נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה
גליון 2377, 20 במרץ 1983, עמוד 64
מחודש רבים סברו כי הסכם השילומים עם מע רב גרמניה היד, בלתי־מוסרי .״אם ניקח כסף מן הגרמנים,״ טענו ,״הרי זה כאילו אנו נותנים הכשר מוסרי למרצחים! … קבורה במקום אחר. שר־המישפטים פינחס רוזן, יליד גרמניה, כינס את עורכי העיתונים היומיים לישיבה סודית, והש ביע אותם לצאת למערכה נגד שקרני- הפיצויים, מבלי לעורר רעש גדול מדי. … הם מרגיזים את הגרמנים, ומעמידים בסכנה את כל מערכת השילומים והפיצויים.
גליון 2511, 16 באוקטובר 1985, עמוד 9
סמכויותיו, במישרין ולא בעזרת תרגיל סיבובי מסובך — מבירת מניות לגרמנים, רכישתן בחזרה מהם תוד יממה במחיר ״יש כאן דם! … הגרמנים מיהרו להזרים את הרווחים, אחרי ניכוי העמלה, להפקדה כחשבון הממוספר של קלור ב״בנק לאומי״ בתל־אביב. … ההפרש של 320 אלף דולר חולק כך 28 : אלף ומשהו עמלה לגרמנים; 250 אלף לחשבונו של צ׳רלס קלור בתל־אביב; ו־ 41 אלף לחשבון בבאזל.
גליון 2492, 5 ביוני 1985, עמוד 43
.״ יצירותיו של קורט וייל בניו־יורק נופלות באיכותן מאותן שיצר בשנות ה־ 20 בגרמניה -למה! ״גרמניה, באותה תקופה, היתה חד מר־נפץ לאמנים. … היה הרבה מה לומר אז. כשקורט עזב את גרמניה, הוא החליט שהוא מנתק מגע עם העבר. הוא דיבר אנגלית, ורק עם הוריו הסכים לדבר גרמנית. אגב, במיכתביו לאביו החזן בארץ נהג להתייעץ עימו בכל הקשור לבעיות מוסיקליות.״ ספרי לי עליך.
גליון 1584, 10 בינואר 1968, עמוד 19
.״ מאסר ערב החתוגה ך* אותו זמן התחיל גן־הילדים, כמוסד, , 4לחדור לארץ־ישראל. הרעיון בא מגרמניה, בעזרת אגודת עזרה, האירגון היהודי־הגרמני שפעל בארץ. … בשנת 1913 התנהלה בארץ מלחמת־השפות. אגודת עזרה הגרמנית פנתה למשטרה התורכית, ואילו הסמינריסטים וה־גימנזיסטים הציבו משמרות כדי שהמורים לא יוכלו ללמד גרמנית. … אבל אז קראו לו לשרת בצבא. הוא הלך לקונסול הגרמני, וזה נתן לו תעודה, עם נשר גדול, שבה נאמר כי הוא ״תושב אזור־כיבוש גרמני״ ,כי ביאליסטוק היתד, אז כבושה בידי הצבא הגרמני( .התעודות היו על שם ״ברחיה״ ,כי ליפא החליט לקחת שם עברי).
גליון 988, 19 בספטמבר 1956, עמוד 18
כן הצליח הוא להכין תרשים מדוייק של ביצורי החומה האסלנטית, ולהודיע לבריטים בעוד מועד על הכנות גרמניות למלחמת־גאזים. לשיא פעילותו הגיע דורו רק לאחר שנתגלה יהדותו לגרמנים, והוא היה נאלץ להימלט לשווייץ. … כן הצליח דורו להמציא לידי האמריקאים את המערך המלא של הדיבמיות הגרמניות בצפון איטליה. אין איפוא כל פלא בכך שהגרמנים שלחו בעיקבות דורו את מיטב המרצחים המקצועיים שלהם. … שפע של שירים ליריים, שירה מתורגמת מצרפתית וגרמנית, רשמי מסעות, פיליטונים, מאמרים ראשיים בהבקר.
