חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 13,651 עד 13,675)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2316 (20 בינואר 1982), עמוד 56
היה משה סמילנסקי שהיה מסוגל להבין לנפשו של הערבי, היה נתן חופשי בנהלל שלא יכול לשאת את התוקפנות היהודית, היו מי שלא היו מסוגלים לקבל שילומים מידי הגרמנים, והיו עוד, שאולי לא שינו הרבה, אולי לא הצילו את המצב, אבל אולי הצילו משהו מן הכבוד.
גליון 2399 (24 באוגוסט 1983), עמוד 56
ראיתי סוהרות שאין להן כל קשר עם האסירות. ראיתי בתי־כלא בגרמניה באנגליה. פה היחסים הם אחרים לגמרי.
גליון 2533 (19 במרץ 1986), עמוד 30
אפילו הידיעה על כך, שהאחות והילדים טבעו בשובם מאפריקה לאמריקה בספינה שנתקלה במוקש גרמני והימים ימי מילחמת העולם השניה) ,תתגלה כמוטעית ולא תפר את שימחת ההפי אנד.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 18
למרות שנראה כיקה, זמיר נולד בפולין לפני 55 שנים והגיע לפיצוץ הפרשה גרמה בעקיפין עתירה שהגיש לבג״ץ אחד מן ארצה בגיל .3הוא תירגם את שמו הגרמני, נכטיגל, לעברית בעת השלושה, רפי מלכה, בתביעה להחזירו לתפקידו, אחרי שראש־שרותו בצה״ל.
גליון 2566 (5 בנובמבר 1986), עמוד 30
גם עמים אחרים מדברים על לאומיות בתחום היצירה, ובעניין זה אני חולק על דיבריהם של קודמיי, מפני שאנשים כמו רוזנברג וכמו גרינברג דיברו על אמנות אמריקאית, ויואכימידס בצייטגייסט מדבר על אמנות גרמנית אשר ניתן לאפיין אותה. ישנו מה שמוגדר זמינות החומרים ואינני מדבר על דלות החומר זהו באמת הבל ורעות־רוח, אבל בארץ יש דיקטים יותר מאשר שיש...
גליון 2536 (9 באפריל 1986), עמוד 30
בעיקר נפוצות קלטות סיפרותיות בארצות־הברית ובאיטליה, אך גם בגרמניה יש להן כבר דורש ומשווק. כך, תמורת 30 מארק ניתן לרכוש את השופט ו תליינו לפרידריך דירנמאט על גבי קלטת (109 דקות של קריאה אמנותית) ,ומי שחשקה נפשו בקלאסיקה דווקא יכול לרכוש את הרמאן ודורותיאה של גיתה בקלטת שמחירה 45 מארק.
גליון 2562 (8 באוקטובר 1986), עמוד 32
הם לא נלקחו ממאמרים, אלא מגליון רגיל, כפי שמתנהל בכל בית־חולים בגרמניה ובאנגליה. לא צריכים להיות גרפולוג כדי לקבוע אבחנה קשה לכל הגוף הרפואי בארץ מקריאת רישומים אלה.
גליון 2668 (19 באוקטובר 1988), עמוד 21
קצת כמו הגנרל הבריטי מונטגומרי, שהיה מביט בתצלומו של אויבו הגרמני המפורסם, המרשל ארווין רומל, בעת קרב אל־עלמיין.
גליון 2664 (19 בספטמבר 1988), עמוד 25
ישראל טוענת כי כוונת הסעיף ב אמנה היא למנוע הגליית אוכלוסיות שלמות, כפי שגעשה במילחמת״העולם השניה, על״ידי הגרמנים, וכי אין הו א אוסר על מדינת ישראל להגלות אנשים המאיימי ם על שמירת הסדרב שטחים הכבושים.
גליון 2577 (21 בינואר 1987), עמוד 17
לדבריו התחשק לו אז לטייל בחו״ל, ועל כן השתמש בפרוטקציה שלו אצל ישראל גלילי, ששלח אותו להקים סניף של אירגון־ההגנה במחנה־פליטים בגרמניה. כדי להעסיק שם את היהודים שהמתינו לעליה, אירגנו אותם אנשי־ההגנה במחלקות ובפלוגות, ערכו להם תרגילי־סדר ו״שיחקו בחיילים״ .לא היו שום אימונים ממשיים, וכמובן שלא אימונים בנשק.
גליון 2584 (11 במרץ 1987), עמוד 27
,מלשון ל,מיה ו־מיאהו. להזכירכם ש־ז6׳\80ח 113 שמו בגרמנית ז6תז1זז(3ת£3120 אלים, היטב מסביבתנו המיידית.
גליון 2637 (16 במרץ 1988), עמוד 27
פתאום החלו עגלות־הקבורה, בהשראתו של סלון פאסט, מפתחות פיתוחים עיטוריים עד שכמעט הגיעו לפיתחו של מאנייריזם בנוסח האר־נובו או היוגנד־שטיל בשמו הגרמני. הרישומים קלחו מתחת ידו הטנו פראמנטאלית במהירות מטריפה ובקאליגראפיה (כתב־יד) נמרצת.
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 30
אולם גם כספים אלה באו תודות לעם היהודי: כספי השילומים מגרמניה שול מו לי שר אל כנציגת העם היהודי.
גליון 2603 (22 ביולי 1987), עמוד 22
מושגים כמו ״איכות־חיים״ ,״שמירת הסביבה״ ו״הגנה על הטבע״ מתחברים עם מושגים כמו ״שיוויון״ ,״שיחרור עמים״ ו״הגנה על המיעוטים״. כך זה בגרמניה, בארצות־הברית, בבלגיה, באוסטריה, בכל מקום שבו קמו תנועות של ״ירוקים״.
