חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 13,376 עד 13,400)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 19
עשיתי רבות למען המעוותים ממלחמת־העולם השנייה. כמד, כתובות בגרמנית ״זונות לקצינים״ מחקתי! לכמה פצועי־מלחמר, עזרתי!
גליון 1020 (30 באפריל 1957), עמוד 2
עזבתי ארצי קודם מלחמת העולם הראשונד, ל־בראזיל ומשם לארצות־הברית, בער, שמלך מגרמניה ווילהלם ביקר בארץ. אבי נשא אותי על שכמו לראות יוצר הציונות תיאודור הרצל ז״ל.
גליון 985 (29 באוגוסט 1956), עמוד 19
קציני גיוס של הצבא המצרי סובבו באירופה — בעיקר בגרמניה — בחפשם מתנדבים בשכר, שיוכלו להפעיל את המטוסים ושאר הנשק הסובייטי החדיש שלא עוכל עדיין על־ידי המצרים.
גליון 1460 (1 בספטמבר 1965), עמוד 18
. • בעיטור הכחול, סרט על חיל-האוויר הגרמני, ועל גיבוריו הקנאים, משתתפים נוסף על אורסולה אנדרם וג׳יימס מייסון גם כל חיילי אירלנד, כל יחידות חיל־התותחנים שלה, כל חיל־האוויר שלה, וחיל היבשה שלה.
גליון 1428 (20 בינואר 1965), עמוד 21
הוא מצא את גרשון קינסליי, מוסיקאי ניו־יורקי שהיה פעם ישראלי, עלה לארץ מגרמניה, שהה בד, שמונה שנים, עזב אותה ונסע לאמריקה.
גליון 1470 (3 בנובמבר 1965), עמוד 10
ערב משפט אדולף אייכמן הבינה ממשלת ישראל ש־העולם יראה בעין זועמת את בירור משפטו של הגרמני החטוף בישראל, על־ידי שופטים ישראליים, בלי הגנה סבירה.
גליון 1455 (28 ביולי 1965), עמוד 20
הוא כתב כי דפנה היא ממוצא מעורב, כורדי־גרמני, וכי נולדה בירדן # .אך לשיא, מביחנת הכיסוי העתונאי, זכתה נו ג ה ז מו ר ה, שנולדה, פעם, לפני 23 שנים, ב־נחליאל שליד חדרה.
גליון 1478 (29 בדצמבר 1965), עמוד 19
בחורה פשוטה, לא חכמה׳ לא מיוחדת, שהיתר, נאלצת לרגל למען הגרמנים במלחמת־הע־לם הראשונה, בגלל לחץ שהפעילו עליה, וזכתה לפירסום עולמי משום שהיתה יפה, ונידונה למתת.
גליון 1284 (18 באפריל 1962), עמוד 20
הדבר אירע, כאשר הוזמן כהן להשתתף בתוכניתו של העתונאי הגרמני ורנר הפר, המשודרת מדי יום ראשון בשבוע ברדיו קלן.
גליון 1307 (26 בספטמבר 1962), עמוד 8
דורות רבים — ודודקא יהודים הצטיינו במלחמה זו יותר באחד הימים בא אחיו ג׳אק, שעבד אז בעתון גרמני מן האחרים. אינטי־נאצי במוסקבה, ולקח עמו את כל המשפחה הגדולה בעיני הדמוקראט, סימל סובלן את סידרי השלטון התקין, לסן־פראנציסקו, דרך ברית־המועצות ויפאן.
גליון 1346 (26 ביוני 1963), עמוד 8
במדינה העם רגע של אמת מרכזית ביותר בכל האירגונים והעיסקות של הניאו־נאצים הגרמניים. מפלגות מלחמת־שיחרור היא ההליך מורכב.
גליון 1348 (9 ביולי 1963), עמוד 18
תה לו :״אני מנגן בכל הארצות פרט לשתיים: טיבט, שהיא גבוהה מדי, וגרמניה שהיא שפלה מדי.״ השיב רובינשטיין :״זה כתב הטייס מגאזין.
גליון 1269 (3 בנובמבר 1962), עמוד 18
$האכירים (בן־יהודה, תל־אביב) מלחמתם של הפולנים בצלבנים הגרמניים שהולידו את הרוח הפרוסית. סרט ראווה עשיר בקומפוזיציות של צבע וצילום׳ לפי ספרו של הנריק סנקייביץ׳
גליון 1287 (8 במאי 1962), עמוד 23
אניטה האנמית משהו, בת ה־ ,24 היא תוצרת גרמנית, חינוך שוויצרי, וליטוש אנגלי, שם למדה ארבע שנים אמנות בבית־הספר סן מארטין בלונדון ויכולה לנופף בדיפלונוה בין ילאומית• בבית אמרו לה :״תשארי, תתחתני.
