חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 1,501 עד 1,525)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2471 (9 בינואר 1985), עמוד 6

בימים אלה הוא משלים מיפגשים עם אנשי־תיקשורת, העוסקים בסיקור אירועים צבאיים, ובעיקר עם מי שמסקרים את הנעשה בלבנון. ה״מרעילים׳ הונו בגרמניה בני מישפחת הרשקוביץ מקריית־ביא־ליק, החשודים בניסיון סחיטה מ־תגובה״ ו״עלית״ ,באו לארץ ב* ,1982 אחרי שהונו בגרמניה ונמלטו משם. גרמנים מרומים חיפשו אותם ברחבי העולם, עד שלבסוף הם או ת ת בארץ על־ידי החוקר הפרטי מאיר סלבסקי. המיש־סחה, שהתמחתה בעיסקי־לילה בגרמניה, סירבה להשיב את חובה, והגרמנים ישקלו פנייה לבית־יהמישסט.
גליון 2314 (6 בינואר 1982), עמוד 10

יומיים לאחר מכן הוא שלח מיכתב נוסף, ובו תמיכה מסויימת בגירסתו של לוריא. בבית־המישפט הגרמני, בעדות שנתן בחודש דצמבר 1981׳ חזר נאור לגירסה הראשונה. … סיכסוך איל־עיתונות שפרינגר יחסים מיוחדים קריקטורה של היקם>41 ,ע* אנטי־שמי נגד צנחן ישראלי נאור־לוריא היה עלול לחשוף תופעה מוזרה: בשעה שבגין נוזף בשמידט וכופר בזכותם של הגרמנים להטיף מוסר לישראל, נותנת לישכתו סיוע נדיב לרשת עיתונים שבה מועסק גם קריקטוריסט שצייר קריקטורות אנטי שמיות, ומקיימת קשרים מיוחדים במינם עם איל העיתונות הגרמני, שאולי גם סייע לליכוד במערכות הבחירות שלו. * הכותרת מתחת לקריקטורה : 1941״. … לסי דברי שמואלי, הוא ביקש מנאור שלא לנסוע לגרמניה כדי להעיד במישפט, ונאור אמר לו לבסוף כי הוא נוסע על דעת ראש־הממשלה.
גליון 2352 (29 בספטמבר 1982), עמוד 23

אומנם, אוקראינים ביצעו את ההרג, אבל מלוא האחריות רובצת, כמובן, על הצבא הגרמני הנאצי, אשר בחסותו נערך הפוגרום. שנים רבות אחר־כך, ב־,1960 נאלץ תיאודוד אוברלנדר, שהגיע בינתיים למישרה הרמה של שר הפליטים בממשלת בון. להתפטר מתפקידו זה בלחץ דעת־הקהל בגרמניה ובעולם, אשר גם לי היה בה חלק — במיכתבי המחאה שהתפרסמו בעיתוני גרמניה. … יוסף לרוץ, אמסטרדם • ראה קריקטורה מצורפת. בקיץ 1941 נכנסה פלוגת המחץ הגרמנית נאכטיגל, תחת פיקודו של הקצין הגרמני תיאודור אוב־רלנדר, לעיר לבוב (למברג) .מייד אחרי כניסתם החלו אוקראינים לאומנים מיסודם עורכים פוגרום ביהודים.
גליון 2551 (23 ביולי 1986), עמוד 30

למישטרה יהיה׳, בין כל אירועי הספורט המועברים אלינו כל יומיים בטלוויזיה, ובין המונדיאלים למיניהם, נזכר מישהו שבדיוק השבוע מלאו 50 שנה לאולימפיאדה המפורסמת שנערכה בברלין ב־ ,1936 ושבה ניצח באוזד המיקצועות הספורטאי הכושי ג סי אוונט, ונתן נוק־אאוט לתאוריית הגזע הלבן שפרחה אז תחת שליט גרמניה, אדולף היטלר (ראה הנדון). מה היתה האווירה בברלין באותם הימים -שאלנו את מי שהיה אז דוקטור צעיר, והיום הוא הד׳׳ר יוסף בורג. … • וכמובן, לא היו יהודים בין הספורטאים? לא בין הספורטאים הגרמניים, אבל נדמה לי שהיו יהודים נין הספורטאים האמריקאיים שבאו להשתתף. … • האם גם העיתונות חגגה? מה, למשל, היה כתוב בעיתונות הגרמנית על ניצחונו של ג׳סי אוונם? כן.
גליון 2614 (6 באוקטובר 1987), עמוד 18