גליון 1326, 6 בפברואר 1963, עמוד 11
השבוע נפגשו העולה והיורד במרכז העיר קלן — והפגישה גרמה לכותרות גדולות בעתוני גרמניה. מיכאל התהלך לתומו בכיכר ברברו־סה, במרכז העיר, כאשר נתקל מבטו בגבר שנשא על דש מעילו את הברק הכפול של הם״ס. … ״ היא המליצה על ארבעה ספרים שפורסמו ״למען גרמניה״ ,ושכולם פיארו את מיבצעי הס״ס־הקרבי במלחמת־העולם השניה. … כתב אחד מהם: ״מיכאל ארדמן שייך לדור הצעיר של העם שסבל יותר מכל באותה תקופה גרמנית, שטרם עיכלנו אותה. הוא ישראלי ...הוא בא לגרמניה, שם חיו וסבלו הוריו.
גליון 1309, 10 באוקטובר 1962, עמוד 8
הוא ראה לפניו לא רק את הסוהרים ואת הכתבים הישראליים, אלא גם את כתבי העתונות העולמית, ובכללם כתב גרמני. אם כן, מדוע לא צעק :״עורי גרמניה — התפגרי יהודה מדוע לא קרא בנשימתו האחרונה :״הייל היטלר מדוע לא חזר על אימרתו המפורסמת, מימי השוויץ האחרונים של הרייך השלישי :״אני אקפוץ לקבר בשמחד״ בידעי שחיסלתי חמשה מיליון יהודים! … 0 4 6 10 61067 ק 1 113048417171114160 61118417171 * 0 8 ) 3 * 1 9 7 2; *14601 6 6 0 2181 0 0 4 1 61017131 1 6 4 6 5 4 1 8 1 4 1 86160806). תגובה גרמנית?££ מה שורות, העתון הנפוץ ביותר בגרמניה — בילד־צייטונג. … בתוך הרייך השלישי, שהיה כולו בית• משוגעים, נהג גם הוא כמשוגע. אולם מאז עברו שנים רבות. גרמניה החלימה ממחלתה (לפחות למראית־עין) .אייכמן חי בארץ נורמלית.
גליון 1305, 12 בספטמבר 1962, עמוד 7
תוך שנה כבש התלידומיד את כל שווקי גרמניה, מכורתו. ברטניד, קפצה גם היא על המציאה. … אך בינתיים גרמה התרופה ללידת 10 אלפי תינוקות בעלי- מום. מזר, חמשת אלפים בגרמניה, אלף באנגליה ועוד אלפים בכל רחבי העולם. … כתוצאה מכך עלולות נשים וילדים, שאינם טורחים לקרוא את המאמרים הארוכים על סכנות התאלידונזיד בגרמניה, להינזק קשות על־ידי התרופוז המסוכנת.
גליון 1342, 29 ביוני 1963, עמוד 19
השפעת הזמן, כנראה. במשך שתי שנות שהותו בגרמניה, הספיק ברלינסקי להופיע בשישה סרטים, להרויח מספיק כדי שיוכל לשלוח לארץ כסף להחזקת מועדון עונדאר־כיאם . … ״האלמנט היהודי שנשאר בגרמניה של אחר המלחמה, הוא זה של חיות־טרף שהצילו את עורן. … ישראל מחתרת משוחזרת אהרון אהרונסון, מראשי מחתרת ניל״י, שסיכן את חייו בנסיונות גירוש התורכים ובעלי־בריתם הגרמנים מאדמת ארץ־ישראל, לא היד, מעלה בדעתו מעולם שיגיע יום, ודווקא שחקן גרמני יגלם את דמותו בסרט.
