חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 2,001 עד 2,025)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 838 (12 בנובמבר 1953), עמוד 7

הסכמה חשאית. גולדמן בן ד,57-, יליד ליטא שגדל בגרמניה והוכרז בוגד על ידי הנאצים* ,הנהו כיום האיש מס׳ 1של ה ציונות העולמית. … כשעלה על דעת אד־נאואר לשלם פיצויים לעם היהודי על הנז קים שנגרמו לו על ידי הנאצים (ביניהם : שריפת האנציקלופדיה אשכול שגולדמן היה מו״לד ).פנה אליו ישר. הגרמנים הציעו לגולדמן להיפגש בחשאי עם אדנואר, אך בלי להתייעץ עם ממשלת ישראל השיב גולדמן שלא יסכים לשום פגי שה אלא אם כן יכריז הקאנצלר הגרמני * גולדנזן נקרא אל אביו שגר ברחוב אלג־בי ׳בתל־אביב ונטה לנוות. … לקחתי על עצמי להשיג את הסכם השילומים עם גרמניה תוך ששה חדשים׳ וקיימתי את הבטחתי.
גליון 783 (30 באוקטובר 1952), עמוד 10

התעשיינים עוד הרחיקו לכת בהחרימם את המועצה לעניני השילומים מגרמניה. אם כי הוקצה לתעשיינים מספר נציגים ניכר, הפתיעה התאחדות בעלי התעשיה שוב בהחלטתה להחרים את ישיבותיה. … לא מארכס בהא הידיעה, אלא מוציא לאור יהודי מדיסלדורף, גרמניה, שפרסם את העתק ההסכם, בחוברת נהדרת בעטיפה כחולה לבנה שעל עמודה הראשון מתנוססות חתימותיהם של משה שרת, שר החוץ הישראלי וקונרד אדנהאור, שר החוץ הגרמני. … תוצרת מוגמרת מסוג זה תגיע מגרמניה בקרוב לארץ בממדים גדולים. אולם בהחרמת מועצת השילומים אין רואים עדיין אנשי האופוזיציה והתאחדות בעלי התעשיה את הצעד המכריע.
גליון 703 (20 באפריל 1951), עמוד 10

כך, למשל, סופר באחת העדויות, כי מילר הציל קבו צת ילדים מצפרני הגרמנים, העבירם בסירה על פני הנהר, אך למעשה (לאחר שקיבל כסף) הטביעם בנהר. … האמת היתה ערומה! פרד מילר בימי הכיבוש הגרמני) ,ומטר תעודות ואישורים נשלח למטה המשטרה מובן מאליו, התבי ולתביעה הכללית. … באותה שנה הבריח מילר, בדרך מקלטים תת קרקעיים, את חבר העובדים של אותו מוסד, בשעה שהגרמנים ניסו לשלחם למחנה השמדה. תפקידו של מילר, כפי שמתברר, היה — מפקד הג״א.
גליון 1240 (21 ביוני 1961), עמוד 6

אחרי שהכין את כל ההכנות בטיול, חזר לפראג, שם כבר לא נותר איש מן הגסטאפו. ראש המינהל הגרמני, שעוד נשאר בארמון, אמר לו ששוב אין כל קשר עם ברלין. … הרוסים הגיעו לאותו איזור, והימלר ציודה על אייכמן לסלק ממנו — תוך שיכנוע או תוך שימוש בכוח — את האיכרים הגרמניים שהתנחלו שם. הימלר לא רצה כי יפלו בידי הרוסים. … אך הצבא ההונגרי הביט בעיין זועמת על פינוי האיכרים הגרמנים, שהוכיח כי הגרמנים מתכוזנים לסגת.
גליון 2273 (25 במרץ 1981), עמוד 56

הייתי בעצמי באושוויץ, ולא היו שם תאי־גאזים. מס תבר שכאשר נסוגו הגרמנים ממחנות- ההשמדה, הם ה־קפידו להרוס ולהשמיד את תאי־הגאזים. … גם כאשר יש תמונות מבויימות, ואנחנו מציינים את זה בגוף הסרט. אנחנו קורבנות לכך שהגרמנים מחקו את עיקבות פישעיהם, ושכמה היסטוריונים מנצלים את זה כדי לטעון שההשמדה לא היתד, ולא נבראה.״ מונולוג של איש הזונדר־קומנדו מילטון גוקי תג היחידה ״ערב החופשית״ בצבא הגרמני* לא היתה טבילת אש מחקר עצום ומקיף של נושא זה, כשערכו את הסרט שלהם המכה! … ״באואר אמר שקטע זה, שאותו מראים בכל הסרטים כהוכחה לקיום תאי־הגאזים, לקוח מתוך סרט על מחנה־הריכוז דאכאו, שלא היה כלל מחנה־השמדה• דאכאו זה בגרמניה, והרי בגרמניה לא השמידו את היהודים, אלא בפולין, וכל עניין תאי- הגאזים בדאכאו הוא תמוה מאוד.
גליון 1867 (13 ביוני 1973), עמוד 15

