נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה

היה זה כאילו ביקש בורג לחקות באופן מודע את היחס של שילטונות גרמניה הוויימארית לטרור הנאצי, ערב עליית היטלר לשילטון — פרשה שבורג בן ה־ 20 היה עד־ראיה לה. שילטונות המישטרה והכלא בגרמניה, יחד עם שופטים רבים, התייחסו אל הבריונים הנאציים כאל פטריוטים שעשו ״דין לעצמם״ ,שטעו וששגו, ושיש ״להחזירם למוטב״. … ואילו קומוניסטים, שהתקוטטו עם נאצים, טופלו כבוגדים וכעוכרי־גרמניה. ההבדל ביחס היה מן הידועות, ורבות נכתב על כך כבר אז.

את ההצעה המעניינת ביותר הוא קיבל מקבוצת הכדו רגל מפורסמת של מערב גרמניה, בורוסיה־מינשן־גלדבאך. איש־קשר גרמני, העושה בימים אלה בארץ, ביקש מהכדורגלן את סרטי הוידיאו שבהם מונצחים תרגיליו ב־מיגרש, כדי להקרינם לפני מנהלי הקבו צה הגרמנית. מי שחזה פעם ברוקבן במיגרש, עשוי בהחלט להשתכנע שהגרמנים יתרשמו מ־יכולתו של רוקבן, וירצו בצירופו לקבו צתם.

לאחרונה נמסר כי יניב — שרוב הציבור בהודו לא שמע אודותיו — נעצר בהולנד בחודש אוגוסט האחרון, ובקרוב הוא יוסגר לשילטונות גרמניה המערבית. הקצינים בנזינהל חקירות המס הגיבו בסיפוק על ידיעה זו. ליניב, אשר עסק בסחר־סמים בהודו במשך עשר שנים, צפוי גזר־דין קשה בגרמניה המערבית, שם החוקים הם מן הנוקשים שבעולם. אחד הקצינים אמר כך :״עדות של שותף־למעשה אינה מביאה בהכרח לעונש- מאסר, כאן, בהודו, ובבתי־המישפט שלנו יש לחזק עדות כזאת בחומר־ראיות נוסף. החוק במערב גרמניה, לעומת זאת, הוא נוקשה יותר ביחס לסוחרי־הסמים, ועדות של שותף־למעשה היא כשרה וקבילה.״ נסים יניב, אזרח ישראלי, מזכיר דמויות בספריו של הרולד רובינם.

אך לרוע המזל, לקה הידר בהתקף־לב ואושפז בגרמניה. עומס בסול. כל זה קרה בגלל לוח־הזמנים המשונה של הפגרות. … לא רק קבוצות הליגה הלאומית מגייסות מועמד רוזין אחד שיש לו קבלות למכובד בכדורסל הישראלי, לטובת אימונה של נבחרתה הלאומית של גרמניה. להרבה אנשים בארץ היה קשה לעכל את הדבר, בעיקר בהתחשב בסיפורה של מישפחתו ניצולת־השואה של קליין. ״רלף קליין מוכן לאמן את נבחרת גרמניה שתעמוד מול נבחרת ישראל? קשה לי להאמין!

שר־ביטחץ שרץ סכין בגב צה-ל׳ ארץ מאז מילחמת ששת־הימים, ומייצגים מילים שנלקחו מתוך המילון־הנאצי, כמו ״שטחים משוחררים״ (אם כי נציגי הלי כוד, וחלק מנציגי המערך, אינם מעזים לקרוא להתיישבות ביהודה ושומרון בכי נוי ״מרחב מחייה (לבנם ראום — ב גרמנית). באותה מידה שהשפה הגרמנית ״טומ אה״ במהלך 12 שנות שילטונו של היטלר, כל שפה עשוייה לעבור תהליך דומה. … התהליך שאותו עברה השפה הגרמ נית במהלך אותן 12 שנה, כתב האינט־לקטואל-היהודי ג דרג׳ שטיינר ב- סיפרו שפה ודממה :״שפה, שבה ניתן לחבר שיר כהורסט־ווסל, מסוגלת להעניק גם לגיהנום את שפת־האם שלו ושפת־האם של הגיהינום, השתמשה אחרי המל חמה העולמית במטבעות־לשון, כמו הקטסטרופה של ...1945 לתיאור נפילת הרייך השלישי, בעוד שהתקופה הנוראה ביותר, היא השנים שבין 1945 ועד לרא שית הנס הכלכלי, כאשר, מה שמכונה בפינו שואה כונה בשפה־הגרמנית כ־הדברים שנעשו בשמו של העם הגרמני. בעוד שבגרמניה, קמה מייד לאחרי מילחמת־העולם השנייה קבוצת ,47ש חרטה על דיגלה להתמודד באותן מטב עות לשון משפת־האם של הגיהנום, הרי שבתרבות הישראלית ישנה אטימות כיס- עט מוחלטת לתהליך השחיקה של הלשון העברית, שהוא בבחינת מראה לשחיקה המוסרית של החברה הישראלית בשנים האחרונות.

