חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 1,301 עד 1,325)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2321 (24 בפברואר 1982), עמוד 58

באופן כזה עזבה גם אחותי ברטר! עם בעלה את גרמניה. אחר־כך לקחו גם את סבתא שלי שהיתה נתינה פולנית. … הנה אספר לך סיפור. בתקופת הנאצים בגרמניה נתבקשתי להכין עבודה על מצב יהודי גרמניה לקונגרס הציוני. מכיוון שהקונגרס לא התכנס כתוצאה מצוק ה עיתים, הוכנסה עבודתי בחוברת. ובכן, ישנו חוקר בגרמניה — שכחתי את שמו — החוקר את מצב יהודי גרמניה בתקו פת הנאצים, והוא לקח מארכיון הגסטפו חומר למחקרו והגיע גם לעבודתי.
גליון 2345 (11 באוגוסט 1982), עמוד 69

האב והבן הושלכו לקרונות הבקר שהוליכו אותם על פני פו לין וצפון־גרמניה, למחנה ההשמדה בוכנוולד שליד ויימאר. … שם נשארנו עד הסוף. בסוף 44׳ התחילו הגרמנים לפנות את המחנה. מי שהלך — לא חזר עוד. … ועימו עברו למחנה־עבודה אחר בצ׳נסטחובה. הוא זוכר את מפקד המחנה. גרמני נמוך וגיבן, שקרא לכלב הרועים הגרמני שלו לפועלי- ״מענטש״ (אדם) ואילו הכפייה קרא ,.הינט״ (כלב).
גליון 2487 (1 במאי 1985), עמוד 6

ס״ם־חמוש בחזית הרוסית קנאים ללא מעצורי הם נגד המעשה, אף שהמיפלגות הגרמניות נהגו בזהירות חשודה. בבל המקהלה העולמית הזאת חסר קול אחד: קולה של ממשלת־ישראל. … בין 1.2מיליון חייליו היו רק 400 אלף גרמנים אמיתיים 410 .אלף היו בני העמים הכבושים, שהתגייסו כדי להצטרף ל״עם האדונים״ 310 .אלף היו ״גרמנים עממיים״ דוברי־גרמנית בני ארצות אחרות. … בגלל הריבוי של חיילים זרים בשורות הס״ס־החמוש, היו בו גם גילויים של התמרדות נגד היחס הנוקשה של הכיבוש הגרמני לעמים אחרים(אך לא ליהודים, כמובן) .כמה מן הגנרלים של הס״ס־החמוש הגיעו בסופו של דבר להתמרדות בהיטלר, על רקע צבאי.
גליון 2625 (23 בדצמבר 1987), עמוד 39

גזנז ת רי ם המורה לגרמנית נקבע לחתן פרס־ישראל בנד דעי־היהדות, פרופסור משה הנרי גושן־גוטשטיין ,62 ,על מיפעליו בחקר־המיקרא. … נסיר נגד היטרר נ חוג ב־וימהוף שבצפון־גרמניה, יום־הולדתו ה־ 80ש ל הנסיך* לואים פרדיננד פון־פרויסן, הטוען לכתר גרמניה כיורש הבכיר לשושלת ההו־הנצולרים, ששלטה בגרמניה עד , 1918 עת הודח סבו של פון־פרויסן, הקיסר וילהלם השני. … בצעירותו עורר ברוצקוס עניין מיוחד בין הסטודנטים בברלין, בה רכש את השכלתו, כאשר הקים בבירה הגרמנית מועדון־וויכוחים שהוגבל ליוצאי רוסיה בלבד.
גליון 2651 (22 ביוני 1988), עמוד 11