גליון 1599, 24 באפריל 1968, עמוד 23
הוא אותו בן נהדר כמו שהיה תמיד.״ הגרמני של ד ימים אחדים לפני שנערכו טקסי־הזיכרוי לרגל 25 שנה למרד גיטו ווראשה, ניראה דווקא ״אחרון הזוכרים,״ ר׳ שנזהה הילצברג, שהוא מלווה ברחובות תל־אביב תייר דובר־גרמנית. לשמחה, יוצא גיטי ווראשה, הממשיך להפגין לבדו וגד כל קשר עם גרמניה ונגד כל ביקור של גרמני בארץ, היה הסבר להתנהגותו יוצאת־הדופן: התייר דובר־הגרמנית אותו הדריך בסיור בתל־אביב, היד, עיתונאי אוסטרי, שסייע בזמנו להצלת יהודים רבים ,״אינני בגד כל הגרמנים והאנסטרים,״ הסביר הנלצברג, ״׳הנה, אם יש גוי אוסטרי טוב, אני המארה שלו בתל־אביב ״.ס חתן פרם ישראל לרפואה, הד״ר חיים שיבא, מנהל בית־החולים תל־השומר, העלה השבוע זיכרונות מתקופת השבת השחורה, היא ה־ 29 ביולי — 1946 כאשר כל צמות־הביטחון של היישוב נעצרה וד,וגלתה על־ידי הבריטים למחנהירפיח. … ה אהב ה של לוגה לונה בבקיני אהבה גרמנית למרות היותה בהודש החמישי להריונה, עומזת הזמרודשחקניית יונה: עצרי, לקבל על עצמה תפקיד ראשי בפרט שצילומיו יתחילו ו ק כשוף החודש הבא.
גליון 1081, 18 ביוני 1958, עמוד 9
השופט קבע ב־פסק־דינו כי לאור אופיו של גלר, אין הוא נותן אמון בעדותו, וכי בלעדיה אין הוכחות נגד הנאשם כפירי אריות״, הסרט שהצנזורה ביקשה לאסור את הצגתו בארץ מפני שקצין גרמני מופיע בו באור חיובי, הותר להצגה. … • אל תצפה להידוק קשרי־הכלכלה כין גרמניה המערבית לישראל. אילי־המ שק הגרמני ת מכו תחילה בהסכם ה שילומים, מ תוך תקוות כי הוא יפלס בהדרגה את הדרך לה שקעות ג רמניו ת גדולות בישראל ולהפיכת ישראל לבסיס כל המ שק הגרמני במרחב. אולם לאחרונה חל מפנה קיצוני בחוגים אלה, שהנייוו לכלל מסקנה שאיו כל טעם לה שקיע כספים בישראל, מאחר שישראל לא תורל לעולם לייצא סחורה שכדאי לגרחניה לקלטה ת מורת היבוא הגרמני. הדוגמ ה המרחבי ת ששיכניעה את הגרמנים: תורכיה, סכומים גדולים לגרמניה, ו שאין לה מה ל שלוח לגרמניה תמורתם.
גליון 823, 30 ביולי 1953, עמוד 10
ספרות אלף לילה לילה כשיצא העתונאי הירושלמי המזדקן יעקב בן־גבריאל לגרמניה, לפני חודשים אח דים׳ לא שער איש שנסיעתו תוכהו בפרסו מת עצומה ברחבי גרמניה, רק מעטים ידעו כי בן־גבריאל נשא עמו באמתחתו הארוזה, את כתב היד המקורי של ספרו האזרח ה אמיץ מחושבי *. … כשאי אפשר לחיות חיי * נתארגנת גו 940ו, כשסכנה של פלישה גרמנית איימה על הארץ, במטרה להסתנן לאוכלוסיה הערבית, לפעול בתוכה. … בן־גבריאל היה ידוע היטב ל תו שבי י רו שלים׳ אך יו תר משהכירו הם אותו, הכיר הוא את חייהם ותולדות עירם ב־ 40 השנים האח רונות• כתושב ירו של מי ותיק, מאז מלחמת העולם הראשונה, התפרנס בן־גבריאל מע בודה עתונאית לכתבי־עת גרמניים, התמחה בעניני המזרח־התיכון, החל לחבר ספרים, בגרמנית, על חיי הבימאים והערבים.