הידיד החדש: שר־הביטחון הגרמני פראנץ־יוזף שטראוס בעת ביק ורו בי שר אל 1963 עם משה דיין וסגן־שר־הביטחון שימעון פרס המיבצע — להפיל את גמאל עבד־אל־נאצר ולהחליפו בקבוצה של מצרים גולים, סוכני בריטניה — נכשלה לגמרי. … שערוריה גדולה יותר קמה בשל מיבצע אופייני אחר של פרם, שהחל עוד ב־ . 1957 אז קשר, בהסכמת בן־גוריון, את הקשרים הראשונים עם שר־הביטחון הגרמני השנוי״במחלוקת, פראנץ־יוזף שטראוס. … שניהם היו נציגי הקו הנוקשה(שנקרא אז בישראל ״אקטיביסט ,״,מכיוון שמילים כמו ״ימין״ ,ו״לאומני״ היו עדיין פסולות). פרשת גרמניה חזרה על פר ש ת צרפת. היו בה כל הסממנים של מחתרת, הרפתקות וסיפור־מתח.

הודיע השבוע את נימוקיו לדחיית הטענות ד,טרומיות של הסניגורים במישפט ארבעת חברי מישלחת־השלום לרומניה. חוקרים גרמנים לעימות ראשון דריכות וסקרנות בחוגי האקדמיה לקראת בואם לארץ של כמה מההיסטוריונים הגרמנים שהבולטים ביותר, לריח שייערך בשבוע הבא באוניברסיטה העברית. נוא הדיור הקשר כץ המישטר הנאצי למהלך ההיסטוריה הגרמנית. מחקריהם של כמה היסטוריונים כגרמניה, שניסו להאיר באור הדש וסלחני את המישטר הנאצי ואת השואה, עוררו בשנתיים האחרונות סערה בין חבריהם בארצות אחרות. בדיון בירושלים צפוי עימות ראשון סביב עניין זד״ בין חוקרים ישראלים לגרמנים. החוקרים שיבואו: כריססיאן מאייד, אברחארד יקל, שפירסם ביוגראפיה חדשה של היטלר.

נרעדתי: והשבועה שנשבעתי להם באושוויץ?! השבועה?! השבועה?! והנה הגרמניה הבלונדית, מפקדת מחנה־הנשים שבו כלואה אחותי דניאלה, מתקרבת לבוא ממעונות הגרמניים. … הפנים פני כריסטוס אני נושא את עיני למרום, כורך את רצועת התפילין על אצבעי האמצעית, רואה את המלים העבריות המחשבות לנשור מבין שפתי ועוצר בהן, כי הגרמני גמר לצלם. ואני רואה את החומר הזר הגה מקנה האקדח, חודר בעד לערפי אל ראשי וממלא אותי ריקנות כפעמון שענבלו ניטל ממנו. … עכשיו -בחזוני בליידן, רואה אני את חתימת נשיקת השכינה על פיו. אז -במחנה־המוות הגרמני, נשרו דמעותי על עיניו הפקוחות של פיני, הניבטות אלי בשאתי אותו בזרועותי אל צריף־המתים - עכשיו -בליידן, רואה אני בעיניו הפקוחות של פיני, את הפנים של קידוש־השם.

מה עו ר ר את 1עמו של הפיזמתא• ע ל חבר ת־ה תעופה? תקר־ת במטוס (ץ לוש גרמניות במרכז־אירופה, ושלושתן משגש־גות על תילן /מיזרח ומערב ואוסטריה, שהיא האנטישמית מכולן ( /ומי שטס באוסטריאן א״רל״נס, למשל, או פקד את וינה בעוברו /הלא חש את אווירת השינאה והבוז הזאת, גם ברוחו, גם על בשרו) /שלוש גרמניות, כאילו אחרות, אר אחת מן האחרת לא שונה...״ על מה שנראה לו כניצול הבימה לעשיית חשבון אישי עם חברתו. … קורא מן השורה יכול היה לתמוה. מה למהפכה העוברת עכשיו על גרמניה, לטובה או לרעה, ולטיסה בחברת־התעופה האוסטרית? … נראה כי חפר ראה בחוסר־השמיכות מזימה אנטי־שמית, המוכיחה כי כל שלוש הגרמניות לא השתנו מאז ימי היטלר. אמנם, אחרי שהגיע לארץ התנצל לפניו מסר על חוסר השמיכות, והיה נדמה לו כי היחסים בין החברה ובין חפר חזרו למסלולם התקין.