ברגע האחרון הציעה לי ידידה גרמנית טרמפ. היא עמרה לנסוע במכוניתה לברלין. … בגבול, ליד העיירה הלמסטד, עוברים את עמדות המישטרה המערב־גרמנית, ומתחיל עולם אחר. משני הצדדים חומות — חלק מן החומה הגדולה שבין שתי הגרמניות. … אמרו לי שזה יכול גם להימשך שעתיים ויותר. משם היתה הנסיעה נעימה. הנוף הגרמני יפה, ירוק״ירוק. רוב המכוניות בכביש היו כמונו ב״טראנזיט״ (כך נאמר בשלטים) ,אך היו גם כמה מכוניות מיזרח־גרמניות.
גליון 2705 (5 ביולי 1989), עמוד 21

מיליוני מובטלים זועקים ללחם ולעבודה. ובאותה השעה הגיעה גרמניה לשיא של פריחה תרבותית, לשיגשוג הפרוורסיות מכל הסוגים והמינים, לדגן דנטיות בכל השטחים. … במציאות שרו הנאצים ברחובות שירים בנוסח ״כאשר דם יהודי יותז מהסכינים/,המצב ישתפר ויילד ו״צעוד נצעד קדימה /כאשר הכל יתנפץ לרסיסים /כי היום גרמניה היא שלנו /ומחר העולם כולו השיר במחזמר הוא מעין תמצית של כל השירים האלה. … הכתב לא ציין מה קרה לתרופות. הוחרמו? הוחזרו לגרמניה?
גליון 2702 (14 ביוני 1989), עמוד 20

זה לא הולך על כמה מן המאורעות החמורים ביותר בישראל חולשת מילה שמקורה בשפת הגותים הקדומים. הגותים היו שבט גרמני. בניב הגרמני העתיק שלהם, היה קיים שם־הפועל טרימפאן, שמשמעו: לפסוע. זהו מקור המילה הישראלית ״טרמפ׳ ,שמשמעותו היא ההיפר מללכת ברגל. איך זה קרה? מן הגרמנית העתיקה עברה המילה לשפה הגרמנית התיכונה, ומשם לשפה האנגלית התיכונה. … משם כתואר: טיפוס של הלך, של נווד, של אדם מוזנח החי לכבישים, המתפלח לרכבות־משא. משם חזרה המילה מן האנגלית לגרמנית. לתנועת״הנוער הגרמנית, בראשית המאה, היתה רומנטיקה של הליכודברגל ונדודים.
גליון 2692 (5 באפריל 1989), עמוד 5

זאת — למרות שכל האיטלקים שותפים לדת אחת, לשפה אחת, לתרבות אחת. אולם גרמניה ואיטליה הן ארצות גדולות, וזה קרה בתקופה אחרת. … אבל בתקופות קודמות כבר היו דברים מעולם. במשך מאות בשנים לא היתה גרמניה מסוגלת להתאחד. היו בה עשרות מיני־מדינות, שלחמו זו בזו השכם והערב, הכל נגד הכל. הן קראו לאויבים זרים לעזור להן זו נגד זו, וגרמו לשואה הגרמנית, הקרוייה מילחמת־שלושים־השנה. אומרים שעד עצם היום הזה, כעבור 350 שנה, עוד לא החלימה גרמניה מן הפצעים של אז, ושהרבה חוליים גרמניים — כמו המיליטריזם הפרוסי והטירוף הנאצי — נבעו מטראומה זו.
גליון 1343 (4 ביוני 1963), עמוד 21

ידוע לי עליו רק זאת, שהוא משרת כיום בשרות הביון האמריקאי בשטח גרמניה.״ פקיד מכם כברלין. כשיצא פריסטר מחדרו של התובע, ידע כבר פרטים רבים על רוצח אמו. התברר כי כבר בעבר נערכה חקירה נגד קונדה. משטרת ישראל שלחה אז לגרמניה את עדויותיהם של כתריסר עדים. למרות שבעדויות אלה היו הרבה נקודות דראמאטיות, לא הספיקו לביסוס גליון אישום נגדו. הסיבה: עמדתו של קונדה בגרמניה של היום היתד. יותר חזקה מעדויותיהם של העדים הישראלים.
גליון 1574 (1 בנובמבר 1967), עמוד 6

