגרמני, שכן נשלטה במשך זמן רב על- ידי הפרוסים.
גליון 2424 (15 בפברואר 1984), עמוד 40

צוויג, בדומה ליהודים רבים בקיסרות האוסטררהונגרית ובגרמניה, ראה את עצמו כאזרח העולם, ולא כיצור הכבול בכבלי הלאומנות, תהיה אשר תהיה. … ביחד עם ידידו, הסופר הצרפתי רומן דולן, מנהל צוויג, מציריך, מאבק בינלאומי למען השלום, למרות שדות־הקרב עקובי הדם שבין צרפת לגרמניה. תארו לעצמכם את עמום עוז הישראלי, יושב עם מחמוד דרויש הפ־לסטינאי בקפריסין, ויחד הם נאבקים כנגד העימות הישראלי־פלסטיני. … המאירי חושף בסיפרו את מיכלל זוועות המלחמה, המוות, הרעב ההמוני, היהירות פאציפיסט, הומאניסט, פסימיסט עד שהוא מוכר את צרפת לידיה של גרמניה. צחוק הגורל הוא, שביום שבו שרפו את בניץ הרייכסטאג בברלץ, הוקרן במרחק של כמה רחובות משם, סירסו הסוד הבוער.
גליון 2426 (29 בפברואר 1984), עמוד 45

הוא נשוי, אז הוא אמר לי :״בוא נעלה אליך הביתה״. שתהיה מנקה מגרמניה ני תמיד מארח אנשים ומזמין \£בחורות לגור אצלי ונותן להן מפתח של הדירה. … היא סיפרה שהיא לבד בארץ ובאה לפני שבע שנים מגרמניה. היה לה מיבטא זר והיא גם דיברה עם החבר שלי כמה מילים בגרמנית. היא הציגה את עצמה בשם גרמני כזה, אני לא זוכר, אז עשיתי כזה חשבון שהמנקה שלי תהיה פעם מגרמניה.
גליון 2456 (26 בספטמבר 1984), עמוד 32

היטלר עצמו רחש כבוד רב לכוחה של הדת, ואנ שיו ניסו בהתמדה להחיות את הדת הפגנית העתיקה של השבטים הגרמניים הקדומים. הם דיברו בלי הרף על ה״מיתוס״ החדש. … הגיב על כך נציג־המדינה בבית־המישפט: אם זהו ההבדל היחידי שמצא כהנא בין תור תו ו בין תורת היטלר, אוי לו ו אוי לתורתו: פולחן העבר הגרמני: אביר בסצינה של אופרה ״לוהעריך שר ריכרד ואגנר להלכה י ש ממש בהבדל הזה. … מה שקובע בי שראל לג בי יהדותם של 99.951 של אזרחיה היהודיים הוא עניין של לידה: אם נולדו לאם יהודיה, הם יהודים. חיים כהן, מישפטן יליד־גרמניה שהיה אחת הדמויות. הבולטות בבית־המישפט העליון בישראל, הישווה בשעתו גם את חוקי־האישות הנהוגים בי שראל לחוקי־נירנברג, מפני שהם מכריחים אנשים ונשים לפ שפש במוצא הסבתא שלהם ולהביא אישורים על הוריהם דבר שהיה אחד מסימני־ההיכר של הרייך והורי־הוריהם השלישי.
גליון 2474 (30 בינואר 1985), עמוד 35

אני הופתעתי לגלו ת כי מילותיו של שיר עממי זה הן תערובת של יידי ש, גרמנית והונגרית״. לשאלה המתבקשת יותר מכל שאלה אחרת, מדוע בחר גיונגיו שי דווקא בנושא שהוא קונטרוברסאלי כל־כך בהונגריה, ת שוב תו( הר אויה לשמש כמופת ליוצרים ישראלים, החו ששים לגעת בנושאים מסויימים, הנחשבים כ״רגישים מישפט מפתח בסרטי — ,הבה נגלה זאת לבננו׳ — מסביר את השקפתי. מחובתנו, ההונגרים, לבחון את עברנו הלאומי. בהיסטוריה של גרמניה והונגריה י שנן בעיות דומות. איני מאמין שקיים איזשהו לאום שנועד מתחילה לפאשיזם. … כמו האיכרה היהודיה חזה, אני מאמין ש,חוסר תקווה הוא חטא׳ ,וזה הרעיון שתופש לגבי כל מקום, אם זו גרמניה, ארצות־הברית, או רוסיה הסובייטית.״ העולם הזה 2474 הוא עלול לשמוע (אוסטרליה, אסתר תל־אביב) -יש בסרט כל מה שמקטלגי הקולנוע האיכותי מכנים בשם ,,איכות המוצר״ .אלא שאיכות אמיתית, או איזה כישרון ספונטני שיעשה אותו באמת לחוויה -אין בו.
גליון 2405 (5 באוקטובר 1983), עמוד 61