הן התחילו בסיפור הזה, והן מפיצות אותו הלאה.״ צ רו ת בגרמניה קשה לי בלי אשת־החברה הנוצצת מיכל בקר. … נבהלתי, כמובן, ועשיתי עוד כמה בירורים, וגיליתי שמיכל אינה מתגרשת, אך יש בעיות עם הרכוש של בעלה בגרמניה, ויש לה בעיות עם האח של בעלה, שהוא השותף שלו לכל העסקים והמיליונים שיש להם ברחבי־גרמניה. בתקופה האחרונה היא נמצאת בגרמניה יותר מאשר בארץ. יתכן שזה גם קשור בכל השינויים הפוליטיים המתחוללים באירופה.

שם ריאיינה אותו לפני שנה הרלינדה קלבל, צל־מת־כתבת יהודית־גרמנית שצילמה את גדולי היהדות הדוברת־גרמנית שנותרו בחיים. … למשל: הוא הטיף נגד כל שאיפה של נקמה בין צ׳כים וגרמנים. כל נקמה, אמר, תביא למעגל חדש של שינאה. … כעבור שנים הצטרף למיפלגה הקומוניסטית, בעיקר מפני שהיתה המיפלגה שלחמה בעיקביות בנאצים. אז גם למד גרמנית, כשנפלו לידיו כרכים של שירי היינריך היינה.

אותו זמן כבר הייתי ברוסיה מספר שנים. ברחתי אליה מפחד הגרמנים. קויתי להביא גם את אשתי וארבעת ילדי, אך הגרמנים הקדימו אותי, ואחר־כך נודע לי שכולם נהרגו. … חיינו מהכסף שהבאתי מרוסיה ואני קיויתי שנחה שוב תחזור אלי גם בלבה. עברה חצי שנה. החלטנו לעבור לגרמניה, כדי לעלות לארץ. ש י די דטוב אב גולדשטיין ובתו, כגרמניה מרוסיה, דרך פולין וגרמניה, לעכו אז הכרתי את נחה שניידרמן. … שאלתי בממשלה, ולא ידעו. פעם פגשתי מכר מגרמניה, הוא אמר לי שהם גרים בעכו. עזבתי מיד את הכל, ונסעתי לשם.

לבסוף התייאש ולאחר שהסתבך עם החוק, עזב את אשתו וברח חזרה לגרמניה. אלי התידד עמו, החליט להעלות את סיפורו על רקע חיי גרמניה של היום. … ״זהו ספר ריאליסטי,״ טען ,״אין ״בצרפתיד, שקולונל גרמני חשק בה ולקח כל הצדקה להחרימו.״ אותה לביתו על מנת שתשמש לו לצרכיו שלושה סיפורים כיום. … הוא סיפר לי את את חיי ההוללות של אזרחי גרמניה ובעיקר התוכן, לפיו אשה צרפתיה מרגיזה קולונל היהודים שביניהם.

״ לצחוק ולתשואות סוערות ח תי מ ה טו ב ה בקושי שככה הסערה, שהתעוררה בשבו לא פחות זכה ה״כ מפ״םיעקב ריס* תין, שהצהיר לפני המאזינים הדתיים :״אם עון הגרמני שטרן סביב כתבותיו של אורי דן על גרמניה של היום (העולם הזה ראש הממשלה, דוי ד כן ־ גו ריון זקוק כל ,)1269 כאשר הצליח השבועון לעורר סע כך לאמונה, הוא יכול למצוא אותה כאן רה חדשה. הנושא, הפעם: אהבתו של יהודי בארץ ואינו מוכרח לנסוע כל־כך רחוק כדי יליד־גרמניה בשם ואגנר, שחזר לא מכבר לחפש אותה אחד הנואמים הראלגרמניה וביקש לשאת אשה גרמנית ארית. … ״ השיב לו באדר :״היה בין השאר: לי פעם רופא שהיה נוהג לעוץ לי עצה $פאול שאכה מהעיר נויתיד :״כגרמני, כזו, :אם רצונך להיות בריא — קודם כל אני מתבייש עבור אבי הנערה!

