חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 2,176 עד 2,200)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1289 (23 במאי 1962), עמוד 13
לפיהם הסתבר שכל המלחמה לא נגרמה אלא בשל הנשים הגרמניות חולות־המין שחשקו בגברי המערב, הכריחו את הגברים הגרמניים להילחם ולכלוא גברים במחנות שבויים, על מנת שיוכלו לספק את תאוות הנשים הגרמניות. הגרמנים עצמם לא לחמו אלא כדי לצוד נשים בנות כל העמים, לאנסן ולהצליף בהן.
גליון 1646 (19 במרץ 1969), עמוד 10
בעתם כדור הארץ דגל אדוס וסכנה צהובה הגרמנים לא האמינו למראה עיניהם. אך התרגלו לפלא אחד — בחירתו של גוסטאב היינמן לנשיא מדינתם (ראה מיסגרת), לכן יראו האמריקאים, בעונה הקרובה, הרבה תוכניות אחרות, בהן הצגות־הומור. … בפגישה של שעד, אחת הסביר לו בפרוטרוט את פרטי ההתנגשות הגדולה ב־ן יחידות סובייטיות וסיניות במזרח הרחוק (העולם הזה .) 1645 באותה שעה נפגש השגריר הסובייטי בפאריס עם ראש־הממשלה שם, לשם אותה מטרה. אך הפגישה הגרמנית היתד, תמוהה יותר, כי זר, עתה גרמה מוסקבה למתיחות בינלאומית עצומה כדי לסכל את בחיית הנשיא בברלין המערבית. היתד, טמונה בכך הטענה המפורשת כי ברית־המועצות עומדת על משמר הגזע הלבן כולו, וכי מלחמתה בסין היא עניינם של כל עמי המערב. באוזני הגרמנים יא היה בכך שום חדש. כי היה זה הק־סר הגרמני האחרון, וילהלם ה־ ,2שהמציא את סיסמת ״הסכנה הצהובה,״ וקרא לגזע הלבן כולו להתאחד נגדה.
גליון 1515 (14 בספטמבר 1966), עמוד 31
הוא מספר על פרטיזנית ה״מנתחת״ ,בעודם בחיים, גרמנים באותם חלקי־גוף שהטבע הועידם לזיווג. פרטיזנית אחרת, ייניה, מכרה את גופה במחיר הגבוה ביותר — דמם וחייהם של כובשיד, הגרמנים (״הם הוציאו את נשמותיהם ברגע המאושר ביותר, כשהגיעו לפסגת תאוותם.״) במדיניות פיסגה זאת הצליחה ייניה לחסל לא פחות מ־ 201 גרמנים, בעודם בין רגליה. לד״ר מהרי״ק גם הסבר מקורי מדוע קצין אנגלי מסויים היד, רודף־שמלות גדול: אשתו היתד, סקוטית וד,סקוטיות, כידוע, קמצניות (כולל תמרורים התארס. הנסיך מיכאל מבית הנין הקיסר הגרמני האחמבני־ד,אצולה, יוטה יידן, האירוסין, שמטה המשהנסיך מכל נכסי הירושה הוד,נצולרנים,26 , רון, לצעירה שלא .23 כתגובה על פחה הקיסרית את שלו.
גליון 1146 (16 בספטמבר 1959), עמוד 14
להט מקצועי ף* ירושלים, התברר בבית־המשפט ה־ [ ״ מ חוזי כי נאשם בהצתה בבאר־שבע עמד לקבל עבודה במכבי־האש המקומיים. חיקוי של התכטלות המכורג, גרמניה המערבית, הופיע חולד,־רוח בבית־החולים העירוני, הציג עצמו כרופא־אורח, כמעט וגרם למותו של החולה הראשון שניתן לטיפולו. 120 בין 26 היא שאלוו הימור של לזובודוזבוזירווז, ב 1זוב\ ,בו אמשר לוכו ה בגזלף ל״ י, בגוילר אמ וווהשימ כיצר הההלסו 26 הר שימות ב־ סלו הה״ בים הבאים. … המשד יכוא ף 0אשקלון, קיבלו אברהם ומזל טוינה J .״ מצנם ביטוח של 210ל״י על 15 ילדיהם, הבטיחו :״אם ירצה השם — נעשה בשנה הבאה עוד.״ סונטה כפול מז׳ור im r K H M ף סול, מזרח־גרמניה, נדונו שמונה אג־ - JLשים לתקופות מאסר ועבודתיפיר על שהשמיעו מוסיקת רוק־נ־רול. 11 ״1 *1 1 0 1 1תקוה שמש, טלפונאית J I J l « i 8 i l l lחסרת נסי,ין במשחק, שהצטרפה לעדת מחפשי התפקידים אצל ז׳אק.
