נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה
גליון 1192, 27 ביולי 1960, עמוד 17
אותה עת החל לעסוק בספורט — בעיקר בכדורגל. מכתבים לדיזנגוף! ץ* שעבר על גרמניה המשבר הכל־כלי נמנה בדאון עם הזרים, שפוטרו ראשונים ממשרותיהם. … עד היום שמורים אצלו המכתבים אשר שלח למאיר דיזנגוף ולסוכנות היהודית, בהם התחנן שיעזרו לו לעלות ארצה. רק יום אחד לפני שגורש מגרמניה כאישיות בלתי־רצויה, הגיע רשיון־העליה עבור מנדל בדאון. … הילדים קבעו ש״השוטר הזה הוא דוד נחמד מאוד.״ בגרמניה, עבודה במשטרה, מיהר להתנדב. ״הרגשתי שזה יהיה בדיוק בשבילי.
גליון 1191, 20 ביולי 1960, עמוד 5
ובבחירות הבאות, לכנסת השנייה שתיבחר בשיטה החדשה, יהיה הרוב נתון בידי הפיקחים. סוף .1932 גרמניה. אדולף היטלר שלח את ידיו אל השלטון. … ״הוא יחסל את כל המפלגות הישנות. הוא ישלוט חצי שנה, שנד״ אך העם הגרמני לא יסבול אותו יותר. העם הגרמני יפיל את היטלר — ואחרי היטלר תבוא המהפכה הקומוניסטית.״ באווירה זו יקל על מפא״י להנחית את מכת החסד — לקנות את מעט הח״כים הדרושים להצבעת רוב, או לשחד סיעות שלמות בהבטחות של מקומות שמורים בכנסת הבאה. … שיטה זו לא תכניס לכנסת את כל אותם הפטפטנים האנטי־מפא״יים־כביכול, העוזרים לה עתה לבצע הפיקחים צדקו. היטלר נפל. בחלק מגרמניה בא הקומוניזם במקומו• אולם עד אז עכרו 12 שנה, ונהרגו קרוב לת< 5מיליון איש, ביניהם 20 מיליון קומוניסטים טובים ככרית־המועצות ושלושה מיליון חיילים גרמניים.
גליון 1236, 24 במאי 1961, עמוד 9
באותו לילד״ כאשר נופצו חלונות־הראוזה של החנויות ה״הודיות ונשרפו בתי־הכנסת בכל רחבי גרמניה ואוסטריה, נשארו עסקני הקהילה היהודית הווינאית במשרד־ההגירה. … בהשוואה לפעולתו המאוחרת יותר, היתד, הגירה זו בגדר הצלה — אך לא זאת היתד, כוונת אייכמן בעת מעשה. בעיניים גרמניות רשמיות נראתה פעולת אייכמן כמיבצע אנטי־יהודי מוצלח ביותר. … רק לעתים רחוקות סיים משפט, בכל זאת הצליח תמיד להבהיר את כוונתו היטב.״ היידריך יהיה קצין בצי הגרמני, אך הודח על־ידי משפט־כבוד בגלל עסקיו המפוקפקים עם נשים.
גליון 2232, 11 ביוני 1980, עמוד 4
בסיס חשוב של בעלות־הברית במילחמת העולם השניה. 1952 — 13 .)5בישראל כוננה וע דה לאנרגיה אטומית, שמטר תה לייעץ בכל הקשור לקידום המחקר והפיתוח הגרעיני. 1955 — 1 )5.15 הפגנות נגד מינד סות־עבודה גבוהות הפכו ב- מיזרח־גרמניה לשביתה כל לית, שהשתתפו בה מאות אל פי פועלים. השביתה, שהת פתחה למרד, דוכאה ביד ברזל בעזרת שריון סובייטי 16 .פו עלים נהרגו, רבים נעצרו ונש פטו וכמה מהם הוצאו להורג. הממשלה המיזרח־גרמנית פס קה :״מעשה פרובוקציה של האימפריאליזם האמריקאי ! … במיש־פט חשאי, במיסגרת מסע הטי הורים שערך הרודן, הואשמו בכירי הצבא בקשירת קשר עם הגרמנים והיפאנים, במט רה למגר את המישטר הסוב ייטי.