והנה מתרחש מאורע גדול: קירקס באושוויץ. ראש־הבלוק מציג לפני המפקד הגרמני את ה״אטרקציה״ שלו, את בייבי, ורעיון ליצני גאוני ניצנץ במוח הגרמני. … הגרמני וראש־הבלוק גועים בצחוק: קרקס ממש קירקס ואז הגרמני פונה אל אלף האסירים ושואל אם הם אוהבים ללקק מרמילאדה. האסירים מסתערים על בייבי והבל נהפך פתאום לגוש אחד של ידיים ורגליים. בל אחד נושך ומלקק את חברו. הגרמני וראש־הבלוק נאנקים מרוב צחוק, ועל רחבת־המפקד נשאר מוטל פגר שותת־דם, אכול ונשוך, כמו מכורסם בשיני עכברים...
גליון 1366 (13 בנובמבר 1963), עמוד 3

55א עיר־בירה5 ,לא תודעה היסטורית 55 ,א הברה עצמית? רולף קלימה, בוכהולץ, גרמניה הקורא קלימה, צעיר גרמני שהשתתף בוויכוחים עם עורך העולם הזה בגרמניה ובישראל, צודק בהנחתו שאנשי ה־ 20 ביולי היו, ברובם, בעלי השקפה ריאקציונית (ואחדים מהם אף היו אננזי־שמים) .אך אילו הצליחה ההפיכה באותו יום, היא היתה מצילה את חייהם של מיליוני בני־אדס — יהודים, גרמנים, ואחרים.
גליון 1539 (1 במרץ 1967), עמוד 3

יום הולדתו וד 57 של שופט עליון ד״ר אלפרד ויתקון, המהפכה הצרפתית הגדולה המ שחררת אותך מחגורות ף מביריות, מלחץ ומחיבוך, יליד גרמניה ומומחה לחוקי מיפים, המשמש זה 13 שנה אחד מעשרת שופטי בית־המשפט העליון• נחוג. יום ויתקון הולדתו ה־ 45 של רב־אלוף יצחק רבץ, יליד ירושלים ודי־רמטכ״ל השביעי של צה״ל.״ רבץ הוא בנם של מתנדב אמריקאי לגדוד העברי ועסקנית פועלים, סיים את לימודיו בבית־הספר החקלאי כדורי בהצטיינות (וקיבל בזכות זה את פרס הנציב העליון: שבע לירות) ,היה מראשוני הפלמ״ח, נתמנה לאחראי על פעולות החבלה בגליל המערבי לעת פלישה גרמנית אפשרית. אחר עלה בסולם הפיקוד, נעצר בשבת השחורה על־ידי הבריטים ונכלא ברפיח משך 130 יום. … בחדרה, בגיל ,72 אזרח־כבוד של העיר, הרופא ד״ר מיטה אביאור, יליד גרמניה שעל־ ,ארצה לפני 43 שנים, היה עובר בין חוליו, מיכי הקדחת, כשהוא רכוב על חמור. * קודמיו לתפקיד: יעקב דורי, ייגאל ידין, מרדכי מקלף, משה דיין, חיים לסקוב, צבי צור.
גליון 756 (24 באפריל 1952), עמוד 4

