חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 13,126 עד 13,150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 710 (7 ביוני 1951), עמוד 13
אולם מאמצי השלטונות למגר את האנטישמיות לא הוכתרו בהצלחה שלמה, כפי שהוכיחו מאורעות מלחמת העולם השניה, לא רק בשטחים שנכבשו על ידי הגרמנים. ישנן עובדות, המעידות, כי הממשלה הסוביי טית מתחשבת (או נאלצת להתחשב) בהלכי הרוח האנטישמיים, הנפוצים עדיין בחלק של האוכלוסיה.
גליון 705 (3 במאי 1951), עמוד 6
ג׳רוסלם פוסט, העתון הבלתי־מפלגתי להלכה, הפרו־מפא״י למעשה, טען בהתרג שות: התהלוכה היתד, ביזבוז בנזין, תעורר את חמתו של האזרח נגד סילבר. אולם על כולם עלה אמת, העתון הגרמני של הצ״כ. כשירד סילבר מן האוירון בלוד, וניגש אל קיוסק העתונים של פלס, בשדה־התעופה, הצנזור נאנח וקילל.
גליון 705 (3 במאי 1951), עמוד 12
בשעה שהסרט שר ארוכות את תהי לת העם הסובייטי בסצינות אופרטיות, בצ בעים מרהיבים, במשחק תיאטרלי כבד, היה הקהל מנמנם בשלווה, בצפיה לסין המשוח ררת, האפופיה הסובייטית, שנועדה לחתום את הפסטיבל. הסרט הגרמני הכוכב המתחמק דיבר, לקול שריקת הקהל, על מוסר מלחמתי והומניות באקספרסיוניזם גרוטסקי תפל.
גליון 704 (26 באפריל 1951), עמוד 11
קולנוע סרטים ״הדוח המוסווה״ הסרט, המספר על פעולות המחתרת הצרפתית בזמן הכבוש הגרמני, הגיע לארץ באחור של חמש שנים ; מה הסבה י נואל—נואל, שכתב את התסריט, ביים את הסרט, אף שחק בו את התפקיד הראשי, הצליח לתת תמונה נאמנה של עירה צרפתית קטנה בזמן המלחמה.
גליון 704 (26 באפריל 1951), עמוד 12
. — אבא חושי, ראש עירייתה של חיפה, המקדיש את כל שעותיו לעירו זה חמשה חדשים, יצא את עירו, לב״קור קצר בירושלים, נכשל: ממכוניתו הפתוחה הוצא מקלט רדיו שהוביל עמו. . לואי אדרה, היהודי הגרמני המוסלמי, חבר להקת טרופיקנה, שבואר, עוכב בגללו (העולם הזה 03ע, הופיע השבוע בישראל יחד עם הלהקה הכושית, שהובאה ע״י היאימפר־סריו פרנסוס.
גליון 711 (14 ביוני 1951), עמוד 11
פי נוגצוות ה רו פ א המ שק 1רו1יניס: ללולוד או פ דו סי ה דרכי חיים אחר• ה מוות הכל נאמד אברהם זייפרט נולד בשלזיה להורים גרמנים, רשומים כפרוטסטנטים. אביו היה חבר במיסדר הבונים־החפשיינה הוא קיבל חינוך חפשי, לא דתי הוא למד חימיה, עבד במקצוע זה.
גליון 713 (28 ביוני 1951), עמוד 6
.״ בחירות שמונה אפס חמש השעה היתד .8,05 ,הדלת של הבית הגרמני בקריה נסגרה, כשקבוצה של מעונינים, בעיקר דתיים ארוכי זקן, הת ווכחו לרגלי המדרגות.
גליון 690 (18 בינואר 1951), עמוד 11
החויה הגדולה ביו תר (ולכל ספורטאי יש דבר כזד ),היתד, בפילדלפיה• כזכור, הפסי־ י דה קבוצת ״מכבי״ נגד נבחרת הכוכבים המקומית, ואנ שי ״הפועל״ רצו לקחזיר את , כבוד הכדורגל הישראלי. המשחק במקום זה, שמרובים בו הגרמנים האנטישמיים ושונאי־ישראל אחרים, היה מסוכן וחם.
גליון 688 (4 בינואר 1951), עמוד 2
גם אי מ תן סמלי־מערכות (כגון ״כוכ ב אפריקה״ ,״כוכ ב איטליה או ת ההגנה״) ,כדי להביע את תודת האומ ה למ ש ת תפי הקרבות, ואות ל- פצועי הקרבות (כגון ״לב ארג מן״ האמ ריקאי ו״ או ת הפצועים״ הגרמני) אינו יכול להתפרש, אלא כנו הג המכוון להרפות את חו ש ההתנדבות של הדור הצעיר.
גליון 688 (4 בינואר 1951), עמוד 3
עוד לפני זה, התכוון קאוקג׳י, גבוה, בלונדי, בעל עיניב תכולות ועור מגוון, האיש שפיקד על המרד הערבי בא״י של שנות 1950—39 ושהיה במקלט בגרמניה, עם מופתי ירושלים לשעבר, בשנות מלחמת העולם השניה, להציג את מועמדותו לבחירות בסוריה בסוף ,1947 אולם התקרבה כבר המלחמה בא״י והוא ויתר על הקריירה הפוליטית, והתייצב בראש הג׳יהאד.
גליון 692 (1 בפברואר 1951), עמוד 10
הוא היה עתונאי בצרפת, משם ברח עם פלישת הגרמנים לאמריקה והיה עתונאי־צלם. עד שגילתהו חברת סרטים והוא היה לכוכב קולנוע מפורסם (״ברלין אקספרס״).