ספק אם יש מישהו היודע מה היתד, התועלת הממשית בביקור של קנצלר מערב־גרמניה, וילי בראנד, בישראל. כאשר הסתיים השבוע ביקורו של הקנצלר, נראה היה לצופה מן הצד כי הביקור נועד בעיקר להעלאת יוקרתם של שרים מסויימים בממשלת ישראל, ערב מערכת הבחירות הקרבה והולכת. … הם הבינו כי אם יעבור ביקורו של בראנד בארץ מבלי־ שייפגש עם דיין לעיני אמצעי התיקשורת, עלול הדבר להתפרש כפגיעה במעמדו של דיין. לכן ניסו להשפיע באמצעות שגריר גרמניה בישראל, שהוא ידידו האישי של בראנה העולם הזה 1867 שרהביטדוון דיין ווילי כראנד סחיטה ברגע האחרון שהגרמנים עצמם יבקשו לכלול פגישה בין בראנד ודיין במיסגרת הביקור. … העיקר שגם הוא הצטלם בחברת הקנצלר המערב גרמני, זכה בכך, כלפי הציבור בישראל, להכרה של שר בכיר בממשלת גולדה.
גליון 1692 (4 בפברואר 1970), עמוד 13

אוסוולד רופאייזן הנ״ל נולד בפולין בשנת 1922 להורים יהודים ונתחנך על ברכי היהדות, בנעוריו היה פעיל בתנועת נוער ציונית והיה כשנתיים בהכשרה חלוצית כהכנה לעלייתו ארצה. עם פרוץ המלחמה בין גרמניה לרוסיה, ביוני ,1941 הוא הושם על־ידי הגסטפו בכלא אך ברח. לאחר שהצליח להשיג תעודה שהוא גרמני־נוצרי נעשה מזכיר ומתורגמן בתחנת המשטרה הגרמנית בעיר המחוז מיר. בהיותו במיר היה מודיע ליהודים על מזימות הגרמנים ותוכניות פעולותיהם נג־היהודים.
גליון 1969 (28 במאי 1975), עמוד 12

בתחילת החודש הבא עומדת לצאת מישלחת פרלמנטרית נכבדה לגרמניה. ח- מישלחת תשהה בגרמניה שלושה שבו עות, וישתתפו בה חמישה חברי־כנסת, ובראשם יושב־ראש הכנסת ישראל ישעיהו. … בין חמשת חברי- המישלחת יש רק שניים הדוברים גרמנית : ח״כ אברהם מלמד וח״כ שימחה ארליך. שלושת הנותרים הם יוצאי עדות המיזרח, ואינם יודעים מילה גרמנית. בשביל מלמד, שבילה את ילדותו במחנדדהריכוז דכאו בגרמניה, תהיה זו חווייה מייוחדת.
גליון 2056 (26 בינואר 1977), עמוד 22

לפי התוכנית היו צריכים להכין מלכודת בלילה זה, ה־ 20 באוגוסט 76׳, לאנשי כנופייה שפרצה לפחות לארבעים מכוניות־פאר יקרות, גנבה והבריחה אותן מחוץ לגבולות גרמניה. לבסוף, בשעה 2לפנות בוקר הודיעה התצפית, שהיתר, חבויה בין השיחים אשר בשפת הדרך, במרחק שני קילומטרים מ המכונית המיסחרית, במכשיר האלחוט: ״השיירה המצופה מתקרבת. … רוב כלי־הרכב הגנובים נעלמים במז־רח־התיכון, מדווח שבועון החדשות הגרמני הנפוץ שטרן. עד פרוץ מילחמת האזרחים בלבנון היתד, ביירות מרכז הגניבות העי קרי. … מדי יום מוברחים מאות מכוניות פאר, בדרך הים או היבשה, מגרמניה אל המזרח־התיכון. גונבים אותן על-פי הזמנה.
גליון 2020 (19 במאי 1976), עמוד 43