גליון 796 (29 בינואר 1953), עמוד 5
בעיני האנטי־מארבסיסטים, הלאומנים למיניהם, חסידי הדת׳ למהפכנים מסוכנים. • כינתייס התרחשו, כגרמניה, התפתחויות כהיסטוריה של האנטישמיות: קמה תנועה יהודית שמטרתה לחסל את ״הכעיה היהודית.״ תנועה זו שמחולליה היו יהודים׳ נקראה: התבוללות. המתבוללים היהודים־גרמנים הכריזו: אנו יהודים לפי דתנו, גרמנים לפי לאומיותנו. אנו גרמנים בני דת משה. • אכל ההתבוללות קכלה מכת מוות כאשר, כארץ כה נו נולדה, קמה אנטישמיות מסוג חדש : תורת הגזע.
גליון 1238 (5 ביוני 1951), עמוד 10
גייסה תאים בין כל חטיבות האסירים — הקומוניסטים, הגרמניים, היהודים, הפולנים הימניים האנטישמיים ובני שאר הלאומים. … המחתרת פירסמד, ידיעון פוליטי. הידיעות הושגו על־ידי האסירים הגרמניים, ששירתו בחדרי ד,ס.ם ,.הקשיבו שם בחשאי לשידורים זרים. … כי בהיוודע שאסיר הצליח לפרוץ את טבעת־השמירה סביב המחנה, איישו הגרמנים במשך שלו שה ימים ולילות טבעת־שמירד, שנייה.
גליון 2233 (18 ביוני 1980), עמוד 10
שטראוס, ידידם של הפאשיסטים בצ׳ילח ו־הגזענים באמריקה־הדרומיח, ו ידידו החדש של בגין, לא יצא נשכר מביקורו בישראל, כנ״ל גם בגין. הקאנצלר הגרמני הלמוט שמידט אינו מעלה בדעתו לבקר בישראל עכשיו, אחרי ״הצלחת״ ביקורו של שטראוס. אם ייבחר שטדאוס כקאנצלר ה גרמני, תהפוך גרמניה שוב הכת המנודה של העולם ...בדיוק כשם שקרה לישראל, אחרי ניצחונו של בגין.
גליון 2249 (8 באוקטובר 1980), עמוד 25
/ו ס יני ד ואוו דוגמנית״העירום הגרמנית, הגיעה ארצה כדי לה שתתף ב סר ט ישראלי חדש. … עד היום ה ס פי ק ה סיביל, בוגרת בית״הספר למזכירו ת מי שפטיות במינכן, להצ טלם כנערת־החודש ב״פלייבוי״ הגרמני, ובשורה של כתבי-עת א ח רי ם ברחבי גרמניה ואירופה.
גליון 2272 (18 במרץ 1981), עמוד 53
למרות התחושה שבריטניה בגדה בציונות — .לחצו מנהיגי היישוב להקמת צבא עברי שיילחם תחת דגלו נגד גרמניה הנאצית. בריטניה דחתה את הרעיון בשל חששה להרגיז את הערבים. … בשל התנגדותם לבריטים ציפו הערבים לנצחונה של גרמניה. בימי המרד בעיראק התרחש בבגדד פוגרום ביהודים שהביא להקמתה של מחתרת ציונית.
גליון 2262 (7 בינואר 1981), עמוד 63
בעודה במטוס, בדרך לישראל, הבחינה ששכחה את הדרכון הישראלי בביתה שבמינכן, גרמניה, לכן השתמשה בדרכון ה גרמני כדי להיכנס לארץ. … בשדה־התעופה קיבלתי תוך דקות ספורות אישור כניסה לארץ. הבעיה התעוררה כשרציתי לחזור לגרמניה. ״שלוש פעמים הגיעה הגברת אורטנר למישרד-הפנים.
