חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 2,151 עד 2,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1320 (26 בדצמבר 1962), עמוד 8
במקרה הייתי נוכח בעת שיחה בין מפקדי המשטרה הגרמנית. נודע לי משיחה זו שיום 13 באוגוסט נקבע כיום החיסול. … העבירו אותי למשטרה ושם נפגשתי עם סרפינוביץ, מנהל המשטרה הביילורוסי, שאצלו גרתי במשך תשעה חודשים. מפקד־המשטרה הגרמני סיפר לו בגרמנית עילגת: ״אתה לדעת? … ״ סרפינוביץ מסתכל עלי ולבסוף שואל : ״אתה עשית את זה?״ אז שאל אותו הגרמני: ״מה אתה חושב? מה אתה חושב?״ סרפינוביץ הקיש באצבעו על המצח : ״צעיר — טיפש.״ ומעניין מבחינה פסיכולוגית, שאחר כל אלה אמר לו הקצין הגרמני : ״רוץ הביתה ותביא מעיל בשביל האסיר״, כי במרתף היה קר.
גליון 880 (2 בספטמבר 1954), עמוד 6
הרוחות היו ספוגות שמועות: לא יעבור זמן רב וישראל תחליף נציגים דיפלומטיים עם הודו ועם גרמניה המערבית. מניו־דלהי הגיעו ידיעות כי בבית הנבחרים ההודי הולכת ומתגבשת סיעה, הלוחצת על ג׳והרלאל ניהרו להקים שגרירות הודית בישראל. … עתה הגיע הקאנצלר למסקנה כי הישראלים לא יתלהבו כלל מנציג של ממ שלת בון בארצם, רוצה להפיג את המתיחות בהציעו לישראל שגריר יהודי גרמני. המועמד המתקבל ביותר על הדעת: קארל מארקס, עורכו של שבועון יהודי־גרמני, אשר אינו קרוב משפחתו של מחבר הקאפיטאל. משאל בלתי־רשמי, שנערך בשבוע שעבר בין הדיפלמטים הזרים היושבים בישראל, העלה כי 70 אחוז מהם משוכנעים ששגריר מערב־גרמניה יגיש את כתב־האמנה לנ שיא ישראל׳ עוד לפני סוף־השנה.
גליון 2275 (8 באפריל 1981), עמוד 60
״למשל: הפצצת אושוויץ• היו לנו כל־כך הרבה תצלומים על הפצצת גרמניה, אפילו תצלומי הפצצה של מסילות־ברזל, ואפילו פגיעה ישירה בקטר. … היה ברור לנו שאם לא נגיע להפסקת הפעולות מצידם, נגיע למצב שבו המיעוט יכתיב לנו את המהלכים...״ דן עומר 1 בשבוע הגא: הפרק ה״ ,15״המאה אלף 1945—1946 בו מתברר כי הניצחון על גרמניה הנאצית אינו שם קץ לתלאותיהם של היהודים. התנועה הציונית מארגנת את הבריחה של יהודים ממיזרח״אירופה למחנות- העקורים בגרמניה. אלא ששום מדינה אינה מובנה להעניק בית או מולדת ליהודים העקורים.