ואחר־־כד ץ ב־ 1954 הגעתי ללונדון, וניתקתי בהדרגה את קשרי עם התרבות הגרמנית. משך כמה שנים השתתפתי עדיין בפגישותיה של ״קבוצה 47״ של סופרים גרמניים צעירים, שאינה קיימת עוד. השתתפתי, ללא מחוייבות כלשהי, מאחר שפוליטיקה גרמנית רבה היתר. מעורבת בפעולותיה של הקבוצה. פוליטיקה תמיד הפחידה אותי, ובניגוד לחברים אחרים בקבוצה, כגינטר גראס והייגריך בל, מעולם לא הטריד אותי אם הקאנצלר הגרמני הוא וילי בראנדט או מישהו אחר. אלא שחברי־הקבוצה הגרמניים היו מחוייבים חרבה יותר ממני, ולכן הם שבו מגלותם אחד־אחד, לשכון ב גרמניה.
גליון 2298 (16 בספטמבר 1981), עמוד 69

אינני רק זקן, חלוש ועייף, אלא גם שרוי בחובות כס פיים כבדים...״ במיכתב ששיגר צווייג לפרויד, במאי , 1933 בעקבות החלטתו להגר לפלשתינה, הוא כותב :״נגעת בשתי נקודות קשות שחשבתי רבות עליהן: יחסי לגרמניה ולגרמניות שלי, ויחסי ליהודים, ליהוד יות שבי ובעולם, ולפלשתיגה. … גם אינני רוצה לנתק את קשרי עם העם הגרמני ביוזמתי אני. אהיה מסוגל לה שיג דרכון פלשתינאי בשבועות מעטים, אבל יש לי כה מעט מגע עם הלאום היהודי. … בשנת 1947 החליט צווייג לשוב לגר מניה, ושב למזרח־גרמניה, שם נבחר כחבר באקדמיה. בשנת 1958 הוענק לו פרס לנין על סידרת הספרים האנטי־מל- חמתיים שלו• הוא מת בשנת ,1968 עיוור.
גליון 2308 (25 בנובמבר 1981), עמוד 67

.״״ אייכמן שולח את אדל- שטיין לארץ־ישראל לביקור של שבוע, בעוד אשתו ובנו נותרו בפראג כבני־ת ערובה (״לילה אחד לן אצל וילי פוייר־ש,מיין, בקיכדן מרחביה, ודיבר כאכזבה על פגישתו עם כן־נוריון ...הוא הופיע לפני חברי מרכז מפא׳׳י בתל־אביב, הבהיר לנוכחים את רצינות המצב, את דחיפות השעה, עשה רושם גדול, אכל קנוד פדרסן, שכינויו הספרותי הוא הדבר לא שינה הרבה לגבי האפשרויות קנוט המכון 1952—1859 בן למיש- המעשיות של הרחבת העליה ...אחרי שובו מן הארץ, נראה אדלשטיין, בפעם ה פחת איכרים נורבגית, ניסה כוחו בעבודות שונות — משרת בחנות, רוכל, שוליה ראשונה מאז הכיכוש, מדוכא כצורה מושל סנדלר, מורה ועיתונאי — עד שהפך התמוטטות אבני־הדומינו של עדינות סופר. אירופה לפני גרמניה, וחלוקת פולין בין ״ עם הופעת סיפרו רעב ( )1890 נתפרסם גרמניה לברית־המועצות, שינו את הדחף שמו באירופה, וספריו האחרים, פאן ()1894 ובירכת האדמה 1917 העלו את מעמדו הגרמני להגירה מואצת של יהודים, וההספרותי עד כדי כך, שבשנת 1920 זכה גרמנים התחילו לרקום את רעיון ההשמדה הפיסית. … בתפקידו היה עליו לספק הן את האדונים הגרמנים, הן את הנדכאים היהודים. בהמשך.
גליון 2317 (27 בינואר 1982), עמוד 36

על־פיו, כל הטוב בעולם הוא גברי, וכל הרע נשי. יש עמים גבריים נהדרים, כמו הגרמנים, ויש עמים נשיים נחותים, כמו הבריטים, הסינים והיהודים. … באוסטריה של אז, יהודי מיזרח־אירופה עמדו בתחתית הסולם, והגרמנים בראשו. הרצל, היהודי ההונגרי, העריץ כל דבר גרמני: את הלשון, התרבות, האצולה. כמנהיג ציוני חיזר על פתחיהם של אצילים גרמניים — החל בקיסר, הגרמני, שהיה גאון קטן מאוד, וכלה כאצילים מסוג ג׳ .אידיא לים גרמניים ומושגים גר מניים (ובכללם המוסיקה של ריכארד ואגנר) השפי עו עליו עמוקות, ועזרו לעצב את האידיאל הציוני כפי שנוסח על־ידו.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 18

