נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה
גליון 2658, 10 באוגוסט 1988, עמוד 27
לבסוף מילה על התרגום שהוא סביר, אבל אולי לא סיפזרה של ׳דיחת, בעיקר במה שנוגע לתעתיק שמות מן הגרמנית אל העברית. כך, אלמלא נאמר לנו בשער הספר כי המתרגם עדי נחמני תירגם מן המקור הגרמני, הייתי נשבע שנוסח אנגלי עמד לנגד עיניו. היש קורא גרמנית שאינו יודע כי ( 2161 מטרה) מאייתים בעברית ״ציל״ ולא ״זיל״ (המדובר בקובץ האכספרסיו־ניסטי״פאציפיסטי דאס ציל) .ומה פשר ההיסוס המשונה בין סטפן לבין שטפן(בשין שמאלית) ושיטפאן וכל. אם הכוונה היא להיגוי המילה בגרמנית דווקא, הרי מובן שצריך להיות שטפאן — בשין ימנית .
גליון 2574, 31 בדצמבר 1986, עמוד 21
קציני־הוורמאכט, שהיו צריכים למרוד באדולף היטלר כדי להציל את גרמניה ואת <זורי *טרי ,,הנני נשבע ומתחייב״ אני זוכר את היום, בעיקר בגלל החותלות•. … וזהו: בראשית מאה זו. בימי השיא של הרייך הגרמני השני, שררה בגרמניה הערצה עיוורת לצבא ולקצינים. … כל אנשי־החצר הצטרפו אליו, ואחריהם כל גרמניה. למעשה צחקה אירופה כולה. הכל הבינו כי הסרן מקופניק הצליח להפוך לצחוק את המיליטריזם של הרייך.
גליון 2628, 13 בינואר 1988, עמוד 11
ומתחיל דיאלוג שניתן להגדירו רק במילה גרמנית אחת: קיטש. לא במיקרה אין למילה זו תירגום בשום שפה אחרת, והיא אחת המילים הגרמניות שחדרו לכל השפות. כי מזיגה זו של וולגאריות מנופחת ורגשנות חסרת״טעם קיימת רק בתרבות הגרמנית. ״מלאכים בשמי ברלין״ :המלאך והבחורה הפגישה בין האקס־מלאך ולוליינית־הקירקם מולידה דו־שיח שהוא שיא של קיטש, משהו הלקוח מרומאן־למשרתות (צורה ספרותית שגם היא מיוחדת, כך נדמה, לגרמנים ).עומדת לה בחורה ומדקלמת פסוקים נבובים, מטופשים ויומרניים, במיבטא גרמני איום, ועונה לה הגבר בקישקוש דומה. יתכן שהשופטים בפסטיבל־קאן, שהעניקו לסרט זה פרס, אינם מבינים גרמנית, וסברו כי הקישקוש נובע מהתירגום.
גליון 2582, 25 בפברואר 1987, עמוד 29
וזאת לא כדי להטותו מן הקו האחראי והשקול המאפיין אותו, אלא דווקא כדי שיורגש יותר כוחו הבלום בו, המאופק, אולי, קצת יותר מדי. עמוס לויתן מיבתב מחדל ה״לובר״ הגרמני מיספר ערים גרמניות יודעות כיום פריחה בתחום הקמת המוסיאונים. … אפילו אלה שגילו בשעתו ספקנות כלפי היוזמה — כבר מדברים על ה״לובר״ שקם על אדמת גרמניה. אוסף ואלראף־ריכארץ ראשיתו בעיזבון של יצירות אמנות, שהוענקו בשנת 1824 לעיר קלן בתנאי שהאוסף יישמר בשלימותו בבניין מיוחד שיוקם כדי לאכסן אותו, תחת פיקוחו של אוצר מיוחד. … כל האתר הצר והארוך גובל במוסיאון הרומי־גרמני, בעיר העתיקה, בתחנת הרכבת הקיסרית לשעבר, בנהר הריין ומעל לכל — בקתדרלה של קלן, אחת הידועות בגרמניה ובעולם כולו, המתנוססת מעל לכל אלה כדמות־אם מגוננת ונשגבה.
גליון 2689, 15 במרץ 1989, עמוד 11
שניים מן הדוברים סיפרו כי חיי הוריהם ניצלו תודות לנאצים מסויימים. לא גרמנים סתם, אלא נאצים ממש. אביו של אחד נתפס ליד הגבול. … זה מעניין, אך לא היתה בכך תשובה לשאלה מדוע הם חיים בגרמניה. התשובה ניתנה על־ידי אחת הצעירות, שבאה לישראל .״זה היה טוב לגוף שלי,״ אמרה ,״אבל הרגשתי שהראש שלי מתנוון!״ זו הבעייה. גרמניה היא ארץ בעלת חיי־תרבות תוססים. בתיאטרון, בקולנוע, בספרות קורים שם דברים מרתקים.
