גליון 1119 (8 במרץ 1959), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

התשובות הארוכות נבדקו על־ידי הבמאי
בעיון רב כעייה אחרת שהתעוררה
בחזרות על הבט לאחור בזעם היתה:
תלבושתה של גיבורת המחזה, אותה משחקת
מרים זוהר. בעוד שבאנגליה ובגרמניה
היתד, השחקנית שביצעה את התפקיד
לבושה מכף־רגל ועד ראש, הרי בביצוע
הפאריזאי הולבשה השחקנית בתלבושת שכיסתה
רק חלק זעום של חמוקי גופה.
גליון 1127 (6 במאי 1959), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

הוא ביקש לעזור להם, אך גורש
ועלה ארצה בשנת 1949 מגרמניה. התגייס
מן המקום. הוא נשאר שם בכל זאת, וללצבא
ולאחר שסיים את שרותו, החל לעבוד
בסוף, משלא הצליחו האנשים לתקן בעצמם כפקיד בעירית נתניה.
גליון 1132 (9 ביוני 1959), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

האחת:
פגישת ראש ממשלת בריטניה לשעבר, נודיל
צ׳מברלין, עם אדולף היטלר במינכן. השנייה:
פגישת שר־החוץ הגרמני לשעבר, יוא־כים
פון ריבנטרום, עם שר־החוץ הסובייטי
לשעבר, וויאצ׳סלאב מולוטוב, במוסקבה.
גליון 1086 (23 ביולי 1958), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

הוא היה
גורם פעיל מאד בהפיכה זו, ובהצטרפות עיראק
למחנה הגרמני־איטלקי. אני זוכר כי
באותה תקופה, תחת שלטון רשיד עלי, יצאתי
לטייל בחברת חיסאם אל־דין, המפקח הכללי
של משטרת עיראק.
גליון 1123 (8 באפריל 1959), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

הוא
מעורר מאד למחשבה על מהות המשטר.
הזכיר את פרשת הסרן מקופניק בגרמניה
הדבר שקרה באחד באפריל הוא עבירה
הקיסרית, כאשר אסיר משוחרר לבש מדי-
פלילית לפי חוקי הארץ.
גליון 1123 (8 באפריל 1959), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

• חברת השילמוים שילמד 30 ,אלף ל״י לחברה ישראלית, שערכה מחקר מסחרי
המבקר צדק
בגרמניה, על אף שמבקר המדינה קבע כי אין זה בשום אופן מתפקידה של חברת השילוחים
י• תכן כי חהסכר לכל התופעות הללו נעוץ במשפט צנוע אחד של מבקר המדינה,
לממן מחקרים מכל סוג שהוא.
גליון 1123 (8 באפריל 1959), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

ברטי טיטמן שייכת לשיכבה מסוייסת מאד בנוער הישראלי:
צברים ממוצא גרמני. לכן למדה בגיל מוקדם מקצוע טוב — תופרת
וציור־אופנה( .אתם רואים את הדגמים המונחים לפניה?
גליון 1115 (11 בפברואר 1959), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

לביוש, שישב בחברת
שלושה אנשים, לא האמין שהמנה הענקית
היא עבורו, חתך את הסטייק לארבע חתיכות
וחשב ;חלקו בין המסובים עד שהעירו לו
כי הסטייק מיועד רק עבורו תקלה
אחרת אירעה גם למשלחת התיאטרונים הישראליים
שנסעה לגרמניה כדי להזמין ציוד
חדיש עבור הנימה והקאמרי.
גליון 1121 (25 במרץ 1959), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

הוא פייס את התייר בהבטיחו לו
פגישה עם ביג׳י כפיצוי לשיא עתונאי
זכה ביום אילת לא־עתונאי יעקב הוז מן,
הידוע יותר כמנהל חברת התעופה ארקיע:
מאמרו על אילת פורסם ב־ 11 עתונים
יומיים, בשבע לשונות (עברית, אידית, צרפתית,
רומנית, פולנית, הונגרית, גרמנית)
העתונאי האלמוני שהחל לאחרונה
לפרסם במעריב מאמרים ביקורתיים
מאוד על מפא״י תחת השם א.
גליון 1148 (30 בספטמבר 1959), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