לימין המרשל טיטו, משחרר יוגוסלביה מעול הגרמנים רח. אולי יעלה בזה רצון בלב יהודים שהסתפקו עד כה להכיר החצי האחד של ירח עם ישראל, להכיר אף את החצי השני, שנותר חשוך לעיניהם עד היום הזה. … לאיזה תרבות אירופית או מערבית מתכוונים חסידיה: האם לתרבות צרפת, סקנדינוויה, אנגליה, גרמניה המערבית, גרמניה המיזרחית, רומניה, יוגוסלביה, פולניה או ברית-המו- עצות 1הלא בתוך המיסגרת האירופית הזאת גם צמחה תורת הגזע, שהעלתה את המיפלצת הנאצית בארץ אשכנז, היא גרמניה.
גליון 2567 (12 בנובמבר 1986), עמוד 31

ייחודו: הוא אחד מאמני התחריט הנודעים ביותר של גרמניה החדשה. מארחנו עומד על כך שנתוודע איש לאחיו(גם אני אינני נלהב ביותר לאירועים סוציאליים). עכשיו מתקיים הדיאלוג הבא: — שלום( .בגרמנית). — נעים לי מאור. — המ.המ( .בגרמנית). … ראה למעלה, לשם השוואה: תקיפה בעירום מלא (גרמני) ועירום צרפתי(מלא). נתן זך הצגות יחיד ותיאטת!
גליון 2504 (28 באוגוסט 1985), עמוד 8

ספקטור, היו״ר החדש המופתע, פעל מייד: דרישה תקיפה מהגרמנים להחזיר לדן את ״עודפי״ הכספים המצויים בקופה שם ללא דורש. … השלישיה הורביץ־אנקורי־אשכול ״שילמה מראש לגרמנים על שינויים שאולי יתבקשו לבצע בהזמנות ״.כך נוצרו עודפי־כספים לזכות דן. … ״מעכשיו,״ אמר כשהיה יו״ר ב־ ,1982״אם נבקש לבצע שינויים בהזמנות, נשלם את המגיע מאיתנו בזמן הדרוש ונתאים את מיכתבי־האשראי בהתאם. אך לא יהיו תשלומים מראש לגרמנים״. כאשר שאלתיו מי היה אחראי למתן ההוראה לשלם לגרמנים יותר מהנדרש, השיב ספקטור בקוצר״רוח: ״תשאל את מי שריו?
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 17

(לא מכבר סיפר לי יהירי ישראל לף, מהאוניברסיטה הירושלמית, שב־ 1964 הוא אירגן וער נגר היחסים עם גרמניה. הוא ביקש את תמיר לנאום באסיפה. … תמיר, לעומת זאת, היה איש תועלתי, ואותו עיניין רק מה שמועיל לניצחון במישפט. שניים על חסקה יחסו לגרמניה היה פשוט ובלתי־מורכב: הוא שנא כל דבר גרמני. … הוא לא היה מוכן לדרור על שטח גרמני. בפעם אחרת יצאנו ביחד ללב ים, ולפתע מצאנו את עצמנו עומדים על החסקה בלב אגם ענקי של צואה אנושית.
גליון 993 (24 באוקטובר 1956), עמוד 19

הוא החלים לנסוע לארץ־ישראל, ביקר בקיבוצים, התרשם מהחלוצים וחזר לגרמניה לצייר את ציוריו הראשונים על נושא החלוציות. מאז, הפכה העבודה סימן היכר של פייזק. גם כאשר עזב את גרמניה וחיפש מקלם בארצות־הברית, דבק לכובשי השממה. … 35 תעלת־שופכין; .37 מחזאי צרפתי; 39 גניחה; 42 כנר; .44 מוסיקאי גרמני! .45 אות; .47 מלת איסור.
גליון 1291 (6 ביוני 1962), עמוד 13

| רונים, בעתונים ואך ברדיו, על סירובו של אייכמן ״להכיר בישו״ ,ועל שימושו במלה הגרמנית 1£נ 1טמ 01;<:51 מאמין באלוהים) .ניסו לראות בכך וידוי נאצי. … על כן עודד המישטר הנאצי את אנשיו לפרוש מן הכנסיות. נסיון להקים ״כנסיה גרמנית״ לא עלה יפה. חזון החזרת הדת האלילית המקורית לגרמניה טבע בצחוק. … אי־אפשר היד, לכתוב: ״דת נאצית״ .גם אי־אפשר היה לכתוב ״כופר באלוהים״ או ״אתיאיסט״ ,כי מושגים אלה היו מזוהים בגרמניה עם הקומוניסטים, הסוציאליסטים והבונים־החופשיים, שנרדפו על־ידי המישטר.
גליון 1334 (3 באפריל 1963), עמוד 10