גליון 2012 (24 במרץ 1976), עמוד 41
סיפרוודילדים היא מכשיר־תעמולה ראשון־במעלה. ב גרמניה הנאצית המחישו בעזרתה נושאים כגון גזע, הרד איזם והמיסטיות שבייעוד הגרמני. … מצער לראות שלא למדנו מכוחה ומהש פעתה של סיפרות־ילדים שלילית. בגרמניה של היום, סיסמת סופרי-ו•,ילדים היא שי ח תו- הילד מהברווזים, הארנבות והדובונים. … הסופר הגרמני פרידריך הטמאן(האנס־כריסטיאן קירש) זכה בפרס על סיפרו אני חי שבע פעמים, סיפור המספר על חייו של ארנסטו צ׳ה גווארה.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 98
ה־לדסהיימד בססר־היסוד של המבקר הבריטי הנודע מרטין אפלץ׳ תיאטרון האבסורד *, מצוי פרק המוקדש לסופר ולמחזאי גרמני בשם וולפגאנג הילדסהיימר. כותב עליו אסלין :״וולפגאנג חילדסהיימר (יליד שנת ,) 1916 אחד מרא׳טזני הדר־מטורגים חגרמגיים שחחלו לפעול עם דולפכבב הילדסהיימר קצין מודיעין בריטי דימויים של תיאטרון האבסורד, העכיר את שנות המילחמה העולמית כגלות מגרמניה, וחינו עד עצם היום אזרח ישראלי...״ הילדסהיימר, שהינו בבחינת אלמוני לחלוטין בספרות הישראלית, למרות חשיבותו הרבה ביצירה הגרמנית, זכה עד היום לפרסם סיפור אחד בעברית — מיבחן טלפון״ .במיקבץ של תרגומי כתב־העת קשת ציין עורכו, אהרון אמיר: וולפגאנג הילדסהיימר הוא סופר י מרטין אסלין — תיאטרון האבסורד! הוצאת דאבלדיי ; 365 עמודים (כריכה רכה). ״• קשת — מבחר תרגומים; עורך: אהרון אמיר; הוצאת מסדה 430 ,עמודים (כריכה רפה). גרמני שישב ביטניס 1933—7כארץ־ ישראל (עסק אז בגגרות ובאדריכלות־פנים) ואחר־פד למד ציור וגרפיקה ב לונדון, וכשנים 1939—45 שוב עשה בארץ־ישראל כקצין־מודיעין כריטי. … בפתיח של סיפורו מיבחן טלפון הוא כותב :״כאותה עיר של גרמניה כה התגוררתי אז, מעלעל הייתי לעתים כ לילה בספר הטלפונים.
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 57
כל האנשים במקום נצטוו להסתדר בתור, ולגשת בזה אחר זה לשולחן־הביקורת. מאחוריו ישב סגן גרמני. כשהגיע תורו של אבי ידידי, הושיט את ניירותיו. הגרמני העיף מבט בתמונה, אחר־כך בפניו של האיש, וקרא לחובש צבאי. .קח את האיש הזה לבית־השימוש ובדוק אם הוא נימול! … ברח, ניצל בידי כמה אבירים, הוחזק במיסתור תירגם את כל התנ״ך, המציא את השפה הגרמנית המודרנית(מעי אליעזר בן־יהודה גרמני) ,כת1 דרשות הממלאות יותר מ־ססו כרכים, חיבר שירים ואירגן או מערכת החינוך העממי.
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 55
עבודת הנפש הוא בבחינת ביקורת נוקבת על רוח הזמן ועל החברה הגרמנית שלאחר המילחמה העולמית השנייה. בספר זה מצויה ביקורת עולם החברה התעשייתית הגרמנית, שדבר לא השתנה בה מאז ימי היטלר. עליבות הנפש של קסאור היא בבחינת מראה ספרותית לעליבות הנפש של גרמניה כולה, עליבות המוצגת במסע מדהים לתוככי נפשו ומפלתו. ולזר, בדיוקן שהוא מעלה בדמות הנהג קסאור, תולה באמצעותו את הקולר באשמתה של ה חברה הגרמנית כולה, וזו עוצמתו של הספר, שאינו מניף דגלים גבוהים, ומביא את עולם הכניעה, של מדוכא אחד_ ,ש- הוא המראה לחברה כולה.
