חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 12,876 עד 12,900)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2449 (8 באוגוסט 1984), עמוד 23
אחת שכבר הוציאו לה /כמעט כל מה שאפשר להוציא מבפנים, ואחת שהוציאו לה / רק אבר אחד או שניים והטוב שבשירי אהרון אמיר (בכל ספריו) רחיצת רגליים בכנסיית הארמנים (מורודדרך מגלגל בלשונו ביום אביבי /ומספר לקהל גרמנים ממושמעים/ , יגעי-חום ותאבי־אינפורמציה במילחמת־העולם הראשונה /שחטו התורכים ושאר מוסלמים /מיליון וחצי ארמנים /ברחבי הממלכה העות׳מאנית שיר, המעורר שאלה אחת ויחידה: מדוע רגיש אהרון אמיר בכנעניותו לכאב השמדתם של הארמנים בידי התורכים, תוך שהוא מתעלם מהשמדתם של יהודים, בין,כנען׳ הקדומה ל,ישראל׳ העכשווית.
גליון 2453 (5 בספטמבר 1984), עמוד 9
כל עם גדול יש לו פירורים של בני־האומה, החיים מחוץ למיסגרת מדינתו, בתור מיעוטים בארצות אחרות: האנגלים באפריקה הדרומית; הצרפתים בקנדה, בלגיה ובשווייץ; הגרמנים בכל קצווי עולם. מצבם תלוי בטיב המישטר. .
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 19
הוא הטליג בתיאור מעשי הגבורה שלו, ביעילותו הרבה נחוג בגיבעת־חיים, יום־ הולדתו ה־ 78 של יצחק בן־אהרון, יליד בוקובינה, איש השומר הצעיר וממייסדי קיבוצו, אשר שירת כלוטננט (סגן) בחיל-החפרים הבריטי ביוון, שבה נפל בשבי הגרמנים (בין חבריו לשבי היו יוסף אלמוגי, איש חיפה, וגם אביו כלוחם, בהקשר של מילחמה תוקטנית וטושעת זאת.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 60
אחת מהמציבות הללו, הבולטת למרחוק, בנויה בדמות משרפה, שעליה ארובה מלבנים אדומות. בצידה תמונה מזעזעת של קצין גרמני מגרש יהודים למחנה־השמדה. האנשים שנותרו בחיים מהקהילות הללו, לא מצאו אפילו את גופות יקיריהם כרי להביאם לקבורה, השקיעו הון רב ודמיון ניכר כדי להקים יד ליקיריהם.
גליון 2450 (15 באוגוסט 1984), עמוד 42
מאונן•: )1הנוזל המזין את נימי העלים; )2לא עוד; )3עיר עתיקה בארץ; )4מסמר; )6סופה של אות; )7מקום החלציים; )8 כח רב; )9מלך אדום(בראשית ל׳ ל׳׳ה); )12 רק, אך, כי־אם; )15 תותח לא רתע; )16 אבן־טובה; )17 צפיפות, לחץ; )19 פטיש; )20 אינו עובד; )21 פיננסי, השייך לאוצר המדינה; )23 מחפש; )24 עצם בפינו; )26 אוסף של דברי ערר; )27 סיעה; )29 קו אחד בין שתי נקודות; )30 הבעה; )33 שמנת מחלב שנחמץ; )34 בהשאלה — קדרות, זעף; )36 פקפוק, חוסר החלטה; )37 לבסוף שנכנס הספורט לאולימפיאדה; )40 יהיר; )41 שבט בישראל; )44 בבואה; )46 שמא; )47 נקי; )49 מקום מעצר לפושעים; )50 כסות לרגל; )53 כינוי למלר המשיח באגדה התלמודית (שמו של חדש אב); )54 בן לעם גרמני עתיק שמוצאו מסקנדינביה; )55 מאכל שהיו בו כל הטעמים — במדבר; )56 קידומת צרפתית; )58 בדקדוק — אות המהפכת עבר ועתיד; )59 סככה מעצי חורש; )60 פתח דבר; )62 אינו מכניס דבר מאכל לפיו; )63 נישא; )66 אחת מארצות הממלכה המאוחדת; )68 בהשאלה — ממד, יחס, שעור; )71 גרור, נכנע; )73 מטבע ומשקל בימי קדם; )76 כך; )87 בקר; )79 פרח נוי הפורח בנקיקי סלעים; )80 חסר־כל; )82 שליח; )84 מזון; )85 חומר מופק מעצי האלון לתעשיית פקקים; )87 בדרגא נמוכה יותר; )90 שקערורית; )92 אבן תחתונה באבני ריחיים; )94 שם ספרו של בירד, חוקר הקוטב; )96 אל המלחמה הרומי; )97 יוקר המחייה ביחס למשפחה ממוצעת; )99 אחד השוואים; )101 עמית; )102 מרה קטנה, שעור מינימלי; )103 כבש.
