חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,757 תוצאות (מציג 12,701 עד 12,725)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2209 (2 בינואר 1980), עמוד 73
גיבורי ספריו אינם גיבורים, אלא אנטי־גיבורים, אנשים בעלי זהות מטושטשת, משתפי־פעולה עם הגרמנים. הוא שואף להוכיח בסיפוריו כי האדם אינו שווה הרבה, לא בחייו ועל אחת כמה וכמה — לא במותו.
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 46
פניו היו סמוקות מזעם, והוא פתח בנאום שכדאי להביא כמה פנינים אופיי ניות ממנו: תמיר בשנות ד,־30׳ עלתה מיפ- לגר, לשילטון בגרמניה כדין ...מנהיג ה־מיפלגה היה אדם שחבר־הכנסת אבנרי סיפר לי פעם כמה נערץ היה עליו — אדולף היטלר.
גליון 2233 (18 ביוני 1980), עמוד 49
אשר לברטולוצ׳י מעל פניה של מארתה ומאלץ אותה להת הצעיר, הוא מגלה ביטחון וידע בשפה בונן בעצמה,״ מסביר ברונו גאנץ, מגדולי הקולנועית, שמעידים על השנים הרבות השחקנים בשפה הגרמנית, את הדמות שעבר במחיצת אחיו הגדול .
גליון 2229 (20 במאי 1980), עמוד 80
הראשון הוא דניאל כוהן־שגיא, ששירתו מייצגת באחרונה בגרמניה את השירה הישראלית העכשווית, והשני הוא המשורר ממוצא רומני מנפרוד וינקלר שאיפשר באחרונה מיפגש ראשון בינו לבין קוראי האנגלית, בקובץ תרגומי שירתו אשר ראה אור במטרופולין התרבותי סנט־לואיס, ארצות- הברית, לצידו של המשורר הישראלי הנודע שלמה וינר, ששיריו ראו אור בסידרה זו שנה קודם לכן • 0למדור זה הגיע העתק מיכתבו של המשורר, משה הנעמי, שנשלח אל איש דבר אהרון מגד.
גליון 2235 (2 ביולי 1980), עמוד 55
במאי הסרט, פראנסיס ג׳ירו, בחר לתפקיד הראשי, בשחקנית שכמעט נולדה לגלם דמות זו — רומי שניידר. כמו הגברת האנאו, רומי היא דוברת גרמנית במקור, והיום, בגיל ,41 היא קרובה מאוד לגילה של הגיבורה שהיא מגלמת.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 19
היא כללה את מיטב היסודות של ״ארץ־ישראל היפה״ ,גני היישוב הוותיק, המשכיל, המסודר, המושרש בארץ. ציניקאים הישוו אותה למהפכנים הגרמניים שהפסידו את מהפכתם מפני שחששו לדרוך על הדשא או להתפרץ לרציף של רכבת, מבלי לרכוש תחילה כרטיסי־רציף.
גליון 2088 (7 בספטמבר 1977), עמוד 27
בדרך-ילא-דרך, בשבילים צדדיים, בין הגייסות הגרמניים המתקדמים ,׳הגיעו השלושה עם ונשותיהם לעיר- המיבטחים.
גליון 2191 (29 באוגוסט 1979), עמוד 31
זזאים כמה מטוכי הסופריס והמחזאים 8588 בטרם נודע מלוא עומק הטירוף האנטישמי של הנאצים, קיוו כמה מנהיגים ציוניים שניתן לשתף־פעולה עימם, לקידום הגירת היהודים מגרמניה לארץ־ישראל. הקיצוני ביותר היה אברהם (״יאיר״) שטרן.
גליון 2286 (24 ביוני 1981), עמוד 35
לפחות אחת מהן, זו של ״הרב״ מאיר כהנא, יכולה גם להיקרא ״נאצית״ — שהרי היא דוגלת בגלוי ובפה מלא במצע שהוא העתק נאמן של מצע המיפלגה הנאציו־נל־סוציאליסטית הגרמנית בראשית שנות ה־ ,30 בתוספת שיכתוב של חוקי־נירנברג.