גליון 1324 (23 בינואר 1963), עמוד 15
בפולין הכנתי לר, ניירות המעידים כי היא פולניה רק כדי להצילה מידי הגרמנים. גם אשתי, ש־היתר, אומנם נוצריה, גוירה בפולין על־ידי רב רפורמי.״ נאהפים פיטר וינינה כדנרגל ה ש קי עההג דו ל ה התלהבות מעין זו שנראתה השבת באי 1־ טדיון בממפילד ביפו, לא נראתה מזה מן רב בארץ 11 .כדורגלנים סחוטים ועייפים שירדו מהמגרש אל חדרי־ההלבשה, התקבלו בתשואות ממושכות.
גליון 1304 (5 בספטמבר 1962), עמוד 19
. • פרופסור נתן רוטנשטרייף, על עיסקת המדים לגרמניה :״כלום כדי לייצא בכל מחיר נתחיל לייצא גם פורנוגרפיה?
גליון 1303 (29 באוגוסט 1962), עמוד 6
אפילו תפוצת מעריב, שהיא גדולה בממדי ישראל אך מבוטלת בממדים אנגליים, אמריקאיים או גרמניים, לא יכלה לספק למכונה .הרעבה עבודה בכמות מספקת.
גליון 1275 (14 בפברואר 1962), עמוד 15
אני מציע לקבל את עיקר הצעת ה קירבת השורש ״הלם״ לביטוייכח?80111,^ 01 בשפה הגרמנית ו־ך 111 בשפר, האנגלית. אך וועדה בשינוי משקל, ולקרוא לזה לובנן.
גליון 1261 (8 בנובמבר 1961), עמוד 3
ומאות נענו לצו הקריאה — ותיקי חיל-הספר; מתנדבי הרוכבים לפלוגות המחץ בזמן סכנת הפלישה הגרמנית; סאות המתנדבים במשטרה המיוחדת בשנות 39־1930 ובזמן מלחמת העולם השניה.
גליון 1266 (13 בדצמבר 1961), עמוד 10
היא המשיכה לספר לי על החיים שלה במחנות־הריכוז בגרמניה. הרגשנו קרובים מאוד מבחינה נפשית — ופתאום גם מבחינה גופנית.
גליון 1646 (19 במרץ 1969), עמוד 27
• איש־התיאטרון זאב יוסיפון, על הנ״ל :״א גולדענע קייט (שרשרת זהב) עם אבן־ספיר.״ • שר־האוצר של מערב־גרמניי יה, פראנץ־יוזף שטראוס :״אני שולל כיבושים צבאיים בכל מקום בעולם
גליון 1524 (16 בנובמבר 1966), עמוד 27
בגביה, וגם לגבי ידידיה העיבריים, נשארו בתוקפן תקנות החירום הבריטיות, אשר עליהן אמר שר־ד,משפטים של ממשלת־ישראל, כי אפילו בגרמניה הנאצית לא היו כדוגמתן. משמע: בישראל, המתפארת באדרת של מדינת חוק, ניתן בכל רגע לאסור אדם ללא משפט וללא שופט, להגלות אדם מביתו מכפרו, לרתק אותו בביתו (או הרחק מביתו) בצורה שתפקירו לחרפת רעב, להפקיע את אדמתו על־ידי סגירת השטח ותחבולות דומות, להשפילו, להגביל את חופש־התנועה שלו, לשלול את פרנסתו, להעמידו לדין בפני בתי־משפם צבאיים.
גליון 1509 (3 באוגוסט 1966), עמוד 18
שניהם מאותה סיבה. כי ברטולם ברכס, המחזאי הגרמני שנפטר לפני עשר שנים, כמעט ולא כתב מחזות עם אנשים חיים, מעוררי הזדהות והבנה.
גליון 1098 (15 באוקטובר 1958), עמוד 7
דממת מוות שררה באולם בית־הדין, כשתיאר השופט הלוי, בקולו השקט והמתון, בעל המבטא הגרמני הבולט, את פרטי הטבח ב־ 14 הנשים השלזזת, שחזרו לכפרן מבלי שתדענה כי עוצר פתאומי הוטל עליו.
גליון 1119 (8 במרץ 1959), עמוד 5
ליטרת כשר כנמל ף מד שני הקצינים הקודמים, דחף היאוש את מפקח ראשון הו ר ס ^זקל « 3ל ל £5 £ £ Wישראל, לאמריקה. הוא עלה מגרמניה לפני 25 שנה, בהיותו כבר בוגר בית־ספר תיכון.