גליון 2290, 22 ביולי 1981, עמוד 22
) 11*11111 בסולס וחיטה סראנו: המישטוה הגרמנית מחפשת כמה פנים גילתה לעולם היפהפיה הצ׳יליאנית רהיטה סראנו וכמה הסתירה ממנו ן קשה לענות על כך, כי גם ידידיה הקרובים ביותר וגם מעריציה הנאמנים ביותר אינם יודעים לאן נעלמה. ויחד איתם גם המישטרה הגרמנית, המחפשת אחריה. כי רוזיטה סראנו, שכונתה בימי מילחמת־העולם השנייה ״הזמיר מצ׳ילה״ ,זכורה לרבים־רבים דרך הצעיף האדום־ורוד של חיפושים אחרי נעורים אבודים. … לאן נעלמו כל אלה 7האם הפכת שקרנית אומללה כל-כך, עד שהאמנת בעצמך בשקריך 7או שמא סירבת להאמין שגרמניה אכן נוצחה במילחמה 7 פאת״ :להצחיק בדי רשעות קוראים לה בברלי וישניאב־סקי, אבל כל אחד מכיר אותה בשם פאדג׳י.
גליון 1862, 8 במאי 1973, עמוד 33
בתמונה למעלה היא נראית בתמונת פירסומת לסרט על תלמידות גימנסיה ואילו בתמונה התחתונה היא מופיעה על שערו של השבועון הגרמני הנפוץ קוויק, שלא ציין את גילה. לא ראיתי את המפיקים של הסרט.״ עכשיו עומדת מרי כריסטין לקבל תפקיד בסרט טלוויזיה גרמני, בו לא תצטרך להתפשט. אביה מקווה שזו תהיה נקודת המיפנה . … לא מכבר הוצע למרי כריסטין, שאמה אינה מרשה לה עדיין לצאת בחברת נערים לבילוי, תפקיד בסרט דני .״הסכמתי לתנאים,״ סיפרה הלוליטה הגרמניה ,״אבל דרשתי שישתפו גם את אמי בסרט.
גליון 1763, 16 ביוני 1971, עמוד 11
נחוג יום־הולדתו ד,־ 80 של המלחין הישראלי שהוא גם עורלדיו לפי השכלתי, אריך וורטר שטנברג. יליד גרמניה, עלה לארץ ב־ ,1932 נמנה עם המלחינים הראשונים שיצירותיהם בוצעו על־ידי התיז־מורת הפילהרמונית הישראלית, זכה פעמים בפרס אנגל, וממשיך ליצור מוסיקה. … יליד לי־טה, למד שם בישיבה, עבר לשווייץ בה הוסמך כד״ר למדעי החברה באוניברסיטת באזל, מונה בתחילת שנות ה־ 30 ליו״ר הוועד הארץ־ישראלי בשווייץ ופעל להצלת פליטים שנמלטו מגרמניה, עלה לארץ ב- 1938 והקים מפעל לפלסטיק באיזור חיפה.
גליון 2395, 27 ביולי 1983, עמוד 50
סירטו רוח רפאים — גירסה אישית מאוד לחייו של ישוע הנוצרי — זכה, בצורת תסריט, בפרס העידוד של הממשלה הגרמנית. אבל, כשהשלים אותו וצריך היה לקבל את הרבע האחרון של הכסף, נתקל אכטרנבוש בשר־הפנים הגרמני, פרדריך צימרמן, שהטיל וטו על מתן הכסף :״זהו חילול ערכי הדת וגסות רוח!״ קבע השר, וכל תעשיית הסרטים הגרמנית יצאה להגנת אמנות הקולנוע. אמנם האפיפיור יוחנן פאולום השני כבר מתכנן את סיורו הבא, שיהיה כמו תמיד — סיור דתי בלי כוונות פוליטיות, כדברי הוואתיקן.