גליון 2286 (24 ביוני 1981), עמוד 86
׳ ארצות המאגרב שוכנות מערכה לארץ־ישראל לפי מפתח־עדתי זה אין הגברת יגול שואלת מדוע קוראים ל״אש־כנזים״ אשכנזים, שהרי לא כולם הגיעו מגרמניה — הלא היא אשכנז. כמו כל ישראלי טוב, מעניקד, יגול פרק פריסאי לסיפרה, עם קטעים הנראים כמו הועתקו מספריו של יו סף מונ די : ״יצאנו לסאן ז׳רמן וישבנו בקפה, פלור׳, ג׳ורג׳ ,בטין, ואנו שנינו.
גליון 2290 (22 ביולי 1981), עמוד 50
הפרקליט עוזי שראטר הגיש כתב- אישום בשוד נגד השלושה, וכאשר הגיע מועד המישפט התברר כי העד הראשי, המתלונן, נמלט מהארץ• אחרי חיפושים מרובים התברר שהוא מתחבא בגרמניה ומסרב לחזור. אך הוא הוסגר לישראל, והמישפט שנדחה יותר משנה התחדש.
גליון 2293 (12 באוגוסט 1981), עמוד 64
הצלם הסביר לרינה, כי האלבום עתיד להישלח לגרמניה. כאשר נראה היה שרינה מהססת להצטלם בלבוש־צעיפים.
גליון 2293 (12 באוגוסט 1981), עמוד 67
מיד עם תום העירעור שוחרר רחמים מבית־הסוהר, ונסע לאביו החי בגרמניה. הציץ ונ 3גו> היא טענה: הוא הציץ לאמבטיה, הוא מען: טעות בזיהוי למרקו גרשון היתה ביקורת הקשבתי לתוכנית־הרדיו לאשה ושמעתי את רבקה נרדי מספרת על הקורס.
גליון 2293 (12 באוגוסט 1981), עמוד 81
אום בשם אס־נידאל ף* מצב ז ה לא ראה אל-קדומי עוד כל ״ צורך לשים מחסום על פיו. הראיון שלו לכתבת הגרמנית היה, כימעט בלי הסוואה, התקפה פרועה על ערפאת ועל כל העמדות המזוהות עימו — לטובת הקו הקיצוני המקובל על סוריה.
גליון 2285 (17 ביוני 1981), עמוד 39
הוא התנפל בשצף־קצף על שר״ הביטחון האמריקאי, כספר ויינ־ברגר, והכריז שהוא ״רשע״ .ב עקיפין צירף אותו למבצעי השו אה. יתכן כי שמו הגרמני של השר האמריקאי גירה את בלו־טות־השואה של ראש־ד,ממשלה ה ישראלי, שהטיח בפניו את האי שום ששכח את גורלם של מיליון הילדים היהודיים באירופה.
גליון 2289 (15 ביולי 1981), עמוד 36
.״ ועוד הסבר: שער חליפין של מטבע אחד כלפי חר, למשל המרק הגרמני לעומת הדולר היום, הוא ״השער מסירה מיידית״ ,הקרוי בעגת הסוחרים — שער ה״ספוט״ .השער נקבע היום לעיסקה שתיעשה בעתיד נקרא שער ה״פורוורד״.
גליון 2292 (5 באוגוסט 1981), עמוד 4
״מחבל״ או פושע שיש להשמידו. להבדיל אלף הבדלות, כאשר החלו ה גרמנים לקרוא מדי יום על ״תת־האדם היהודי״ ו״הטפיל היהודי״ ,החלו שוכחים כי היהודי הוא, בעצם, השכן ממול.