גליון 1903, 20 בפברואר 1974, עמוד 30
הפירסום שנתן העולם הזה ( 1899 והלאה) לפרשה, יחד עם פעולתו המישפטית הנמרצת של עורך*הדין אמנון זיכרוני, עשו את שלהם. סוכנות־הידיעות הגרמנית החלה מתעניינת בפרשה, אחרי שעיתונים גרמניים כתבו עליה, בהנאה רבה, כעדות לתורת־ מי שכאמת רצה כפיתרונות יסודיים, נשאר נאמן לנו. … רודולף ורוזל האפי אנד הגזע השולטת בישראל, וחוגים יהודיים בגרמניה התקוממו נגד פירסומי העיתונים. בבונדסטאג הגרמני הוגשו שאילתות. … ראש אכ״א, האלוף הרצל שפיר, ויתר על שרותו־מאונס של הצעיר. שני בני־הזוג יכולים עתה לחזור לגרמניה, ולחיות באושר מ עכשיו ועד עולם.
גליון 1757, 5 במאי 1971, עמוד 17
אחרונות״ על עודר ״האד׳(״ דה הראל, שהוא מנהל המחלקה לחינוך חברתי במחלקת החינוך של עירית תל־אביב, קיבל הזמנה ממועדון העיתונאים הצעירים בבון, לשגר מישלחת של עיתונאים צעירים, עורכי עיתוני ילדים ועורכי מדורי חינוך ונוער בעיתונות הישראלית, לסיור בגרמניה.״ הדובר פועל לאיש פרטי ף* ין ישראל לגרמניה יש הסכם על חילופי משלחות. הוקמה קרן של 2 מיליון ל״י המממנת נסיעות של משלחות בין שתי המדינות. הגרמנים הם התורמים את רוב הכספים לקרן, כך שהם מממנים גם נסיעות של משלחות מהארץ לגרמניה וגם משלחות מגרמניה לכאן. … לא היתה כל סיבה לכך שדובר העבודה יתן לה פרס בצורת נסיעת חינם לגרמניה. המעניין בכל הפרשה הוא, שהיה זה דובר העבודה שהזמין אישית את מזכירתו של דב יודקובסקי, אילנה תורן, להצטרף למשלחת כעיתונאית, למרות שאינה כזאת.
גליון 1674, 1 באוקטובר 1969, עמוד 7
היה זה קונצרט מוזיקת־פופ שנערך בהייד־פארק בתחילת יולי, ב טדייבוי מוד גרמניה ליטר, כי האדם האחר הוא אותו אדם. השלטונות המשפטיים במערב גרמניה, שבשתי חקירות קודמות קבעו כי דפרגר אשם בהריגה בלבד, פשע שעליו חלה ההתיישנות, נאלצו לפתוח עתה בחקירה שלישית. … ב־עיקבות הגילוי הראשון של השבועון הגרמני דד ש פ יגל בדבר עברו של הבישוף, התייצבה ד,כנסיה מאחוריו, טענה כי כיום הבישוף הוא אדם אחר.
גליון 2005, 4 בפברואר 1976, עמוד 16
האם לאב — או לאם — יכולת טובה יותר לדאוג להם ולחנכם ן הבעייה הגיאוגרפית אינה חשובה. ל־בית־מישפט גרמני אין קריטריונים שונים מאלה של בית־מישפט ישראלי. … מה היו אומרים אצלנו, איך היו מש תוללים מזעם -נגד האנטי־שמים, אילו עיכבו הגרמנים את שליחתם של ילדים לישראל, בעיקבות צו של בית־מישפט ישראלי? … כי יש רק במות מעטות בעולם, שהדברים המושמעים עליהן זוכים לתהודה כה אדירה כמו זו. * מקורו של הפסוק הוא דווקא בגרמניה. זוהי אימרת־ילדיס גרמנית ידועה :״אילו היו לסבתא גלגלים, היא היתה אומניבוס.״ העולם הז ה 2005
גליון 2023, 9 ביוני 1976, עמוד 41
,)01011 הממקד את פעילותו בהטבת התנאים הסו ציאליים של הסופרים, תוך מאבק עיקש על תשלום תמ לוגים לשימוש בספרים בסיפריות, ולשיפור תנאי החוזים בבתי ההוצאודלאור. במערב־גרמניה מצויים כ 300-מחברים מכל הסוגים, ביניהם מתרגמים, עורכים ומבקרים, המאוגדים באיגוד- מקצועי של סופרים, המסונף לתאגיד עובדי ענפי הדפוס והנייר. גם האיגוד המערב־גרמני מנהל מאבק עיקש על תשלום עבור השאלת ספרים בסיפריות. האיגוד הגרמני מקיים גם קדן־גימלאות לחבריו. ד.