גליון 1851 (21 בפברואר 1973), עמוד 10
הופסק • סיור ההופעות של הכנר הסובייטי הנודע דוד אויסטרך,64 , שחש בליבו ערב קונצרט בדיז׳ון, צרפת ונאלץ לבטל את כל הופעותיו בצרפת. נפטר. בעיר המערב־גרמנית ברמן, בגיל ,68 גיאורג פרדיננד דוקוויץ, האיש שהודות להתראתו למחתרת הדנית ב־ ,1943 ניצלו חייהם של 6000 יהודי דנ מרק. הוא שירת אז כנספח מסחרי בשג רירות הגרמנית בקופנהאגן, התנגד למדי ניותו של היטלר כלפי דנמרק, קיים מגעים עם מנהיגי תנועת המרי הדנית ועם ראש־ממשלת שבדיה דאז, פר אלבון הנסון. … הנם גלוכקה ,77 ,מי שהיה עוזר של הקאנצלר המערב גרמני קונאר אדנאואר, ושהואשם כי בתקופת המישטר הנאצי, בעת שהועסק במשרד- הפנים הגרמני, סייע במיבצעים לגירו ש יהודים למחנות ההשמדה.
גליון 1703 (22 באפריל 1970), עמוד 15
לפנות: כינו רי בע״מ הסוכן הבלעדי בישראל : תל־אביב טל .624193 .חיפה טל.531268 . גרמניה חינוך מיג* לילדים בני 8 גרמנים רבים אינם חפצים שבניהם יהיו כמוהם. זכר התקופה ההיטלרית מעורר בהם חלחלה• הם רוצים שבניהם יגדלו כאנשים חופשיים, ושאם יקום עוד פעם רודן בגרמניה הם לא ילכו אחריו עיוורים אל השואה.
גליון 1775 (6 ביולי 1971), עמוד 13
ציטוט דבריו של שר־החוץ אבא אבן, כפי שהופיעו בגליון השבוע שעבר של השבועון הגרמני, רב־התפוצה שטרן. עתונאי ישראל לא היססו, כמובן, לפר סם את הכחשת לישכת שר־החוץ. … הזמנה זו מטעם המשרד זכתה להערכה רבה בשגרירות ישראל בגרמניה, הרואה בשטרן, ובצדק, כאחד ממעצבי דעת הקהל הגר מנית, שישראל צריכה להיות מעוניינת בהסברת העניין הישראלי דרכו. משום כך יכלו הדיפלומטים הישראליים בגרמניה רק לברך על הראיון שהתפרסם בשטרן.
גליון 1994 (19 בנובמבר 1975), עמוד 42
אביה, יוליום קלאוזנר, היה איל־הנעליים של גרמניה, ואחד היהודים העשירים בה. כשהיתה בת 20 נישאה לד״ר יעקכ כרום. … להסיג: תל׳אכיב: סלון ״מלכה״ ,פסג׳ דיזנגוף ; ירושלים: סלון ״אביבית״ ,בן־יהודה ; 17״סיק פריז״ ,בן־יהודח ; 1חיפה: סלון ״שלוה״ ,הרצל ; 36 באר־שבע: סליו ״קליין״ ,קק״ל ;117 רמת־גן : בוטיק ״ארמון״ ,הרוא״ח ; 3פתח ״ ת קוי ה 5סלון ״ציפי״ ,חובבי ציון ; 36 רא שון-לציון נ סלון ״כדרית׳ ; ר חו בו ת 5סלון ״גגיח״ ,חרצל נפטר במינכן שבגרמניה, אר״ נפט האנפשטנגל 88 שהיה זמן־מה דובר המיפלגד, הנאצית. בנו של מו״ל ממינכן, נכדו של גנרל אמריקאי ממוצא גרמני, למד באוניברסיטת הרווארד שב- ארצות־הברית, חיבר תיזה ״ממרלבורו עד מיראבו,״ טהר ביצירות אמנות.
גליון 1917 (29 במאי 1974), עמוד 18
האיסור לא היה של הצנזורה אלא של מישרד־המשפטים — וזאת, משום שבעיית ההפ לות עומדת להצבעה, והסרט יהא עשוי צדש: רשאול בוא הערבי לכל האחרים קוראים עלי, סרט גרמני שזפה בפרס־הביקורת, על פועל ערבי, גבר במיטב שנותיו, הנושא לו, מתוך אהבת־אמת, אשה גרמניה מבוגרת ממנו בשנים רבות, מתאר את גורלם של פועלים ערביים בגרמניה.