יום הולדתו ד,־ 55 של חיים שמחח נחמני, שופט־שלום תל־אביבי שנולד בחדרה, למד משפטים בקמברידז׳, היה המורה הראשון בנתניה; תסכיתאי ועיתונאי לעת־מצוא (הרפתקות ששון וגי ד רא) שהתפרסם בספרו האנגלי, זנויות־וואדם והנזיקרא, בו ביקש להוכיח כי שורשי זכויות־האדם נקבעו בתורה. נחוג. בגרמניה, יום הולדתו ה־ 65 של ארנסט פון־סלומון, מי שהיה סופר נאצי חסר־חשיבות, ושהיה בגיל ,20 כפרח־קצונה גרמני, אחד מרוצחי שר־החוץ הגרמני של אותם ימים, היהודי וולטר רטנאו. … יום הולדתו ה־ 75 של פרופסור מכס מרכוס, המנתח המפורסם ביותר בארץ, יליד גרמניה שניתח מאז עלה ארצה לפני 35 שנים גם עשרות נכבדים ערביים בכל ארצות המרחב וגם עשרות לוחמי מחתרת יהודיים שנפגעו בעת פעולות; מי שהיה בין מייסדי בית־החולים הפרסי אסותא בתל־אביב ושנודע באימרתו ״אני מכיר את חצי היישוב מבחוץ, ואת החצי השני מבפנים!
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 23

נחוג יום הולדתו ד,־ 80 של אר* נולד צווייג, הסופר היהודי־גרמני (סר־ג׳נם גרישה) שירד מן הארץ, ערב הקמת המדינה, לגרמניה המזרחית, בה שימש, משך חמש שנים, כיו״ר האקדמיה לאומנויות. … נפטר בירושלים, בגיל ,87ד״ר אליעזר להמן, רופא פליכסאפרים יליד גרמניה, שעלה ארצה אחר ששרת כרופא צבאי בחזית המערבית, התיישב בירושלים, בד, היה, בין השאר, גם רופאם של ערביי דיר־יאסין, בניצוליהם טיפל ושאת תודת שאיריו,ם קיבל אחר מלחמת ששת־הימים, כשאלה באו במיוחד מן השטחים הכבושים על־מנת להור״ד להמן דות לו על פועלו לפני 20 שנה, בשלהי מלחמת־ר,עצמאות. נפטר בחיפה, בגיל ,53 משה פרידמן, ותיק ההגנה, שהיה ידוע בכל הצפון כמשה תשע לזכר תפקידו במחתרת: מפקד אזור תשע (המושבה הגרמנית) של ההגנה בחיפה. נפטר בתל־אביב, בגיל ,79 מאיר מו ה ר, משורר ( בחרם אנו ש) ומתרגם (בין השאר: שירת ברנאדט של פרנץ ורפל) ,אב לשלושה בנים, שאחד מהם ניספה בשואה, שני נפל במלחמת־ר,עצמאות והשלישי הוא המשורר יחיאל מר.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 57

התכנון הגאוני שנועד לחסוך 600/0מהמאמץ, השכלולים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר-כל אלה זיכו את מטבח ״פוגנפול״ בפדס הבינלאומי החשוב ביותר בתחום העיצוב(פרס ״ו\/וח 0ץ £רע 0״ לעיצוב הניתן מטעם המועצה הלאומית של גרמניה) וכדי שהתמונה תהיה מושלמת: רק חברת ״פוגנפול״ יכולה להציע סידרה של מוצרי חשמל מהשורה הראשונה שפותחו ועוצבו במיוחד כדי להשתלב בהרמוניה מושלמת במטבח ״פוגנפול.״ כן, ב״פוגנפול״ חשבו על הכל. בואו לראות את מטבחי ״פוגנפול״ תוצרת גרמניה בתצוגת המטבחים המרשימה ביותר שנראתה אי־פעם בישראל.
גליון 2370 (2 בפברואר 1983), עמוד 42