גליון 2507 (18 בספטמבר 1985), עמוד 14
״זה חריג מאוד״ ,אומר דרורי המאושר. והגרמנים, לדבריו הרחיבו את האח ריות המלאה על חשבונם גם לתיקוני- מירכב אחרי חמש, שש ושבע שנים. … ״הלכה״ תיבת־ההילו־ ,כים וגם הבק־אכס. בגרמניה — מטעים דרורי — ״זורקים״ אוטובוסים לגרוטאות אחרי שנים .״הגרמנים נושאים במלוא הנז קים. הכל על חשבונם.״ למה הגרמנים כל־כך נדיבים?
גליון 2483 (3 באפריל 1985), עמוד 15
1917 אילו החליט הצאר הרוסי, למשל, לפרוש מן המילחמה ולהסתדר עם גרמניה? מה היינו יודעים היום על אחר ולאדימיר איליץ׳ אוליאנוב, שכינויו היה לנין? … קיבל ממנו כסף וקרון־רכבת, ועבר באמצע המילחמה את גרמניה, בחסות המטכ״ל הגרמני. באותה שעה עמדו חיילי גרמניה על אדמת רוסיה, והרגו רוסים.
גליון 2509 (2 באוקטובר 1985), עמוד 13
וכהנא בא להציל את היהודים( .זהו אחד הכישלונות הנוראים ביותר של מערכת החינוך והתיקשורת, שהזהרתי מפניו עוד בימי מישפט אייכמן: להציג אך ורק את מעשי הנאצים כלפי היהודים, ולהעלים לחלוטין את האסון שגרמו לגרמניה, את הרג מיליוני הגרמנים במילחמה, את מחנות־הריכוז שבהם נרצחו מתנגדי־המישטר הגרמניים בהמוניהם, את כל הזוועות וחוסר־היעילות והטימטום של הדיקטטורה ה־פאשיסטית). … ״ התשובה פשוטה ביותר. זה תלוי בעיני הצופה. נוער גרמני, הצופה כיום בסרטי־יומן ישנים של התקופה הנאצית — יומנים שהנאצים עצמם הפיקו והקרינו — מתגלגל מצחוק. … האיש שאבא סגד לו ושאמא התעלפה מרוב התרגשות באסיפות שלו? שמיליוני גרמנים, פרופסורים ופועלים, אילי־משק־ומובטלים, הלכו אחריו אל המוות, כמו העכברים אחרי החלילן?
גליון 2658 (10 באוגוסט 1988), עמוד 27
לבסוף מילה על התרגום שהוא סביר, אבל אולי לא סיפזרה של ׳דיחת, בעיקר במה שנוגע לתעתיק שמות מן הגרמנית אל העברית. כך, אלמלא נאמר לנו בשער הספר כי המתרגם עדי נחמני תירגם מן המקור הגרמני, הייתי נשבע שנוסח אנגלי עמד לנגד עיניו. היש קורא גרמנית שאינו יודע כי ( 2161 מטרה) מאייתים בעברית ״ציל״ ולא ״זיל״ (המדובר בקובץ האכספרסיו־ניסטי״פאציפיסטי דאס ציל) .ומה פשר ההיסוס המשונה בין סטפן לבין שטפן(בשין שמאלית) ושיטפאן וכל. אם הכוונה היא להיגוי המילה בגרמנית דווקא, הרי מובן שצריך להיות שטפאן — בשין ימנית .
גליון 2574 (31 בדצמבר 1986), עמוד 21
קציני־הוורמאכט, שהיו צריכים למרוד באדולף היטלר כדי להציל את גרמניה ואת <זורי *טרי ,,הנני נשבע ומתחייב״ אני זוכר את היום, בעיקר בגלל החותלות•. … וזהו: בראשית מאה זו. בימי השיא של הרייך הגרמני השני, שררה בגרמניה הערצה עיוורת לצבא ולקצינים. … כל אנשי־החצר הצטרפו אליו, ואחריהם כל גרמניה. למעשה צחקה אירופה כולה. הכל הבינו כי הסרן מקופניק הצליח להפוך לצחוק את המיליטריזם של הרייך.
