חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 12,901 עד 12,925)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2363 (13 בדצמבר 1982), עמוד 50
לדוגמה, אם״אני עורך מסיבה, אני עושה אותה גרוד ק*ס וחמינומ ף* וא גראה ככל האירועים הי 1נוצצים, הוא חוגג בכל המסיבות, הוא אורח קבוע בהילטון, הוא אדיב והוא נדיב. הוא דובר אנגלית, צרפתית, ספרדית גרמנית ועברית. פיהו? הנרי זימנד. רווק, בן ,34 כסוף שיער, בעל קומה ממוצעת.
גליון 2323 (10 במרץ 1982), עמוד 66
בקובץ, שכותרתו העברית הרכבת נהגה לדייק * ,מצליח בל לצייר בעוצמה תי אורית חסרת־תקדים את תהליך התבוסה האישית׳ בסופה של המילחמה העולמית, בקרב החיילים הגרמניים. סיפור הכותרת בקובץ הרכבת נהגה לדייק, שהוא בבחינת נובילה מלאה, מתאר את מסעו ברכבת של חייל צעיר, מביתו אל המוות שבחזית, כאשר במוחו מקננת לה רק מחשבה אחת, והיא :״אני לא רוצה למות!
גליון 2325 (24 במרץ 1982), עמוד 65
לפעמים אני חושב שאם עד יוני המצב לא ישתפר, אני לא יודע מד. יקרה לי. אני נוסע לביים הצגה בגרמניה. אולי אשאר שם. ואני אוהב את הארץ שלי, את הקהל שלי, אבל יש לי מחשבות כאלה.
גליון 2301 (5 באוקטובר 1981), עמוד 25
כשהגיע הנה ושמע כי עושים הפכם־שילומים עם הגרמנים, הלך להטמין פצצה עקרה כמישרד־החוץ הישראלי, כמחאה.
גליון 2410 (9 בנובמבר 1983), עמוד 43
גם ״טירופו״ של קד׳אפי אינו נשמע מטורף כל־כך, בעמודי מחקר זה, והרושם הקודר העולה ממנו, מרצון או שלא מרצון, מזכיר את סיפרו של הגרמני אוסוואלד שפנגלר שקיעת המערב. הייתי ממליץ ל־ 21 שרי ממשלת״ישראל (בעיקר לאותם היודעים לקרוא) לעיין בספר זה, כדי להבין מעט מכובד האחריות ההיסטורית המוטלת על שיכמם.
גליון 2411 (16 בנובמבר 1983), עמוד 41
אין בישראל מחזאי אחר, היכול להתמודד עם שבוע מיקרי של הפוליטיקה הישראלית. גם התיאטרונים באנגליה, בצרפת ובגרמניה אינם מסוגלים להתמודד מול תיאטרון הטל• פוליטיקה של ישראל.
גליון 2405 (5 באוקטובר 1983), עמוד 7
^ ש מצב, שהיה מטריף את דעתו של קצץ גרמני. תסבוכת עצומה להלכה ולמעשה. יש מערכת׳השילטץ הלבנונית.
גליון 2405 (5 באוקטובר 1983), עמוד 57
סקופ ללא שחר • לכתב הכלכלי החדש עודד שחר, העולם הז ה 2405 דחייה כתב הרריו צבי לידר, שליח הטלוויזיה והרדיו בגרמניה, כראש דסק־החוץ, במקומו של משד!
גליון 2390 (22 ביוני 1983), עמוד 51
הסופרים״ מתוארים בבהירות ב חז ר ה לברידה סד, כמו השביתה הכללית של . 1926 כאשר מתברר לריידר כי סבסטיאן נעלם אי־שם בטאנגיר והוא חולה, בזרועותיו של גרמני, איש לגיון הז רי ם הצרפתי, הוא נוסע לטאנגיר לסעוד את ידידו מימי אוכספורד, שהשפיע על כל אורחות־חייו.