אלא שלו. ש מ עון /או בסי שהוא נקרא בגרמניה רול(* עוץ נער־שעשועים ב על המועדונים בגרמניה. … ״יש לו ממש לב שבור, רואים את זה,״ סיפר לי המכר שלי מגרמניה. יתכן שיש לו לב שבור בגלל עניין אחר שקשור בעזיבה. היא לא עזבה אותו סתם כך, אלא לטובת מנהל בר צעיר בגרמניה ואני מריחה שעדן בעל המועדונים אולי מכיר אותו.
גליון 1292 (13 ביוני 1962), עמוד 19

העלילה מתרחשת על סף הכיבוש הסופי של גרמניה. המקום: החזית הגרמנית. ובין קודי החזית דוהרת המכונית, כדי להביא את החייל מוכה ההלם ור,גרמניה ההרה אל בית־החו־לים. … שחקנים ניומן ונייט נעורים יפים אחת התמונות המזעזעות בסרט היא, כאשר נקלעת המכונית לתוך קבוצת פליטים יהודיים, שזה עתה שוחררו ממחנות הריכוז. כשהם שומעים על ד,גרמניה ההרה ועל מבצע הצלתה הם נרתעים: זד, לא ילד חדש! זה גרמני חדש! אולם כעבור רגע הם נחלצים כולם להוציא את המכונה מהבוץ, לוחצים בחמימות את ידה של היולדת.
גליון 1184 (31 במאי 1960), עמוד 7

״האם אתה יודע מי לכד אותך?״ שאלו אותו שוביו, בגרמנית. ״המשטרה המקומית,״ ענה אייכמן. ״הבולשת הגרמנית,״ הוסיף אייכמן לנחש. ״לא, אתה בידי ישראל.״ לשניות אחדות השתתק הנאצי הלכוד. … הקפטן צבי טוהר הצליח לחלוף על פני מטוס גרמני של לופטהאמוו, שהסיע את המשו לחת הגרמנית לבואנום־איירם ולהגיע למטרתו חצי־שעה לפני הגרמנים.
גליון 2130 (28 ביוני 1978), עמוד 10

אין אנו שוכחים את המופתי הירושלמי, א ת מוצא וחברון, א ת מה שעשתה לנו גרמניה מ חקנו מזיכרוננו. ואין או מה שעשתה לנו דבר נורא כגרמניה. בי-ג׳י טבע את מושג ״גרמניה האחרת״ ,ומישפט אייבמן היה אקט הווידוי הגדול שבו ננעץ מסמר-ה שינאה האחרון בלב בובת הצורר שנשרף והיה לאפר (או, לגבי יהודי טהור — אקט אייכמן היה אקט תרנגולת-הכפרות). … השואה נמכרת על-ידינו, כשם שבעלי-מום למיניהם מוכרים את מו מם בפיתחי המיקד שים (אלה שאינם בעלי-מום מ ס תכלי ם הצידה, לא נעים ומשלמים. משלמים הרבה). ולמען ״גרמניה האחרת״ קיבלנו כסף מלא. כסף לא מסריח, שבנה במידה רבה א ת ישראל ובנה גרמניה עם י ח סי ם דיפלומטיים ומיס־חריים עם ישראל.
גליון 2539 (29 באפריל 1986), עמוד 11

בשולחן סמוך ישבה קבוצה של תיירים גרמניים, קולניים מאוד, שליבם היה טוב ביין. … לפני מילחמת־העולם הראשונה היתה נאמיביה מושבה גרמנית, ונקראה ״אפריקה הדרום־מערבית הגרמנית״ .היתה זאת המושבה היחידה של הקיסר הגרמני שבה היתה התנחלות גרמנית רבת״היקף. … התזכי ואשת הכומר בעמאן הזמין אותי כומר גרמני לארוחת־ערב. גיבור הארוחה היה תוכי.
גליון 2508 (24 בספטמבר 1985), עמוד 11