גליון 1853, 7 במרץ 1973, עמוד 32
הצל״שנייק ש מצ אאתהמחר (המשך מעמוד )29״ אירופה, בן ה־ ,38 הנחשב גם למלך המסעדות של צפון־גרמניה, שולט כיום על ארבע רשתות שונות של בתי־ההארחה. … השרשרת הרביעית שלו היא שרשרת של דרגסטורס, שהוא היה הראשון שהכניס את אופנתם לגרמניה. האופגאי של הפיצות ^ וא !עצמו נולד בגרמניה, בכפר ב י \ סביבות פרנקפורט, שישבו בו יהודים שהיו איכרים. … בתנופה אחת הקים שתי פיצריות וימיני בתל־אביב, הביא פועלים וטבחים מאיטליה ומגרמניה, והפעיל אותן ברמה בלתי מקובלת בישראל, במסורת רשת הפיצריות שלו הפרושה על פני אירופה.
גליון 2167, 14 במרץ 1979, עמוד 31
וזהו סיפור המעשה: ב־ 2באוגוסט ( 1914 כשבגיך היה בן שנה) פלש הצבא הגרמני לבלגיה, בתנו־עודהאיגוף הגדולה שנועדה לכתר את הצבא הצרפתי. כעבור יומיים נפגש ה קאנצלר הגרמני, תיאובלד פון בתמאך הולווג, עם השגריר הבריטי, סר אדמונד גושן, שהגיש לגרמניה אולטימטום: להס תלק מייד מבלגיה או להסתכן בהכרזת- מילחמה בריטית. … ך * מסקנה של מנחם בגין היא שאסור י 1להתייחס אל חוזים כאל פיסוודנייר. כך עושים הגרמנים הרעים. אנחנו, היהו דים הטובים, איננו כאלה.
גליון 2173, 25 באפריל 1979, עמוד 57
סיפורו של סאמפרון רצוף בסיפורים קטנים ואנושיים, כמו ביקורו של המספר בבית בכפר גרמני, אחרי השואה, שבמהלכו שואל האסיר-לשעבר את הגרמניה הזקנה, ב־תיקווה לדעת מה חשה כאשר ראתה יומם וליל את העשן מיתמר מעל למישרפה. … (אווה ד׳ אדם) ; לאופיה הציוני של ההנהגה העצמית כטרייזנשטדט (ליוויה רוטיקכן) ; הגיזענות הנאצית והשפעתה על אוניברסיטת היידלכרג (אריה כרמון); אמצעי התיקשורת ככרית-המוע- צות ורדיפת היהודים כגרמניה —1939 ( 1941 בן־ציון פינצ׳וק); תגובת הציבור היהודי כגרמניה לחוקי־נירנכרג (אברהם מרגליות); מגמות כחקר השואה (פרופ ׳ 1תולעי תרבות השואן בעיקבות הקרנת סידרת הטלוויזיה שואה בארצות־הברית ובשאר ארצות־המערב, שב ועלה הנושא לכותרות, האנטישמיות חדלה להיות מקובלת בטרקלינים מסויימים בארצות־הברית, וכמה מאימרותיו של אחי נשיא ארצות־הברית, סוחר הבוטנים כילי קארטר, שהיו אנטישמיות למדי, יצרו בעייה חמורה למחלקת יחסי־הציבור־והתד- מית של הבית־הלבן. … מתברר כי היו לברנד מגעים עם דמות מיסתורית למדי, אנ דו ר (״באנדי״) גרום, סוכן יהודי של שירות הריגול־הנגדי הגרמני (שהיה תחת פיקודו של האדמירל קא- נאריס) ,ששימש כבלדר בין הנהגת יהודי בודאפשט למרכז הציוני בקושטא.