גליון 2454 (12 בספטמבר 1984), עמוד 36
אביגיל ינאי מאוזן: )1עיקר שממנו מסתעפים עניינים אחרים הדומים לו ( )5 :)2,4מקומות שוממים )10 :ממולל; )11 באמתחתו של קופידון )13 :חצי של מזל; )14 נהר בדרום אפריקה: )15 כרת ערלה; )16 חומר מלוהט; )18 קח לו; )20 התנודד; )21 נשיא אמריקאי — הוא קבע ״אמריקה לאמריקאים״; )22 קצה הלשון; )24 מפסלת עגולה; )25 אנדרטה; )26 ״משורר הדלות״; )28 נוזל לכתיבה; )30 מידת אורך קדומה — נמדדת בכף יד; )31 משקה דובדבנים; )32 אסף אליו; )34 אדמדם; )35 ראש הממשלה (מי שלא יהיה); )38 עיר בגרמניה; )39 תבלין; )41 צליל בסולם דו־מז׳ור; )42 עורר תאווה מינית; )43 נוכח בשעת מעשה; )45 רוטב; )47 עגול ומסתובב; )48 פרש, שטח; )50 שאנן; )51 הלוואי; )52 מכיון; )54 מחתרת צרפתית בימי מלחמת העולם ה־ )57 ;2קערה; )61 איבר ההנקה; )62 דרגא בגלגולי הארבה; )64 מרכז; )65 הקיש זה על זה; )66 עוף דורס; )67 גג הפה(ח); )69 קיר מגן צבאי; )70 לוקסור הקדומה; )72 הלך רכיל; )74 חומר מנקה ומטהר; )75 עיר קדומה בין הפרת והחידקל; )77 איפה השני?
גליון 2463 (14 בנובמבר 1984), עמוד 9
ומעל לפרשה כולה — גם לפי גירסת רב־החובל — מרחפת שאלה פשוטה, עירומה, ונוראה — האם היה אבנר גילעד, חבר קיבוץ נחשולים, עושה את המעשה הזה אילו היה הנוסע הסמוי איש לבן — אנגלי, למשל, או גרמני? ^ גידפה המקילה הזאת אין, כמובן, שום תימוכין.
גליון 2463 (14 בנובמבר 1984), עמוד 44
פרשת מיבת קופת הצדקה, שהכילה 150 מרק, לפני חודש, על-ידי שחקני נבחרת הנוער של ישראל בכדורגל, בנד חנה האימונים בעיר הגרמנית קובלנץ, שנחשפה לאחרונה, חיכתה גלים בקרב אנשי הספורט.
גליון 2460 (24 באוקטובר 1984), עמוד 10
פירוש הדבר שיש לסלק חלק גדול מצמרת ה־מישטרה, ולהביא אליה אגשים חדשים לגמרי, בעלי רמה אנושית ומיקצועית אחרת. ן* יצד נמצאו בגרמניה מאות אלפי בני־אדם, שהיו מוכנים להלקות, להתעלל, לענות, להרוג ולהפעיל את כל שיטות־הזוועה אשר מוח סאדיסטי יכול להמציאן?