גליון 949, 22 בדצמבר 1955, עמוד 11
ידי צוד־ל במשלטי הכנרת. .צד ש \ 332ד ^77/77777/777/27777777/777777777777/77,7 הסורים מספר רב של קצינים גרמניים גבוהים לארגון וייעול האגפים השונים. … ״לא היה כל*טעם לקבוע משהו אתם,״ סיפר לפני שנה קולונל גרמני לכתב העולם הזה בפאריס. בשיחה זו, אשר תוכנה נשמר במערכת, גילה הגרמני — מפקד גדוד־שר־יון לשעבר באפריקה ואירופה המערבית — פרטים על עבודתו כיועץ המטה הכללי בדמשק. … וגם אז היו מופיעות ארבע או חמש במקום השש שהוסכם עליהן מראש.״ בין היועצים הגרמניים היו גם מומחים טכניים. אולם מומחיותם הצליחה להעלות רק במעט את רמת הטיפול הטכני והחזקת כלי הנשק הכבדים יותר.
גליון 1449, 16 ביוני 1965, עמוד 4
מכתבי התבסס על צוואה של אחד מלוחמי גיסו ורשה, שבה נאמר בין השאר: לאחים שלנו מעבר לים, שאינם מכירים לא את היטלר ולא את ההיטלריזם, אנו שולחים את דברנו האחרון בטרם מוות: שום פשרות עם גרמניה ההיטלראית! לא היום! לא לעולם!... … ״ בתור בחורה ישראלית פשוטה, אחת מעמך, בקשתי מראש הממשלה שיסביר לי איך מתיישבת צזזאה זו עם צעדיה האחרונים של ממשלת ישראל. לקשירת יחסים דיפלומטיים עם גרמניה. אני מחכה לתשובה. נדי], קיבוץ רבד־נז אכא והציירים בכתבה על מוזיאון ישראל (העולם הזה )1446 מסביר הצייר־פסל יגאל תומרקין כי העולם הזה 1449
גליון 1465, 5 באוקטובר 1965, עמוד 4
אילו הייתם חוסכים קצת פירסום מישיש זה, אילולא הייתם מתארים בפרוטרוט כל צעד מצעדיו, אילולא הייתם מצטטים כל שטות היוצאת מפיו, יתכן שכבר מזמן היה משתכח האיש מן הזכרון הלאומי. אלכסנדר טולין, ירושלים גרמנית כקיבוץ תל־אביב — סמטת בית השואבה ,6טל 611401 . … חיפה — רחוב העצמאות ,35 ירושלים — בית יואל, רח׳ יפו ,33 טל 22338 . 1עם התחלת עונת הכדורגל עתון סנווס מלא ומגוון מצורו ררא חוסנה מחיו החל מהיום ובכל יום יידיעווז אחרונות אני נערה גרמניה, שבאתי לישראל עם !מחברותי, שתיים כדי לעבוד כאן ולהכיר את העם היהודי מקרוב. … לכן הופתעתי, בעת ביקור אצל משפחה באחד הקיכשהוגשה בוצים, לנו קופסה של שימורי בוטנים מתוצרת גבעת־חיים, ועליה כתובת בגרמנית. אין מילים בפי כדי לתאר את תדשולץ המתי.
גליון 1646, 19 במרץ 1969, עמוד 10
בעתם כדור הארץ דגל אדוס וסכנה צהובה הגרמנים לא האמינו למראה עיניהם. אך התרגלו לפלא אחד — בחירתו של גוסטאב היינמן לנשיא מדינתם (ראה מיסגרת), לכן יראו האמריקאים, בעונה הקרובה, הרבה תוכניות אחרות, בהן הצגות־הומור. … בפגישה של שעד, אחת הסביר לו בפרוטרוט את פרטי ההתנגשות הגדולה ב־ן יחידות סובייטיות וסיניות במזרח הרחוק (העולם הזה .) 1645 באותה שעה נפגש השגריר הסובייטי בפאריס עם ראש־הממשלה שם, לשם אותה מטרה. אך הפגישה הגרמנית היתד, תמוהה יותר, כי זר, עתה גרמה מוסקבה למתיחות בינלאומית עצומה כדי לסכל את בחיית הנשיא בברלין המערבית. היתד, טמונה בכך הטענה המפורשת כי ברית־המועצות עומדת על משמר הגזע הלבן כולו, וכי מלחמתה בסין היא עניינם של כל עמי המערב. באוזני הגרמנים יא היה בכך שום חדש. כי היה זה הק־סר הגרמני האחרון, וילהלם ה־ ,2שהמציא את סיסמת ״הסכנה הצהובה,״ וקרא לגזע הלבן כולו להתאחד נגדה.