גליון 2076, 15 ביוני 1977, עמוד 13
האש שהודלקה לפני ארבעים־וחמש שנים ברחובות הבירה הגרמנית, הסתיימה בלהבות שבהן עלתה ברלין והפכה לתל־חורבות ב־30 באפריל , 1945 היום שבו האיש שחזה את אלף שנות הרייך הגרמני הגדול הסיק את מסקנותיו האחרונות, והתאבד בבונקר שלו, ב״מצדה״ של התנועה הנאצית. … החולצות החומות, חזון המלכות, הדר בית דויד, שליחות הגזע היהודי, מיצעדי החולצות החומות של ברית בית״ר, דבר המנהיג, הבוז לקטנות ולפשרות, הטענות נגד ה״תבוסנים יפי הנפש״ ,כל אלה אינם שונים מן המיתוס של ״תוקעי הסכין בגב בנובמבר 1918״ (מפלת גרמניה במילחמת־העולם הראשונה). זהו העיוורון וההתעלמות מהצדק של האחר, תוך הדגשה בלתי״פוסקת של העוול שנעשה לבני עמנו. … פיקר את ה״שף״ (במונח זה מכונה היטלר בסיפרו) :״ככל שהעם המתנחל במיזרח מרבה לשפוך את דמו וזיעתו, כן יפחת רצונו לוותר על שיטחי ההתנחלות. המתנחל הגרמני יקים שם בתים יפים לתפארת, יסלול כבישים ויפריח גנים.
גליון 2153, 6 בדצמבר 1978, עמוד 4
מי שרצה לצפות בציפוי הלבנבן שטחים גדולים יותר, היה חייב לפנות לחנויות המתאימות, ולרכוש מידצפות במחיר מפולפל ביותר, מירצפות שהובאו ביבוא־ללא־תשלום מ אנגליה, ספרד, צ׳כיה וגרמניה. את הבעייה קיווה לפתור מיפעל לייצור חרסינה בשם ברבור, שהוקם לפני חצי שנה בעכו. … אידנה מנדרמן, שקיבלה בדרכים לא־ברו־רות רישיון־יבוא מימשרד המיסחר והת עשייה, ייבאה לארץ מיליון מירצפות חר- 3.12.53 באמצעות מישרד המיסחר והתעשייה, לא יכלה להסביר רק פרט קטן אחד: אם המשתכנים סולדים פחות מברזל גרמני, בו השתמשו לרוב בבנייני השיכון העממי. … הבדיחה הגדולה עלתה למשק המדינה כמה מיליוני לירות. סינה ממזרח־גרמניה. גולדה מאירסון (מאיר) ,שרת־העבודה, רתחה: אם תשו־חררנה המירצפות מהנמל, יוצף השוק ב כמות ענקית של מירצפות חרסינה, והתע סוקה במיפעל ברבור תיפסק לחלוטין.
גליון 2124, 17 במאי 1978, עמוד 13
.״״ וכדי להמחיש את הידיעה הכלכלית החשובה הזו הודפסה לידה ידיעה נוספת : ״שתי רשתות גרמניות מתחרות על, השואה ׳ כדי לקנותה...״ עד לפידסום זה היה העולם כולו תחת הרושם שהגרמנים הם אנשי״עסקים ממולחים מן האמריקאים ואפילו יותר מהיהודים. סוף־סוף, המארק הגרמני יהיה שווה בקרוב לדולאר האמריקאי, ואחרי הכל השואה אכן היתה יצירה ורכוש גרמנים, ואילו האמריקאים התמחו באינדיאנים, לא ביהודים. … היכן הגניוס היהודי 1היכן הנחום גולדמן של שנת , 1978 שידרוש שילומים לשרידי העם היהודי פליטי השואה — איך ייתכן שמפיקים, במאים ושחקנים אמריקאים, יחד עם סוכני-פירסום ומפרסמים, בעצה אחת עם בעלי המניות של אנ״בי״סי, יגרפו זהב ואילו ממציאי השואה, הגרמנים, יצטרכו לשלם בכסף מלא, במארקים טובים, עבור יציר־כפיהם להתפאר ן המימסד היהודי חכך כפיו בהתפעלות בהמית 120 : מיליון גויים, אמרו העסקנים, ישבו ונעצו עיניהם במראות השואה, שהופסקו מדי עשר דקות כדי לפרסם שמן־שיזוף, שמפו־לשיער (הגרמנים מצאו שימושים טובים לשערות שלא נחפפו בשמפו) והלוואות נוחות ב בנקים למשבנתות.