גליון 2048 (1 בדצמבר 1977), עמוד 23
החלטתי לכתוב דווקא לעיתונכם לא משום שאתם מדייקים, אלא משום שהשופטת ששפטה אותי, כריסטיאן פורסטר, אהבה במייוחד שיתרגמו לה את כל אשר פירסמתם בכתבותיכם לגרמנית, לפני ובמהלך המישפט. לדאבוני, במיכתבי זה אליכם בכוונתי להתייחס בעיקר לפורסטר. … כפעם השנייה הצליח כושי לעורר סערה זוטא כמדינה, כאשר מתא מאסרו כגרמניה שיגר לארץ וידוי, כו הודה כביצוע לפחות ארכע רציחות, שאנשים אחרים נאשמו ככיצוען ומרצים את עונשם על כך. … ובאמת, תוך 15 דקות מאז אותה שיחה, פרצו לדירה אשר בה נמצאתי, שוטרים גרמנים לבושים אזרחית כשאקדחיהם מכוונים לראשי.
גליון 2067 (13 באפריל 1977), עמוד 18
פלד, הידוע כאדם שאינו מגלה את ריגשותיו, שמע וחזר מייסדו ועורכו הראשי של השבועון המערב־גרמני שטרן (יושב, שלישי מימין), הגיע לישראל בלוויית עורך־החוץ החדש והצעיר של העיתון, ק ל או ס ליידק ה 0 ^ 11 בן ה״( 33 ראשון מימין) ,כדי לראיין א ת רא ש־הממשלה יצחק רביו עוד לפני שהתפטר, ובדי ל חנוך את המישרד החדש של השבועון הגרמני החשוב בישראל. בקבל ת־ הפני ם שערכו לכבודם כתב השבועון בישראל, שבתאי טל ורעייתו רב-סרן עדי טל (משמאל) ,נכחו שגרירי גרמניה ו או ס טרי ה, דוברי מישרדי־הממשלה (ביניהם דן יפתיר, עומד ראשון משמאל) ועיתונ אים רבים.
גליון 2011 (17 במרץ 1976), עמוד 32
.״ מירי בכיכר של מילאנו, דצמבר 1974 מ* סעון(״נושי״) ריסיו, אחד מאב־ * /שי ״הקשר הישראלי״ העומדים למיש־פט בגרמניה, שמר על קור־רוחו. הפעם היחידה שבה התפרץ בזעם, ולאחר־מכן ניסה לשלוח יד בנפשו, היתד, כאשר הושמעה בבית־המישפט הקלטת שיחתו הטלפונית האינטימית עם חברתו שבישראל, מירי. … מירי הופתעה, לדבריה, לגלות כי כושי טרם •שב ארצה. הוא התקשר אליה מפראנק־פורט, גרמניה. כששאלה מתי יחזור, השיב :״אל תלחצי עלי, אולי כבר תוך שבוע !״ בשבועיים הבאים ניהלו השניים מיספר שיחות־טלפון, כאשר מדי פעם מבטיח לה כושי כי בקרוב יחזור. אותה ־שעה כבר החלה המישטרה הגרמנית, כתוצאה מד,ל שנה של אחד מחברי ר־שת ״הקשר היש ראלי״ ,להקליט את כל שיחות־הטלפון של החשודים.
גליון 2198 (17 באוקטובר 1979), עמוד 13
על הראיון שהעניק יו״ר מיפלגת העבודה, ח״ב שימעון פרס, לעי- תון״המין הגרמני ״לואי״ (״העולם הזה״ .2195 והכסף שלך כתבתם כי לואי הוא עיתון בלתי־תלוי, אך כל אחד בגרמניה יודע, כי העורך שראיין את ח״כ פרס, היינץ ואן־נויהאוז, הוא חבר מיפלגתו של פראנץ יחף שט- ראום. הוא פעיל במיפלגתו וידוע כמי שמעניק בעיתונו שירותים למען שטראוס. מאיר צ ,.מינכן, גרמניה איד גמדים קורא קורן ״אורגאני ומאד מודרני״ מעידות על שיטחיות.
גליון 2133 (19 ביולי 1978), עמוד 47
מאחוריו נראים עובדי ההסרטה, המכינים את הביצורים של הגרמנים על החוף. במקום אוייב המתינו ללי מרווין וחייליו מאות סקרנים מנתניה והסביבה, שנקהלו ובאו לצפות בסצנת המילחמה שצולמה טל חוף עירם. … לצורת עיבודה כזאת הכינו אותי כל השנים, ב־ גרמנים בבית־שאן טנק גרמני הניצב במרכז האמפיתיאטרון הרומאי העתיק של בית־שאן (למטלה) משמש יעד לתקיפה של חיילי הצבא האמריקאי(למטה) .הטנק מדגם הוצ׳קם סופק למפיקי הסרט על־ידי צה״ל. בסרט הופך האמפיתיאטרון הרומאי למיתחם מבוצר של הצבא הגרמני. עלילת הסרט נכתבה בידי הבמאי סמואל פולר על־פי סיפור אישי שבו התנסה.