גליון 1515, 14 בספטמבר 1966, עמוד 31
הוא מספר על פרטיזנית ה״מנתחת״ ,בעודם בחיים, גרמנים באותם חלקי־גוף שהטבע הועידם לזיווג. פרטיזנית אחרת, ייניה, מכרה את גופה במחיר הגבוה ביותר — דמם וחייהם של כובשיד, הגרמנים (״הם הוציאו את נשמותיהם ברגע המאושר ביותר, כשהגיעו לפסגת תאוותם.״) במדיניות פיסגה זאת הצליחה ייניה לחסל לא פחות מ־ 201 גרמנים, בעודם בין רגליה. לד״ר מהרי״ק גם הסבר מקורי מדוע קצין אנגלי מסויים היד, רודף־שמלות גדול: אשתו היתד, סקוטית וד,סקוטיות, כידוע, קמצניות (כולל תמרורים התארס. הנסיך מיכאל מבית הנין הקיסר הגרמני האחמבני־ד,אצולה, יוטה יידן, האירוסין, שמטה המשהנסיך מכל נכסי הירושה הוד,נצולרנים,26 , רון, לצעירה שלא .23 כתגובה על פחה הקיסרית את שלו.
גליון 1146, 16 בספטמבר 1959, עמוד 14
להט מקצועי ף* ירושלים, התברר בבית־המשפט ה־ [ ״ מ חוזי כי נאשם בהצתה בבאר־שבע עמד לקבל עבודה במכבי־האש המקומיים. חיקוי של התכטלות המכורג, גרמניה המערבית, הופיע חולד,־רוח בבית־החולים העירוני, הציג עצמו כרופא־אורח, כמעט וגרם למותו של החולה הראשון שניתן לטיפולו. 120 בין 26 היא שאלוו הימור של לזובודוזבוזירווז, ב 1זוב\ ,בו אמשר לוכו ה בגזלף ל״ י, בגוילר אמ וווהשימ כיצר הההלסו 26 הר שימות ב־ סלו הה״ בים הבאים. … המשד יכוא ף 0אשקלון, קיבלו אברהם ומזל טוינה J .״ מצנם ביטוח של 210ל״י על 15 ילדיהם, הבטיחו :״אם ירצה השם — נעשה בשנה הבאה עוד.״ סונטה כפול מז׳ור im r K H M ף סול, מזרח־גרמניה, נדונו שמונה אג־ - JLשים לתקופות מאסר ועבודתיפיר על שהשמיעו מוסיקת רוק־נ־רול. 11 ״1 *1 1 0 1 1תקוה שמש, טלפונאית J I J l « i 8 i l l lחסרת נסי,ין במשחק, שהצטרפה לעדת מחפשי התפקידים אצל ז׳אק.
גליון 796, 29 בינואר 1953, עמוד 5
בעיני האנטי־מארבסיסטים, הלאומנים למיניהם, חסידי הדת׳ למהפכנים מסוכנים. • כינתייס התרחשו, כגרמניה, התפתחויות כהיסטוריה של האנטישמיות: קמה תנועה יהודית שמטרתה לחסל את ״הכעיה היהודית.״ תנועה זו שמחולליה היו יהודים׳ נקראה: התבוללות. המתבוללים היהודים־גרמנים הכריזו: אנו יהודים לפי דתנו, גרמנים לפי לאומיותנו. אנו גרמנים בני דת משה. • אכל ההתבוללות קכלה מכת מוות כאשר, כארץ כה נו נולדה, קמה אנטישמיות מסוג חדש : תורת הגזע.
גליון 1238, 5 ביוני 1951, עמוד 10
גייסה תאים בין כל חטיבות האסירים — הקומוניסטים, הגרמניים, היהודים, הפולנים הימניים האנטישמיים ובני שאר הלאומים. … המחתרת פירסמד, ידיעון פוליטי. הידיעות הושגו על־ידי האסירים הגרמניים, ששירתו בחדרי ד,ס.ם ,.הקשיבו שם בחשאי לשידורים זרים. … כי בהיוודע שאסיר הצליח לפרוץ את טבעת־השמירה סביב המחנה, איישו הגרמנים במשך שלו שה ימים ולילות טבעת־שמירד, שנייה.
גליון 2233, 18 ביוני 1980, עמוד 10
שטראוס, ידידם של הפאשיסטים בצ׳ילח ו־הגזענים באמריקה־הדרומיח, ו ידידו החדש של בגין, לא יצא נשכר מביקורו בישראל, כנ״ל גם בגין. הקאנצלר הגרמני הלמוט שמידט אינו מעלה בדעתו לבקר בישראל עכשיו, אחרי ״הצלחת״ ביקורו של שטראוס. אם ייבחר שטדאוס כקאנצלר ה גרמני, תהפוך גרמניה שוב הכת המנודה של העולם ...בדיוק כשם שקרה לישראל, אחרי ניצחונו של בגין.