גליון 2391 (29 ביוני 1983), עמוד 68
קי ב ל את עיטור ההומניטריות של מיסדר בני־ברית העולמי הבנקאי ארנסט יפת, יושב״ראש מועצת־המ־נהלים והמנהל הכללי הראשי של בנק לאומי לישראל. יפת ( )62 הגיע לארץ מגרמניה בהיותו בן .12 הוא עבד בבנק של אביו, יעקב יפת ושות׳ בע״מ, שירת בצבא הבריטי בשנים — 1941 1946 והצטרף ב־ 1952 כמנהל כללי לבנק איגוד, עד אשר נרכש על־ידי בנק לאומי בשנת .1963 הוא חבר במועצה הבינלאומית של המרכז ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת ג׳ורג׳טאון בוושינגטון.
גליון 2387 (1 ביוני 1983), עמוד 4
גבול ישראל-סוריה הפך לגבול בין שתי מעצמות־העל — כמו הגבול בין שתי הגרמניות, או גבול תורכיה — ברית־המועצות.
גליון 1594 (20 במרץ 1968), עמוד 12
. • כאיטליה התחילו מהומות של סטודנטים על רקע הסדרים באוניברסיטה, קיבלו במהרה אופי פוליטי מובהק. • כגרמניה פעלו הסטודנטים נגר נשיא המדינה, היינריך ליבקה, שחלקו בפשעי הרייך השלישי מטיל עליו כתם כבד
גליון 2379 (6 באפריל 1983), עמוד 68
אם לצה״ל היתה אחריות עקיפה, אז גם האמריקאים אשמים בשואה, מכיוון שהם ידעו על מחנות־הריכוז ולא הפציצו מטי- לות־ברזל ולא מנעו מהגרמנים להכניס לשם יהודים! וגם הבריטים אשמים, כי ידעו שהערבים עומדים לתקוף את שיירת הרופאים להדסה
גליון 2381 (20 באפריל 1983), עמוד 7
ראש־ד עלי היה לאומן עיראקי, ששינאתו לכובש הבריטי הפכה אותו לידיד־ הגרמנים. ב־ 1941 חולל הפיכה בעזרת הצבא העיראקי וגירש את העוצר הפרו־בריטי, יחד עם המלך הקטין, בן־דודו של חוסיין.
גליון 2376 (13 במרץ 1983), עמוד 56
״ הוא נשלח לשוודיה, כדי למסור לרוזן כרנדוט את הרשימה. אך תיכנון לקוי של המודיעין הגרמני, ומילחמות־הפנים שלו, משלחים את ראש לידיו של ג ׳וזן) קונווי, עיתונאי אירי היושב בשטוקהולם, אשר בעז רת חוש ריחו העיתונאי, מוצא כר נרחב לסידרה של סחטנויות אצל תעשיינים בריטים שתמכו ברייך השלישי.
גליון 2380 (13 באפריל 1983), עמוד 53
בשיר במטבח הוא מתאר מחוויות נדידה בכבישי אירופה :״כפני הנהגים האוספים אותי כככיש חרץ אני מודה עכשיו שלא כל כד חשוב לי לאן יטעו ואני /בן שלושים וארכע מחייי בשוככית כאילו בן עשרים וארבע וכולע את חכאכ ואומר לעצמי / כשפתי: בארץ טילחמח פושעת ואם לאלה כאן לא היתה פרירה (עבודה, בש־כנתא, שבנים מאגים לגורל הצבא) ואם אלמד לסלוח להם אלמד לסלוח גס לפוש עי מילחמה קטנים יותר, אוכל /לשוב שמח כיום מן הימים ולחיות ביניהם ככל האדם לאור מעכיר את דימוי פושעי מילחמה קטנים ל״אכל עדיין איני יכול לשמוע את סיפורי הגרמני /הקשיש מהחזית המיזרחית אפילו לא את מעט הטילים /שרכש מן הרוסים...״ בשיר סאלוה כותב לאור :״באחד הלילות אחרי זוועת צידון הרחובות הס ריחו שם מרוב גוויות /והרדיו דיווח כהרחסה על דובדבן הלבנון נסענו לנו שותתים כאב ...והמכונית נסעה כאילו לה כתפיים של ברזל אמרה לי סאלוה אבו האדרה פדגוגית פלשתינאית /באי רופה פגשתי אותה אחרי החורבן השלישי.