״ על חייו הפרטיים של קאסם :״אל־
מ ד עיו ת
ישראל בר־יהודה
שו של שנש
המאורע העיקרי של מדיניות־הפנים בשנת תשי״ט היה המשבר הממשלתי, שבא בעקבות
עיסקת־הנשק הגרמנית. דויד בן־גוריון הצליח בפרשה זו לרכוש את הסכמת רוב
הקהל (ראה עמודים 5־ ,)4לחזק את מעמדו שהחל להתרופף.
גליון 1157 (24 בנובמבר 1959), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

נח, שיצא
אחת לכמה חדשים למסע עסקים לחוץ
לארץ, בזבז כספים אלה בהרחבה, בעיקר
במקומות בילוי בשוויץ וגרמניה.
באוקטובר נסע נח שוב. הפעם בלי לחזור.
גליון 1085 (16 ביולי 1958), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

הוא אוהב מאד לפטפט בשפות
הצרפתית, האנגלית, הפולנית׳ הרוסית,
האיטלקית והגרמנית. נשמע יותר
מדי טוב כדי להיות אמיתי אבל אל
תתרגשי.
גליון 1087 (30 ביולי 1958), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

נורלה של צ׳כוסלובקיה, שניפתה להשתלב
ב״סדר החדש״ של היטלר, וגורלם של מיליוני
בני עמנו שנם הם השתלבו במרחב
הגרמני, צריכים לשמש לנו לקח.
אברהם בלסברגר, קרית־אונו
נוכח הסכנות המאיימות עלינו, עם המהפכות
החדשות במרחב, צפה ועלתה מחדש
ונעשתה אקטואלית יותר בעית ההסדר שיקבע
את מקומה של ישראל ביז עסי האחור.
גליון 860 (15 באפריל 1954), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

כתב
אל-קאהירא, עתונו ש׳ גמאל עבד
אל־נאסר, שבועיים אחרי המקרה :״אודי
אבנרי הוא שהיה אומר — היהודים נלחמו
בהיטלר הגרמני, לאחר מזאת השליכו יהבם
על •מאה היטלרים יהודיים ...הוא שהיה
קורא לסובלנות, אך גמול ההטפה לסובלנות
בישראל הוא מוות ...משרד הנהלת שבו״
עונו הותקף בפצצות יותר מפעב אחת, אך
השבועון המשיך להתקיים...
גליון 873 (15 ביולי 1954), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

״
הוא פ ח בבכי מר, חזר תוך כדייכך
על טענתו, כי אביו הוא שהביאו לדרך
הפשע כשדרש מבית־המשפט, בפעם הראשונה
שזילבר הובא לפניו, שיישלח למוסד
דאללם :״כין ארה״ם וישראל
שוררים יחסים מיוחדים כמינם.״
* אקדח גרמני.
״ פיסטולה באראמה, אקדח איטלקי.
גליון 877 (12 באוגוסט 1954), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

מנאום זה נבעו כמה האשמות נוספות,
ששרת לא ענה עליהם :
• הישוב לא ידע על הצעת הגרמנים,
ולא על סירובם של האנגלים.
• הסוכנות היהודית, ומשה שרת כדוברה
העיקרי, לא עשו שום מעשה כדי לשנות את
מדיניות הבריטים, על־ידי לחץ או מאבק,
הצנחנים והחטיבה־היהודית־הלוחמת חיזקו
אמנם את שיתוף־ד,פעולה בין הבריטים והישוב,
אך הם לא הצילו אפילו יהודי אחד
ממוות.
* הנחה שאושרה השבוע בחקירת האסון,
כשנתברר כי היוזמה האנזיתית לכנס באה
מצד אהוד אבריאל, שהואשם על־ידי ההגנה
במשפט יחד עם שרת.
גליון 886 (6 באוקטובר 1954), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