גליון 2332, 12 במאי 1982, עמוד 10
מיליארדר אמיתי, נכד של סיר ארנסט אופנהיימר, בנו, של מהגר יהודי שהגיע לדרוכדאפריקה מהעיר הגרמנית פרייבורג, שבה היה סוחר ב־סיגרים. … העודפים העצומים במאזן התשלומים של יפן והתאוששות כלכלת גרמניה המערבית, הפכו את המטבעות של שתי ארצות אלה ללהיט התורן. … אפילו בנק-ישראל הצליח סוף־סוף ל הרוויח איזה מאה מיליון דולר, על יתרות המטבע שלו במטבעות אירופים, בעיקר מרקים גרמנים. בדיאגרמה. נראים שערי־החליפין ו)ריא־ליים של חמש מטבעות, מנוכי אינפלציה, כאשר המרק הגרמני והין היפני מצויים מתחת לקו ה־ — 100 כלומר, בעלי פוטנ ציאל תחרותי ביצוא, הגבוה בהרבה מיתר המטבעות.
גליון 2327, 7 באפריל 1982, עמוד 84
החווייה הישראלית ! מלו טשת היהדות הגרמנית המתבוללת של ערב מילחמת־העולם הראשונה אל ערש התרבות היהודית בירושלים. … שלום מביא בפרק הפתיחה, ייחוס וילדות, את סיפור היוחסין של מישפחתו — מראשית המאה ה־ 19 ועד ללידתו — תוך בחינת האמנסיפציה של יהודי גרמניה. שהבינוה להתבוללות מישפחתו :״כדרד־פלל נמנה חוג המישפחה שלגו עם תפור־גגות היהודית הבינונית והזעירה, שטיפסה העלתה באמצע המאה שחלפה מתוך התחלות צנועות מאוד, לא־אחת לכדי רווחה, אם אומנם לא לכדי עשירות ממש שלום מתאר את עבודת אבותיו ומעמדם בחברה הגרמנית של טרם המילחמה העולמית הראשונת. … שלום אינו פוסח גם על אותם שהשפיעו עליו בתרבות הגרמנית. גם את סיפור התאה־בותו הראשון ״הנערה היתה בתו של חייט אדוק מקאליש, ואם בן אזרחית רוסית.
גליון 2462, 7 בנובמבר 1984, עמוד 9
ן* רמן גרינג, ראש הסיעה הנאציונל־סוציא־ 1 1ליסטית ברייכסטג הגרמני, עמד על הרוכן ונאם. גרינג היה ידוע כבדחן. … ״מפני שלא יישאר אף יהודי אחד באירופה!״ ישמידו את הגרמנים. הוא חי בחברה, שבה שלטו הריעות האלה כאמיתות שאין עליהן עירעור. … נאומים שבהם שיכנעו את המאזינים שהיהודים זוממים להשמיד את העם הגרמני. מאמרים שבהם קראו לגרמנים להתעורר ולהבין כי ״היהודים הם אסוננו״.
גליון 2410, 9 בנובמבר 1983, עמוד 23
החייט מהעיר העתיקה מיוחס אדלמן, שאחרי שנים של הוראה בבית־היתומים בירושלים וכל מיני רעיונות שלא עלו יפה(חוץ מג׳נין, גם פיתוח הדייג במימי הירדן, למשל), הסיק את המסקנות. הוא התקרב לאגודת ישראל וחזר לגרמניה. ואם מדובר ברעיונות יוצאי־דופן. … השווייצי, הנרי בלדנשפרגר, והוא עשה את זה ב־1848 בכפר ארטס שליד בריכות שלמה בבית־לחם. ואחר־כך היה יהודי גרמני בשם שלמה אלבה, שגם לו היו רעיונות: הוא ניהל בית־אריגה לטוויית ציציות (בכסף של השר משה מונטיפיורי) .אבל יחד עם זה הוא הקדיש כל־כר הרבה זמן ללימוד תורה, עד שהמיפעל פשט את הרגל. … היה זה בנה של המלכה ויקטוריה, אז ואם לעבור משכם, בירת השומ יורש־העצר בעל התואר של הנסיך רונים, צפונה — מי היה זה שניסה מוולס, אשר ביקר בחברון בגיל .21 להקים ב־ 1891 יישוב יהודי בג׳נין ומי היה המורה הראשון לשפה דווקא? יהודי, יוצא גרמניה, בשם התורכית בגימנסיה העברית הרצליה מההרמון בזה אחר זה רוקח, בנקאי, סוחר קרקעות, בעל טחנת״קמח וצלם - ועד לאדריכל שתכנן את בנייני מיג רש־הרוסים.