גליון 2628 (13 בינואר 1988), עמוד 11
ומתחיל דיאלוג שניתן להגדירו רק במילה גרמנית אחת: קיטש. לא במיקרה אין למילה זו תירגום בשום שפה אחרת, והיא אחת המילים הגרמניות שחדרו לכל השפות. כי מזיגה זו של וולגאריות מנופחת ורגשנות חסרת״טעם קיימת רק בתרבות הגרמנית. ״מלאכים בשמי ברלין״ :המלאך והבחורה הפגישה בין האקס־מלאך ולוליינית־הקירקם מולידה דו־שיח שהוא שיא של קיטש, משהו הלקוח מרומאן־למשרתות (צורה ספרותית שגם היא מיוחדת, כך נדמה, לגרמנים ).עומדת לה בחורה ומדקלמת פסוקים נבובים, מטופשים ויומרניים, במיבטא גרמני איום, ועונה לה הגבר בקישקוש דומה. יתכן שהשופטים בפסטיבל־קאן, שהעניקו לסרט זה פרס, אינם מבינים גרמנית, וסברו כי הקישקוש נובע מהתירגום.
גליון 2582 (25 בפברואר 1987), עמוד 29
וזאת לא כדי להטותו מן הקו האחראי והשקול המאפיין אותו, אלא דווקא כדי שיורגש יותר כוחו הבלום בו, המאופק, אולי, קצת יותר מדי. עמוס לויתן מיבתב מחדל ה״לובר״ הגרמני מיספר ערים גרמניות יודעות כיום פריחה בתחום הקמת המוסיאונים. … אפילו אלה שגילו בשעתו ספקנות כלפי היוזמה — כבר מדברים על ה״לובר״ שקם על אדמת גרמניה. אוסף ואלראף־ריכארץ ראשיתו בעיזבון של יצירות אמנות, שהוענקו בשנת 1824 לעיר קלן בתנאי שהאוסף יישמר בשלימותו בבניין מיוחד שיוקם כדי לאכסן אותו, תחת פיקוחו של אוצר מיוחד. … כל האתר הצר והארוך גובל במוסיאון הרומי־גרמני, בעיר העתיקה, בתחנת הרכבת הקיסרית לשעבר, בנהר הריין ומעל לכל — בקתדרלה של קלן, אחת הידועות בגרמניה ובעולם כולו, המתנוססת מעל לכל אלה כדמות־אם מגוננת ונשגבה.
גליון 2689 (15 במרץ 1989), עמוד 11
שניים מן הדוברים סיפרו כי חיי הוריהם ניצלו תודות לנאצים מסויימים. לא גרמנים סתם, אלא נאצים ממש. אביו של אחד נתפס ליד הגבול. … זה מעניין, אך לא היתה בכך תשובה לשאלה מדוע הם חיים בגרמניה. התשובה ניתנה על־ידי אחת הצעירות, שבאה לישראל .״זה היה טוב לגוף שלי,״ אמרה ,״אבל הרגשתי שהראש שלי מתנוון!״ זו הבעייה. גרמניה היא ארץ בעלת חיי־תרבות תוססים. בתיאטרון, בקולנוע, בספרות קורים שם דברים מרתקים.
גליון 2290 (22 ביולי 1981), עמוד 22
) 11*11111 בסולס וחיטה סראנו: המישטוה הגרמנית מחפשת כמה פנים גילתה לעולם היפהפיה הצ׳יליאנית רהיטה סראנו וכמה הסתירה ממנו ן קשה לענות על כך, כי גם ידידיה הקרובים ביותר וגם מעריציה הנאמנים ביותר אינם יודעים לאן נעלמה. ויחד איתם גם המישטרה הגרמנית, המחפשת אחריה. כי רוזיטה סראנו, שכונתה בימי מילחמת־העולם השנייה ״הזמיר מצ׳ילה״ ,זכורה לרבים־רבים דרך הצעיף האדום־ורוד של חיפושים אחרי נעורים אבודים. … לאן נעלמו כל אלה 7האם הפכת שקרנית אומללה כל-כך, עד שהאמנת בעצמך בשקריך 7או שמא סירבת להאמין שגרמניה אכן נוצחה במילחמה 7 פאת״ :להצחיק בדי רשעות קוראים לה בברלי וישניאב־סקי, אבל כל אחד מכיר אותה בשם פאדג׳י.
