נמצאו 13,757 תוצאות עבור גרמניה

הם לא נלקחו ממאמרים, אלא מגליון רגיל, כפי שמתנהל בכל בית־חולים בגרמניה ובאנגליה. לא צריכים להיות גרפולוג כדי לקבוע אבחנה קשה לכל הגוף הרפואי בארץ מקריאת רישומים אלה.

קצת כמו הגנרל הבריטי מונטגומרי, שהיה מביט בתצלומו של אויבו הגרמני המפורסם, המרשל ארווין רומל, בעת קרב אל־עלמיין.

ישראל טוענת כי כוונת הסעיף ב אמנה היא למנוע הגליית אוכלוסיות שלמות, כפי שגעשה במילחמת״העולם השניה, על״ידי הגרמנים, וכי אין הו א אוסר על מדינת ישראל להגלות אנשים המאיימי ם על שמירת הסדרב שטחים הכבושים.

לדבריו התחשק לו אז לטייל בחו״ל, ועל כן השתמש בפרוטקציה שלו אצל ישראל גלילי, ששלח אותו להקים סניף של אירגון־ההגנה במחנה־פליטים בגרמניה. כדי להעסיק שם את היהודים שהמתינו לעליה, אירגנו אותם אנשי־ההגנה במחלקות ובפלוגות, ערכו להם תרגילי־סדר ו״שיחקו בחיילים״ .לא היו שום אימונים ממשיים, וכמובן שלא אימונים בנשק.

,מלשון ל,מיה ו־מיאהו. להזכירכם ש־ז6׳\80ח 113 שמו בגרמנית ז6תז1זז(3ת£3120 אלים, היטב מסביבתנו המיידית.

פתאום החלו עגלות־הקבורה, בהשראתו של סלון פאסט, מפתחות פיתוחים עיטוריים עד שכמעט הגיעו לפיתחו של מאנייריזם בנוסח האר־נובו או היוגנד־שטיל בשמו הגרמני. הרישומים קלחו מתחת ידו הטנו פראמנטאלית במהירות מטריפה ובקאליגראפיה (כתב־יד) נמרצת.

אולם גם כספים אלה באו תודות לעם היהודי: כספי השילומים מגרמניה שול מו לי שר אל כנציגת העם היהודי.

מושגים כמו ״איכות־חיים״ ,״שמירת הסביבה״ ו״הגנה על הטבע״ מתחברים עם מושגים כמו ״שיוויון״ ,״שיחרור עמים״ ו״הגנה על המיעוטים״. כך זה בגרמניה, בארצות־הברית, בבלגיה, באוסטריה, בכל מקום שבו קמו תנועות של ״ירוקים״.

מנקודת מבטנו, המיתקפה החזיתית של ברונו שולץ, יפהפיה ומפוארת ככל שתהיה, כמוה בהסתערות חיל הפרשים הפולני על דיוויזיה גרמנית ממוכנת. במילים אחרות, ביקורתו נכונה, גם מעמיקה, אולם במאה הזו כולנו הותכנו מחדש והתלכדנו אחרת, מכוחן של אידיאולוגיות מאיימות מבחוץ, ואלה שנתגבשו כנגדן.

אני לא תופס מה זה עם, אני לא תופס מה זאת מדינה, אבל אני יודע שמשהו נורא קרה, ואני כל הזמן שובר לעצמי את הראש בשיחות ארוכות באמת עם עצמי ושואל: מה כאן העניין? איר לגשר בין שני הדברים? הייתי בגרמניה (הייתי חייב לראות את ברכט) ,פחדתי, פשוט פחדתי כמו יהודי, והייתי בטוח שכל נביחת־כלב היתה מכוונת אלי.

זה מוזר, כי בדרך־כלל אני פחדן ואינני מתנהג בצורה יוצאת־דופן בשום מקום, ואילו כאן כן. הייתי בא בחצות לאיזה בר של גרמנים ומזמין ג׳ין, ולא מפחר. הרגשתי שמותר לי.

ואם בן -על פי איזה קריטריונים! לנד: מה שאת אומרת מוכיח את עצמו בגרמניה של היום, למשל, מקום שיש בו תמיכה בלי גבול, והאמנות הופכת להיות בומבאסטית, מנופחת וחסרת משמעות.

ונרדם לו המבקר. איך, איך אמר ההוא שם מגרמניה, לא דן בן־אמוץ, זה ההיינה הזה: שבעה לחיי חמור ורק לא גראפומאן מתוסכל אחד.