גליון 2292 (5 באוגוסט 1981), עמוד 21
אמנם כשנוח, דין פרוטה כדין מאה, אבל רק לעיתים רחוקות זה נוח כל״כך. קחו דוגמה : אילו הגרמנים הנאצים, החיות האלה, במקום להשמיד שישה מיליון יהודים במיסגרת הפיתרון הסופי׳ היו משמידים רק שישה יהודים, מישהו חושב שבגין היה יכול לדבר על דור השואה והתקומה ן או לקלל את הקנצלר כמו שקילל אותו ז אז שאף אחד לא יספר לי שדין פרוטה כדין מאה• המיספרים בכל זאת עושים את ההבדל.
גליון 2213 (30 בינואר 1980), עמוד 63
ובדיחות טפלות למדי, כמו :״עד שבא רוח של עזות :אותו זוג משונה, שהבעל לא זכה לחתימת זקן ואשתו זכתה לשפם משופע ונק־יאו משום מה בתולת־אשה, והתחילו מדברים בתקיפות, כפאלצט גבוה ובגרמנית נמלצת אין בכוחן להצחיק אפילו סדר קשיש מהתקופה ההיא.
גליון 2207 (19 בדצמבר 1979), עמוד 78
אירוניה ואירוניה עצמית, תרגילים לשוניים וירטואוזיים מהוסים בעדינות, מוסתרים מעין הצופה, חריזה סמויה, מרושלת בכוונה, דיוק קפדני בהנחת החומר בלא כל תחושת־מאמץ, מעורבות דקת־מגע בענייני היום, סימני עקבות של, תרבות /רובם נהירים לתייר המצוי, חלקם שמורים לאקדמאים ...נתן זך הוא אמיגראנט, אין ספק בכך שהוא אמיגראנט בכל מקום ...יש בספר פרק ישראלי מובהק (״הארץ המובטחת״) ,אך גם בו רק תוספת דגש ל׳שורשיות׳ של העדר השורשים. היהודי הגרמני לשעבר (עמ )174 ,מספר לנו, בוויכוח סמוי עם אמנות ארנולד האוזר ארנולד האוזר חינו אחד מאותם חוקרי תרבות אחרונים, ילידי הקיסרות ה־אוסטרו־הונגרית, שפסה וחלפה מן העולם.
גליון 2204 (28 בנובמבר 1979), עמוד 78
השלב השני של מיתקפת כתר יהיה בשותפות משולשת שהוקמה בין כתר, ידיעות אחרונות ובית־הוצאה גרמני הפועל בכעשרים ארצות, שבהן הוא מנהל מועדוני ספר עולמיים — בית־הוצאה ברטלסמן.
גליון 2252 (29 באוקטובר 1980), עמוד 68
.״ חסר המוסר הוא ספר שמעשה ריקמתו הספרותית נעשתה בהשראת פגישתו של ז׳יד עם אוסקר ויילד, הגולה בפאריס, ובהשפעה עמוקה של אי־המוסר הניטשיא־ני, כפי שהוא הבינו. ואכן, אותה ״תרבות״ גרמנית הטביעה חותמה על יצירתו של ז׳יד.
גליון 2251 (22 באוקטובר 1980), עמוד 28
פורט־סעיד (לפי הכתיב האירופי) או בור־סעיד (כפי שמבטאים הערבים?) תעלץ סואץ (לפי השיבוש הגרמני, הנהוג גם בישראל) או אל-ם וים? טריפולי או טראבלס?
גליון 2255 (19 בנובמבר 1980), עמוד 3
אחרת היינו צריכים לקרוא לאלוף־מישנה סובייטי ״פולקובניק״ ,ול־סרן גרמני ״האופטמך. בקיצור. הנשיא־הנבחר רגן יקים בק רוב את ממשלתו, והסקרנים רוצים לדעת מי יהיה שר״החוץ שלו, ואילו אלופים ינהלו את מערכת־הביטחון.
גליון 2275 (8 באפריל 1981), עמוד 54
׳תביני, אבא שלי נסע להביא את המישפחה ישלו מליטא. היטלר כבר היה בשילטון בגרמניה. הם אמרו לו רק נגמור את הביזנס.