הגרמנים הכירו בזכות אדם מסויים לרכוש זה, תבעו מן העולה כי יוכיח כי הוא אמנם אותו אדם. … הוא פנה למשטרה בחיפה והיא לקחה את טביעת אצבעותיו, שיגרה אותה לגרמנים. כעבור זמן קצר נתקבלה הסכמת הגרמנים: הטביעה התאימה לטביעת אצבעות בעל הרכוש שנלקחה לפני המלחמה. בקבלם הוכחה זו ידעו הגרמנים כי אין למעשה כל אפשרות של זיוף הטביעה, כי אין שתי טביעות דומות.
גליון 1738 (23 בדצמבר 1970), עמוד 31

אולם הרופא חשש לעשות מלאכתו עד הסוף, כיוון שהחוק הגרמני אינו מתיר ניתוחים 1950 התאהבתי בגבר׳ וחיינו יחד כמו בעל ואשה. … אלא ששלטונות המכס הבחינו בדרכון ה־מזוייף. היא נעצרה והוצא נגדה צו־גירוש מגרמניה. בעת שהיתר, במעצר, נפלה קורבן לבעל בארים. יהודי בקארלסרוהה, זה, ששמע כי המשטרה החרימה את כספה, הציע לה להעביר את רכושה על שמו כדי שלא יוחרם. היא עשתה זאת, אבל גורשה מגרמניה מבלי שהצליחה להחזיר לעצמה פרוטה.
גליון 1998 (17 בדצמבר 1975), עמוד 31

תמונה זו של הכנסייה: הארכי־בישוף הערבי נצרא- ללה ספיר, ההגמון של תרשיש בסוריה פורסמה בהבלטה בשבועון הגרמני שטרן, חיזקה את הקשר בין הרמאי ובין ישראל. … שוב בלט אדם בעל דרכץ ישראלי בסיפור־פשע בגרמניה. קוג סול עם שלט פי הסיפור, דוקטור (אמיתי, לכל /כלה) קובס הוא גדול הסוחרים בתארים מזוייפים בעולם. … למשל : עבור הדוקטוראט המזוייף שילם תעשיין גרמני כ־ 300 אלף לירות. בסכום זה קיבל, כבאקשיש, גם מושב בסיגאט האוניברסיטה שאינה קיימת.
גליון 2494 (19 ביוני 1985), עמוד 41

המחזאי יהושע סובול קוצר הצלחה לאומית חסרת־תקדים בגרמניה, שבה מוצגים במקומות שונים שניים ממחזותיו, גטו ונפש יהודי, בעברית וגם בגרמנית, על־ידי שחקנים מקומיים. … נאמר שם; ״אני מזמין ממך, יהושוע, את המחזה על הגטו ״.כששמע את הסיפור הסופר היהודי, סטפן היים, המתגורר במיזרח־גרמניה ושנכח בהצגות בגרמניה המערבית — משום שיש לו זכות־מעבר חופשית — אמר לסובול :״הנה, גם אני מוציא מפית־נייר ומזמין אותך לכתוב במשותף איתי את המחזה לספרי אחשוורוש היהודי עבור תיאטרון חיפה.״ נסוק׳ השבוע • התעשיין־הח״ב אבר שפירא, בהזדמנות של נשואי בגו, שמואל בנימין(ראה גם עמודים 16־ :)19״אני מייבא כלות ומייצא שטיחים!
גליון 2493 (12 ביוני 1985), עמוד 39

המחזאי יהושע סובול קוצר הצלחה לאומית חסרת־תקדים בגרמניה, שבה מוצגים במקומות שונים שניים ממחזותיו, גטו ונפש יהודי, בעברית וגם בגרמנית, על־ידי שחקנים מקומיים. … :אני מזמין ממך, יהושוע, את המחזה על הגטו ״.כששמע את הסיפור הסופר היהודי, סטפן דיים, המתגורר במיזרח־גרמניה ושנכח בהצגות בגרמניה המערבית — משום שיש לו זכות־מעבר חופשית — אמר לסובול :״הנה, גם אני מוציא מפית־נייר ומזמין אותך לכתוב במשותף איתי את המחזה לספרי אחשוורוש היהודי עבור תיאטרון חיפה.״ נסוק׳ השבוע • התעשיין־הח״ב אברהם שפירא, בהזדמנות של נשואי בנו, שמואל בנימין(ראה גם עמודים 16־ :)19״אני מייבא כלות ומייצא שטיחים!
גליון 2032 (11 באוגוסט 1976), עמוד 28