גליון 681 (16 בנובמבר 1950), עמוד 7
מוסוליני ימות כשפל. בשנת 1911 ניבאה לקיסר וילהלם הגרמני כי סופו יהיה גרוע ואותו עתיד ניבאה גם למוסוליני עוד בימיו הגדולים .
גליון 680 (9 בנובמבר 1950), עמוד 13
נערות אלה נקבצו ובאו לכאן מקצוי עולם: מצריות, יווניות, תורכיות, ארמניות, גרמניות, אוסטריות, שוייציות. יש גם לציין כי אחוז די ניכר מהוות הונגריות ממוצא בלתי־ארי .
גליון 676 (12 באוקטובר 1950), עמוד 2
הרשו נא לי להעיר שמתוך 750 חברי ״דן״ רק —100 120 הגיעו לבית שלהם בשיכון הנ״ל, ומהם כ־ 50 בני העלייה מגרמניה שהביאו כסף מחו״ל וידעו להבטיח אותו.
גליון 691 (25 בינואר 1951), עמוד 12
)137 ישוב חקלאי ; )138 הריגה בכתר, החילה 144 בנו של נבו־כדנצר ; )147 גבור גדם 150 לא עדין ; )151 מספר ביש מזל ; )152 תו במוסיקה ; )154 טעם לענה ; )155 רטוב ; )156 לא כאן 157 אדון גרמני 159 גבורה הלאומי של שוויץ 160 ראש משלחת בריטניה באו״מ; )161 מלת שאלה!
גליון 695 (22 בפברואר 1951), עמוד 2
דוש, ממציאה של רותי, לא התחיל את הקאריירה רק לפני 8חדשים, עת שהצטרף למערכת העולם הזה. הוא גדל בהונגריה ועבר, עם פלישת הגרמנים, בהיותו בן ,22 ליוגוסלביה, שם שרת בצבא השחרור של טיטו עד שחרור בודפשט.
גליון 722 (30 באוגוסט 1951), עמוד 7
.״ הוסיף ודינר :״לצערנו״. כשהשופט תירגם לגרמנית לנאשם את הדברים שנאמרו עברית, הניע הנאשם פאל ראשו מלמעלה למטה :״מבין״ .ומת הניע ראשו מימין לשמאל :״לא נבוך.
גליון 715 (12 ביולי 1951), עמוד 12
רוזנטל הוא קומפוזיטור, שחי במחתרת בשנות הכיבוש הגרמני, מוסיקאי בעל יכולת, מי שהיה אחד מתלמידיו המועטים של מורים ראוול.
גליון 716 (19 ביולי 1951), עמוד 13
אין לה גם כל זכות מוסרית לשאת את התואר ״מצריה״ .שמה האמיתי : דליה גרנטמן, עלתה מגרמניה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. את חייה במולדתה החדשה החלה כרקדנית במועדוני הלילה של סואץ עד אשר התאהב בה בעל אחוזות מצרי בגיל העמידה ונשא אותה לאשה.
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 24
״ המקרה הבולם ביותר היה זה של זאב היין, צעיר ( )26 יליד ברלין, הנמצא בארץ זה 24 שנה, ושאחיו נפל במלחמת־תש״ח. אמו של היין, נוצריה שהתגיירה בגרמניה ונישאה לבעלה היהודי, דאגה למילת בניה.
גליון 1165 (20 בינואר 1960), עמוד 17
הקרניים? ״של פר הונגארי כזה,״ אמר אגד בגרמנית רצוצה .״דווקא קנינו את זה בשוק הפשפשים ביפו,״ אמר האס שניסה להתעלם ממבטו המוכיח של שותפו יפה־התואר.
גליון 1166 (27 בינואר 1960), עמוד 19
כשבאו החוקים נגד היהודים נאלץ מאנדי לעזוב את עבודתו בבנק ופתח יחד עם אחי, שנהרג במלחמה, חנות לבגדי־גברים. אחר־כך לקחו הגרמנים את מאנדי למחנה־עבודה בדנובה, ליד קומארום.
גליון 1172 (9 במרץ 1960), עמוד 9
אז אני שואל: דבר כזה היה באיזה ארץ תרבותית בעולם? בגרמניה אסור היה לנשק בן או בעל או בעיקר אהוב לפני שנפרדו ממנו בתחנת־הרכבת, ורק פה לא כן.״ אכי :״אז זוהי הסיבה הוא (בשטף) :״כל אלה ביחד הסיבות.
גליון 1185 (8 ביוני 1960), עמוד 18
אולם הצרפתים, שעקב כניעתה המהירה של ארצם לגרמנים לא יכלו לייצר סרטי־מלחמה הירואיים־שוביניסטיים, נאחזו במיוחד בסיפורם של קומץ טייסים צרפתיים שברחו מבסיסי חיל־האודיר של ווישי בצפון־אפריקה ל־ברית־המועצות והמשיכו שם במלחמה.
גליון 1216 (11 בינואר 1961), עמוד 19
יש הרבה מן החיוב בעובדה, שמדינה שאינה מעצמת־סרטים, מפיקה סרט אנטי־נאצי טוב, שעה שנוטים לשכוח ולהשכיח את זוועותיהם של הנאצים ולייצר סרטים דווקא על הגרמנים הטובים והאנושיים. נשואי־הצלה. הסרט מגולל את קורותיה של נערה יהודיה, כבת ,17 תושבת זאגרב• רות אלקלעי (דוסיקה זאגרק) ,מוצאת מיקלט אצל משפחה קאתולית, ידידי הוריה, אשר נשלחו למחנה ריכוז.