גליון 1862 (8 במאי 1973), עמוד 33
בתמונה למעלה היא נראית בתמונת פירסומת לסרט על תלמידות גימנסיה ואילו בתמונה התחתונה היא מופיעה על שערו של השבועון הגרמני הנפוץ קוויק, שלא ציין את גילה. לא ראיתי את המפיקים של הסרט.״ עכשיו עומדת מרי כריסטין לקבל תפקיד בסרט טלוויזיה גרמני, בו לא תצטרך להתפשט. אביה מקווה שזו תהיה נקודת המיפנה . … לא מכבר הוצע למרי כריסטין, שאמה אינה מרשה לה עדיין לצאת בחברת נערים לבילוי, תפקיד בסרט דני .״הסכמתי לתנאים,״ סיפרה הלוליטה הגרמניה ,״אבל דרשתי שישתפו גם את אמי בסרט.
גליון 1895 (26 בדצמבר 1973), עמוד 10
וכישלון הביטחון עלה בנחלי חנן גולדגרט, חולון שידור מעניין דובק בע״מ יצרני סיגריות • 11£118ס 1^ 11£^0 1ג 10^8 £1 1 £ס10 .ע 8 ££סס ראינו תוכנית שלמה על אורי אבנרי בטלוויזיה הגרמנית. כל הכבוד! שידור מעניין ואובייקטיבי. עליזה פרמנדלי?! ,המבורג, גרמניה הודאים חשולחים מפתפים מתכקשים לנסח אותם כקפרח.
גליון 1763 (16 ביוני 1971), עמוד 11
נחוג יום־הולדתו ד,־ 80 של המלחין הישראלי שהוא גם עורלדיו לפי השכלתי, אריך וורטר שטנברג. יליד גרמניה, עלה לארץ ב־ ,1932 נמנה עם המלחינים הראשונים שיצירותיהם בוצעו על־ידי התיז־מורת הפילהרמונית הישראלית, זכה פעמים בפרס אנגל, וממשיך ליצור מוסיקה. … יליד לי־טה, למד שם בישיבה, עבר לשווייץ בה הוסמך כד״ר למדעי החברה באוניברסיטת באזל, מונה בתחילת שנות ה־ 30 ליו״ר הוועד הארץ־ישראלי בשווייץ ופעל להצלת פליטים שנמלטו מגרמניה, עלה לארץ ב- 1938 והקים מפעל לפלסטיק באיזור חיפה.
גליון 2315 (13 בינואר 1982), עמוד 53
הקאריירה של התימניה היפה, המחלקת היום את זמנה בין אוסטריה, גרמניה ו־שווייץ, ודוברת גרמנית ללא בל מיבטא זר, היתד, רצופה עליות וירידות חדות, שלוו בכותרות ראשיות בעיתונים.
גליון 2395 (27 ביולי 1983), עמוד 50
סירטו רוח רפאים — גירסה אישית מאוד לחייו של ישוע הנוצרי — זכה, בצורת תסריט, בפרס העידוד של הממשלה הגרמנית. אבל, כשהשלים אותו וצריך היה לקבל את הרבע האחרון של הכסף, נתקל אכטרנבוש בשר־הפנים הגרמני, פרדריך צימרמן, שהטיל וטו על מתן הכסף :״זהו חילול ערכי הדת וגסות רוח!״ קבע השר, וכל תעשיית הסרטים הגרמנית יצאה להגנת אמנות הקולנוע. אמנם האפיפיור יוחנן פאולום השני כבר מתכנן את סיורו הבא, שיהיה כמו תמיד — סיור דתי בלי כוונות פוליטיות, כדברי הוואתיקן.