גליון 2383 (4 במאי 1983), עמוד 57
אלא שגירסתו של שלום אינה הגירסה העברית הראשונה, ובין הגירסות שקדמו לה ישנה זו של יהודה עמיחי (בקובץ שערך ויתרגם משירי לסקר־שילר). גירסתו של שלום נראית לו כתרגום מגרמנית לעברית, אלא כתרגום מעברית עכשווית לעברית של ימי ראשית ההשכלה.
גליון 2373 (23 בפברואר 1983), עמוד 51
שריף, משוררת מישרד־החינוך־והתרבות, שהמישכל והבנת תפקידי השירה בעיניה לא שופרו, למרות מגעים שקיימה לפני כמה שנים עם משורר גרמני, ומאוד אנטי- ימני, כגינטר גראס.
גליון 2375 (9 במרץ 1983), עמוד 44
ארץ הצגתי בעשרות תערוכות, חלקו כתרומות. גם בגרמניה זכיתי בהכרה. רצו שאשפץ שם כנסיה, קראו לי רמברנט הישראלי.
גליון 2367 (12 בינואר 1983), עמוד 39
מישקל אלקטרוני, מיקררמחשב, רדיו־טרנזיסטור מנגן בצורת פסנתר׳ מישחק־׳שעון אלקטרוני ומצ־ אבא בו אי גרמנית, עברית ואנגלית׳ עם נסיון ביחסי־ציבור, מעוניין בהצעות רצי ניות.
גליון 2368 (19 בינואר 1983), עמוד 31
הוא פעיל במיפלגד, הזאת בענייני כספים. בפירסום אודותיו שהופיע בגרמניה אף נאמר כי הוא ״גיזבר המיפלגה הליברלית״ ,דבר שאין בו אמת.
גליון 2372 (16 בפברואר 1983), עמוד 49
את האקורד האחרון בשבוע חגיגות הטלוויזיה לרגל עלייתו של אדולף זזיטלר לשילטון בגרמניה, הביא יעקוב אחימאיו, בכתבה בהשבוע — יומן אירועים, שהציגה דיאלוג טלוויזיוני בין פיזמונאי הפולקלור המיזרחי ארז ביטון לאיש גוש אמונים בגי קצובר.
גליון 2316 (20 בינואר 1982), עמוד 63
האמנות הנוצרית של ימי־הביניים מיוצגת בספר בסידרת פרקים, המוליכים את המעיין על ראשית ימי הרנסאנס באי טליה, אמנות ארצות־השפלה וגרמניה של ראשית המאה ה־ , 16 המאות ה־ 17 וד 18-, באירופה, המאה שעברה וימי ראשיתה של האמנות המודרנית.
גליון 2346 (18 באוגוסט 1982), עמוד 58
את מחקריה של מרת רוכר, על ההיבטים וההשתקפויות היהודיות של קפקא ביצירתו (רובר מנסה לקבוע את מקומו של מחבר המישפט והטירה כיהודי בסביבה התרבותית שבה נולד) .הרצאה זו מוליכה את בחינת יצירת קפקא ליצירה הנובעת מתוך עולמו של יהודי בן העיר פראג אשר אינו גרמני ואינו צ׳כי, בן לאותה תרבות. שהיא שוכחת לציינה, תרבות קאקאניר!
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 15
בברכות ובאיחולים לפעילות רבת״הצלחה, שלך, מר אבנרי חיקר, אני כותב לך בשפה הגרמנית, מפני שאני עומד לנסוע מכאן בעוד שעה, והכתבת הדברים בעברית תדרוש זמן רב יותר• הייתי רוצה להגיד לך שאני קורא בשנתיים האח רונות את העולם הזה בעניין רב, ושאני מעריך ומעריץ שוב ושוב את אומץ-ליבך ואת כישרונך העיתונאי.