גליון 2393, 13 ביולי 1983, עמוד 70
הישראלי, אלברט נאשם־ברצח אלמקיים 10 נרצחים אלמקיים, מבוקש על־ידי ממשלת גרמניה. למחרת התפרסמה תגובת בני מיש־פחתו של אלברט אלמקייס, המתגוררים באשדוד, אשר לא ידעו על מקום הימצאו עד היום שבו ראו את הידיעה בעיתון. … אלברט אלמקייס הסתובב באירופה, ולבסוף התיישב בגרמניה, שם התחבר עם עבריין ישראלי אחר, גד בלום (שץ), שפעל בפרנקפורט. … שץ הואשם ברצח ונידון למאסר־עולם בגרמניה, ואלברט אלמקייס נמלט לדרום־אמריקה.
גליון 2316, 20 בינואר 1982, עמוד 70
עיתונאי־הספורט באו לסקר את האירוע לא משום שהם ציפו שיהיו בו הישגים מרשימים, אלא לכבד את טקם־הזיכרון ל־ 11 הספורטאים, שרובם נהרגו מכדורי- שוטרים גרמנים באולימפיאדת מינכן. בטקס, שקדם להתמודדות בהיאבקות ב־סיגנון יווני־רומי, ובסיגנון סאמבו, הוש מע ההימנון הלאומי ואחריו דיברי־הספד לספורטאים שנרצחו. אחרי כל נאום, תיר גם שימשון בובר את דיבריהם לגרמנית. היתר, לכך הצדקה, כי בין הספורטאים שהגיעו לתחרות בישראל היו גם מתאב קים מגרמניה. שימשון בובר, יליד גר מניה, הסביר מאוחר יותר שהוא נוהג תמיד, בכל מיפגש עם אזרחים גרמנים, לדבר אליהם בשפתם. כשהם מתפלאים איך ישראלי מדבר גרמנית רהוטה הוא נוהג לענות להם :״אם הורי לא היו נמלטים מגרמניה הנאצית כשהייתי תינוק, אז לא הייתי יכול לשוחח איתכם עכשיו.״ באו גם מתאבקים מאוסטריה ומהולנד.
גליון 2303, 19 באוקטובר 1981, עמוד 62
בהגיעו לגיל 40 מתמוטט עליו עולמו, הוא מלא אכזבה מעצמו, והוא מובא לבית־המישפט בלונדון באשמת אונס נערת אופר (אומנת) גרמניה שעבדה בביתו. במהלך המישפט אין ג׳ק מתמודד עם כתב־האישום אלא דווקא בהאשמות שהוא מטיח בעצמו. … לסיכום, מספרת אשתו של ג׳ואי, כי הוא מתחקה על עיקבות נאצים בגרמניה, תוך שהוא מתחזה כזמר של מוסיקה אמריקאית, ותחת השם ג׳ סי בישראל, וטס לגרמניה לאתר את בן־ דודו. מסעו בגרמניה בעיקבות בן־דודו מגלה לו כי הוא עוסק בסחר־בחשיש ושאר מעשים דומים.
גליון 1592, 6 במרץ 1968, עמוד 21
י • הצמד הישראלי אבי ואסתר עופרים, שעלה לאחרונה לצמרת מיצעד הפיזמונים הבריטי, חולל לאחרונה סערת־רוחות בגרמניה, בה רכשו השניים את עיקר הפירסום שלהם. הכל התחיל בכך שאבי הסתכסך עם זמרת גרמניה בשם ריטה שטרייך, הנחשבת לזמרת קאמרית ידועה ומכובדת. כידדן שריטה לא נהגה יפה, לדעתו, באסתר, כינה אותה אבי בכינוי גרמני עסיסי, שאינו ניתן לתרגום אלא על־ידי המליצה הישראלית ״גרמניה מחורבנת״ .הדבר פורסם בשבועון הנפוץ שטרן, ועורר מוכנה לעזוב את הארץ בגללו.