גליון 2460 (24 באוקטובר 1984), עמוד 14
כל זאת, נוכח תחזיות הגורמות לדאגה בחוגים ציוניים אודות ״התבוללות״ ו״נישואי תערובת״(בין יהודים לשאינם יהודים) ,המגיעים ל־ 77 אחוז בגרמניה ובסקנדינוויה 40 ,אחוז ב־ארצות־הברית ובמערב־אירופה.
גליון 2447 (25 ביולי 1984), עמוד 17
ף* עולם לא היתה בארץ מערכת־בחירות מוזרה יותר. 1 * 1״לולא ידעתי שיש כאן בחירות, לא הייתי יכול לנחש זאת,״ אמר אורח מגרמניה, שבא לארץ בשבוע האחרון. ״אינני יודע איו לאכול את הבחירות האלה,״ הודה איש־מיפלגה משופשף, באמצע המערכה.
גליון 2455 (19 בספטמבר 1984), עמוד 9
או כמה הפיקה בלגיה מן הקונגו, כאשר שלטה שם באמצעות צבא־כיבוש אכזרי. או כמה מפיקה כיום ברית־המועצות מגרמניה המיזרחית אילו היה קיים בכוכב רחוק מוסד־מודיעין, החוקר את המתרחש בכדור־הארץ, והוא היה שומע פרטים על יחסי ישראל־ארצות־הברית, הוא היה עשוי בהחלט להסיק שארצות־הברית היא מושבה ישראלית.
גליון 2473 (23 בינואר 1985), עמוד 24
בספר ההוא מובאות דוגמות של חמש מדינות, שבהן שררה היפר־אינפלציה, שנשברה בדיוק בחודש העשרים מהיום, או, ליתר דיוק, מהחודש הראשון, שבו הפכה האינפלציה לדו־סיפרתית, והודברה בחודש ה־ .24 ועוד כמה תופעות מעניינות, שאני לא רוצה לבלבל לכם את המוח בהן. כך למשל האינפלציה בגרמניה — מאפריל 1922 ועד אפריל :1924 האינפלציה באוסטריה — מפברואר 1921 ועד פברואר ;1923 האינפלציה בהונגריה — מיולי 1922 עד יולי ;1924 האינפלציה בפולניה — מיוני 1922 ועד יוני ;1924 האינפלציה ביוון — מאפריל 1943 ועד אפריל ;1945 ולבסוף האינפלציה בישראל — מאפריל 1983 ועד דצמבר . 1984 עכשיו, מי שלא מאמין בתיאוריות, אין לי מה לדבר לאיתו.
גליון 2473 (23 בינואר 1985), עמוד 30
הורוקס, אשר נפצע קשה כאשר פיקד על כיבוש תוניסיה מידי הגרמנים והאיטלקים ב־ ,1943 הוחזר, כעבור שנה, לשרות פעיל.
גליון 2474 (30 בינואר 1985), עמוד 7
היינו סלאט בינלאומי — מוג׳אהידין מאיראן( ,הלוחמים במחתרת נגד חומייני) ולוחמי־שיחרור מאל־סאלוודור, ירוקים מגרמניה וסאנדיניסט מני קר אגוו ה( שדיבר איתי עברית, הוא היה בקיבוץ) האני פאיצי מאש״ף( שנולד בחיפה) ואני מישראל, איש גדול מן האי מינורקה (הקטנה) ואיש קטן מן האי מאיורקה (הגדולה) המבקשים אוטונומיה, וכמוהם איש מקאטאלוניה.
גליון 2482 (27 במרץ 1985), עמוד 15
בוושינגטון הרחוקה ישבו שני ציניקאים, משוגעי־עוצמה: הנשיא ריצ׳רר ניכסון ויועצו היהודי־גרמני, הנרי קיסינג׳ר. הס היו שקועים במילחמה מטורפת בווייט־נאם.