גליון 2470 (2 בינואר 1985), עמוד 8
יתכן שענוג לא הבין את דברי הירוקים — אף שמיופה״הכוח של שגרירות גרמניה היה במקום, והבין את הדברים נכונה: אך ענוג לא מסר לעיתונאים דבר על מה שדובר באמת במהלך השיחה — הבע-ה הפלסט־נית. … מישרד־החוץ התרכז בנקודה אחת, שהיתה אמורה להסית את דעת־הקהל בישראל יותר מכל אחרת: יחסם של גרמנים לשואה. גם כאשר נוכה מישרד־החוץ כי הודעתו פורסמה בשעה שהירוקים כבר שהו ביד ושם. … ברצו־ אנטי־שמים ודוגלים במדיניות יטל ׳יהודים החוצה׳ ,היתה זאת האשמה מיפלצתית, שיקרית לחלוטין, כפי שיודע כל אדם בגרמניה — וגם השגריר. השגריר ידע יותר מזה.
גליון 2375 (9 במרץ 1983), עמוד 42
גורו נשיאת חבר־השופטיס בהגיעה לברלין, מתקבלת על־ידי מנהל הפסטיבל, מוריץ דהיהאדלן, ואחד מנספחי התרבות של צרפת בגרמניה. בתוס הפסטיבל התלהבה השחקנית מן החוויה :״זו היתה אמבטיה של סרטים טובים. … הנה כיצד מטפל הקולנוע במשך פסטיבל אחד בחרדותיו של העולם בשנת .82 מילחמה ושלום (במיסגרת התחרות הראשית) — ארבעה בימאים גרמניים, שבוודאי קראו את האפוס של טולסטוי, נושאים אותו בתודעתם כדי לבטא לעיני המצלמה את פחדיה של ארצם על סף בחירות .83 הם אינם מתביישים לנצל גם את הקולנוע למטרות בחירות, כדי להזהיר את גרמניה מפני האפשרות שהיא עלולה להיות הקורבן הראשון במילחמה אטומית עתידה, אחרי מאות ואלפי טילים ופצצות ניוטרון, המוצבים על אדמתה, ביחד עם צבאות נאט״ו.
גליון 2544 (4 ביוני 1986), עמוד 13
שושנה ארבלי־אל מוזלינו, סגנית שר־הבריאות, לתמונות האחראית היא שהתפרסמו לאחרונה בגרמניה, המתעדות את שרת־הבריאות הגרמנית הפרופסור ריטה מרסוט, האוכלת בתאווה סלט־ירקות. התמונות מעוררות- התיאבון קצרו שם הצלחה, וזכו בתשומת־לב, מכיוון שבגרמניה קמה היסטריה בעיקבות התקלה בכור האטומי בצ׳רנוביל, ואזרחיה פסקו כמעט מלצרוך ירקות ופירות. ארבלי־אלמוז־לינו יעצה לשרת־הבריאות הגרמנית לתפוס יוזמה ולהראות דוגמה אישית.
גליון 2545 (11 ביוני 1986), עמוד 3
אין היא מודעת כלל לכך שהיא מבלבלת את הדברים. גרמניה שהיתה אז בכפר מספרת על חוויותיה. היא באה בשעתו כמתנדבת צעירה כדי לטפל במתנחלים הגרמניים, שהתנחלו בשטחים הכבושים. זה היה נורא. … כולם השלימו שכך צריך להיות — היהודים, הפולנים, הגרמנים. כולם נהגו על פי הסדר החדש, שנקבע על־ידי קומץ דמויות שאיש לא יכול היה אף לדמיין אותן לעצמו.
גליון 2569 (26 בנובמבר 1986), עמוד 29
א שה חכמה ומחזאי חנוך לוין חזר הביתה, אחרי שרעה קצת בשדות אנגליה וגרמניה. אבל הסיפור שלו לא חשוב. התאהב באומנת הגרמניה, נסע איתה לחו״ל — דברים כאלה כבר קרו בעבר. … ככה זה התחיל, וככה זה נמשך, עד שלפני שבועיים פירסם העולם הזה את הגילוי על אהובתו הסודית של משה חכמי, גרמניה יפה בשם סיביל ראוך, שהודיעה לכל מי שרצה לשמוע שהיא ומשה עומדים להינשא.