אבא שלה אציל פרוסי ואמא שלה יהודיה, אז אבא מתגרש מאמא כאשר הנאצים עולים לשילטון, ואמא של אנגליקה לוקחת אותה לבולגריה, ושם הן מבלות את המילחמה. ואחרי המילחכוה אנגליקה חוזרת לגרמניה, ומתחתנת עם מישהו ומתגרשת, וכותבת ספרים רבי־מכר על חייה, ובאה לארץ עם צוות־טלוויזיה גרמני, וכך אני פוגש אותה באילת בימי מילחמת־סיני ושם עליה עין. … ובזמן הביקור מצלצל הטלפון אצל אנגליקה, ואיש גרמני מדבר איתה, וכאשר הוא שומע שיש אצלה אורח הוא בא לדירה שלה כמו טיל. … אז קלוד לאנצמן נכנס למיסבאה הנזכרת למעלה ומכיר את אנגליקה ואחרי חמש דקות אנגליקה קמה והולכת לשרותים וקלוד לאנצמן פונה אליי ונושם נשימה עמוקה־עמוקה ואומר: ״וואווו, איזו גרמניה!״ אז קלוד לאנצמן, שהוא ציוני גדול ומלא סיפורים על השואה, שונא את הגרמנים, אבל הוא לא שונא את הגרמניות, בייחוד שהן יפהפיות דרמאתיות, ותוך חודש או חודשיים אני שומע שאנגליקה נוסעת לפאריס ושם הם מתחתנים ומאז הם חיים שם באושר, ופעם אנגליקה באה לארץ ופעם קלוד לאנצמן בא לארץ ופעם שניהם ביחד באים לארץ.
גליון 944 (17 בנובמבר 1955), עמוד 14

תז א ט חן החי קוצר רוח ת ל ־ א בי ב, נרשמה ישישה בת 69 ^ לקורס לקצרנות׳ הסבירה :״אני רוצה לקרוא את יומנו של בעלי המנוח — הוא כתב אותו בקצרנות.״ השכלה פללית ף* ו רים מינכן, גרמניה, התלונן חבר מועצתהעיריה על שהפרופסורים בעיר משתכפחות ממטאטאי הרחובות, נאלץ לקבל קריאת הביניים של חבר סוציאליסטי : למה לא למדו מקצוע אמיתי? … ראיית הכולר ^ ארדן, דניה נטשו שתי החסידות ה־ * 1אזוריות את קינן שעל גג הפונדק המקומי, עברו לקן חדש, על גג בית המיילדת העירונית. המוהיקני האחרון ^ ה מ בו ר ג, גרמניה, חלה לפתע פר ה־ 1פרייה משובח, חזר לאונו רק אחר שרופא בהמות ניתח את קיבתו, ד-ין יא ממנה סיכת־חבר של המפלגה הנאצית. … ת ל־ א בי ב• יררען לים • חי פ ה מספר עגול ^ ה מ בו ר ג, גרמניה, שילם נהג עבריין למשטרה 122.63 מארקים קנס, הביע את דעתו כי הקנס מופרז במקצת׳ קיבל בחזרה 112.63 מארקים בתוספת הסבר כי הוא שילם את המספר הסידורי של הודעת הקנס במקום את הקנס עצמו, שהיה בסך 10 מארקים.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 32