במקרה הייתי נוכח בעת שיחה בין מפקדי המשטרה הגרמנית. נודע לי משיחה זו שיום 13 באוגוסט נקבע כיום החיסול. … העבירו אותי למשטרה ושם נפגשתי עם סרפינוביץ, מנהל המשטרה הביילורוסי, שאצלו גרתי במשך תשעה חודשים. מפקד־המשטרה הגרמני סיפר לו בגרמנית עילגת: ״אתה לדעת? … ״ סרפינוביץ מסתכל עלי ולבסוף שואל : ״אתה עשית את זה?״ אז שאל אותו הגרמני: ״מה אתה חושב? מה אתה חושב?״ סרפינוביץ הקיש באצבעו על המצח : ״צעיר — טיפש.״ ומעניין מבחינה פסיכולוגית, שאחר כל אלה אמר לו הקצין הגרמני : ״רוץ הביתה ותביא מעיל בשביל האסיר״, כי במרתף היה קר.

הרוחות היו ספוגות שמועות: לא יעבור זמן רב וישראל תחליף נציגים דיפלומטיים עם הודו ועם גרמניה המערבית. מניו־דלהי הגיעו ידיעות כי בבית הנבחרים ההודי הולכת ומתגבשת סיעה, הלוחצת על ג׳והרלאל ניהרו להקים שגרירות הודית בישראל. … עתה הגיע הקאנצלר למסקנה כי הישראלים לא יתלהבו כלל מנציג של ממ שלת בון בארצם, רוצה להפיג את המתיחות בהציעו לישראל שגריר יהודי גרמני. המועמד המתקבל ביותר על הדעת: קארל מארקס, עורכו של שבועון יהודי־גרמני, אשר אינו קרוב משפחתו של מחבר הקאפיטאל. משאל בלתי־רשמי, שנערך בשבוע שעבר בין הדיפלמטים הזרים היושבים בישראל, העלה כי 70 אחוז מהם משוכנעים ששגריר מערב־גרמניה יגיש את כתב־האמנה לנ שיא ישראל׳ עוד לפני סוף־השנה.

״למשל: הפצצת אושוויץ• היו לנו כל־כך הרבה תצלומים על הפצצת גרמניה, אפילו תצלומי הפצצה של מסילות־ברזל, ואפילו פגיעה ישירה בקטר. … היה ברור לנו שאם לא נגיע להפסקת הפעולות מצידם, נגיע למצב שבו המיעוט יכתיב לנו את המהלכים...״ דן עומר 1 בשבוע הגא: הפרק ה״ ,15״המאה אלף 1945—1946 בו מתברר כי הניצחון על גרמניה הנאצית אינו שם קץ לתלאותיהם של היהודים. התנועה הציונית מארגנת את הבריחה של יהודים ממיזרח״אירופה למחנות- העקורים בגרמניה. אלא ששום מדינה אינה מובנה להעניק בית או מולדת ליהודים העקורים.

סיפרוודילדים היא מכשיר־תעמולה ראשון־במעלה. ב גרמניה הנאצית המחישו בעזרתה נושאים כגון גזע, הרד איזם והמיסטיות שבייעוד הגרמני. … מצער לראות שלא למדנו מכוחה ומהש פעתה של סיפרות־ילדים שלילית. בגרמניה של היום, סיסמת סופרי-ו•,ילדים היא שי ח תו- הילד מהברווזים, הארנבות והדובונים. … הסופר הגרמני פרידריך הטמאן(האנס־כריסטיאן קירש) זכה בפרס על סיפרו אני חי שבע פעמים, סיפור המספר על חייו של ארנסטו צ׳ה גווארה.

ה־לדסהיימד בססר־היסוד של המבקר הבריטי הנודע מרטין אפלץ׳ תיאטרון האבסורד *, מצוי פרק המוקדש לסופר ולמחזאי גרמני בשם וולפגאנג הילדסהיימר. כותב עליו אסלין :״וולפגאנג חילדסהיימר (יליד שנת ,) 1916 אחד מרא׳טזני הדר־מטורגים חגרמגיים שחחלו לפעול עם דולפכבב הילדסהיימר קצין מודיעין בריטי דימויים של תיאטרון האבסורד, העכיר את שנות המילחמה העולמית כגלות מגרמניה, וחינו עד עצם היום אזרח ישראלי...״ הילדסהיימר, שהינו בבחינת אלמוני לחלוטין בספרות הישראלית, למרות חשיבותו הרבה ביצירה הגרמנית, זכה עד היום לפרסם סיפור אחד בעברית — מיבחן טלפון״ .במיקבץ של תרגומי כתב־העת קשת ציין עורכו, אהרון אמיר: וולפגאנג הילדסהיימר הוא סופר י מרטין אסלין — תיאטרון האבסורד! הוצאת דאבלדיי ; 365 עמודים (כריכה רכה). ״• קשת — מבחר תרגומים; עורך: אהרון אמיר; הוצאת מסדה 430 ,עמודים (כריכה רפה). גרמני שישב ביטניס 1933—7כארץ־ ישראל (עסק אז בגגרות ובאדריכלות־פנים) ואחר־פד למד ציור וגרפיקה ב לונדון, וכשנים 1939—45 שוב עשה בארץ־ישראל כקצין־מודיעין כריטי. … בפתיח של סיפורו מיבחן טלפון הוא כותב :״כאותה עיר של גרמניה כה התגוררתי אז, מעלעל הייתי לעתים כ לילה בספר הטלפונים.