גליון 949 (22 בדצמבר 1955), עמוד 11
ידי צוד־ל במשלטי הכנרת. .צד ש \ 332ד ^77/77777/777/27777777/777777777777/77,7 הסורים מספר רב של קצינים גרמניים גבוהים לארגון וייעול האגפים השונים. … ״לא היה כל*טעם לקבוע משהו אתם,״ סיפר לפני שנה קולונל גרמני לכתב העולם הזה בפאריס. בשיחה זו, אשר תוכנה נשמר במערכת, גילה הגרמני — מפקד גדוד־שר־יון לשעבר באפריקה ואירופה המערבית — פרטים על עבודתו כיועץ המטה הכללי בדמשק. … וגם אז היו מופיעות ארבע או חמש במקום השש שהוסכם עליהן מראש.״ בין היועצים הגרמניים היו גם מומחים טכניים. אולם מומחיותם הצליחה להעלות רק במעט את רמת הטיפול הטכני והחזקת כלי הנשק הכבדים יותר.
גליון 1449 (16 ביוני 1965), עמוד 4
מכתבי התבסס על צוואה של אחד מלוחמי גיסו ורשה, שבה נאמר בין השאר: לאחים שלנו מעבר לים, שאינם מכירים לא את היטלר ולא את ההיטלריזם, אנו שולחים את דברנו האחרון בטרם מוות: שום פשרות עם גרמניה ההיטלראית! לא היום! לא לעולם!... … ״ בתור בחורה ישראלית פשוטה, אחת מעמך, בקשתי מראש הממשלה שיסביר לי איך מתיישבת צזזאה זו עם צעדיה האחרונים של ממשלת ישראל. לקשירת יחסים דיפלומטיים עם גרמניה. אני מחכה לתשובה. נדי], קיבוץ רבד־נז אכא והציירים בכתבה על מוזיאון ישראל (העולם הזה )1446 מסביר הצייר־פסל יגאל תומרקין כי העולם הזה 1449
גליון 1465 (5 באוקטובר 1965), עמוד 4
אילו הייתם חוסכים קצת פירסום מישיש זה, אילולא הייתם מתארים בפרוטרוט כל צעד מצעדיו, אילולא הייתם מצטטים כל שטות היוצאת מפיו, יתכן שכבר מזמן היה משתכח האיש מן הזכרון הלאומי. אלכסנדר טולין, ירושלים גרמנית כקיבוץ תל־אביב — סמטת בית השואבה ,6טל 611401 . … חיפה — רחוב העצמאות ,35 ירושלים — בית יואל, רח׳ יפו ,33 טל 22338 . 1עם התחלת עונת הכדורגל עתון סנווס מלא ומגוון מצורו ררא חוסנה מחיו החל מהיום ובכל יום יידיעווז אחרונות אני נערה גרמניה, שבאתי לישראל עם !מחברותי, שתיים כדי לעבוד כאן ולהכיר את העם היהודי מקרוב. … לכן הופתעתי, בעת ביקור אצל משפחה באחד הקיכשהוגשה בוצים, לנו קופסה של שימורי בוטנים מתוצרת גבעת־חיים, ועליה כתובת בגרמנית. אין מילים בפי כדי לתאר את תדשולץ המתי.
גליון 1262 (15 בנובמבר 1961), עמוד 2
אחד הבסאונים הרציניים והאחראיים ביותר בעולם, כי לפי מקורות דיפלומטיים גרמניים נמברו עוזים ישראליים לפורטיגל, באמצעות גרמניה. … משנשאל פרס על העניין, גימגם שאינו מאמין בדבר, אך שהגרמנים רשאים למכור לכל דיכפין את הנשק שקנו בישראל.