עצמאותו של ״האיש הקטן״ הרגיזה אותו. כאשר נכשל הממונה בפרשת גרמניה, ופגע באינטרסים הנחשבים כמקודשים בעיני בן־ גוריון, ידע פרס לנצל את ההזדמנות עד תום. … פרס בפני הממשלה ביום ראשון שעבר, בעוד בן־גוריון ממשיך את חופשתו, הופיע לדווח על פרשת בן־גל והמדענים הגרמניים. השרים עוד חיו באשליה הוורודה שהם פעלו בסדר, בהתאם לרצונו של דויד בן־גוריון. … הסוד היה טמון ככון. הגרמנים לא הסתפקו בשידולי־ההרגעה של פרס ובן־גוריון, ובהבטחותיהם כי המסע יופסק.
גליון 1660 (25 ביוני 1969), עמוד 34

ה ב רי טי חמש שנים תמימות לפני שחזר וראה שוב את כפר מולדתו, בית־ג׳אן שבגליל העליון. הוא לחם באיטלקים ובגרמנים, השתתף בקרב טוברוק המפורסם, הגיע עד בנגאזי. … אולם הנמל הופצץ בידי הגרמנים, ומפקד־היחידה החליט להיכנע. הוא איפשר לכל חייל לקחת את נישקו ולהימלט אל ההרים. … בהרים היו אלפי חיילים בריטיים ופרטיזנים יווניים, שלחמו בגרמנים• רבים מחוכם לא יכלו לשאת את הקור והרעב, חוסר־המחסד, והלחימה היומיומית, יותר מחודש־חודשיים, ונכנעו.
גליון 1605 (5 ביוני 1968), עמוד 29

בעצם, מסים לא מכיר את מיכל עד עצם היום הזה: אבל הוא הביא ארצה צוות של מסריטים גרמניים, שהחלו מפיקים סרט ישראלי־גרמני על תקופת הנאציזם בגרמניה. ובין אנשי־הצוות היה שחקן אחד, יפה ובלונדי, גרמני ורומאנטי. מיכל ראתה את גינתר מק ( )40 והוא ראה את מיכל — ופיתאום פרצה ביניהם אהבה גדולה. עכשיו רואים את הישראלית התמירה וקצוצת־השיער אך ורק בחברתו של הגרמני הנאה. ודיזנגוף מתפעלת מן האהבה הגדולה.
גליון 1555 (21 ביוני 1967), עמוד 23

א קו א דו ר פעם תפש הספר הזה את מקום הכבוד בכל ארון־ספרים גרמני. היום משתדלים יורשי המחבר למנוע את הפצתו בכל כוחם. הספר הוא מיין קאמפף (בגרמנית: מלחמתי) ,האני מאמין של אדולף היטלר. … אבל כאשר בספרד, יפאן, מכסיקו, ברזילו או לבנון, מודפסות מהדורות־מחתרת של הספר הנאצי, כבולות ידי הגרמנים הטובים. נוסף לכך חוקי זכויות־היוצר שונים בארצות שונות.
גליון 1122 (1 באפריל 1959), עמוד 19

קולנוע סרטים תו אנ הלהצגה חזיז ורעם (מגדלור, תל־אביב; בריטניה) הוא סיפור הרובע העתיק של עיר הנמל הצרפתית מרסיי, שנהרס על־ידי הגרמנים ב־ .1943 אל רובע זה — משכנם של פושעים ופרוצות, עריקים גרמניים, פליטים יהודיים וסתם פרולטריון של מרסיי — מגיעים שני חיילים בריטיים שנמלטו מהשבי. … הבולטים שבטיפוסים אלה: קטלין הריסון בדמותה של אסופית מופקרת למחצה, בת בלי־בית תמימה וחביבה, המחפשת את האהבה, מבלי לחקור אם היא באה מחייל גרמני או שבוי בריטי; וג׳ימס רוברטסון ג׳סטיס בדמותו של ד״ר חרטו• בנין מתנופף כרוח. … סיפוריהם של שני הבורחים הבריטים ושל הד״ר הרסו מתחברים רק בסופו של הסרט, כאשר הגרמנים מחליטים על הריסת הרובע העתיק, והשניים נקלעים לחוילתו של הד״ר, באים עמו בקרב מגע.