אותה הרשת היתה מזדככת ברובה מאנש״ביטחון ישראלים ששירתו קודם כקצינים בחלות קרביים בצה־ל. החבורה נתפשה כאשר המישטרה הגרמנית גילתה את העניץ. נציגים ישראליים ׳רישמיים במקום ניסו להשתיק את הפרשו״ ללא הצלחד״ ג׳וזה וחבריו הועמדו לדץ לפני בית־מישפט בגרמניה. … הוא נידון לשנתיים מאסר, שאותן חצה בכלא גרמני. סמח לעיר פרנקפורט. כשהשתחרר מהכלא, חזר ארצה והחל לעבח כמציל במלון פ אן אמריקן בבת־ים. … הוא גדל בישראל, שירת בצבא ולאחר מכן עבד כקצין־ביטחון בנמל־התעופה בפרנקפורט, גרמניה, ארצה. עד מהרה הפך הקוקאין, שלא היה מוכר בישראל, מיצרן־ פופד לאח.
גליון 2409 (2 בנובמבר 1983), עמוד 65

נחוג בירושלים, יום־הולדתו ה־ 60 של השופט העליון, פרופסור (למישפט עברי) מנחם אלון, מי שהיה מועמד לנשיא המדינה השישי והובס על־ידי חיים הרצוג. אלון, יליד גרמניה (בה נולד כמנחם פטר) ,הוא דוקטור למישפטים ומוסמך לרבנות, אב לחמישה, מחבר סיפרי מישפט(כגון חירות הפר ט בדרכי גביית־חוב במישפט העברי) שהתחיל את שירותו הציבורי, בשנות המדינה הראשונות, כמזכיר ועדת־הכספים של הכנסת. … כך נחוג בנהריה יום־הולדתה ה־ 100 של רוזה גרפונקל, ילידת גרמניה, אשר ניצלה את יום־הולדתה, שחל בדיוק ביום־הבחירות לרשויות המוניציפאליות, להטיל, כדרכה בכל יום־בחירות מאז בואה ארצה ב־, 1948 את קולה בקלפי המקומית. גרפונקל, החייה בגפה והמתפקדת בבריאות שלמה, ברחה מגרמניה להולנד, לסין ולפיליפינים לפני שעלתה לארץ והיא מייחסת את בריאותה לכך שמעולם לא עישנה, עד גיל 80 שחתה בכל יום והיא עדיין לוגמת, לעתים מזומנות, כוס יין משובח.
גליון 2377 (20 במרץ 1983), עמוד 4

^ וכך נאמר כסיפור : המאורע שזיעזע את כדור־הארץ, וש הפך את בני הראל בדלילה מתועמלן השלם הזה 2377 כאשר כתב תי את הדברים, הסתמכתי על הנסיון הגרמני והאיטלקי. בניטו מוסוליני הגיע לשילטון אחרי ש ערך את ״המיצעד לרומא,״ שנועד — כביכול — למנוע מהפכה קומוניסטית. אדולף היטלר הגיע לשילטון באופן דמו קרטי במערכת־בחירות שבה הציתו אנשיו את בניין הפרלמנט הגרמני (ה״רייכס־טאג״) .הוא התיימר להציל את הדמוקר טיה הגרמנית מפני עוכרי-גרמניה.
גליון 2345 (11 באוגוסט 1982), עמוד 48

אולם מה שלא ידוע הוא הסיבה שבעטייה התעכב הבחור מעבר לים• ואני הולכת לגלות לכם אותה. ג׳וזה נעצר בגרמניה והוחזק שם במשך תקופה מסויימת. את הסיבה המדוייקת, שגרמה למישטרה המערב־גרמנית לשים עליו את ידיה, איני יודעת. בזמנו, כשהוא היה עדיין שם, מאחרי סורגים, אמרה לי השדרנית, שהסיבה לכך היתד, עניין פורמאלי. לטענתה היה לג׳וזה איסור כניסה לגרמניה, מסיבה כלשהי הקשורה לעברו, והוא הפר את האיסור. … שמעתי מכל מיני אנשים, ששאלו את ג׳וזה על מעצרו בגרמניה, כי הבחור פשוט לא פותח את פיו.
גליון 2537 (16 באפריל 1986), עמוד 5