יש מלחמות בעולם, לצערנו, ומדינות נכבשות
לעתים, אך מעולם לא נכבשו נחלתו וביתו של איש
פרטי. והיהודים, המקבלים שילומים מגרמניה ותובעים פי צויים
מאוסטריה, חייבים לדעת על כך.
גליון 878 (19 באוגוסט 1954), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

ארצות-
הברית מנסות להפוך את מדינות ערב למעצמות צבאיות,
כחלק מתוכניתן האיסטראטגית והפוליטית העולמית. האיסלאם
וגרמניה הם מן העמודים העיקריים של המדיניות האמריק אית
כלפי ברית־המועצות.
גליון 851 (11 בפברואר 1954), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

אנדריו וארצ׳י ממשיכים לטפל בילד. הוא כבן שמונה,
מפטפט גרמנית שבורה. בבוקר היתד, זו משפחה — משפחה
יהידית — אבל שעה שהציל אותו מאקלין, כבר היה זה
רק יתום.
גליון 857 (25 במרץ 1954), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

המועדון, השוכן בבית־אבן בן חמישה
חדרים, במושבה הגרמנית בחיפה, והמונה
200 חבר, הינו יחיד במינו במרחב ומשמש
מקום מפגש ליהודים ומוסלמים וכמובן גם
לנוצרים מכל חמש העדות*.
גליון 843 (17 בדצמבר 1953), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

גדודים שנשאו שמות מפוארים
של צבא הוד מלכותה׳ נקראו פתאום
על שם בוגדים ומורדים,׳ שנתנו יד ל־גרמנים!
בשתי מלחמות־העולם, הוצאו להורג
ביריד .
גליון 822 (23 ביולי 1953), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

ג׳ ,.ורוב, היועצים
במשרד־החוץ, כי הרוסים יעשו ג׳סטה דומה גם כלפי ישראל,
ביחוד אחרי ש שו חררו הרופאים. אולם תקווה זו נתבדתה. גרמנים
ואוסטרים, יפאנים וצרפתים, זכו להפגנות־אהדה רוסיות קטנות.
גליון 822 (23 ביולי 1953), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

נזכרתי בספרו
זה ו ב רי שו מו בשנת , 1922 עתה, לאחר
שקראתי את הידיעה על מותו, בימים
,האחרונים, בשנת הופעתו, בעיקר לאחר
׳ שניתרגם והופיע בגרמנית, כחמש שנים
•לאחר מכן.
מסתבר שסופר מאומות העולם, הפו ׳תח
את ספרו על שאלת היהודים בקביעת
|ך,נח.ה יסודית שהיהודים הס גוף זרו בו׳
הריהו מוחזק מניה־וביה בעיניהם של בני־
־ברית צר ו ש טן ליהודים וה־תוספת
שלום על ישראל אינה
ומתקבלת אלא כעין ציפוי
׳׳.מתוק לגלולה מרה.
גליון 824 (6 באוגוסט 1953), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

חטיבתי לחמה בנורמנדיה, צרפת,
בלגיה, הולנד וגרמניה במסגרת המחנה ה שני׳
בפיקודו של הוייקאונט מונטגומרי מאל-
עלאמיין.
גליון 827 (27 באוגוסט 1953), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

מלבד כתיבת סאטירות עוסק קישון ברכיבה
על אופנוע האהוב הדוקטור (אופנוע
טורנאכט מערב־גרמני בעל צבע אדום־שחור
וכוח סוס ורבע) ,לו יוקדש ספרו הבא של
קישון (קובץ סאטירות) ,בהאזנה לתקליטים
ארוכי־נגן מעל לפטיפון חשמלי רב־שימוש
המחובר לרשת־שידור המגיעה לכל אחד משלושת
החדרים, בהמצאות שימושיות, כמתקן
אזעקה נגד גלישת חלב.