שם, באדמת גרמניה, לא יכלו לצמוח מושגים אפלים כמו ״גאווה״ ו״כבוד״ ,חל־את התרבות של המיזרח. … אין ספק, זהו הפיתרון: לגזור את ארצנו ממפת המרחב המקולל הזה, ולהעבירה אל גרמניה. יו ש כאן בעייה קטנה- ,שאיני יודע איד להתחמק ממנה. … האם אלה ירגישו בנוח במולדת החד-שה, אי־שם על גבול גרמניה? חוששני שלא. חוש־שני שיזהר סמילנסקי י גם לא חשב כך.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 4

״ (העולם הזה .0647 יכולה אני לאשר עוד כמה חתימות של ישראלים היושבים בקלן, גרמניה, המוכנים לחתום עבור דיין. לא מכיוון שחושבים אנו אותו לראש־ממשלה אידיאלי. … ולכם, העולם הזה, המשיכו להילחם לש־לום במדינה, ולהסכם־שלום עם מדינות־ערב, ונדע שהסל סדר הרוגים והגיעה שנת שיג־שוג ושלום. רות קליגר, קלן, גרמניה המסקנה: אתם צודקים אני חייב להודות• רק עכשיו נפקחו עיני.
גליון 1548 (3 במאי 1967), עמוד 3

מכתבים שיא ההצלחה לא רק אורי אבנרי מעריך את גודל פועלו של המדינאי הגרמני שמת השבוע (העולם הזה .)1547 כקורא עיתינות זרה הריני מעיד, שמרבית •העיתונים באירופה, ובעיקר העיתונים הגרמניים, ציינו את הסכם השילומים, שהביא בעקבותיו את ההתפייסות בין ישראל לגרמניה, כאחד משיאי הצלחותיו של קונראד אדנואר. … אני רחוק מהערצת בן־גוריון, אבל צדק צריך להיאמר ולהיכתב: לא רק בן־גוריון שותף לפשע הסליחה והמחילה לגרמניה — גם שרת אשם, גם ד״ר נחום גולדמן, וגם ׳לוי אשכול, הממשיך, במידת יכולתו, בפלירט האיום עם עם המרצחים.
גליון 1567 (13 בספטמבר 1967), עמוד 17

כומר) סיסה ה־העושה והאחורי. ידית :משותף ו־,יהודי־ הגרמני ארתור בראונר, תושב ברלין. ומשום כך מככבים בו השחקנים הגרמניים פיטר ואן־אייק, מארק קלינג ורוברט האופמן. … מרים׳ הרוצה לעסוק בקולנוע, טוענת :״מי שרוצה להיות רב־חובל צריך לשטוף רצפות.״ משום כך היא הפכה?מלבישה ולמפשיטה הפרטית של הגרמני פיטר ואן־אייק הבלונדי, ואינה זזה ממנו סנטימטר. … ״מאז מכנים כולם את רודנסקי — הטובע הכללי,״ הוא מספר בחיוך. !חאס הגרמני״;״״ המגלם בסרט דמות רוסית טהורה,
גליון 2019 (12 במאי 1976), עמוד 26

יוסי בא למסיבה עם אשתו, שגם שמה דליה לביא, ועם זוב חברים שלא חדל להתפעל מן הכוכבת היפהפייה. למחרת בבוקר חזרה דליה לגרמניה כשהיא מבטיחה לשוב בקרוב, קישו! … את המסיבה אירגן לכבוד דליה ידידה הטוב, איש־העסקים הישראלי היושב בגרמניה, מנפרד כץ, הסועד אותה לאחר גירושיה. השניים, שהם מכרים ותיקים מגרמניה, שם מצליחה דליה מאד כזמרת ואילו מנפרד מצליח כאיש־עסקים, הגיעו לישראל יחד, וגם המריאו חזרה יחדיו.
גליון 1430 (3 בפברואר 1965), עמוד 14