כואב הלב לראות את שמו של אקים טמירוף באותיות קטנות, ליד שמד, של דליה לביא, גם היא באותן האותיות ה סי בהשד מנ ח גולן הסוכן מהונג קונג (בן־יהודה, תל־מופיע אביב; גרמניה) עלהמודעה לא שמו של שום שחקן. אין זד, שקר, כי הרי לא נאמר שום דבר. … סרט צרפתי נחמד ומלא־הומור. הסוכן מהונג־קונג הוא סרט גרמני מהרמה הירודה ביותר. תעשיית הקולנוע הגרמנית של היום עומדת ברמה של הסרט הישראלי מלפני גולן. המקום היחידי בעולם בו מנחם מוצג סרט גרמני כזה, מחוץ לעיירות־שדה בבוואריה, הוא בישראל.
גליון 1352 (7 באוגוסט 1963), עמוד 3

אחרי משפט גלובקה הקדיש אורי אבנרי את זמנו לחקירה יסודית של הדור הצעיר בגרמניה. הוא הופיע בפני חוגי־נוער גרמניים, ניהל עימם ויכוחים נוקבים על הנאציזם, עמד על טיבו במצבים שונים. … מה אירע בבון? האם כבר יש במשרד־הבטחון הגרמני תיק על העולם הזה? האם מישהו מידידיו של פראנץ־יוזף שטראו זוכר את העתון? האם שאל משרד־ה- בטחון הגרמני לדעתו של נציג שמעון פרס בשגרירות הישראלית הבלתי* רישמית (״משלחת ישראל״) בקלן הסמוכה?
גליון 1540 (8 במרץ 1967), עמוד 4

פרסום בלקין מ ר כז ה ש פו ץ ״ 28 בפברואר .1967 ״אדוני העורך, ״למרות שגרמניה הושיטה ליהדות ללא הרף עזרה, שאתם מכנים אותה בשם ,שילומים על נזקי מלחמה׳ ,מופיעים בעתון המזוהם של כב׳ שוב ושוב פירסומים אנטי־גרמניים. ״תעמולת־הזוועה חסרת־הבושה של כב׳ נגד התנועה הלאומית הגרמנית, ובכך נגד העם הגרמני כולו, מעוררת את זעם כל הגרמנים האמיתיים. … כי באחד הימים יכולה להיפקע גם הסבלנות שלנו ! חתום: ״ועדת־הפעולה הגרמנית.״ האדמה הטובה מקבל כל סוגי עבודות בנין ומוזאיקה מסגרות ונגרות בנין תריסי פלסטיק וטסטים תל־אביב, רחוב שינקין ( 14 בחצר) אושרי בשבוע שעבר נערכה אצלנו בכפר הפגנת מובטלים שמנתה אלפי פועלים.
גליון 1501 (8 ביוני 1966), עמוד 8

בעוד שדיינטי הניפה את הדגל הבריטי, ניפנפה השניה את הדגל הגרמני. איד להפסיד מלחמה. לפני חמישים שנה בדיוק עמד ניקסון, אז בן , 17 על סיפון אונית־קרב בריטית — והסתכל באותם גברים, שהפעילו אז את התותחים של אוניית־קרב גרמנית. … אולם ג׳ליקו נזהר, וכמוהו גם האדמיראל הגרמני, והקרב נגמר בתיקו. שערות לסכות. השבוע נפגשו שתי משחתות בריטיות קטנות עם שתי משחתות גרמניות, כדי לחזור על הקרב באופן סמלי.
גליון 1763 (16 ביוני 1971), עמוד 17

בל איום על ההובלה הסדירה של הנפט לאילת, כמוהו כאיום על אספקת הנפט ל־מיזרח־אירופה. הסתייגות מהצהרותיו של האורה הגרמני אין להתייחס ברצינות להצהרותיו הפרו־ישראליות של קרלו שמידט, מי שעמד בראש משלחת הבוזדסטאג הגרמני שביקרה לאחרונה בישראל. שמידט, שהשמיע בפומבי הצהרות כאילו אין שינוי במדיניותה של גרמניה המערבית לישראל, ידוע בתור עסקן שאינו יידע לנצור את לשונו ובביקורים רשמיים אחרים במדיוות שונות כבר גרם בעיות לממשלת גרמניה המערבית.