גם החברות האחרות לאספקת כוח- אדם הבינו את הרמז, והוועד לא הצליח למצוא לה מחליפה. סולידריות עם גרמנים איגודי הימאים בגרמניה, המשביתים את כל צי הסוחר הגרמני. … אפרים מרקוביץ, מזכיר איגוד קציני־הים, נענה לבקשה, ועלה השבוע לאניה הגרמנית ״אנקול קוריה /העוגנת בארץ, והבטיח לימאיה למנוע כל נסיון של הפרת־שביתה. … שצולם על־ידי הצלם פרי פרג׳ ,זכה בפרס של שמונת אלפים דולר בתערוכת הצילומים העולמית פוטוקינה, שהתקיימה בגרמניה. הנגב 1יחלקו תיקים הפורום של ראשי המועצות המקומיות בנגב עומד לחלק בין חבריו תיקים ולהקים מוסד שיהיה מקביל לממשלה.
גליון 2564 (22 באוקטובר 1986), עמוד 4

גם אני משוגע למילים, ולכן עוד על מוצז המילה פיאסקו: המקור אינו לטיני, אלא דווקא גרמני עתיק והגיע לאיטליה באמצעות חיילים רומיים שחזר מגרמניה. בניבים גרמניים עתיקים מופיעה המילז כפלאסקה או פלאסקו, במובן של מעשה מיקלעת או כלי־קיבול עטוף מיקלעת. … אולי מכיוו • ציור יותר ברור של איזבלה, ובן זוגה, שבניבים גרמניים מסויימים המילה פלאשר הס״ט פרדיננד, ראה גלופה.
גליון 2499 (24 ביולי 1985), עמוד 27

היי מאט פשוט גנב את ההצגה מפסטיבל שלם. הסידרה מתמקדת בכפר קטן בגרמניה ובתו׳ שביו, החל ב־ 1919 וכלה ב־ . 1982 היא מספרת, למעשה, את ההיסטוריה הגרמנית כולה, דרר עיניהם של בני־הכפר. … פסטיבלים היימאט בא לחיפה 1 6 --שעות שלהיסטוריה גרמנית הבשורה הראשונה שאפשר לבשר עליה מפיו של יוסי אורן, איש סינמטק־חיפה, לגבי פסטיהעולם הזה 2499 תדריך ח 1בה לראות תל־אניב: העד, קאוס, דמעות של שתיקה, אמדאוס, לחיי אהבותינו, המעבר להודו. … גודרון לנדגרבד! ודרג ריבטר ב״היימאט׳׳ כפר ק טן בגרמניה בל חיפה (ה־ 30 בספטמבר עד השלושה באוקטובר )1985 היא הצגת סרט־הטלוויזיה היימאט.
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 59

היא נשארה כאן לבד, הוא נסע לעסקיו בגרמניה. היא לבשה מיכנסי ג׳ינס ובילתה עם חברותיה בבית ובבתי-קפה סולידיים. … היא נסעה לגרמניה. לא ידוע מה שרה וכיצד התקבלה שירתה. … כולם היו כל־כך יפים ומאושרים שם, ומרוב שימחה והתרגשות אבא הבטיח לשלוח לשתי הבנות הבלונדיות שלו מכוניות חדשות, וכולם נורא התרגשו ואמרו כמה שהיא ביוטיפול והוא מרוולס. אבל אבא הלמוט ברגר חזר לגרמניה, כי נגמרו פה חגיגות״פנינה, ובגרמניה חיכתה לו אשתו החוקית, שהסבירה לו שלטובתו הוא צריך מייד לשכוח מהענין של המכוניות.
גליון 2685 (15 בפברואר 1989), עמוד 10

מישרד־החוץ, בשיתוף עם גורמים מקומיים בגרמניה, הצליח להסדיר פגישה כין צמד בני- הנוער מישראל לבין הקאנצלר. פגישתם תסוקד על-ידי רשת הטלוויזיה הממלכתית הגרמנית. יריד בגן מאיר באיחור של שבע שנים אישר מישרד־הסנים תוכנית של עיריית תל־אביב להפוך את גן- מאיר ליריד ספרים, מעץ ״שבוע הספר״ שיימשך כל השנה. … כץ השאר גילה אבינרי שכמילחמת-העולם הראשונה ניסה ארלוזורדב להתגייס לצבא הגרמני, כדי להילחם ברוסיה, ארץ מולדתו.
גליון 2707 (19 ביולי 1989), עמוד 28