1פילגשו. אחרי שממשלת ישראל עצמה העדיפה בגרמניה מעמד של ידועה־בציבור על מעמד אשד, חוקית, מעבירה אותה גם צרפת לאותו מעמד. … אותו פרם שהכריז בשעתו, בנאום מדיני ״חשוב״ בכנסת, כי על ישראל לכונן יחסים הדוקים עם גרמניה, כי גרמניה היא ידידת צרפת, ולא תיתכן ידידות ירושלים־פאריס ללא ידידות ירושלים־בון. ולא ידע אותו גאון מדיני כי פאריס ובון אינן רק ידידות, אלא גם יריבות ומתחרות. וכי כל המתקרב לגרמניה, מתרחק בהכרח מצרפת. וכי כל המקבל סחורה מגרמניה, תחת לקנותה בכסף טוב בצרפת, פוגע בצרפת.
גליון 1470 (3 בנובמבר 1965), עמוד 26

כך נפתח גם סרטו של סטנלי (משפטי נירנברג) קרמר, הנושא אותו שם. זהו סיפור על ספינת נוסעים גרמנית בשם ורה, המפליגה מנמל ורה־קרוז במכסיקו לברמרהאפן שבגרמניה, בשנת .1933 מה שקורה על האונייה הגרמנית הוא תיאור מצומצם של מר, שקרה בחיים, באותו הזמן . … הכרתי שם הרבה שחקנים מפורסמים, כוכבים זקנים של אוף־ברודוויי, יהודים, הונגרים, גרמנים, פולנים מההגירה הראשונה. הם ברחו מהנאציזם עוד בהתחלה, והכירו אותו מעט מאוד. … רימאן לקח את ידי כדי להוביל אותי בחזרה, ואז אמרתי לעצמי :״הכל כמעט נשכח, כיוון ששום דבר לא נשכח.״ התיישבנו בין כולם, וקרמר הורה להתחיל שוב לקרוא. היינץ רימאן, הגרמני של הכיבוש, ששיחק את היהודי, קרא בפניו של חוזה פרה, היהודי ששיחק את הנאצי :״אנחנו שלוש מאות אלף יהודים בגרמניה.
גליון 2405 (5 באוקטובר 1983), עמוד 21

והנה, באנגלית נאמר שזהו רחוב .1161121 תיאודור (או בנימין זאב) הרצל היה יהודי דובר־גרמנית, שהצליח כסופר בשפה הגרמנית והיה גא מאוד על כך. היה לו שם גרמני מובהק 21 :־,1161 שפירושו, בעגה האוסטרית ,״לב קטן״ ,לבבון. … מה היה אומר אילו ידע כי דווקא בעיר הגרמנית העיקרית בישראל העניקו לשם שלו תכתיב חדש, שנראה כאילו תורגם מיידיש או מעברית בחזרה לגרמנית המקורית?
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 10

העבירות המיוחסות לו היו קשירת קשר לחטוף את שגריר גרמניה בישראל וקבלת כופר תמורת שיחרורו, ביצוע שוד כנסיית־הקבר בירושלים, ופרשת יריות ופציעת אדם. גופה ^ במכונית ך ^ מי שטרה לא היו ראיות מר/שיעות של ממש, ואז הסכימה המישטרה להצעתו של פרקליט, שאמרו זאת בחקירתם במישטרת גרמניה. באותה תקופה היו עוד כמה רציחות של אזרחים ישראלים, כולם אנשי העולם התחתון, במקומות שונים באירופה, ועבריינים רבים נתקפו בפחד וחזרו ארצה. … כאשר גופתו של פיין נמצאה בתוך מכוניתו בגרמניה, סברו רבים שזו היתה ניקמתו של לנדסברגר.