דן מירון אשר ״לא הניח לכללי פואטיקת החוויה שיביאוהו להתכחשות לביטחון הפנימי שלו בערכה החד־פעמי של שירת אלתרמן״ (מפרט אל עיקר, עמי 13 או שמא מישהו שבא ״לקעקע ולערער את שילטונם של שלונסקי ואלתרמן בשירה ובתרבות״ ,תוך שהוא משרבב בדיון מונח־יסוד השאול עימו מ עולמה של תרבות זרה(כגון אותו ״מאנייריזמוס״ של חוקה הגרמני שהיה אז באופנה)? הדעת נותנת, כמובן, כי רק איזה ״מקעקע״ שמן החוץ(אולי איזה ״אמיגראנט״ חתרני, חסר תודעה יהודית־עברית) מסוגל היה לכתוב׳כדב רים האלה.

לא הייתי קובע שהסיפרות החשו בה נכתבת באמריקה. יש סיפרות חשובה בגרמניה. אבל בתרבויות האנגלו״סאקסיות אמריקה חיונית יותר מאנגליה, על אף השו רשים והעידון שאתה מוצא אצל האנגלים.

הדה בושם היא מאותה שיכבה בחברה הישראלית, שאין צורך להיות נביא כדי לצפות, כי בבוא היום היא תצביע על עצמה כמי שנלחמה בעד יו שר וצדק, חברה צודקת ו שיוויוני ת, מתנגדת לשיעבוד של עם אחד בידי עם אחר — כל זה יבוא כשהסכם השלום בין מדינת ישראל למדינת פלשתין ייחתם והדה בושס תרצה להיות כמובן במחלקת ״הטובים״ .אך בינתיים ,״הרוב המוסרי״ של ישראל תומך בשיעבוד ובכיבוש, בהסכמה אילמת, ממש כשם שרוב כזה תמך בשתיקה במעשי הממשלה הגרמנית הנאצית במלחמת העולם השנייה, או במעשי הממשלה האמריקאית בווייטנאם, קמבודיה, לאוס, או בימים אלה בניקאראגואה.

כבר כיום הריבית הריאלית על ניירות־ערך אמריקאיים נמוכה מהשקעה בניירות גרמניים נטולי־אינפלציה. הצירוף של החשיפה הגוברת לסיכוני שערי־החליפין והיעלמות יתרון ההפרשיות בריבית כבר גורם לבריחת משקיעים מניירות־ערך דולאריים לני יירות־ערך אחרים.

— נעמי אדוזד— , ^ סי שקשה לתאר היום מדינאי * גרמני שאינו שוחה כדג במים בבריכה האירופית, או כפי שקשה לתאר מדינאי מצרי שאינו בקי ברזי העולם הערבי, כך קשה יותר ויותר למדינאי ישראלי שאינו מתמצא בזירה האמריקאית.

כך קופחו, למשל, שני מתרגמי שלי לאנגלית ולגרמנית אף כי על פי כל אמות־המידה האחרות היתה להם זכות מלאה להימנות עם המוזמנים, בהיותם משוררים בעלי־מוניטין.

הפולנים נסוגו מיזרחה מפני הכוחות הגרמניים, ואני איתם. הגעתי לאוקראינה ושם פגשתי בחיילי הצבא האדום.

מלווי הצמוד, אלכסנדר בונייב, עיתונאי מוס־קוואי בן 31 שלמד תיקשורת בלייפציג, שולט בגרמנית ומשמש לי מתורגמן. הוא ביקש לרכוש לי, לפי בקשתי, אותו גיליון של אשניוק.

אי־אפשר להכין לו את הפרוטזה בארץ. הוא נסע לגרמניה, למקום מיוחד שבו מייצרים עיניים מלאכותיות בתהליך מסובך.

הסיכויים המרים ביותר צפוי-ם לתורכיה, לגרמניה ולמצריים• שיימחו מעל פני האדמה תור יום אחד בלבד ...אפשר יהיה לדעת זאת בבירור עד חנוכה.״ היות וחג החנוכה כבר מאחורינו והדבר לא קרה, מה יבול עתה וילסצקובסקי לדווח לנו מהאזנותיו לשיחות הנשמות?

של שתי מפלגות הפועלים, אחרות־העבודה ומפ״ם, שהכשילה את השליחות הבטחונית לגרמניה, היא חסרת אחריות. רק מפא״י העידה על עצמה שהיא ראויה לשאת באחריות ובעול השלטון.