״אהבה לארצם, הסתייגות מממשלתם,״ כך הכתיר היומון הברלינאי החשוב ביותר, דר טאגסשפיגל (אספקלריית היום) ,את ההופעה הישראלית בפסטיבל, שהוקדש השנה לנושא השפעת המיזרח על תרבות אירופה בכלל ותרבות גרמניה בפרט (במיסגרת הפסטיבל נערכה תערוכת־ענק בנושא זה המלווה בקטלוג בן 700 עמודים!). העיתון התעכב באריכות על הופעתו של יצחק לאור ואף ציטט מן השירים שקרא (שהודפסו בחוברת) .לאור קרא לאו דווקא שירים פוליטיים (וגם אלה שקרא לא היו פלאקאטיים כלל וכלל) ,אך תגובות העיתונות הגרמנית היו שהרושם הוא שכל המשוררים הישראליים, השונים כל כך זה מזה, מדברים בקול אחר כשהדבר מגיע לנושאי המצב הפוליטי והמוסרי בארצם. … אבל לחיות כקורבן שהפך בעצמו לרודף — אמר וצוטט בהרחבה על״ידי העיתונות הגרמנית — לזה הוא מסוגל עוד פחות. עם זאת הדגיש באוזני הקהל הגרמני שמילא את האולם, כי ״האינתיפאדה שלנו (בישראל)
גליון 2723 (8 בנובמבר 1989), עמוד 19

באנושות יש מגע בין עמים, מגע טוב, מגע רע, אפילו של שחיטות. הצרפתים שחטו גרמנים, הגרמנים שחטו צרפתים, אבל הם יכולים גם לעשות שלום של קבע, או של קבע לכמה דורות, מפני שהם לא לבדד ישכנו. … רציונלית, היינו צריכים לדבר אידיש או גרמנית, והיה לנו יותר טוב. רק אני לא הייתי מסכים. … מאוד, עד מאוד, עד מאוד ...נורא, נורא, מאוד, מאוד... • אי לו הספר שלך היה נכתב בגרמנית? באסקימוסית, הוא היה היום. בסט־סלר״ עולמי.
גליון 1630 (27 בנובמבר 1968), עמוד 6

ב־ 1911 עלה לארץ ועבד כפועל חקלאי בקבוצת מרחביה, אך חזר לרוסיה כדי להתיצב לצבא ׳הצארי ׳,שוחרר משירות צבאי ונסע ללמוד בגרמניה. ב״ 1924 עלה שנית לארץ. היה עורך דבר לאחר מותו של ברל כצנלסון. … נחוג יום־הולדתו ה־ 66 של משה אונא, חבר הכנסת מטעם המפד״ל, ו שי א שז ר ממנהיגי הפועל המזרחי. אונא, יליד מנהי־ם שבגרמניה, הוא מצאצאי הרב מוירצבורג. למד בברלין בבית־הספר החקלאי הגבוה ובבית־המדרש לרבנים. כבר בשנת 1919 היה בהכשרה בגרמניה כחבר תנועת־הנוער כחול־לבן, וכשעלה לארץ ב־ 1927 עבד כ * 11111 פועל.
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 30

״ברחתי שש פעמים, ואין כל סיבה שלא אברח בפעם השביעית.״ ואין איש מפקפק בדבריו. גרמניה מהזה חי רו ם? הצורר חוקי- סמכו־חירום הבונדסטאג הגרמני קיבל, בתירוץ להתגונן בפני התקוממות־הסטודנטים, חירום קיצוניים, המאפשרים לבטל את יות־הבקרה של הפארלמנם ,״בימי וברגעי מתיחות.״ מהם ״רגעי מתיחות״ לפי ההגדרה המקובלת בחוק?
גליון 1542 (22 במרץ 1967), עמוד 17

הסרט מבוסס על מעשה שחיה-,: על פנ סיון מכובד שבו נהגה לבקר כל החברה הגרמנית הגבוהה. האווירה בשטח ההסרטה עליזה מאוד. … היא מדברת עברית, מעריצה את משה דיין ואת רפי רוט, המנהל עסקי־מיליונים גרמניה. היא היתד, נשואה שלוש פעמים, מזה פעם אחת, האחרונה, ללורד אנגלי מכובד, ותמונות־העירום שלה מפארות את רוב עיתוני צרפת.
גליון 1942 (20 בנובמבר 1974), עמוד 12

גם ביציא תך לחו״ל תשיג את ץ^\040מ 8שלן במטוסי אל על ו ב חנויו ת פטורות מנ ס נבחר כחבר הקונגרס בארה״ב מטעם המיפלגה הדמוקרטית ג־׳והן (יהד יכין) ק רכס 47 אשר בתחילת שנות הארבעים היה תושב הארץ, התגורר בבל־פוריה ועבד כרפתן במשק. עלה מגרמניה לארץ־ישראל בשנת ,1933 למד בתל־אביב, עבד כחותך־יהלומים ולפגי מילחמת־השיח־רור היגר לארה״ב. … ראש לישכת הקשר הפרלמנטרי של פדרציית האיגודים המיקצועיים במערב־גרמניה וולטר כיה פ ( .)56 נעצר בדיסלדורף, ולאחר מעצרו פוטר ממישרתו וגורש מחברותו באיגוד.