גליון 2620 (18 בנובמבר 1987), עמוד 27
מנקודת מבטנו, המיתקפה החזיתית של ברונו שולץ, יפהפיה ומפוארת ככל שתהיה, כמוה בהסתערות חיל הפרשים הפולני על דיוויזיה גרמנית ממוכנת. במילים אחרות, ביקורתו נכונה, גם מעמיקה, אולם במאה הזו כולנו הותכנו מחדש והתלכדנו אחרת, מכוחן של אידיאולוגיות מאיימות מבחוץ, ואלה שנתגבשו כנגדן.
גליון 2624 (16 בדצמבר 1987), עמוד 26
אני לא תופס מה זה עם, אני לא תופס מה זאת מדינה, אבל אני יודע שמשהו נורא קרה, ואני כל הזמן שובר לעצמי את הראש בשיחות ארוכות באמת עם עצמי ושואל: מה כאן העניין? איר לגשר בין שני הדברים? הייתי בגרמניה (הייתי חייב לראות את ברכט) ,פחדתי, פשוט פחדתי כמו יהודי, והייתי בטוח שכל נביחת־כלב היתה מכוונת אלי.
גליון 2624 (16 בדצמבר 1987), עמוד 27
זה מוזר, כי בדרך־כלל אני פחדן ואינני מתנהג בצורה יוצאת־דופן בשום מקום, ואילו כאן כן. הייתי בא בחצות לאיזה בר של גרמנים ומזמין ג׳ין, ולא מפחר. הרגשתי שמותר לי.
גליון 2574 (31 בדצמבר 1986), עמוד 27
ואם בן -על פי איזה קריטריונים! לנד: מה שאת אומרת מוכיח את עצמו בגרמניה של היום, למשל, מקום שיש בו תמיכה בלי גבול, והאמנות הופכת להיות בומבאסטית, מנופחת וחסרת משמעות.
גליון 2634 (24 בפברואר 1988), עמוד 27
ונרדם לו המבקר. איך, איך אמר ההוא שם מגרמניה, לא דן בן־אמוץ, זה ההיינה הזה: שבעה לחיי חמור ורק לא גראפומאן מתוסכל אחד.
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 30
דן מירון אשר ״לא הניח לכללי פואטיקת החוויה שיביאוהו להתכחשות לביטחון הפנימי שלו בערכה החד־פעמי של שירת אלתרמן״ (מפרט אל עיקר, עמי 13 או שמא מישהו שבא ״לקעקע ולערער את שילטונם של שלונסקי ואלתרמן בשירה ובתרבות״ ,תוך שהוא משרבב בדיון מונח־יסוד השאול עימו מ עולמה של תרבות זרה(כגון אותו ״מאנייריזמוס״ של חוקה הגרמני שהיה אז באופנה)? הדעת נותנת, כמובן, כי רק איזה ״מקעקע״ שמן החוץ(אולי איזה ״אמיגראנט״ חתרני, חסר תודעה יהודית־עברית) מסוגל היה לכתוב׳כדב רים האלה.
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 31
לא הייתי קובע שהסיפרות החשו בה נכתבת באמריקה. יש סיפרות חשובה בגרמניה. אבל בתרבויות האנגלו״סאקסיות אמריקה חיונית יותר מאנגליה, על אף השו רשים והעידון שאתה מוצא אצל האנגלים.
גליון 2608 (26 באוגוסט 1987), עמוד 27
הדה בושם היא מאותה שיכבה בחברה הישראלית, שאין צורך להיות נביא כדי לצפות, כי בבוא היום היא תצביע על עצמה כמי שנלחמה בעד יו שר וצדק, חברה צודקת ו שיוויוני ת, מתנגדת לשיעבוד של עם אחד בידי עם אחר — כל זה יבוא כשהסכם השלום בין מדינת ישראל למדינת פלשתין ייחתם והדה בושס תרצה להיות כמובן במחלקת ״הטובים״ .אך בינתיים ,״הרוב המוסרי״ של ישראל תומך בשיעבוד ובכיבוש, בהסכמה אילמת, ממש כשם שרוב כזה תמך בשתיקה במעשי הממשלה הגרמנית הנאצית במלחמת העולם השנייה, או במעשי הממשלה האמריקאית בווייטנאם, קמבודיה, לאוס, או בימים אלה בניקאראגואה.
גליון 2607 (19 באוגוסט 1987), עמוד 38
כבר כיום הריבית הריאלית על ניירות־ערך אמריקאיים נמוכה מהשקעה בניירות גרמניים נטולי־אינפלציה. הצירוף של החשיפה הגוברת לסיכוני שערי־החליפין והיעלמות יתרון ההפרשיות בריבית כבר גורם לבריחת משקיעים מניירות־ערך דולאריים לני יירות־ערך אחרים.
גליון 2582 (25 בפברואר 1987), עמוד 41
— נעמי אדוזד— , ^ סי שקשה לתאר היום מדינאי * גרמני שאינו שוחה כדג במים בבריכה האירופית, או כפי שקשה לתאר מדינאי מצרי שאינו בקי ברזי העולם הערבי, כך קשה יותר ויותר למדינאי ישראלי שאינו מתמצא בזירה האמריקאית.
גליון 2647 (25 במאי 1988), עמוד 28
כך קופחו, למשל, שני מתרגמי שלי לאנגלית ולגרמנית אף כי על פי כל אמות־המידה האחרות היתה להם זכות מלאה להימנות עם המוזמנים, בהיותם משוררים בעלי־מוניטין.