גליון 747, 21 בפברואר 1952, עמוד 7
צנזורה או ש מר שיס שד א בחורף 1951 הבריק משרד יובל, מפעלי אמנות בישראל, חוזה אל גדול השחקנים הגרמניים אלברט בסרמן בן ה־ 80 ששהה אז ב שוויץ. … עקב העובדה שהמיצרכים החיוניים יעלו אותה שעה, בו שלל את גישתה של ממשלת ישראל אל השחקן הדגול, שעזב את גרמניה בשנת , 1933 לאחר שהיטלר הציע לו תואר גדול השחקנים וביקש לקשטו במדליה( .בסרמן יצא את גר מניה בלווית אשתו היהודיה אלזה, ומאז לא שב אליה). … פנחס רוזן, שר המשפטים לשעבר, ידידו של בסרמן מימי שבתו בגרמניה, התערב לטובת יובל, אירגן את ההרשמה והפצת הכרטיסים באמצעות המפעל לעזרה הדדית (עולי גרמניה) ,להם התיר הצנזור שימו ש במודעת פירסומת שניסוחה היה ״הרשמה לקבלות הפנים של אלברט בסרמן״ .אמרו אנשי יובל שניסו לנחש כיצד יצליח הקהל להגיע אל האולם הנכון, אם לא יותר פיר־סומה של מודעה שתודיע על המקום :״או שמרשים או שלא מרשים.״ אס הוא יצרן: לא יהיה לו די כסף כדי לממן את מפעלו, אם השקיע את כספו ברכו ש דומם (קרקע, זהב, דולארים) יצטרך למכרו כדי עוד מזומן.
גליון 1186, 15 ביוני 1960, עמוד 18
היה צריך להיות לך דרך ארץ בפניהם בראיון שהעניק השבוע דויד בן־גוריץ לעתונאי גרמני, הוא הודה שמזה זמן רב לא היה לו פנאי לקריאת ספרות יפה . … קיס, הדובר ערבית רהוטה, על אף היותו יליד גרמניה, הפליט לבסוף בחוסר סבלנות :״חאלאס, הסתלקו! … כשמדי השבוי מונחים עדיין עליו, הוא מוביל את הפרה בשבילי גרמניה, בדרכו לצרפת, ואיש אינו חושד בו שהוא שבוי נמלט.
גליון 1238, 5 ביוני 1951, עמוד 8
שם סופר להם בפעם הראשונה על התוכנית ל״מיבצע בארבארוסה״ ,שנקרא על שם הקיסר הגרמני אדום־הזקן שטבע בנהר תורכי, בדרכו למסע־הצלב בארץ־ישראל. … אילו ניתנה פקודת ההשמדה בשנת , 1933 היה העולם מתקומם, ויתכן כיי גם העם הגרמני היה מזדעזע. כעבור 11 שנה היתד, הקרקע מוכנה. העולם נעשה אדיש וציני. העם הגרמני, אשר מאות אלפים מבניו נפלו בחזיתות, התייחס לחיי אדם בזילזול גמור.
גליון 2293, 12 באוגוסט 1981, עמוד 68
ר1נו 1־מעמדי על ה..ז.זענ 1ת־החד שה״ בגרמניה ^ עולמו המיני של חוקר יליד מאה־שערים •^ר המפרפרת ! … הם מתגנבים למיפעל וגונבים או־ ב־ 1961 נוסדה במערב־גרמניה קבוצת ,61 אגודה של סופרים ואנשי־רוח, ש הציבה לעצמה ׳מטרה ״להתדיין אמנו־תית עם עולם העכודה התעשייתית.״ דוב רה של קבוצת 61 היה מכם פו־ן־דר- גרץ, כורה שהפך סופר מצליח. … רקע העלילה: דורטמונד, עיר- תעשיה, שבה משתרגים להם ערכי ה שמרנות הגרמנית עם עולמם של פועלי- התעשיה, אורח חייהם של הגאסט־ארביי־טרם** ואנשי המעמד־הבינוני הגרמני.