גליון 2478 (27 בפברואר 1985), עמוד 38
אומנם, זה היה בטורניר־הכנה, אבל עשינו זאת עם אותם השחקנים ששיחקו בפאריס ועם אותם השחקנים ששיחקו בברטיסלבה. ואלה יהיו גם השחקנים שישחקו בגרמניה, ביוני הקרוב, באליפות אירופה.
גליון 2296 (2 בספטמבר 1981), עמוד 39
שלום ארצות־ר,ברית—קנדה, למשל, ושלום הודו— פאקיסתאן, והשלום בין שתי הגרמניות. השלום הישראלי—מצרי יחזיק מעמד, אך הנורמליזציה תתרוקן מתוכן.
גליון 2342 (21 ביולי 1982), עמוד 8
הפגנת התמיכה כמילחמה חוק נגד הפגנות צבא אחד, ממשלה אחת!״ גם ל לא תרגום לגרמנית, מזכירה את השנים, שבהן שלטו הנאצים.
גליון 2344 (4 באוגוסט 1982), עמוד 68
מזכירים את שמותיהם של כתב הצהרון בגרמניה, שלמה שמגר, את אביעזר גולן, את ישעיהו בן־פורת ואת אהרון שמיר, אך כמעט ברור שההכרעה תיפול על בן מישפחת מוזס.
גליון 2339 (30 ביוני 1982), עמוד 62
נוסחה (ראדדאור בהוצאת דליה פלד), מביא מירכב עלילתי המבוסם על עובדה, על סיפור העלמה של הנוסחה לייצור דלק סינטטי בשלהי מילחמת־העולם השניה, נוסחה, שלמרות משבר־ר,אנרגיה של ימינו — טרם נמצאה. סיפור הנוסחה מתחיל ב־ 1913 במדען גרמני, חתן פרס נובל, בשם .כרג׳ס, שגילה כיצד ניתן להפיק דלק מפחם.
גליון 2338 (23 ביוני 1982), עמוד 28
.״ את ממשלת רביו האשימו, כי היא משאירה את הגדה המע רבית ״יודנריין״ — נקייה מיהודים — כפי שביקשו הגרמנים לעשות באירופה, וכשבא אל־סאדאת לירושלים לבשר שלום, אמר עליו משה שמיר בכנס בעופרה: ״זהו היטלר שעל הנילוס.״ אין כמעט אסיפה, חוברת, מודעה של גוש־אמונים שאין בהם איזכור של ״סכנת החורבן״ (המיידית גבולות אושוויץ״ (הקו־הירוק) ,״אובדן עצמאות״ ,״שואה״, ״טבח בידי שונאי ישראל״ .טדי קולק הפך בעיניהם ל״פועל לפי מיטב מסורת היודנראט״ וחיים בר־לב שהתנגד להקמת אלון־מורה ״חצה את הקווים לשרם את האוייב.״ גם בגין הפך לבוגד מסוכן, כאשר הסכים לפינוי כל סיני.
גליון 2337 (16 ביוני 1982), עמוד 26
בימי הקרב האווירי על •בריטניה הכינה מחלקת־ההסברה הממשלתית כרזה, שנועדה להדים את המוראל. הופיע בה תצלום של המטוס הגרמני יו־ ,88 ותחתיו הסיסמה: ״מי פוחד מפניו?
גליון 2357 (3 בנובמבר 1982), עמוד 54
אחרי הסופר הישיש ממוצא יהודי־בולגרי, הכותב בגרמנית, אליאס ל,אנטי, שזכה אשתקד בפרס, יוענק הפרם השנה לסופר הקולומבי גבריאל גארסיה מאו־קם (מתחרז עם שעטנז).
גליון 2366 (5 בינואר 1983), עמוד 14
הוא, לובה, נתן לנהג את ההוראה ללחוץ על הכפתור המרים את הארגז של המשאית. כשהורי הגיעו הנה מגרמניה, עשרים שנה לפני ה־מארוקאיס, מי דאג להם?