כל האנשים במקום נצטוו להסתדר בתור, ולגשת בזה אחר זה לשולחן־הביקורת. מאחוריו ישב סגן גרמני. כשהגיע תורו של אבי ידידי, הושיט את ניירותיו. הגרמני העיף מבט בתמונה, אחר־כך בפניו של האיש, וקרא לחובש צבאי. .קח את האיש הזה לבית־השימוש ובדוק אם הוא נימול! … ברח, ניצל בידי כמה אבירים, הוחזק במיסתור תירגם את כל התנ״ך, המציא את השפה הגרמנית המודרנית(מעי אליעזר בן־יהודה גרמני) ,כת1 דרשות הממלאות יותר מ־ססו כרכים, חיבר שירים ואירגן או מערכת החינוך העממי.

עבודת הנפש הוא בבחינת ביקורת נוקבת על רוח הזמן ועל החברה הגרמנית שלאחר המילחמה העולמית השנייה. בספר זה מצויה ביקורת עולם החברה התעשייתית הגרמנית, שדבר לא השתנה בה מאז ימי היטלר. עליבות הנפש של קסאור היא בבחינת מראה ספרותית לעליבות הנפש של גרמניה כולה, עליבות המוצגת במסע מדהים לתוככי נפשו ומפלתו. ולזר, בדיוקן שהוא מעלה בדמות הנהג קסאור, תולה באמצעותו את הקולר באשמתה של ה חברה הגרמנית כולה, וזו עוצמתו של הספר, שאינו מניף דגלים גבוהים, ומביא את עולם הכניעה, של מדוכא אחד_ ,ש- הוא המראה לחברה כולה.

״זה חריג מאוד״ ,אומר דרורי המאושר. והגרמנים, לדבריו הרחיבו את האח ריות המלאה על חשבונם גם לתיקוני- מירכב אחרי חמש, שש ושבע שנים. … ״הלכה״ תיבת־ההילו־ ,כים וגם הבק־אכס. בגרמניה — מטעים דרורי — ״זורקים״ אוטובוסים לגרוטאות אחרי שנים .״הגרמנים נושאים במלוא הנז קים. הכל על חשבונם.״ למה הגרמנים כל־כך נדיבים?

1917 אילו החליט הצאר הרוסי, למשל, לפרוש מן המילחמה ולהסתדר עם גרמניה? מה היינו יודעים היום על אחר ולאדימיר איליץ׳ אוליאנוב, שכינויו היה לנין? … קיבל ממנו כסף וקרון־רכבת, ועבר באמצע המילחמה את גרמניה, בחסות המטכ״ל הגרמני. באותה שעה עמדו חיילי גרמניה על אדמת רוסיה, והרגו רוסים.

וכהנא בא להציל את היהודים( .זהו אחד הכישלונות הנוראים ביותר של מערכת החינוך והתיקשורת, שהזהרתי מפניו עוד בימי מישפט אייכמן: להציג אך ורק את מעשי הנאצים כלפי היהודים, ולהעלים לחלוטין את האסון שגרמו לגרמניה, את הרג מיליוני הגרמנים במילחמה, את מחנות־הריכוז שבהם נרצחו מתנגדי־המישטר הגרמניים בהמוניהם, את כל הזוועות וחוסר־היעילות והטימטום של הדיקטטורה ה־פאשיסטית). … ״ התשובה פשוטה ביותר. זה תלוי בעיני הצופה. נוער גרמני, הצופה כיום בסרטי־יומן ישנים של התקופה הנאצית — יומנים שהנאצים עצמם הפיקו והקרינו — מתגלגל מצחוק. … האיש שאבא סגד לו ושאמא התעלפה מרוב התרגשות באסיפות שלו? שמיליוני גרמנים, פרופסורים ופועלים, אילי־משק־ומובטלים, הלכו אחריו אל המוות, כמו העכברים אחרי החלילן?