גליון 2287, 1 ביולי 1981, עמוד 37
ניגשתי אל הקיוסק, שבו עמד המכשיר, והקשבתי בסיגנון שלא היה דומה לו, דיבר המנהיג על הפלישה הגרמנית לברית־המועצות, שהחלה זה עתה. במיליג לוהטות צייר ציור של איכר רוסי שליו, החורש אה שדהו, כאשר לפתע צוללים מן השמיים המטוסים הגרמנית זורעי־האימה, הממטירים על הכל חורבן ומוות. … שוב לא היה ערך לחייו של אדם — לא של אדם גרמני, לא של אדם סובייטי, ולא כל שכן של אדם יהודי. … מיבצע ברבארוסוז, שנקרא על-שם הקיסר פרידריך אדום־הזקן אשר ניספה במסעי־הצלב, בדרך לארץ־ישראל (רבותי מהטלוויזיה, אנא: הוא ל א היה ״קיסר האימפריה הרומית״ ,כפי שנאמר בכתבתכם. הוא היה קיסר גרמני. הקיסרות הגרמנית נקראה אז ״הרייך הרומאי הקדוש של האומה הגרמנית״ ,אך זה היה רק לתיפארת המליצה!
גליון 2270, 4 במרץ 1981, עמוד 26
אבל הוא ביטא איכשהו את רחשי- ליבו של כל חייל — גרמני, בריטי, אמריקאי, פולני, ארצישראלי. בשעה 11 בכל ערב היתד ,״תחנת־הוורמאכט״ בבלגראד משדרת את ה חדשות, ובראשן ההודעה היומית של הפיקוד הגרמני העליון. כל מי שידע גרמנית היה מקשיב, כדי להשוות את ההודעה הגרמנית עם ההודעה הבריטית, ששודרה בקול ירושלים, ולנחש היכן חבוייד, האמת בין שתיהן. … עכשיו מוצג במאה בתי-קולנוע בגרמניה סרט בשם לילי מארלן, המתיימר לתאר את קורות השיר והזמרת.
גליון 1763, 16 ביוני 1971, עמוד 16
שתחתום אמריקה חוזה להגנה ר,ר,דית עם צרפת, אנגליה, מערב־גרמניה. למה רוצה ארצות־הברית הזאת להטיל דווקא עלינו את האחריות לקיומה ושלומה? … (ב) האם כל הגרמנים, כולל צעירים המביעים חרטה ומבקשים לחפר על עוונות אבותיהם, אחראים לפשעי הנאצים? … למה שלא יתחשב אותו יהודי ברגישותם של הגרמנים לגבי ייצר הרכושנות של היד,ידים?
גליון 1785, 17 בנובמבר 1971, עמוד 32
בלכתנו, שוחחתי עם הנאשם, ושוב התרשמתי שהוא נחמד וכי נעים לשוחח אתו. הוא סיפר לי שהוא עובד בבארים בגרמניה, ואני סיפרתי לו שאחותי נמצאת בבלגיה, ושאני מעוניינת מאד לנסוע לחו״ל, ושחשבתי לנסוע גם לגרמניה. … בכל זאת, ביקשתי ממנו שיסדיר לי עבודה בגרמניה. הוא הסביר לי את תפקיד המארחות בבארים. … נאווה ואני המשכנו ללכת, כשאנחנו משוחחים על עבודתי בגרמניה. נאווה אמדה לי שהיא רוצה להצטרף אלי בגרמניה, ואני התכוונתי להשאיר לה כרטיסי נסיעה אצל הסוכן שלי.
גליון 2130, 28 ביוני 1978, עמוד 29
כל זה כבר קרה פעם. ב־ 1936 נערכה בגרמניה האולימפיאדה העולמית, בחסותו של ראש המדינה הגרמנית, אדולף היטלר. הדגלים העליזים של צלבי־הקרם התנופפו מעל לאיצטדיון, היטלר קיבל את המכובדים הבינלאומיים כשהוא שופע אדיבות וטוב־לב, האירועים הספורטאיים שודרו והוקרנו בבתי־הקולנוע ברחבי גרמניה והעולם. מן הספרות שפורסמה אחרי התמוטטות הרייך השלישי, ידוע כי שליטי גרמניה הנאצית ייחסו חשיבות עצומה לאולימפיאדה. … הם השתדלו והצליחו ליצור תדמית של גרמניה ״נורמלית״ ,מסודרת, פתוחה. במשך כמה שבועות הוסתרו הטרור, הדיכוי ורדיפות־היהודים.
גליון 2434, 25 באפריל 1984, עמוד 27
פקודת הקומיסארים ההיסטוריונים הצבאיים תמימי־דיעים לגבי המיפנה שחל בצבא הגרמני במארס . 1941 אז חדל מלהיות צבא הגון והפך אירגון פושע. … אך כבר בשנים הרא שונות של הרייך השלישי היו קיימים במטכ״ל הגרמני תאים של קצינים שתיכננו הפיכה צבאית, וכמעט כל ראשי הצבא ידעו וחיפו עליהם. במילחמה נהג הצבא הגרמני עצמו בהתאם לחוקי־המילחמה ולמישפט הבינלאומי.
גליון 2390, 22 ביוני 1983, עמוד 73
ה״רידר״ של לידר • לכתב הטלוויזיה והרדיו לשעבר בגרמניה, על כתבת מב ט שני שלו, שעסקה בהתעוררות הפאציפיסטית של הדור הצעיר של הגרעינית בגרמניה, נגד ההזדיינות מערב־גרמניה. כתבתו של לידר, שהורכבה מקטעים שהוא צילם ורי איין ומקטעים, מתוך תיעודיי ם וסרטים גרמניים יומני־חדשות גרמניים, מוכיחים את נחיתותה הדיווחית של הטלוויזיה הישראלית, בהשוואה לגרמנית, בסיקור נושאים חברתיים, חוצפרלמנטריים. … סירטו של לידר הוכיח את העליונות המוסרית של צעירי גרמניה, נכון לעכשיו, על בני־דורם בישראל. *־ צבי לידר, ארבל.
גליון 2389, 15 ביוני 1983, עמוד 59
חרגזם־ן בפסטיבל הסרטים במערב־ברלין ב־.1975 סיפרו השני של יורק בקר הרואה אור בעברית הוא ימים ללא שינה* .לחץ הצנזורים בארצו שהתערבו בעריכת הספרים הביא את בקר לעבור למערב־גרמניה. במהלך קריאת ימים ללא שינה חשתי לא מעט את אווירת הרחוב הישראלי, ועינו המפקחת של הרחוב על הפרט ומחשבותיו, מאז פרוץ מילחמת״לבנון. ימים ללא שינה הוא גירסה מזרח־גרמנית ל־ . 1984 אין מחנות־ריכוז, הוצאות־להורג או עינויים — לעומת זאת שולטת ברחוב עבדות רוחנית. … אחר״כך הוא מזין את חבריו בשקרים, כדי לשמור על מעמדו. ספר זה של בקר הוסרט במיזרח־גרמניה ואף זכה בפרס רב הכסף מי מריבה עברה, המיז 1ה.אפס1ת* שד ראובני שסטר ושמו בניאל הגדניע, הלאומיות !























